30/06/2026: עדכוני מלחמה | מיסוי שותפויות | חובת מספרי הקצאה גם בעסקאות פנימיות באיחוד עוסקים – הבהרה | דרישה להגשת דוח שנתי על-ידי תושב ותיק חוזר | רכישת מניות חברה שהיא איגוד מקרקעין | מיסוי עסקת קומבינציה | שווי המכירה בעסקת נדל"ן הכוללת תמורה עתידית ועוד

כבכל שנה, עניינה של ההוראה בשינויים שחלו בדו"חות המס השנתיים של יחידים וחברות לשנת-המס בהשוואה לשנות-המס הקודמות, וזאת כנגזר, בין היתר, מתיקוני החקיקה.
בנוסף, כוללת ההוראה הנחיות בדבר אופן יישום השינויים בניתוב ובשידור הדו"חות כאמור וכן סכומים מעודכנים לשנת-המס 2025 (ראו נספח א להוראה).

תשומת לבכם, בין היתר, להוראות סעיפים 3.1 ו-4.1 (פיצוי נזק עקיף), 3.2 (מענקי "קרן סיוע מילואים"), 3.3, 4.2, 5.1 ו-6(חקיקת הרווחים הלא מחולקים וכיצד היא משתקפת בדוחות), 3.4 (בעל עסק זעיר), 3.6 ו-4.7 (מערכת תרומות ישראל), 3.9 (מערכת שכר דירה למגורים), 4.5 (בנק בהיקף גדול – חוק תשלום מיוחד), 9.1 (תשלומי דמי ביטוח לאומי ששילם נישום כעצמאי) ו-9.7 מטבע וירטואלי).

משרדי מע"מ (מס ערך מוסף) באר שבע עוברים כתובת

במבזק הקודם (מבזק מס' 2186 מיום 23.6.2026) דיווחנו, כי עמדות מש"מ בבאר שבע ומש"מ לב הנגב עברו ביום 10.6.2026 לכתובת חדשה: שד' יצחק רגר 18 באר שבע; וכי ביום 18.6.2026 עברו משרדי פקיד-השומה באר-שבע לכתובת זו.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הָחל ביום ה הקרוב, 2.7.2026, יעברו גם משרדי מע"מ באר-שבע לכתובת האמורה.
בְּשל המעבר, בימים 6.7.2026-1.7.2026 לא תתקיים קבלת קהל וזו תחודש ביום 8.7.2026 בכתובת החדשה.

חובת מספרי הקצאה גם בעסקאות פנימיות באיחוד עוסקים – הבהרה

במבזק מס' 2183 מיום 31.5.2026 דיווחנו על פרסום הודעת רשות המיסים ("ההודעה") (קישור להודעה) לפיה הָחל מיום 1.7.2026, עוסקים הרשומים במסגרת איחוד עוסקים על-פי סעיף 56 לחוק מע"מ נדרשים לבקש מספר הקצאה בהתאם להוראות סעיף 47(א2) לחוק גם בעסקאות המתבצעות בין עוסקים הרשומים באיחוד עוסקים, וזאת בהתאם לסכום הקבוע בסעיף 38(א1) לחוק.*

* במקביל, עודכן מקבץ "שאלות ותשובות – חשבוניות ישראל" באתר האינטרנט של רשות המיסים (שאלה מס' 12) (קישור למקבץ).

