הארכת הקפאת הליכי אכיפה והוצל"פ
במבזק מס' 2171 מיום 9.3.2026 דיווחנו על פרסום הודעת דוברוּת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה בְּשל בקשת הלשכות המקצועיות ולאור המצב הביטחוני בו שרויה המדינה בעקבות מבצע "שאגת הארי", ועל-מנת להקל על הציבור, הורה מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', על מתן מספר הקלוֹת ובכללן אי-הטלת עיקולים חדשים בגין חובות בכלל מערכי המס, מס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין, מע"מ ומכס וכן אי-ביצוע הליכי הוצאה לפועל עד ליום 12.4.2026 תוך שמועד זה יעודכן בהתאם למצב הביטחוני. כל זאת, למעט מקרים חריגים באישור של סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה בלבד.
אולם, קנסות, הפרשי הצמדה וריבית יחולו על-פי החוק ואין מדובר בביטול של עיקולים קיימים או מחיקת חובות אלא רק בעצירת ההליכים האמורים.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (14.4.2026) פורסמה הודעה נוספת של דוברוּת רשות המיסים (קישור להודעה הנוספת) ולפיה מנהל הרשות החליט על הארכת תוקפה של הקפאת הליכי האכיפה וההוצאה לפועל כאמור.
בהתאם להארכה, לא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובו, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל, עד ליום 29.4.2026, למעט מקרים חריגים באישור סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה.
עוד הוחלט, כי הָחל מיום 30.4.2026 יחודשו הליכי האכיפה על כל החייבים למעט חייבים שהוגדרו כזכאים להקלות בְּשל מבצע "שאגת הארי",* אשר לגביהם תחול ההקפאה עד ליום 30.6.2026.
* ואלה הזכאים להקפאה: מי שנפגע פיזית מפעולות מלחמה במבצע "שאגת הארי", מבצע "עם כלביא" ומלחמת "חרבות ברזל, בן זוגו והוריו; משרת מילואים במהלך מבצע "שאגת הארי" ובן זוגו; מי שהגיש תביעה לפיצויים בגין נזק ישיר בשל מבצע "שאגת הארי" ובן זוגו.
הודגש בהודעה הנוספת, כי הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות יחולו על פי החוק, ואין מדובר בביטול של עיקולים קיימים או מחיקת חובות אלא רק בעצירת ההליכים האמורים.
עוד צוין, כי למיַיצגים המגויסים לשירות מילואים יינתן (כבעבר) מענה מיוחד, מלבד בערוצי הפנייה הרגילים, גם בתיבת פניות ייעודית במטה אכיפת הגבייה ברשות המיסים.
דיווח מקוצר על הכנסות-חוץ בשנת-המס 2025 – תזכורת
כידוע, על-מנת לפשט את הליכי הדיווח ותשלום המס, הותקנו תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד-2004.
תקנות אלו מאפשרות לבצע דיווח מקוצר על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל (ובכללן הכנסות פיננסיות), כאשר עמידה בדרישות הדיווח המקוצר עשויה לפטוֹר מחובת הגשת דו"ח שנתי.
עם זאת, יש לזכוֹר, כי הכְּלָלים המיוחדים שנקבעו לגבי חישוב חבות המס לצורך הדיווח המקוצר עלולים להביא לחבות אפקטיבית במס גבוהה יותר מאשר במקרה של דיווח רגיל. על-כן, אף אם אין חובה, בנסיבות העניין, להגיש דו"ח שנתי, ייתכן שכדאי "להתנדב" ולהגיש דו"ח שנתי (במקום הדו"ח המקוצר) ולשלם מס נמוך יותר.*
* להרחבה בנושא הדיווח המקוצר, לחצו כאן.
מועד הגשת הדיווח המקוצר לגבי הכנסות-החוץ בשנת-המס 2025 הינו עד סוף אפריל 2026.
