אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

עדכונים לגבי בעל עסק זעיר

במבזק מס' 2026 מיום 31.5.2023 דיווחנו, בין היתר, על פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ"ג-2023 ("חוק ההסדרים") (קישור לחוק ההסדרים).
נזכיר, כי במסגרת חוק ההסדרים נכלל, בין היתר, תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה (תיקון מס' 265) שבגדרו נוסף פרק חדש לחלק ד לפקודה (העוסק בחישוב ההכנסה במקרים מיוחדים) שכותרתו "פרק שמיני – בעל עסק זעיר".
עניינו של פרק זה בבעלי עסקים שמחזוֹר הפעילות שלהם אינו עולה על התקרה שנקבעה בחוק (120 אלף ₪ בשנות-המס 2024 ו-2025 ו-122,833 ₪ בשנת-המס 2026) ואשר רשאים הָחל משנת-המס 2024 לנַכּוֹת מהכנסותיהם הוצאה בשיעור של 30% מהמחזוֹר, חֶלף ניכוי הוצאות בפועל.*

* נזכיר, כי ביום 22.12.2025 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר), התשפ"ו-2025 ("התקנות") (קישור לתקנות) וכן תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשפ"ו-2025 ("התקנות הנוספות") (קישור לתקנות הנוספות). בגדרן של התקנות נקבע, בין היתר, כי הכנסות מפיצויים בעד נזק עקיף שמקבל בעל עסק זעיר, תיכָּללנה במחזור עסקאותיו. ואילו במסגרת התקנות הנוספות נקבע, בין היתר, כי בעלי עסקים זעירים אשר להם הכנסות מדמי לידה או דמי מילואים יוכלו ליהנות מהפטוֹר מהגשת דוח שנתי הקבוע בתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988 ("תקנות הפטוֹר"), ככל שיעמדו ביֶתר תנאי תקנות הפטוֹר.

ככלל, בעלי עסק זעיר נדרשים לשתי פעולות בשנה בלבד: במהלך שנת-המס הם נדרשים לבצע חישוב מס במערכת תאומי המס, וזאת בדומה לשכירים שעובדים בעבודה נוספת; ואילו בתחילת שנת-המס העוקבת, ועד ליום 31.3, הם נדרשים להגיש את הדיווח השנתי המסכם, שבו הם מדַווחים על מחזור הכנסתם ומשלמים את המס המגיע, בהתאם לחישוב שהמערכת עורכת עבורם על בסיס תיאום המס ולאחַר ניכוי הוצאות בשיעור של 30% מהמחזור.

* נזכיר, כי ביום 24.2.2026 התפרסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה לצורך הדיווח והתשלום בגין שנת-המס 2025 תינתן אורכה עד ליום 31.5.2026.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 31.5.2026 פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא "אישור על דיווח מקוצר לבעל עסק זעיר" (קישור להודעה); וכי ביום 3.6.2026 פרסמה יחידת החדשנות ברשות מסמך הכולל תובנות ומסקנות לגבי רפורמת העוסק הזעיר ביחס לשנת-המס 2025 (קישור למסמך).

סבב מינויים חדשים בהנהלה הבכירה של רשות המיסים

פורסמה הודעת מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ (קישור להודעה) בדבר שני מינויים חדשים בהנהלה הבכירה של הרשות:

