עדכוני מלחמה | מסלולים ירוקים חדשים בנושא קרנות השקעה | אי-פרסום עמדות חייבות בדיווח חדשות לשנת 2023 | המסלול הדיוני המתאים לבירור טענות של עו"ד לחיסיון מסמכים | פער משמעותי בין שווי השוק לבין התמורה החוזית ועוד
01/04/2024
הארכת המענקים בגין נזק עקיף לעצמאים ששירתו במילואים בצו 8 בחצי שנה נוספת
פורסמה הודעה בנושא מטעם דוברוּת משרד הביטחון, דוברוּת רשות המסים ודובר צה"ל.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
הסכם בין קרן הפיצויים במס רכוש ומשרד החקלאות לבין מגדלי ירקות בבתי צמיחה
פורסמה הודעת רשות המיסים ומשרד החקלאות בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
מַעבר מסלול לאחַר הגשת תביעות במתווי חרבות ברזל
יחידת קרן פיצויי פעולות איבה ברשות המיסים פרסמה הבהרה בנושא.
למַעבר להבהרה, לחצו כאן.
זכאות יישובי ספר להגשת תביעות לנזק עקיף
רשות המיסים פרסמה הבהרה בנושא.
למַעבר להבהרה, לחצו כאן.
חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש
כללי
במבזק מס' 2028 מיום 18.6.2023 דיווחנו על פרסום חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג-2023 ("החוק") (קישור לחוק).
נזכיר, כי החוק כָּלל תיקון עקיף של פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 267) שבגדרו הוגדלו נקודות הזיכוי הניתנות לפי סעיפים 40(ב) ו-66(ג) לפקודה, וזאת בתחולה לגבי הכנסה שהופקה מיום 1.1.2024 ואילך.
בנוסף, כָּלל התיקון הגדלה של המענק מכוח החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 ("חוק מענק עבודה"). זאת, בתחולה לגבי מענקים המשתלמים בעד הכנסה מעבודה/עסק/משלח-יד שהופקה בשנת-המס 2024 או, לפי העניין, 2025, ואילך.
בהמשך לכך, דיווחנו במבזק האחרון (מבזק מס' 2070 מיום 24.3.224) על פרסום חוק סיוע לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 ("החוק") (קישור לחוק), במסגרתו תוקנו הוראות פקודת מס הכנסה* והוראות חוק מענק עבודה.**
* במסגרת תיקון פקודת מס הכנסה (תיקון עקיף מס' 271 לפקודה) נקבע, כי בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה לילד מגיל לידה עד שלוש, יובאו בחשבון שש נקודות זיכוי נוספות בסך הכול, בְּשל כל ילד כאמור. חלוקת נקודות הזיכוי כאמור תיעשה כך שבשנת הלידה ובשנה שבה מָלאו לילד שלוש שנים תינתן נקודת זיכוי נוספת אחת בכל שנה, ובשנים שבהן מָלאו לילד שנה ושנתיים, יהיה ההורה זכאי ל־2 נקודות זיכוי נוספות. נקודות הזיכוי האמורות תינתנה נוסף על נקודות הזיכוי הניתנות כבר כיום להורים לפי הוראות הפקודה.
תחולת התיקון האמור לפקודת מס הכנסה נקבעה רטרואקטיבית ליום 1.1.2024.
** התיקון לחוק מענק עבודה יאפשר לתת להורים עובדים שהכנסתם נמוכה, שהם הורים לילדים שטרם מלאו להם שלוש שנים, מענק מיוחד במסגרת החוק. המענק המרבי שיינתן יהיה בגובה של 470 שקלים חדשים לכל חודש עבודה (שווי קרוב לשווי של שתי נקודות זיכוי), בְּשל כל ילד שטרם מָלאו לו שלוש שנים בשנת המס. היות שבפועל מענק העבודה משולם להורה בשנת-המס שלאחַר השנה שבה הוא עובד, הרי שהמענק ישולם להורה בשנות-המס שבהן מָלאו לילד שנה, שנתיים, ושלוש.