דו"ח שנתי (בלתי-מקוּון) לשנת-המס 2025 בידי יחידים – תזכורת
כידוע, על יחידים שאינם חייבים בהגשת דו"ח שנתי מקוּון* להגיש את הדו"ח לא יאוחר מיום 30.4 בכל שנה.**
* סעיף 131(ב2) לפקודת מס הכנסה, שנוסף במסגרת תיקון 161, קובע, כי יחיד החייב בהגשת דו"ח מכוח הוראות סעיף 131(א)(1)-(4), (5א), (5ג), (5ד) ו-(6) לפקודה, ויש לו הכנסה לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודה, יגיש את הדו"ח השנתי באופן מקוּון, כפי שיורה מנהל רשות המיסים, בצירוף הצהרה בטופס שקבע המנהל, שלפיה הפרטים והידיעות שמסר בדו"ח הם נכונים ומלאים, וכן פֶּלֶט חתום בידיו של הדו"ח האמור ("דו"ח עצמאי מקוּון"). עוד נקבע, כי יחיד כאמור שלא הגיש דו"ח עצמאי מקוּון, יראוהו, לעניין הוראות פקודת מס הכנסה, כמי שלא הגיש דו"ח. עם זאת, סעיף 131(ב2)(4) לפקודת מס הכנסה מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוֹע סוגי יחידים שיהיו פטוּרים מחובת הגשת דו"ח עצמאי מקוּון, בהתאם לקריטריונים של מצב כלכלי, גובה הכנסות ומצב בריאותי, וכן מנימוקים מיוחדים אחרים, שייקָבעו בתקנות. מכוח אותו סעיף 131(ב2)(4) לפקודה, הותקנו תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון), התש"ע-2010, הפוטרות יחידים מסוימים מהגשת דו"ח עצמאי מקוּון.
** סעיף 132 לפקודת מס הכנסה.
בעבר, נהגה רשות המיסים לדחות את מועדי הגשת הדו"ח השנתי הן לגבי יחידים שאינם חייבים בהגשת דו"ח שנתי מקוּון, הן לגבי יחידים שחייבים בהגשת דו"ח מקוּון והן לגבי חברות ומלכ"רים ובעלי שליטה.
עד היום, וככל הנראה עֵקב המלחמה, טרם פורסמה הודעה בנושא, כך שיש להיערך להגשת הדו"ח במועדים הרגילים.
עדכון מערכת תיאומי המס בעקבות ריוּוח מדרגות מס הכנסה
במבזק האחרון (מבזק מס' 2176) דיווחנו, בין היתר, על פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 ("חוק ההתייעלות הכלכלית") (קישור לחוק ההתייעלות).
נזכיר, כי במסגרת חוק ההתייעלות נכלל, בין היתר, תיקון 288 לפקודת מס הכנסה (ראו סעיפים 7-5 לחוק ההתייעלות הכלכלית, המהווים את פרק ג לחוק האמור) שעניינו בריוּוח מדרגות המס הקבועות בסעיף 121 לפקודה לגבי הכנסה מיגיעה אישית ולגבי הכנסה שאינה מיגיעה אישית, וזאת בתחולה רטרואקטיבית מיום 1.1.2026 לגבי הכנסה שתופק או תיצָמח משנת-המס 2026 ואילך.
כך, לגבי הכנסה שאינה מיגיעה אישית הכפופה להוראות סעיף 121(א) לפקודת מס הכנסה, טווח ההכנסה החייב במס בשיעור 31% הורחב כך שהוא מסתיים ב-301,200 ₪ במקום 269,280 ₪ (ובמקביל טווח ההכנסה החייב במס בשיעור 35% צומצם כך שמתחיל ב-301,200 ₪ (במקום 269,280 ₪) ומסתיים ב-560,280 ₪.