רו"ח רובי בוטבול, אשר כיהן עד כה כסמנכ"ל בכיר מס הכנסה, מוּנה במסגרת סבב רוטציה לסמנכ"ל בכיר שומה וביקורת ומחליף בתפקיד את רו"ח פזית קלימן, שפרשה מרשות המיסים לאַחר 32 שנים.
רו"ח בוטבול כיהן בארבע וחצי השנים האחרונות כסמנכ"ל בכיר מס הכנסה, ולפני כן כיהן כפקיד-שומה עפולה, סגן פקיד-שומה גוש דן ויועץ בכיר למנהל רשות המיסים.
רו"ח קלימן, כיהנה כסמנכ"לית בכירה שומה וביקורת בשמונה וחצי השנים האחרונות, ובמהלך כהונתה הובילה שורה של מהלכים מרכזיים בעבודת הרשות לרבות רפורמת "חשבונית ישראל" למאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ופרויקט "מעטפות ירוקות" להשבת מס ביֶתֶר באופן יזום. בנוסף, הובילה קלימן מהלכים של דיגיטציה של מערכת המס, כמו הדו"ח השנתי המקוון למס הכנסה, המערכת לביצוע תיאומי מס באופן מקוּון, מערכת תרומות ישראל ומערכת "כוכב" לדיווח דיגיטלי על עזיבת מקום עבודה. באחרונה הובילה קליימן את יישום חקיקת מיסוי הרווחים הלא מחולקים כחלק מההיערכות לדוחות 2025.
גב' נטע סבח מונתה לתפקיד סמנכ"לית בכירה מע"מ לאחַר שכיהנה כחמש וחצי שנים בתפקיד סמנכ"לית בכירה גביה ואכיפה.
קודם לכן שימשה סבח כממונה אזורית מע"מ פתח תקווה וממונה אזורית מע"מ ירושלים. כחלק משינוי ארגוני ובמסגרת מינויה של סבח לתפקידה החדש, שונו גם הגדרות התפקיד, כאשר סמכויות הביקורת במערך מע"מ, שהיו עד כה בתחום אחריותה של חטיבת השומה, יוכפפו הָחל מעתה לסמנכ"לית בכירה מע"מ. בנוסף, במסגרת שינוי הגדרות התפקיד, יוכפפו יחידות החזרי מע"מ ודיפלומטים, דיווח מפורט ורשת וסיווג, שהוכפפו עד כה לחטיבת אכיפת הגביה, לחטיבת מע"מ.

בנוסף, פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים (קישור להודעה הנוספת) לגבי בחירתה של גב' נטלי נבון לתפקיד מנהלת אגף בכיר דוברוּת תקשורת והסברה ברשות.
נבון, שניהלה בשנים האחרונות את אגף בכיר דוברוּת תקשורת והסברה במשרד השיכון, תחליף הָחל מ-1.1.2027 את גב' עידית לב זרחיה הפורשת מתפקידה כמנהלת אגף בכיר דוברוּת תקשורת והסברה ומשירות המדינה לאחַר 35 שנות שירות, בתוכן שִמשה כדוברת רשות המיסים מיום הקמתה, לפני כ-22 שנה. קודם לכן, שימשה לב-זרחיה כדוברת המכס ומע"מ במשך 13 שנה.

אנו מאחלים לרו"ח רובי בוטבול, לגב' נטע סבח ולגב' נטלי נבון הצלחה רבה בתפקידם החדש ומודים לרו"ח פזית קלימן ולגב' עידית לב זרחיה על פעילותן ותרומתן הענפה.

הטבות מס לתושבי יהודה ושומרון

הבוקר (8.6.2026) פורסם ברשומות חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 ("החוק") (קישור לחוק).

במסגרת החוק (המהווה תיקון עקיף (מס' 292) של פקודת מס הכנסה) תוקן סעיף 11 לפקודה ונוסף לו סעיף-קטן (ב4) שלפיו מי שהָיה במשך כל שנת-המס תושב "יישוב אזור קו עימות מזרחי מוטב",* זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור כאמור בסעיף 11(ב)(1) לפקודה עד לתקרה הקבועה באותה פסקה, ובלבד שאם הוא זכאי באותה שנה לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף 11, הברירה בידו לבחור באחד מהם.