תחולת התיקון האמור לחוק מענק עבודה נקבעה לגבי מענקים לפי חוק מענק עבודה המשתלמים בעד הכנסה מעבודה או הכנסה מעסק או משלח-יד שהופקה בשנת-המס 2024 ואילך.
פרסומי רשות המיסים בנושא
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה ובקורת ברשות המיסים (קישור להודעה). ההודעה כוללת, בין היתר, טבלה המסכמת את מתן נקודות הזיכוי בהתאם לתיקון לכל הורה וכן הנחיות למעסיקים ולשכות השירות.
בנוסף, פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים (קישור להודעה).
הוראת ביצוע בנושא ניתוב ושינויים בדו"חות המס השנתיים
רשויות המס פרסמו את הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 5/2024 שעניינה בניתוב שלב א' ושינויים בשידור דו"חות ושומות יחידים וחברות לשנת-המס 2023 (קישור להוראה).
כבכל שנה, עניינה של ההוראה בשינויים שחלו בדו"חות המס השנתיים של יחידים וחברות לשנת-המס בהשוואה לשנות-המס הקודמות, וזאת כנגזר, בין היתר, מתיקוני החקיקה.
בנוסף, כוללת ההוראה הנחיות בדבר אופן יישום השינויים בניתוב ובשידור הדו"חות כאמור וכן סכומים מעודכנים לשנת-המס 2023 (ראו הנספח להוראה).
תשומת לבכם, בין היתר, להוראות סעיפים 3.1 ו-4.1 (מענקי נזק עקיף "חרבות ברזל"), 3.3 ו-4.2 (חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע), 3.4 (מניות אגד), 3.5 (מכירת זכות [ב]איגוד מקרקעין על ידי בעל מניות מהותי – נספח רווח הון), 3.8 ו-4.4 (טופס 150 מקוון), 3.10 (שכר דירה – מסלול שוכר משכיר) ו-3.12 (דיווח על מכירת מניות חברה שהפסיקה פעילות- טופס 1399(י)).
עדכון לנוהל מתן אורכות להגשת דו"חות 2022
בְּשל המצב הביטחוני השורר במדינה ובמסגרת הפעולות בהן נוקטת רשות המסים למתן הקלוֹת לציבור המיַיצגים והנישומים, אישר מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ, לעדכן בפעם הרביעית את הֶסדר האורכות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2022.
למַעבר להודעתו בעניין זה של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, לחצו כאן.
מסלולים ירוקים חדשים בנושא קרנות השקעה
מבוא
בגדרוֹ של תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, נוסף לחֵלק ט לפקודה פרק שני-ב, שעניינו ב"החלטת מיסוי". ההוראות הקבועות בפרק זה מאפשרות לבקש מרשות המסים "החלטת מיסוי", שהיא החלטה בכל הנוגע לחבות המס של המבקש, לתוצאת המס או להשלכה על חבות המס שלוֹ, בשל פעולה שביצע או בשל הכנסה, רווח, הוֹצאה או הפסד שהיו לו. ההחלטה ניתנת על-ידי המוסד להחלטות מיסוי.
בשעתו, הוחלט במוסד להחלטות מיסוי על פתיחת מסלולים ירוקים למתן החלטות מיסוי, המהווים הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי. לשם כך, נבחרו מספר נושאים החוזרים על עצמם ואשר רמת המורכבות שלהם מאפשרת קביעת מסגרוֹת וקריטריונים שיאפשרו מתן החלטת מיסוי על-סמך הצהרות והתחייבויות המבקש.
בהתאם, בכל נושא נבנה "טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק", הכולל: פרטים כלליים, העוּבדות, הבקשה, הֶסדר המס ותנאיו, הצהרה והתחייבות; ואילו בכל טופס נכללות העוֹבדות והתנאים אשר בהתקיימם יוכל המבקש להחיל על עצמו את הֶסדר המס המתואר בטופס.
עם זאת, אין מדובר באישור אוטומטי של הֶסדר המס, ויש להעביר את הבקשה (על-גבי הטפסים האמורים) לחטיבה המקצועית של רשות המיסים, וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הֶסדר המס המוצע תוך פרק זמן קצר.