ואילו על הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 121(ב) לפקודת מס הכנסה, טווח ההכנסה החייב במס בשיעור של 20% הורחב עד 228,000 ₪ במקום 193,800 ₪ וטווח ההכנסה החייב במס בשיעור של 31% הורחב כך שמתחיל ב-228,001 ₪ ומסתיים ב-301,200 ₪ במקום 269,280 ₪.*
* להודעתו בנושא (הכוללת, בין היתר, הנחיות למעסיקים וללשכות השירות) של רו"ח (משפטן) רובי בוטבול, סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת (בפועל) ברשות המיסים, לחצו כאן. ראו גם את הודעתה בנושא של דוברוּת הרשות (קישור להודעה).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום א, 12.4.2026, פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה מערכת תיאומי המס עודכנה בהתאם לריוּוח מדרגות המס. וכך צוין בהודעה:
"רשות המסים מודיעה כי מערכת תיאומי המס עודכנה בהתאם לריווח מדרגות מס הכנסה שאושר על ידי הכנסת, וכעת ניתן לבצע תיאומי מס לשנת 2026 בהתאם לריווח המעודכן.
שכירים שלא ביצעו תיאום מס בשנת 2026 על אף שהם נדרשים לו, בעקבות הודעות רשות המסים על הארכת תוקפם של תיאומי המס משנת 2025 – נדרשים לבצעו כעת. תיאומי המס משנת 2025 בתוקף עד ה-13.5.2026, כלומר, עד משכורת אפריל 2026 כולל.
שכירים שכבר ביצעו תיאום מס במהלך שנת 2026, אינם נדרשים לעדכן את תיאום המס בעקבות ריווח המדרגות. שכן, אם הכנסתם השנתית הצפויה נמוכה מ-193,800 אלף ₪ – הם לא יושפעו מהחקיקה. אם הכנסתם השנתית הצפויה גבוהה מ-193,800 אלף ₪ – רשות המסים תבצע עבורם את העדכון הנדרש באופן יזום."
החלטת מיסוי בנושא ייחוס הכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף" לנכסים טכנולוגיים
רקע
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 ("חוק ההתייעלות") (קישור לחוק ההתייעלות)* תוקנו הוראות חוק עידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 ("חוק העידוד") ונוספו מסלולי הטבות במס חדשים בְּשל "מפעל טכנולוגי מועדף" ו"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" המעניקים שיעורי מס מופחתים למפעל תעשייתי בתחום של תעשייה עתירת ידע.
* ראו פרק ז' לחוק ההתייעלות (המהווה את תיקון 73 לחוק העידוד), עמ' 261 ואילך.
בהמשך לכך, וכפי שדיווחנו במבזק מיום 8.11.2017, רשות המיסים פרסמה את חוזר מס הכנסה מס' 9/2017 הכולל ניתוח מפורט של תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון ונושאים נוספים (קישור לחוזר).
החלטת המיסוי החדשה
ביום א, 12.4.2026, פרסמה מחלקת חוקי עידוד שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים את החלטת מיסוי מס' 2801/26 בנושא "ייחוס הכנסות של 'מפעל טכנולוגי מועדף" לנכסים טכנולוגיים ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטה).
עניינה של החלטת המיסוי בחברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") העוסקת בפיתוח וייצור מכשור רפואי מורכב שכולל מערכות טכנולוגיות מתקדמות שמשלבות תוכנה ("המוצרים"). זאת, בהתבסס על פטנטים בבעלות החברה.
המוצרים מיועדים למוסדות רפואיים ובתי חולים.
החברה הינה חלק מקבוצת חברות רב לאומית ("הקבוצה") שעוסקת בפיתוח וייצור טכנולוגיות מתקדמות בתחום מכשור רפואי.
לחברה הכנסות הן ממכירת המוצרים (החברה מוכרת את מוצריה באמצעות רשת ההפצה של הקבוצה, כאשר המוצרים נמכרים לחברות ההפצה בקבוצה (חברות קשורות מחוץ לישראל) וחברות ההפצה מתקשרות עם הלקוחות) והן ממתן שירותי ייצור (החברה מעניקה שירותי ייצור לחברת האם במודל קוסט פלוס).
