אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי – עדכון יישוב ברקן

רקע

במבזק מס' 2184 מיום 8.6.2026 דיווחנו על פרסום חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 ("החוק") (קישור לחוק).

נזכיר, כי במסגרת החוק (המהווה תיקון עקיף (מס' 292) של פקודת מס הכנסה) תוקן סעיף 11 לפקודה ונוסף לו סעיף-קטן (ב4) שלפיו מי שהָיה במשך כל שנת-המס תושב "יישוב אזור קו עימות מזרחי מוטב",* זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור כאמור בסעיף 11(ב)(1) לפקודה עד לתקרה הקבועה באותה פסקה, ובלבד שאם הוא זכאי באותה שנה לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף 11, הברירה בידו לבחור באחד מהם.

* "יישוב אזור קו עימות מזרחי מוטב" מוגדר בסעיף 1 לחוק כיישוב שב־31 בדצמבר שלפני שנת-המס שלגבּיה ניתן הזיכוי לפי החוק, מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא יישוב אזור קו עימות מזרחי; (2) בכל הכבישים המובילים ליישוב והיוצאים ממנו – תנועת הסעות תלמידים מותרת ברכב ממוגן ירי בלבד, בהתאם לפרסום משרד הביטחון;** (3) הוא משויך לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדד הפריפריאליות (כהגדרתו בסעיף 11(א) לפקודה); (4) הוא משויך לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי־כלכלי (כהגדרתו בסעיף 11(א) לפקודה); (5) הקמתו אושרה על-פי כל דין.

"יישוב אזור קו עימות מזרחי" מוגדר בסעיף 1 לחוק כיישוב אשר דירות המגורים בתחומו, כולן או חֵלקן, שוכנות מעל שני קילומטרים מהגדר המסומנת באזור קו עימות מזרחי,* והכול בקו אווירי.

* "אזור קו עימות מזרחי"** מוגדר בסעיף 1 לחוק כאזור הממוקם מזרחית לגדר המסומנת במפה שבתוספת, וכל עוד היא עומדת בתוקף בהתאם למדיניות הממשלה.

״פרסום משרד הביטחון״ מוגדר בסעיף 1 לחוק כנתונים המופיעים בפרסומי משרד הביטחון, לעניין מיגון תנועה בהתיישבות (תחבורה ציבורית, הסעות תלמידים וטיולים במרחב איו״ש והבקעה), הידועים ב־31 בדצמבר שלפני שנת-המס שלגבּיה ניתן הזיכוי לפי החוק.

נקבע, כי שר האוצר יהיה הממונה על ביצוע החוק והוא יהיה רשאי, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו; וכי בתוך 30 יום מיום פרסום החוק ברשומות יפרסם משרד הביטחון את הפרסום הראשון כאמור בהגדרת "פרסום משרד הבטחון" (ראו לעיל).

תחילתו של החוק נקבעה ליום 1.1.2026 והוא יעמוד בתוקף עד ליום 31.12.2027. עם זאת, שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, יהיה רשאי בצו להאריך את תוקפו של החוק לתקופות נוספות שלא תעלינה על שנתיים כל אחת, בהתאם למדיניות הממשלה.

ההנחייה מיום 9.7.2026

במבזק מס' 2189 מיום 14.7.2026 דיווחנו על פרסום הנחייתו למעסיקים ולשכות השירות של רו"ח (משפטן) רובי בוטבול, סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת ברשות המיסים ("ההנחייה").
במסגרת ההנחייה נכללה, בין היתר, רשימת ישובי איזור קו עימות מזרחי מוטב.
למַעבר להנחייה, לחצו כאן.

העדכון מיום 21.7.2026

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 9.7.2026 פורסם עדכון להנחייה לפיו היישוב ברקן לא מהווה יישוב מוטב מכוח החוק ועל-כן תושביו אינם זכאים להטבת המס מכוח סעיף 11 לפקודת מס הכנסה.
למַעבר לעדכון, לחצו כאן.