* "יישוב אזור קו עימות מזרחי מוטב" מוגדר בסעיף 1 לחוק כיישוב שב־31 בדצמבר שלפני שנת-המס שלגבּיה ניתן הזיכוי לפי החוק, מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא יישוב אזור קו עימות מזרחי; (2) בכל הכבישים המובילים ליישוב והיוצאים ממנו – תנועת הסעות תלמידים מותרת ברכב ממוגן ירי בלבד, בהתאם לפרסום משרד הביטחון;** (3) הוא משויך לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדד הפריפריאליות (כהגדרתו בסעיף 11(א) לפקודה); (4) הוא משויך לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי־כלכלי (כהגדרתו בסעיף 11(א) לפקודה); (5) הקמתו אושרה על-פי כל דין.

"יישוב אזור קו עימות מזרחי" מוגדר בסעיף 1 לחוק כיישוב אשר דירות המגורים בתחומו, כולן או חֵלקן, שוכנות מעל שני קילומטרים מהגדר המסומנת באזור קו עימות מזרחי,* והכול בקו אווירי.

* "אזור קו עימות מזרחי"** מוגדר בסעיף 1 לחוק כאזור הממוקם מזרחית לגדר המסומנת במפה שבתוספת, וכל עוד היא עומדת בתוקף בהתאם למדיניות הממשלה.

״פרסום משרד הביטחון״ מוגדר בסעיף 1 לחוק כנתונים המופיעים בפרסומי משרד הביטחון, לעניין מיגון תנועה בהתיישבות (תחבורה ציבורית, הסעות תלמידים וטיולים במרחב איו״ש והבקעה), הידועים ב־31 בדצמבר שלפני שנת-המס שלגבּיה ניתן הזיכוי לפי החוק.

נקבע, כי שר האוצר יהיה הממונה על ביצוע החוק והוא יהיה רשאי, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו; וכי בתוך 30 יום מיום פרסום החוק ברשומות יפרסם משרד הביטחון את הפרסום הראשון כאמור בהגדרת "פרסום משרד הבטחון" (ראו לעיל).

תחילתו של החוק נקבעה ליום 1.1.2026 והוא יעמוד בתוקף עד ליום 31.12.2027. עם זאת, שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, יהיה רשאי בצו להאריך את תוקפו של החוק לתקופות נוספות שלא תעלינה על שנתיים כל אחת, בהתאם למדיניות הממשלה.

טיוטת תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע

רקע

במבזק מס' 2176 מיום 5.4.2026 דיווחנו על פרסום חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 ("חוק התוכנית הכלכלית") (קישור לחוק התוכנית הכלכלית).

חוק התוכנית הכלכלית כָּלל, בין היתר, את חקיקת החוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026 (ראו פרק י לחוק התוכנית הכלכלית, בעמ' 377 ואילך) ("חוק עידוד ותמרוץ מו"פ"), המַקנה מַערך תמריצי מס במטרה להבטיח את האטרקטיביות של מדינת ישראל להשקעות ולפעילות עסקית של חברות הייטק בעלוֹת תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית. זאת, בדרך של קבלת זיכוי ממס בגין הוצאות המחקר והפיתוח שלהן ותוך הבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים.

במסגרת חוק עידוד ותמרוץ מו"פ תוקן החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 ("חוק עידוד תעשייה עתירת ידע") (קישור לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע) כך ששר האוצר יוסמך לקבוֹע בתקנות מנגנון לפיו חברה רוכשת* תוכל לבחור לקבל את ההטבה הקבועה בסעיף 5 לחוק עידוד ותעשייה עתירת ידע** בדרך של זיכוי ממס (במקום ניכוי) שייחשב כ"זיכוי כשיר".***

* הכַּוונה, כך נראה, ל"חברה רוכשת" כמשמעותה בסעיף 5(א) לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע.