עד היום פורסמו 33 טפסים למסלולים ירוקים בנושאים הבאים:
- טופס 903: מיזוג קרנות נאמנות חייבות (קישור לטופס);
- טופס 904: מיזוג קרנות נאמנות פטורות (קישור לטופס);
- טופס 905: קביעת מחיר מקורי ויום רכישה בעת קבלת נכס חו"ל – Step-up (קישור לטופס);
- טופס 906: הקצאת יחידות למניה – RSU (קישור לטופס);
- טופס 907: חישוב שיעור ניכיון משוקלל (קישור לטופס);
- טופס 911: תמחור מחדש של אופציות לעובדים (קישור לטופס);
- טופס 912: מימוש נטו של אופציות לעובדים (Net Exercise) (קישור לטופס);
- טופס 913: עמידה בתנאים לקבלת מעמד כתושב ישראל לראשונה (עולה חדש) ותושב חוזר ותיק (קישור לטופס);
- טופס 914: בקשה לפי סעיף 104ח(ב)(1)(ה) לפקודה לאישור מראש מאת המנהל כי החלפת מניות של חברה פרטית עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 104ח לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 915: בקשה לאישור ניכוי מס במקור לבעלי זכויות בחברה הנעברת ובקשה לרצף מס בהחלפת אופציות (קישור לטופס);
- טופס 916: החלפת מסלול אופציות 3(ט) למסלול 102 הוני באמצעות נאמן (קישור לטופס);
- טופס 917: החלפת מסלול אופציות ללא נאמן למסלול עם נאמן (קישור לטופס);
- טופס 922: מנגנוני התאמה בשינוים בהון, בחלוקת מניות הטבה ודיווידנדים (קישור לטופס);
- טופס 923: מימוש נטו (Net Exercise) של אופציות לעובדים בחברה פרטית (קישור לטופס);
- טופס 924: הצעת רכש חליפין רכישה עצמית של אגרות-חוב הנסחרות בבורסה (קישור לטופס);
- טופס 926: תכנית ESSP עם נאמן (קישור לטופס);
- טופס 927: תכנית ESSP ללא נאמן (קישור לטופס);
- טופס 928: החלפת אופציות/מניות שהוקצו בעסקת מכירת מניות החברה (קישור לטופס);
- טופס 929: יישום מנגנון נאמנות מפקחת כעומד בתנאי הוראות הקצאה באמצעות נאמן שבסעיף 102 לפקודה לכל דבר ועניין (קישור לטופס);*
* טופס זה אינו נכלל כיום ברשימת הטפסים המוצגים תחת המסלול הירוק באתר של רשות המסים.
- טופס 931: אופציית רכש בחברה פרטית (קישור לטופס);*
* טופס זה אינו נכלל כיום ברשימת הטפסים המוצגים תחת המסלול הירוק באתר של רשות המסים.
- טופס 938: בקשה לקביעת עלות לני"ע נסחר לצורך ניכוי המס במקור (קישור לטופס);
- טופס 945: אישור סיווג כמלכ"ר לעניין חוק מע"מ לצורך השתתפות במכרז (קישור לטופס);
- טופס 951: אישור זמני לעסקת רכישה – הסדר אופן מיסוי אופציות בהתאם להוראות סעיף 102 וסעיף 3(ט) לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 952: אישור חברת חוץ כחברה מעבידה בהתאם להוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (קישור לטופס);
- טופס 980/980א: בקשה לפי סעיף 103ט ו-103א1(ב) לפקודה לאישור מראש מאת המנהל למיזוג חברה בת עם ולתוך חברת אם בהתאם להוראות סעיף 103 לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 981/981א: בקשה לפי סעיף 103ט לפקודה לאישור מראש מאת המנהל למיזוג חברות אחיות פרטיות בהתאם להוראות סעיף 103 לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 982: העברת מלוא הזכויות בחברה תושבת ישראל לחברה תושבת מדינה גומלת, בהתאם לסעיף 104ב(א) לפקודה (קישור לטופס);*
* טופס זה אינו נכלל כיום ברשימת הטפסים המוצגים תחת המסלול הירוק באתר של רשות המסים.