פודקסט בנושא חישוב המס על משאבי טבע בישראל והקרן למשאבי גז

במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, כי רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס", שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הועלה לערוץ ראיון עם רו"ח שלומי פיליפ (מנהל תחום עלויות חקיקה ותכנון ומדיניות ברשות המיסים) שבמסגרתו מוסבר איך מחושב המס על משאבי טבע בישראל, איך מנוהלת הקרן שאליה זורם הכסף, וגם נסקרת השפעת המשבר סביב סגירת מיצרי הורמוז על ענף האנרגיה בכלל ועל מדינת ישראל בפרט.

להאזנה, לחצו כאן.

למַעבר לרשימת הפודקסטים שפורסמו עד כה, לחצו כאן.

חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה – ומה עם ביטוח לאומי?

רקע

במבזק מס' 2176 מיום 5.4.2026 דיווחנו על פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 ("חוק ההתייעלות הכלכלית") (קישור לחוק ההתייעלות).

נזכיר, כי במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית חוּקק, בין היתר, חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 (ראו סעיפים 9-8 לחוק ההתייעלות הכלכלית, המהווים את פרק ד לחוק האמור) ("חוק עידוד עלייה לישראל" או "החוק") הכולל הוראת-שעה שבמסגרתה נקבעו תמריצי מיסוי למַעבר לישראל לפי העקרונות הבאים:

ההטבה תינתן לעולה* שהָיה תושב ישראל לראשונה בתקופה 31.12.2026-5.11.2025 וכן לתושב חוזר ותיק** ששב והיה לתושב ישראל בתקופה האמורה, ובלבד שהיחיד לא חדל להיות תושב ישראל במהלך אחת משנות-המס 2028 או 2029 ולא שהה בישראל פחות מ-75 ימים באחת מאותן השנים ("היחיד הזכאי").
* "עולה" מוגדר כיחיד שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, או מי שנמנה עם סוג בני אדם שנקבע לגביהם שזכאים לסל קליטה לפי סעיף 2 לחוק סל קליטה, התשנ"ה-1994, אך למעט מי שאזרחותו הישראלית בוטלה על-פי סעיף 11 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952.
** "תושב חוזר ותיק" הינו כהגדרתו בסעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה ובלבד שבידו תעודת תושב חוזר שהנפיק לו משרד העלייה והקליטה.
ההכנסה המזכה* של היחיד הזכאי שהופקה או שנצמחה בישראל בעת שהיחיד הזכאי היה תושב ישראל, תהיה פטורה ממס לפי המפורט להלן: (א) בשנת-המס 2026 – עד לתקרת הכנסה של 600,000 ₪, אלא אם ההכנסה התקבלה מקרוב**** שאז תקרת ההכנסה תהיה 140,000 ₪;***** (ב) בשנות-המס 2027 ו-2028 – עד לתקרת הכנסה של מיליון ₪, לכל שנה, אלא אם ההכנסה התקבלה מקרוב**** שאז תקרת ההכנסה תהיה 140,000 ₪, לכל שנה;***** (ג) בשנת 2029 – עד לתקרת הכנסה של 350,000 ₪, אלא אם ההכנסה התקבלה מקרוב**** שאז תקרת ההכנסה תהיה 140,000 ₪;***** (ד) בשנת 2030 – עד לתקרת הכנסה של 150,000 ₪.
* "הכנסה מזכה" מוגדרת כהכנסה חייבת שהיא הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה, שאינה "הכנסה אחרת"** ואינה הכנסה המיוחסת לעולה או לתושב חוזר ותיק מתאגיד שקוף,*** למעט הכנסה מתאגיד שקוף*** המיוחסת לעולה או לתושב חוזר ותיק לפי סעיף 62א לפקודה.
** "הכנסה אחרת" הינה כהגדרתה בסעיף 62א(ד) לפקודת מס הכנסה, דהיינו כל אחת מהכנסות אלו, לרבות הכנסה כאמור שנחשבת כהכנסה מעסק: (1) הכנסה מריבית, מהפרשי הצמדה או מדמי ניכיון; (2) הכנסה מדיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה; (3) הכנסה מדמי שכירות; (4) תמורה ממכירת נכס, כמשמעותה בסעיף 88 לפקודה; (5) הכנסה ממכירת נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה המהווה מלאי עסקי; (6) תמורה ממכירת זכות במקרקעין, לרבות זכות במקרקעין שאילו הייתה בישראל הייתה זכות במקרקעין, או זכות באיגוד מקרקעין, לרבות איגוד שבבעלותו מקרקעין, שאילו היו בישראל היה איגוד מקרקעין.
*** "תאגיד שקוף" הינו כהגדרתו בסעיף 64(א) לפקודת מס הכנסה (כלומר, חבר-בני-אדם שרווחיו והפסדיו מיוחסים לבעלי הזכויות בו) שעולה או תושב חוזר ותיק הוא בעל מניות מהותי בו, אך למעט תאגיד כאמור שבבעלותו המלאה של עולה או תושב חוזר ותיק כאמור.
**** "קרוב" הינו כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, למעט חברה שבבעלות המלאה של העולה.
***** ככל שיש לזכאי הכנסה מזכה שהתקבלה מקרוב והכנסה מזכה שלא התקבלה מקרוב, סך הסכום הפטוּר לא יעלה על התקרה הקבועה לגבי הכנסה מזכה שמקורהּ לא מקרוב.
לגבי שנת-המס 2026 תקרת ההכנסה הפטורה תחושב באופן יחסי לתקופת תושבותו בישראל של הזכאי בשנה האמורה.
לעניין בחינת המועד שבו היה הזכאי לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק כהגדרתו לעיל, לא תחולנה הוראות סעיף 14(ב)(1) לפקודת מס הכנסה (שעניינן בשנת הסתגלות).
הכנסתו מעסק של חבר-בני-אדם תושב-חוץ, אשר הופקה בישראל בְּשל יגיעתו האישית של היחיד הזכאי בשנות-המס 2026 עד 2030 תהיה פטורה ממס, אלא אם כן חבר-בני-האדם ביקש אחרת, ובלבד שלאותו חֶבר לא הייתה הכנסה מעסק שהופקה בישראל אלמלא יגיעתו האישית של העולה או התושב החוזר הוותיק. הוראה זו לא תחול בשני מקרים: האחד, אם הכנסתו מעסק של חבר-בני-האדם תושב-החוץ הופקה בישראל בְּשל יגיעתו האישית של היחיד הזכאי שהוא בעל מניות מהותי בחבר-בני-האדם תושב-החוץ; השני, לגבי חבר-בני-אדם תושב-חוץ שהוא תאגיד שקוף* – לגבי חֵלק ההכנסה המיוחס לבעל זכויות בתאגיד שהוא תושב ישראל.
* "תאגיד שקוף" הינו כהגדרתו בסעיף 64(א) לפקודת מס הכנסה (כלומר, חבר-בני-אדם שרווחיו והפסדיו מיוחסים לבעלי הזכויות בו) שעולה או תושב חוזר ותיק הוא בעל מניות מהותי בו, אך למעט תאגיד כאמור שבבעלותו המלאה של עולה או תושב חוזר ותיק כאמור.

עוד נזכיר, כי תחילתו של חוק עידוד עלייה לישראל נקבעה רטרואקטיבית ליום 1.1.2026 וזאת לגבי הכנסות מזַכות שהופקו או שנצמחו בישראל של יחיד זכאי מהיום שבו היה לתושב ישראל לראשונה (ככל שמדובר בעולה) או לתושב ישראל (ככל שמדובר בתושב חוזר ותיק).

לבסוף, נזכיר, כי לאחרונה פורסם חוזר מס הכנסה מס' 7/2026 בנושא "הוראת השעה 'חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה'" ("החוזר") (קישור לחוזר), במסגרתו מפורטים, בין היתר, התנאים המצטברים לקבלת הטבות המס המנויות בחוק עידוד עלייה לישראל וכן האפשרות (המורכבת למדיי, כל שכּן בהינתן העובדה שמדובר בחלק מהמקרים בעולים חדשים שאינם דוברי עברית) לקבל את הטבות המס (בכפוף לתקרה ובתנאי שמקור ההכנסה אינו מ"קרוב") באמצעות בקשה מקדמית לתיאום מס (לגבי שכיר) או להקטנת שיעור המקדמות (לגבי עצמאי) על-ידי הגשת טופס בצירוף מסמכים ופלט מתוך סימולטור הבוחֶן את ימי השהִייה של המבקש.