לעניין ההכנסות ממכירת המוצרים, החברה הצהירה, כי הלקוחות שרוכשים את מוצרי החברה הינם מוסדיים, בעיקר בתי חולים ממשלתיים ופרטיים; כי ההתקשרות של הלקוחות לצורך רכישת המוצרים של החברה מתבססת על קריטריונים טכניים, כגון: מִפרט טכנולוגי, פונקציות של המוצרים, פתרונות טכנולוגיים, עלות וכד'; כי מכירת מוצרי החברה נעשית באמצעות רשת ההפצה של הקבוצה על-פי מודל הפעילות של הקבוצה העולמית; כי הוצאות השיווק של החברה זניחות; וכי פעילות השיווק של החברה שולית.
ואילו לעניין ההכנסות ממתן שירותי ייצור, החברה הצהירה, כי היא נותנת שירותי ייצור כקבלן משנה לחברת האם; וכי בהתאם להסכמים עם חברת האם, מלוא הזכויות הכלכליות הנובעות מהקניין הרוחני (ה-IP) שבבסיס שירותי הייצור הינו בבעלות מלאה של חברת האם.
במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי מפעלה של החברה הינו "מפעל טכנולוגי מועדף" כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון.
עוד נקבע בהחלטה, כי הכנסות החברה ממכירת המוצרים מיוחסות ל-IP הטכנולוגי (פטנטים ותוכנה) ונחשבות ל"הכנסה טכנולוגית" וכן מיוחסות לייצור, בהתאם לתקנה 6(א) לתקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי), התשע"ז-2017, ונחשבות ל"הכנסה מועדפת" כמשמעותה בסעיף 51 לחוק, בהתקיים כל אלה: החברה מוכרת את מוצריה באמצעות חברות ההפצה בקבוצה, אשר מתקשרות עם הלקוחות; מוצרי החברה מיועדים לשוק המוסדי (Business to Business – B2B); הרכישה מבוססת על סמך מפרטים טכניים של המוצר; הוצאות השיווק של החברה זניחות; ופעילות השיווק של החברה שולית.
בנוסף, נקבע בהחלטה, כי ההכנסות ממתן שירותי ייצור מיוחסות במלואן לפעילות הייצור של המפעל ותיחשבנה ל"הכנסה מועדפת" כמשמעותה בסעיף 51 לחוק.
החלטת המיסוי מצטרפת להחלטות מיסוי קודמות בנושא, ובכלל זאת החלטת מיסוי מס' 7117/25 (קישור להחלטה) והחלטת מיסוי מס' 2956/25 (קישור להחלטה), כאשר בדומה לשתי ההחלטות הקודמות גם בהחלטה הנוכחית לא בוצע ייחוס ל"נכס שיווקי" ובנוסף ההחלטה מרחיבה את המודלים העסקיים שנהנים מההטבות באופן מלא.
למותר לציין, כי הדבר מגביר את הוודאות בנושא ייחוס ההכנסות במפעלים תעשייתיים ועל כך כמובן יש לברך.
חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית
ביום 5.4.2026 פורסם ברשומות חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026 ("החוק") (קישור לחוק).
במסגרת החוק, שנועד לאפשר שיקום מהיר של איזורים שנפגעו מנזקי מלחמה באמצעות התחדשות עירונית, נכלל, בין היתר, פרק ו שעניינו במיסוי מקרקעין ופיצויים והקובע הוראות המקנות פטוֹרים והקלוֹת במס שבח, מס רכישה ומע"מ הדומות לאלו שמנויות בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין המסדיר את מיסוי תחום ההתחדשות העירונית במסלול פינוי ובינוי.