- טופס 982א: העברת מלוא הזכויות בחברה פרטית תושבת ישראל לחברה פרטית תושבת מדינה גומלת, בהתאם לסעיף 104א(א) לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 983: מיזוג בדרך של החלפת מניות (לרבות מיזוג עם שלד ציבורי) לפי סעיף 103כ לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 984: פיצול אנכי לחברה חדשה או למספר חברות בתום השנה או בתום רבעון (קישור לטופס);
- טופס 984א: פיצול אופקי לחברה חדשה או למספר חברות בתום השנה או בתום רבעון (קישור לטופס);
- טופס 2513/2: הצהרה בדבר תשלום לתושב-חוץ הפטוּר מניכוי מס במקור (קישור לטופס);*
* טופס זה אינו נכלל כיום ברשימת הטפסים המוצגים תחת המסלול הירוק באתר של רשות המסים.
- טופס 2513/3: החזר קרן הלוואה על-ידי חברה לתושב חוץ (קישור לטופס).*
* טופס זה אינו נכלל כיום ברשימת הטפסים המוצגים תחת המסלול הירוק באתר של רשות המסים.
המסלול הירוקים החדשים
אתמול (31.3.2024) הודיעה רשות המיסים על פרסום שני מסלולים ירוקים חשובים ביותר:
- טופס 988: שותפות מוגבלת להשקעה בנכסים פיננסיים (קישור לטופס);
- טופס 979: חיוב במס ערך מוסף של שירותים שניתנים לקרנות השקעה בהון סיכון ופרייבט אקוויטי (קישור לטופס).
תשומת לבכם, כי המסלולים הירוקים החדשים אוצרים בחובּם תנאים וסייגים מורכבים וממילא החלתם מחייבת בחינה מעמיקה ומושֹכלת.
אנו כמובן עומדים לרשותכם בעניין זה.
אי-פרסום עמדות חייבות בדיווח חדשות לשנת-המס 2023
רשות המיסים הודיעה אתמול (31.3.2024) על אי-פרסום עמדות חייבות בדיווח חדשות לגבי שנת-המס 2023.
להרחבה בנושא, לחצו כאן.
פיצוי בגין נזק עקיף שנגרם בעקבות מבצע "צוק איתן"
ביום 25.3.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין קבוצת אינטלקט הפקה והוצאה לאור בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, בגדרו התקבל ערעור על החלטותיה של ועדת-הערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מלחמה ונזק עקיף) מחוז דרום מיום 27.1.2021 ומיום 6.5.2021 שבגדרן נפסק לטובתה של המבקשת פיצוי בגין נזק עקיף שנגרם לה בעקבות מבצע "צוק איתן".
לניתוח פסק-הדין, לחצו כאן.
המסלול הדיוני המתאים לבירור טענות של עו"ד לחיסיון מסמכים שנתפסו במשרדו בעקבות צו חיפוש שיפוטי
ביום 26.3.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעתירות שהגיש פקיד-שומה חקירות תל-אביב בעניין עו"ד שמעון כהן ועו"ד שמואל קליין ובמסגרתן התבקש בית-המשפט להורוֹת על ביטולם של שני פסקי-דין שניתנו על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב.*
* צ"א (מחוזי ת"א) 1827-11-22 מס הכנסה חקירות תל אביב נ' עו"ד שמעון כהן (7.12.2022) וצ"א (מחוזי ת"א) 37404-12-22 שמואל קליין, עו"ד נ' מדינת ישראל – רשות המיסים פקיד שומה חקירות תל-אביב (15.2.2023).
העותר ניהל נגד עו"ד כהן (המשיב 2 בבג"ץ 635/23) ועו"ד קליין (המשיב 2 בבג"ץ 2713/23) ("המשיבים") חקירה בחשד לביצוע עבירות על פקודת מס הכנסה.