כלומר, בעקבות ההודעה, ובניגוד למצב ששרר עד כה אצל חלק מהעוסקים שלא ביקשו מספרי הקצאה בעסקאות פנימיות בתוך איחוד עוסקים, חובת קבלת מספרי הקצאה תחול גם על עסקאות בין יישויות באותו איחוד עוסקים ככל שהן עומדות בתנאי סף הסכום הקבוע בסעיף 38(א1) לחוק מע"מ (מעל 5,000 ₪ לעסקה לפני מע"מ, הָחל מיום 1.6.2026).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (29.6.2026) פורסמה הודעתה הנוספת של רשות המיסים ("ההודעה הנוספת") לפיה לצורך היערכות ליישום ההוראה הוחלט לאפשר לעוסקים, שטרם הספיקו לבצע את ההתאמות הטכנולוגיות הנדרשות, להוציא לכל עוסק הרשום במסגרת איחוד העוסקים חשבונית מס מרכזת עם מספר הקצאה אחת לחודש אליה יצורף מסמך המפרט את כל העסקאות הנכללות בה, וזאת עד ליום 1.7.2027.
עוד צוין בהודעה הנוספת, כי לאחַר 1.7.2027 תידָרש בקשת מספר הקצאה בנפרד לכל חשבונית מס שתוצא בעסקאות המתבצעות בין עוסקים הרשומים באיחוד עוסקים.
בנוסף, הובהר בהודעה הנוספת, כי חשבונית מס מרכזת כאמור תכלול מע"מ בשיעור מלא.
למַעבר להודעה הנוספת, לחצו כאן.

דרישה להגשת דוח שנתי על-ידי תושב ותיק חוזר

ביום 24.6.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעניין ארמן.

לטענת העותר, הוא "תושב ותיק חוזר" (כמשמעות מונח זה בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה) הָחל משנת 2011, ובתוקף מעמד זה הוא היה פטוּר מהגשת דוחות בנוגע להכנסותיו מחוץ לישראל למשך התקופה שנקבעה לעניין זה, בהתאם להסדר שהיה קבוע בסעיף 134ב לפקודה (ובוטל בתיקון 272*).

* במבזק מס' 2072 מיום 7.4.2024 דיווחנו על פרסומו ברשומות של החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד-2024 ("תיקון 272") (קישור לתיקון 272). נזכיר, כי במסגרת תיקון 272 בוצעו מספר שינויים בפקודת מס הכנסה ובכללם ביטול הפטוֹר (שבסעיפים 134ב ו-135(1)(ב) לפקודה) לגבי מי שהיה לתושב ישראל לראשונה ("עולה חדש") ותושב חוזר ותיק מחובת הגשת דוח שנתי והצהרת הון לגבי הכנסות/נכסים שמקורם מחוץ לישראל. זאת, בתחולה לגבי תושבים כאמור שהפכו לתושבי ישראל הָחל מיום 1.1.2026 ואילך. לסקירת תיקון 272, לחצו כאן.

עוד טען העותר, כי בעבר המשיב (פקיד-שומה ירושלים 1) קיבל החלטה בעניינו לפיה הוא יידרש להגיש דו"חות רק משנת 2018 ואילך, אך ביום 13.6.2023 קיבל המשיב החלטה עדכנית שחייבה את העותר להגיש דו"חות כאמור כבר משנת 2014. המשיב ביסס את החלטתו על סעיף 131(א)(6) לפקודת מס הכנסה לפיו פקיד-השומה מוסמך לדרוש מ"כל אדם" להגיש דו"ח, "ואפילו אינו חייב בהגשת דו"ח לפי סעיף קטן זה".
לשיטתו של העותר, החלטה זו התקבלה משיקולים זרים ובניגוד לדין, ועל כן דינה להתבטל. העותר הדגיש, כי ניסה לפְנות מספר פעמים למשיב בנושא ואף הגיש ערעור מס לבית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' דורות) שנמחק על הסף ביום 29.12.2025.
ביום 17.5.2026 הגיש המשיב תגובה מקדמית, ובה טען כי דין העתירה להידחות על הסף. לטענת המשיב, העתירה היא עתירה מוקדמת בהתחשב ביכולתו של העותר למצות הליכים במישור המינהלי, ובמידת הצורך אף לנקוט בסעד חלופי של הגשת ערעור מס.
ביום 26.5.2026 הגיש העותר תגובה מטעמו ובה טען כי אין מקום לדחיית העתירה על הסף. לשיטתו, אין לו אפיק נוסף להעלאת טענותיו, בשים לב לכך שהפטוֹר שלו הוא טוען שולל מלכתחילה את סמכותו של המשיב לדרוש הגשת דו"חות בעניינו. העותר הדגיש שסעיף 131(א)(6) לפקודת מס הכנסה אכן מאפשר לדרוש הגשת דו"ח גם ממי שאינו חייב בו, אלא שזה מתייחס למי שאינו חייב בהגשת דו"ח "לפי סעיף זה", בעוד שהוא היה פטוּר מהגשת דו"ח מכוח סעיף אחר, סעיף 134ב לפקודה.