מכירת בניין להשכרה לקרן להשקעות במקרקעין
ביום 9.4.2026 פרסמה מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית שברשות המיסים נייר עמדה מקצועי שעניינו ביחס שבין סעיף 53ב(ג)(3) ו-(4) לחוק לעידוד השקעות הון לבין סעיף 64א7א(א) לפקודת מס הכנסה.
להמשך, לחצו כאן.
תחולת סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין במכירת זכות ביחידת מגורים חלופית
אתמול (14.4.2026) פרסמה המחלקה המקצועית בחטיבת מיסוי מקרקעין שברשות המיסים נייר עמדה מקצועי בנושא "תחולת סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין במכירת זכות ביחידת מגורים חלופית בעסקאות התחדשות".
להמשך, לחצו כאן.
רווחים ראויים לחלוקה במכירת מניות חברה שצברה הפסד
ביום 5.4.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין אב-של השקעות ומסחר בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בשאלה האם קיימים למערערת "רווחים ראויים לחלוקה" ("רר"ל") לפי החלופה החשבונאית שבסעיף 94ב(ב)(1) לפקודת מס הכנסה בנסיבות בהן נמכרו מניות של חברה אשר בתום שנת-המס שקָדמה למכירת המניות הייתה ביתרת עודפים שלילית, דהיינו בהפסד צבור, אך בתקופת הרר"ל – דהיינו, במהלך התקופה שמתום השנה שקָדמה לרכישת המניות ועד תום השנה שקָדמה למכירת המניות – חל קיטון בהפסד הצבור בְּשל רווחים שהפיקה החברה הנמכרת בתקופה האמורה.
נזכיר, כי ההגדרה של החלופה החשבונאית של הרר"ל, המצויה בסעיף 94ב(ב)(1) לפקודת מס הכנסה, מדברת על "רווחים כאמור שנצטברו בחברה מתום שנת המס שקדמה לשנת רכישת המניה עד תום שנת המס שקדמה לשנת המכירה שלה [...] הכל לפי המאזן של החברה לתום שנת המס שקדמה לשנת המכירה [...] לרבות רווחים שהוונו;"
ואילו סעיף 94ב(א)(1) לפקודה, שעניינו בשיעור המס שיחול במכירת המניות, קובע, כי "במכירת מניה של חברה שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה [...] על ידי חבר בני אדם, יחולו הוראות אלה: (1) שיעור המס על חלק רווח ההון הריאלי השווה לחלק מהרווחים הראויים לחלוקה, כיחס שבין חלקו של המוכר בזכות לרווחים בחברה על פי המניה לכלל הזכויות לרווחים בחברה, יהיה שיעור המס שהיה חל עליהם, אילו היו מתקבלים כדיבידנד בסמוך לפני המכירה, לפי סעיפים [...] 126(ב) [...]".
בית-המשפט, מפי השופטת א' וינשטיין, קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).
יושם אל לב, כי המדובר בפעם הראשונה שבית-המשפט נדרש לפרשנות החלופה החשבונאית, באשר פסקי-הדין שדנו בסעיף 94ב לפקודה עָסקו בבחינת החלופה המיסויית.
מכאן גם חשיבותו של פסק-הדין שבו פירשה השופטת וינשטיין את הוראות הסעיף בהתאם לתכלית חקיקתן ומנגד קבעה כי עמדת המשיב (פקיד-שומה חיפה) עומדת בסתירה לתכלית של יצירת אדישות מיסויית בעת מכירת מניות (בין חלוקת דיבידנד טרם עסקת המכירה לבין הותרת הרווחים הראויים לחלוקה בקופת החברה) ויש בה כדי ליצוֹר הטיה לטובת חלוקת דיבידנד, וזאת בְּשל שיקולי מס ולא בהתאם לאינטרסים העסקיים של החברה, על בסיס הפעלת שיקול דעת בעניין השימוש ברווחי החברה לטובתה.
הפיכת נטל הראיה בערעור מס הכנסה
ביום 25.3.2026 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הקסה סולושנס בע"מ.