במסגרת החקירות פנה העותר לבית-משפט השלום בתל אביב-יפו לקבלת צו חיפוש במשרדו של כל אחד מהמשיבים לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 ("פקודת סדר הדין הפלילי") ובית-המשפט נעתר לכך.
בעקבות הצווים נתפסו על-ידי העותר מסמכים שונים שלגביהם טענו המשיבים טענות חיסיון עו"ד-לקוח, ועל-כן העותר הִפקיד את המסמכים האמורים בכספת בית-המשפט המחוזי.
או אז התעוררה סוגיית סמכותו של בית-המשפט המחוזי לדון בהמשך תפיסת המסמכים.*
* בבג"ץ 635/23 הסוגיה הועלתה על ידי ב"כ עו"ד כהן ואילו בבג"ץ 2713/23 היא הועלתה ביוזמת בית-המשפט.
המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה האם המסלול הקבוע בסעיפים 235א-ד לפקודת מס הכנסה לבירור טענות של עורך דין לחיסיון מסמכים שנתפסו במשרדו,* חל גם מקום שבו עורך-הדין הוא החשוד ומסמכיו נתפסו על-פי צו חיפוש שניתן מכוח פקודת סדר הדין הפלילי;** או שמא מסלול זה חל רק כאשר לקוחותיו של עורך-הדין הם מוקד הבדיקה ועורך-הדין אך מחזיק במסמכים שלטענתו או לטענת לקוחו הם חסויים.
* סעיפים 235א-ד לפקודת מס הכנסה מעגנים את סמכותו של פקיד-שומה לדרוש ולתפוס מסמכים המצויים בידי עורך-דין, וכוללים הוראות דיוניות בנוגע להעלאת טענת חיסיון מצד עורך-הדין לגבי אותם מסמכים. על-פי הסעיפים, עורך-דין חייב אם נדרש לכך על-ידי פקיד-שומה, למסור כל מסמך שברשותו ולאפשר לו לבדוק ולתפוס כל מסמך כאמור אלא אם הוא טוען שהמסמך חסוי (סעיף 235ב). כאשר מועלית טענת חיסיון, על פקיד-השומה למסור את המסמך במעטפה סגורה לבית-המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא משרד עורך-הדין (סעיף 235ג(א) בצירוף סעיף 235א), ובתוך 7 ימים רשאים עורך הדין או לקוחו לפְנות לבית-המשפט בבקשה להכריע בשאלת חיסיון המסמך (סעיף 235ג(ג)). במקרה שלא הוגשה בקשה, ייראו את המסמך כבלתי-חסוי והוא יימסר לפקיד השומה (סעיף 235ד(ד)). במקרה שהוגשה בקשה, יבדוק בית-המשפט את המסמך, ישמע את עורך-הדין ובמידת הצורך גם את פקיד-השומה, ויכריע בבקשה (סעיף 235ד(א)-(ב)). הדיון בבקשה ייערך בדלתיים סגורות והחלטת בית-המשפט בעניין זה תהא סופית (סעיף 235ד(ה)).
** פקודת סדר הדין הפלילי קובעת הוראות כלליות ורחבות יותר בנוגע לתפיסת חפצים ולהעלאת טענות לגבֵּיה. על-פי הוראות פקודה זו, בית-המשפט רשאי ליתן צו חיפוש, שמכוחו ניתן גם לתפוס חפצים שונים המאותרים במסגרת החיפוש (סעיפים 24-23). על-פי בקשת שוטר מוסמך או על-פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ שנתפס, רשאי בית-משפט שלום לצוֹות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית-המשפט (סעיף 34). על החלטת בית-משפט כאמור ניתן לערור לבית-המשפט המחוזי ועל החלטת בית-המשפט המחוזי ניתן לערער ברשות לבית-המשפט העליון (סעיף 38א).