** סעיף זה מאפשר התרת השקעה במניות כהוצאה לצורכי מס, לחברה טכנולוגית אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת – זרה או מקומית. על-פי הסעיף האמור – ובשונה מהכלל הרגיל השקעה במניות אינה ניתנת לניכוי, ותבוא לידי ביטוי לצורכי מס רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון שעליו משולם מס – ברכישה העומדת בתנאים המפורטים בסעיף, יהיה ניתן לנַכּוֹת את עלות הרכישה בשיעורים שנתיים שווים, במשך 5 שנות-מס לאחַר השגת הַשליטה, כנגד הכנסתה הטכנולוגית של החברה הרוכשת.

*** QRTC (Qualified Refundable Tax Credit).

תחולת חוק עידוד ותמרוץ מו"פ נקבעה ליום 1.1.2026, וזאת לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות (כהגדרתן בחוק) שהוציאה חברה כשירה (כהגדרתה בחוק) ביום זה או לאחריו.

טיוטת התקנות

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 3.6.2026 פורסמה טיוטת תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 המממשות את הסמכתו האמורה של שר האוצר וקובעות מנגנון בחירה המאפשר לחברה רוכשת להמיר את הניכוי המותר לפי סעיף 5 לחוק עידוד ותעשייה עתירת ידע בזיכוי ממס.
גובה הזיכוי מחושב באמצעות הכפלת הניכוי שהיה אמור להתקבל לפי סעיף 5 ב"שיעור המזכה", המשַקף את שיעורי המס הסטטוטוריים המופחתים החָלים על הכנסה טכנולוגית. הזיכוי ניתן לניצול כנגד חבות המס, ואילו יתרת זיכוי שלא נוצלה בתוך שלוש שנים ממועד ביצוע הרכישה תוענק לחברה כמענק כספי בשנה הרביעית כמענק רכישה.
ההוראות המוצעות מבטיחות שווי ערך כלכלי דומה בין הזיכוי ממס ובין הניכוי לפי סעיף 5. אולם, בכדי לעמוד בכללי ה-OECD, המנגנון מאפשר גם לחברות המצויות בהפסדים ליהנות מההטבה, וכן מקדים את קבלת ההטבה: בעוד שבמסלול הניכוי המקורי החֵלק החמישי של ההטבה ניתן רק בשנה החמישית, הרי שבמסלול זה כל יתרת הזיכוי, לרבות זו המשויכת לשנה החמישית, ניתנת לפדיון כמענק כבר בתום השנה הרביעית ממועד הרכישה.

להורדת טיוטת התקנות, לחצו כאן.

שני מרכזי חיים בשתי מדינות שונות וחוזקה של חזקת הימים

ביום 28.5.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין חיים צח.
להמשך, לחצו כאן.

סיווג כ"עוסק" בּשל עסקות נדל"ן

ביום 26.5.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין עגיב.
להמשך, לחצו כאן.

מחיקת ערר מס רכישה שהסעד המבוקש בו הוא הקפאת הליכי גבייה

ביום 1.6.2026 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין גאולה במלואה בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.

זכאות למענק קורונה

ביום 27.5.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב בעניין בירון הנדסה וביצוע בע"מ.

המערערת – חברה העוסקת בביצוע עבודות בענף הבנייה כקבלן-משנה במסגרת פרויקטים שונים – הגישה בקשות לקבלת מענקים לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 ("חוק הסיוע" או "החוק") ביחס לתקופות הזכאות יולי-אוגוסט 2020, ספטמבר-אוקטובר 2020 ונובמבר-דצמבר 2020 ("תקופות הזכאות").
לאחַר שבקשותיה נדחו על-ידי המשיבה, הגישה המערערת ערר על החלטות הדחייה.

ועדת-הערר בָּחנה את טענות הצדדים וביום 15.12.2022 ניתנה החלטה מנומקת ומפורטת, במסגרתה התקבל הערר באופן חלקי.
במסגרת אותה החלטה, נקבעה למערערת זכאות מסוימת למענקים ביחס לתקופות הזכאות, על יסוד קביעת מחזור בסיס חלופי, אשר חוּשב בהתאם לממוצע הכנסותיה בחודשים ספטמבר 2019-פברואר 2020.