החבות האפשרית בדמי ביטוח

כאמור, חוק עידוד עלייה לישראל קובע, כי "ההכנסה המזכה" של היחיד הזכאי (כמשמעותו לעיל) שהופקה או שנצמחה בישראל בעת שהיחיד הזכאי היה תושב ישראל, תהיה פטורה ממס בהתאם לתנאים והסייגים המנויים בחוק; ואילו הכנסה מזכה היא, ככלל, הכנסה חייבת שהיא הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודת מס הכנסה.

אלא מאי, הכנסות הפטורות ממס הכנסה אינן פטורות בהכרח גם מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות. זאת, מהטעם שהפטוֹרים הקבועים לגבי מס הכנסה אינם חלים, בהעדר הוראה מפורשת הקובעת אחרת, לגבי החבות בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות.

כך הם גם פני הדברים לגבי חוק עידוד עלייה לישראל: החוק נעדר התייחסות לחיובה האפשרי של אותה "הכנסה מזכה" בדמי ביטוח לאומי (וכנגזר מכך, גם בדמי ביטוח בריאות) ועל-כן ההכנסה אכן תחויב בדמי ביטוח בכפוף להוראות הקבועות בחוק הביטוח הלאומי ובתקנותיו.*

* נזכיר, כי ביום 1.3.2026 פורסם ברשומות חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 262 – הוראת שעה), התשפ"ו-2026 ("התיקון") (קישור לתיקון). במסגרת התיקון, נוספה הוראת-שעה לחוק הביטוח הלאומי (סעיף 350א) לפיה תושב ישראל שהוא "עולה חדש" יהיה פטוּר במשך התקופה 31.12.20235-1.1.2026 ("תקופת הוראת-השעה") מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודת מס הכנסה, שהוא משלם בעדהּ דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החָל בה. המונח "עולה חדש" מוגדר כמי שעלה ממדינה המנויה בלוח ט"ז1 לחוק וטרם חָלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
במקביל, נוסף לחוק לוח ט"ז1 שבשלב זה כולל רק את ארה"ב.* כלומר, עניינו של התיקון בעולים חדשים מארה"ב.****

** שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בשתי תקופות נוספות שכּל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.

*** זאת, לאור העובדה שבין ישראל לארה"ב לא קיימת אמנה למניעת כפל תשלומי ביטוח לאומי, וכתוצאה מכך עולים חדשים שהם אזרחי ארה"ב מצאו עצמם לא אחת מחויבים בתשלומי ביטוח סוציאלי בארה"ב ובמקביל בדמי ביטוח לאומי בישראל.

**** עם זאת, נקבע, כי שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את לוח ט"ז1, ובלבד שלא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחַר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.

ודוק: סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע מספר סוגים של הכנסה שלא יראו אותם כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח ובכלל זאת "הכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין" (סעיף 350(א)(7) לחוק).
נקל אפוא להבין, כי הוראה זו אינה רלבנטית להכנסתו של "יחיד זכאי" הפטורה ממס לפי חוק עידוד עלייה לישראל, שהרי, וכאמור, הפטוֹר ממס הכנסה מכוח החוק מוקנה רק להכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודת מס הכנסה, דהיינו ההכנסה המוחרגת מאותו סעיף 350(א)(7) לעיל.*

* מסיבה זו בדיוק, הכנסתו של עולה חדש (וליתר דיוק "יחיד שהיה לראשונה לתושב ישראל") או "תושב חוזר ותיק" כאמור בסעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה הפטורה ממס הכנסה לפי אותו סעיף 14(א) לא תהיה פטורה מדמי ביטוח לאומי לפי סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי ככל שמדובר בהכנסה לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה.