בשני פסקי-הדין מושא העתירות נקבע, כי ההסדר הקבוע בפקודת מס הכנסה שמור רק לאותם מצבים שבהם מסירת המסמכים נעשית מכוח דרישה המופנית לעורך-דין על-ידי פקיד-השומה במסגרת סמכותו המינהלית, בקשר להתנהלות לקוחותיו. לעומת זאת, במקרים שבהם מדובר בעורכי-דין שהם עצמם החשודים, וחיובם במסירת מסמכים לא נבע מדרישת פקיד-השומה אלא מצו חיפוש שיפוטי – מנגנון הפיקוח השיפוטי הייחודי המעוגן בסעיפים 235א-ד לפקודת מס הכנסה אינו חל, והסמכוּת לדון בטענת החיסיון של מסמכים שנתפסו על-פי צו חיפוש נתונה לבית-משפט השלום שנתן את הצו. זאת, במסלול של הגשת בקשה לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי.
נקבע, כי מסקנה זו עולה בקנה אחד עם השאיפה לרכז את כלל הסמכויות הנוגעות להליכי חקירה בבית-משפט אחד ועם העובדה שבתי-משפט שלום נדרשים דרך קבע לטענות לחיסיון עו"ד-לקוח המועלות בקשר לצווי חיפוש שניתנו על ידיהם.
מכאן העתירות.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ד' מינץ (בהסכמת השופט ע' גרוסקופף והשופטת ר' רונן), דחה את העתירות (קישור לפסק-הדין).
השופט מינץ קבע, כי אימוץ גישת העותר על פיה נתונה לו האפשרות לפעול במתווה פקודת מס הכנסה המועדף לו מדרך הטבע, במקביל לקיומו של הליך להוצאת צו חיפוש שיפוטי, אינה מתיישבת עם לשון הסעיף 235ב לפקודה, אינה מתיישבת עם השאיפה לרכז את כלל העניינים הנוגעים להליכי החקירה לפני גורם שיפוטי אחד וממילא הפרשנות המוצעת על-ידי העותר אינה יכולה לעמוד.
"מקום שבו מסמכים נתפסו אצל עורך דין במסגרת חיפוש שנערך מכוח צו חיפוש, אין מקום לברר טענות חיסיון המועלות על ידו בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. במקרים אלו אין מקום ל'קיצורי דרך' ויש לפעול בהתאם להוראות פקודת סדר הדין הפלילי, על כל המשתמע מכך" (פס' 21).
כאמור, השופטת ר' רונן והשופט ע' גרוסקופף הסכימו עם מסקנתו של השופט מינץ.
עם זאת, בעוד שהשופט מינץ סבר שאין כל מקום לבחון את החלטותיו בנושא של בית-המשפט המחוזי ב"משקפיים ערעוריים", ודאי לא במסגרת עתירה לבג"ץ, בהיותן החלטות סופיות (סעיף 235ד(ה) לפקודה), השופטת רונן לא מצאה לנכון להידרש לשאלה זו ואילו השופט גרוסקופף ציין, כי אינו רואה כל פגם בפנייה לבג"ץ על-מנת לברר מהו ההסדר החוקי לפיו יש לדון בטענת חיסיון המסמכים שנתפסו במשרדי עורך-הדין – שאלה עקרונית שבליבת סוגיית סמכת שאין דרך אחרת להעמיד על מכונה.
עוד נציין, כי במסגרת חוות דעתו, ציין השופט גרוסקופף, כי משרדי עורכי-הדין היוו במקרה דנא את יעד החקירה והצווים שהוצאו בעניינם היו צווי חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי, בעוד שבמקרים אחרים הצו השיפוטי המוצא הוא מכוח סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי, שכותרתו "הזמנה להציג חפץ". עם זאת, העקרונות שפורטו לעיל יפים גם למצבים אלה, וזאת בשינויים המחויבים.
פער משמעותי בין שווי השוק לבין התמורה החוזית במכירת מקרקעין
ביום 27.3.2024 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל – נצרת בעניין א.ע. סולימאן בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בערר שהגישו העוררת 1 א.ע. סולימן בע"מ ("המוכרת") והעורר 2 מר מוחמד עודתאללה ("הקונה") על החלטות המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) מיום 9.3.2022 בהשגות שהגישו העוררים על שומות מס שבח ומס רכישה שקבע המשיב.