על החלטת ועדת-הערר האמורה הוגשו ערעור וערעור שכנגד לבית-המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב.
בית-המשפט, מפי השופט גלעד הס, הורה על השבת הדיון לוועדת-הערר לצורך הכרעה תחילה בטענה שהעלתה המערערת שכנגד – היא המשיבה בהליך דנן – ולפיה המערערת אינה זכאית כלל למענקים מכוח החוק, נוכח תחולת החריג הקבוע בסעיף 7(5) לחוק הסיוע, החָל על מי שבחישוב הכנסתו חל סעיף 8א לפקודת מס הכנסה.
עוד נקבע, כי רק במידה ויימצא שהחריג האמור אינו חל בעניינה של המערערת, יהא מקום להוסיף ולבחון את שאלת קיומו של קשר סיבתי כנדרש בדין.

ביום 28.10.2024 ניתנה החלטה נוספת של ועדת-הערר (קישור להחלטה).
במסגרת החלטה זו, נדחו העררים שהגישה המערערת, לאחַר שנקבע כי היא נמנית עם קבוצת העוסקים שעליהם חל סעיף 8א לפקודה – היינו, עוסקים המבצעים "עבודה ממושכת", שמשך ביצועה עולה על שנה.
משכך, נקבע, בהסתמך על ההלכה שנפסקה בעניין ברקת (בר"מ 1692/23), כי חל בעניינה החריג הקבוע בסעיף 7(5) לחוק הסיוע, באופן השולל את תחולת החוק עליה ומוציא אותה מגֶדר הזכאים למענק.
למעלה מן הצורך, הוסיפה הוועדה וקבעה, כי אף אלמלא הייתה המערערת מדַווחת בהתאם לסעיף 8א לפקודה, לא היה סיפק בידיה לעמוד במבחנים שנקבעו בעניין סלאמה (עמ"נ 43404-09-21).
מכאן הערעור.

בית-המשפט, מפי השופט א' צור, דחה את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות בסך 30,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).

השופט קבע, כי לא עלה בידי המערערת להראות כי נפלה טעות משפטית בהחלטת ועדת-הערר המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.
משאין מחלוקת כי בחישוב הכנסתה של המערערת חל סעיף 8א לפקודת מס הכנסה, ומשלא נסתרה תחולת החריג הקבוע בסעיף 7(5) לחוק הסיוע, דין הערעור להידחות.

עיצום כספי בְּשל הפרת הוראות החוק לצמצום השימוש במזומן

ביום 3.6.2026 ניתן פסק-הדין של בית-משפט השלום בבאר-שבע בעניין ו. א. עאבד שירותי רפואה בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת על החלטת המשיב (פקיד-שומה ירושלים והדרום) מיום 30.10.2025 להטיל עליה עיצום כספי בסך 160,056 ₪, בְּשל הפרת הוראות סעיף 4(א) לחוק לצמצום השימוש במזומן ("החוק").
אין מחלוקת בין הצדדים על העוּבדות שביסוד החלטת המשיב לפיהן המערערת, הפועלת בתחום שירותי הרפואה ומַפעילה מרפאה קהילתית בעיר רהט, מסרה למשכיר הנכס בו היא פועלת 24 צ'קים, ללא שם המוטב, בהיקף של 800,280 ₪.
לטענת המערערת, אין מדובר בשיקים שנמסרו "במסגרת העסק" כלשון סעיף 4(א) לחוק, משום שהשכרת מבנים אינה עסקהּ של המערערת אלא מתן שירותי רפואה.
עוד טענה המערערת, כי העיצום הושת לגבי המחאות שזמן פירעונן טרם הגיע במועד התפיסה, ולכן מדובר בפעולות שלא אירעו בפועל.

בית-המשפט, מפי ס' הנשיא י' בוקר, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).