בית-המשפט העליון (הנשיא י' עמית, השופטת ד' ברק-ארז והשופטת ג' כנפי-שטייניץ) דחה את העתירה (קישור לפסק-הדין).

נקבע, כי לעותר עומדת עדיין זכות השגה פנימית שבה יוכל להעלות גם טענות בדבר פטוֹר מהגשת דוחות (וכי שיקול זה אף עמד ביסוֹד פסק דינו של בית-המשפט המחוזי שצוין לעיל, אשר מחק את הערעור שהוגש אליו בשים לב לאופיו המוקדם) וככל שהשגתו של העותר תידחה, הוא יוכל לנקוט בסעד החלופי של הגשת ערעור (שבו למעשה, וכאמור, כבר נקט בעבר).
עוד נקבע, כי תחולתו של הפטוֹר על העותר והיקפו דורשים בירור עובדתי ומשפטי שלא זה המקום לערוך, אלא בגדרם של ההליכים הייחודיים לדיני המס ובהתאם להוראות הפקודה; וכי ההליך בבג"ץ אינו מותאם לכך.

שווי המכירה ברכישת מניות חברה שהיא איגוד מקרקעין

ביום 22.6.2026 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין מבנה נדל"ן (כ.ד) בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.

שווי המכירה בעסקת נדל"ן הכוללת תמורה עתידית

פסק-דין נוסף של ועדת-הערר האמורה ניתן ביום 24.6.2026, וזאת בעניין ש. משעולים עכו בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.

מיסוי עסקת קומבינציה

ביום 24.6.2026 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין סער.

עניינו של הערר בסכום השוֹוי של הזכויות במקרקעין שנמכרו על-ידי העורר בשנת 2022 במסגרת עסקת קומבינציה – וזאת לצורך חישוב השבח שנצמח לעורר.
במסגרת אותה עסקה, מכרו העורר ושותפיו ליזם חֵלק מזכויותיהם בדירת גג וכן חלק מזכויות הבנייה הבלתי-מנוצלות בבניין ישן, כנגד קבלת דירות חדשות בקומות הנוספות שתיבנינה.
העורר דיווח למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) כי שווי הזכויות שנמכרו על ידיו היה 1.82 מיליון ₪, וזאת כנגזר מעֵרך שירותי הבנייה שהוא קיבל מהיזם (גישת שווי שירותי הבניה).
ברם, לפי עמדתו של המשיב – הסבור כי בהיעדר נתונים אמינים לגבי ערך התמורה יש לקבוע את השווי של הזכויות הנמכרות בהתאם לשווי השוק שלהן (כקרקע לבנייה) (גישת שווי הקרקע) – השוֹוי הוא כפי שניים מזה: 3.71 מיליון ₪.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ה' קירש (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח צ' פרידמן ורו"ח מ' לזר), דחתה את הערר ברובו (קישור לפסק-הדין).

ביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי פרסם מספר חוזרים מקצועיים:

• חוזר מס' 1517 בנושא "בחינת מעמד ובסיס של בעלי שליטה וקרבה משפחתית בתביעות לתגמולי מילואים" (קישור לחוזר);

• חוזר מס' 1518 בנושא "בחינת מעמד ובסיס של בעלי שליטה וקרבה משפחתית בתביעות לתגמולי מילואים" (קישור לחוזר);

• חוזר מס' 1519 בנושא "ידועים בציבור" (קישור לחוזר);

• חוזר מס' 1520 בנושא "חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים (התשפ"ו, 2026)" (קישור לחוזר);

• חוזר מס' 1522 בנושא "שינוי בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות" (קישור לחוזר).