העוררים דיווחו למשיב על שתי עסקות במסגרתן נמכרו זכויות המוכרת לקונה בקרקע בריינה ("הקרקע"): האחת, מכירה מיום 20.3.2019 של קרקע בשטח 1,500 מ"ר תמורת 400,000 ₪ (כ-267 ₪ למ"ר); והשנייה, מכירה מיום 12.11.2019 של קרקע בשטח 1,480 מ"ר תמורת 400,000 ₪ (כ-270 ₪ למ"ר).
המשיב לא קיבל את השוֹוי המוצהר והוציא שומות לפי מיטב השפיטה, בגדרן העמיד את שווי הקרקע בעסקה הראשונה לפי 1,500 ₪ למ"ר ובעסקה השנייה לפי 1,000 ₪ למ"ר. זאת, לפי שיטת ההשוואה ובהתבסס על 4 עסקות שנעשו באותו גוש, אחת מהן באותה חֵלקה בה מדובר.
העוררים הגישו השגה על החלטת המשיב.
בהחלטה בהשגה קיבל המשיב חלקית את הטענות ביחס לעסקה הראשונה וקבע את שווי הזכויות לפי 1,000 ₪ למ"ר. לעומת זאת, ביחס לעסקה השנייה דחה המשיב את ההשגה והותיר את שווי הזכויות לפי 1,000 ₪ למ"ר. מכאן הערר.
מטעם העוררים הוגשו תצהירי עדות ראשית של בעל המניות והמנהל של המוכרת ושל הקונה. ואילו מטעם המשיב הוגש תצהיר עדות ראשית של מר ראיק שחיבר (מנהל תחום ושמאי מחוזי במשרדי המשיב). בנוסף, המשיב הגיש חוות-דעת שמאית של שמאי המקרקעין מר זוהר שלפמן.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד א' מן ומר א' שרם), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, נדרשה השופטת הוד לשאלה האם קביעתו של המשיב מוצדקת, מבוססת ומשַקפת את שווי השוק של המקרקעין הנמכרים וענתה על כך בחיוב.
לדבריה, המשיב הסתמך בדין על עסקות השוואה רלבנטיות ותוך שהביא בחשבון את מצבה התכנוני של הקרקע ואת התכניות שהיו בהליך אישור באותה עת ואשר השפיעו על שווי השוק עוד בטרם אישורן.
משכך, קבעה השופטת הוד, קיים פער משמעותי מאוד בין שווי השוק שקבע המשיב לבין השוֹוי המוצהר על-ידי הצדדים, ובנסיבות אלו, המשיב היה רשאי להתעלם מהשווי המוצהר ולשום את העִסקה לפי שווי השוק.
בשלב זה, נדרשה השופטת הוד לשאלה האם עלה בידי העוררים להוכיח כי על אף הפער האמור יש לקבוע את השוֹוי בהתאם לשווי המוצהר, וענתה על שאלה זו בשלילה. "העוררים לא הגישו כל ראיה רלוונטית שיכולה ללמד כיצד התגבש סכום העסקה. הם לא צירפו מסמכים משלב המשא ומתן ולא העידו עדים רלוונטיים. כמו כן, הם לא צירפו ראיה כלשהי התומכת בטענה לפיה הסכום המוצהר הוא הסכום שהועבר מהקונה למוכרת. למעשה העוררים מבקשים, כי טענתם לגבי שווי העסקה המוצהר תתקבל על סמך טענה בעלמא, כי זהו סכום העסקה ועל אף הפער המשמעותי בין השווי המוצהר לבין שווי השוק" [ההדגשה במקור – א' ש'] (פס' 44).
יושם אל לב, כי הן בחוות דעתה של השופטת הוד (פס' 60) והן בחוות דעתו של חבר הוועדה מר א' שרם (פס' 7) צוין, כי בניגוד לאמור בדיווח שהגישו העוררים למשיב, העוררים העידו כי מס השבח וכל המיסים בעסקה מוטלים על הקונה, דהיינו הייתה זו עסקת נטו !