נציין מיד, כי על-פי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), תשנ"ה-1995 ("התקנות"), לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי פקודת מס הכנסה למעט הכנסה לפי סעיף 9(5), (11) ו-(12) לפקודה.
דא עקא, שגם תקנה זו אינה פוֹטרת מדמי ביטוח הכנסה "הכנסה מזכה" כמשמעותה בחוק עידוד עלייה לישראל, שכּן הכנסה זו פטורה לפי החוק ולא לפי פקודת מס הכנסה כנדרש באותה תקנה.*

* לעומת זאת, הכנסתו של עולה חדש (וליתר דיוק "יחיד שהיה לראשונה לתושב ישראל") או "תושב חוזר ותיק" כאמור בסעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה הפטורה ממס הכנסה לפי אותו סעיף 14(א) תהיה פטורה מדמי ביטוח לפי תקנה 2 ובלבד שמדובר בהכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה.

סיכומו של עניין: על-פי הדין הקיים, הפטוֹר ממס הכנסה המוקנה על-פי חוק עידוד עלייה לישראל ל"יחיד זכאי" בְּשל "הכנסה מזכה" אינו פוֹטר את היחיד האמור מדמי ביטוח, ומשכך, ובהיעדר הוראת פטוֹר מפורשת בחוק הביטוח הלאומי ובתקנותיו, אותה "הכנסה מזכה" תחויב בדמי ביטוח.

עתירה לגבי פיצויי מס רכוש

ביום 21.7.2026 ניתנה פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין יקב כמיסה בע"מ.

העותרת הגישה עתירה לבית-המשפט המחוזי בחיפה בבקשה להורוֹת למשיבה, רשות המיסים , למסור לה את החלטתה בעניין תביעת פיצויים שזו הגישה ביום 23.7.2025 לקרן הפיצויים – נזק עקיף בגין נזקי מלחמה. זאת, שעה שהמועד למתן החלטת המשיבה חָלף זה מכבר. עוד התבקש בית-המשפט להורוֹת למשיבה להימנע מגביית מס מהעותרת כל עוד לא ניתנה החלטה בתביעתה, מקום שבו העותרת זכאית לקזז מהפיצויים שתבעה את תשלומי המס שבהם היא מחויבת.

העתירה נמחקה לבקשת העותרת לאחַר שבית-המשפט עמד על כך שעל פני הדברים הוא נעדר סמכות לדון בעניין ושעל העותרת לפְנות בהליך משפטי מתאים לוועדת ערר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961.
עוד הוסיף בית המשפט כי ככל שהעותרת תהיה מעוניינת בכך, היא תוכל להשיג על החלטת ועדת הערר באמצעות הגשת ערעור מינהלי לבית משפט לעניינים מינהליים.

חרף האמור בהחלטת בית-המשפט המחוזי, העותרת בחרה להגיש עתירה לבית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק.
העותרת טענה, כי בהיעדר החלטה בתביעת הפיצויים שהגישה היא אינה יכולה להגיש ערר לוועדת-הערר, שכּן אין בידיה החלטה שעליה ניתן להשיג.
לשיטתה, לפי סעיף 38כט לחוק מס רכוש, תקנה 11 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 ותקנה 1(6) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023, לא ניתן להגיש ערר על "אי-מתן החלטה" אלא אך על מתן החלטה בפועל; ומשכך, ולנוכח החלטת בית-המשפט המחוזי, הדרך היחידה בה העותרת יכולה לנקוט היא פנייה לבג"ץ.

בית-המשפט העליון (הנשיא י' עמית, השופט ד' מינץ והשופט ע' גרוסקופף) דחה את העתירה מחמת קיומו של סעד חלופי כמו גם מחמת אי-מיצוי הליכים מול המשיבה (קישור לפסק-הדין).

נייר עמדה חדש בנושא מיסוי מקרקעין

אתמול (26.7.2026) פרסמה המחלקה המקצועית בחטיבת מיסוי מקרקעין שברשות המיסים נייר עמדה מקצועי בנושא "תחולת הוראת סעיף 19(3א) לחוק מיסוי מקרקעין בעסקאות בהן הרוכש לוקח על עצמו חבות במס המוטלת מכוח חוק על המוכר".
להמשך, לחצו כאן.