עניינה של ההחלטה בבקשה שהגישה המערערת להפיכת נטל הראיה, כך שהמשיב (פקיד-שומה תל-אביב 3) יחל בהבאת הראיות מטעמו ורק לאחר מכן תביא המערערת את ראיותיה.
המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב מכירת מטבעות דיגיטליים בידי המערערת לצד קשור שבמסגרתה נוצר למערערת הפסד.
המשיב הוציא למערערת צו בו קבע, כי אין לקבל את שוויָה של העִסקה מאחר שלא הוצגה לו הערכת שווי והוא לא השתכנע שמחיר העִסקה משַקף מחיר שוק. לחילופין, קבע המשיב, כי מדובר בעסקה מלאכותית.
לטענת המערערת, המשיב העלה את הסוגיה שבעה ימים לפני שהוציא את הצו, תוך שנמנעה מהמערערת זכות טיעון כדין; קביעת המשיב כי מחיר המכירה אינו משַקף שווי שוק היא לקונית, חסרה בה הקביעה מה הוא כן מחיר המכירה "הנכון" והיא לא נומקה כלל.
עוד טענה המערערת, כי נטל הראיה מוטל על המשיב הן מחמת שמדובר בשומה שאינה מנומקת, בניגוד לחוק לתיקון סדרי הדין והמינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, הן מחמת שבנסיבות המקרה דנן לא עומדת למשיב חזקת התקינותּ המינהלית והן מחמת שהוצגה עבודת מחירי העברה על-ידי המערערת.
עוד נטען, כי בהתאם להלכה הפסוקה נטל הראיה והשכנוע בסוגיית מלאכותיות מוטל על המשיב ועליו לפתוח בהבאת ראיות.
המשיב התנגד לבקשה והכחיש את טענותיה העובדתיות של המערערת תוך שציין כי זו לא צירפה תצהיר לבקשתה.
עוד ציין המשיב, כי בניגוד לטענת המערערת, המשיב נימק את קביעתו בצו בכך שלא קיבל הערכת שווי המשַקפת את מחיר העִסקה שנערכה עם צד קשור וכי אם קיים חוסר בהנמקה הדבר הושפע מהתנהלות המערערת בהליכי השומה.
אשר לטענת המערערת שהמשיב לא קבע מה שווי השוק של העִסקה, טען המשיב, כי עצם הקביעה לפיה אין להכיר בהפסד משמעה שהמשיב קבע שבעסקה לא נוצר רווח או הפסד, וממילא שווי העִסקה הוא לפי העלות.
לבסוף, טען המשיב, כי אין בקיומה של טענה חלופית למלאכותיות כדי להפוך את נטל הראיה.
בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את בקשת המערערת וקבעה כי המשיב יחל בהבאת ראיותיו (קישור להחלטה).
השופטת סרוסי נדרשה לקביעתו של המשיב במסמך פירוט נימוקי השומה* וקבעה, כי זו אינה מנומקת ולא ניתן להבין מדוע החליט המשיב שהעִסקה אינה עומדת בתנאי שוק, מלבד היותה עסקה עם צד קשור (שגם הוא אינו קשור במאת האחוזים למערערת, שכן 26% ממניות הצד הקשור הן של צד שלישי) ואי-קבלת הערכת שווי. "גם אם המערערת כשלה מלספק הערכת שווי, על המשיב להציג מדוע השווי שקבעה אינו נכון, על ידי הצגת שווי שוק 'נכון' לטענתו. גם אם לא הומצאו למשיב מסמכים המספקים את דעתו, היה עליו לקבוע את מחיר העסקה, למשל, על ידי עסקאות להשוואה. כך גם תדע המערערת עם איזו טענה עליה להתמודד" (פס' 6).
* וכך צוין בסעיף 2 למסמך האמור: "עוד יטען המשיב כי אין להכיר בהפסד ממכירת אסימוני ICO לצד קשור נוכח אי קבלת הערכת שווי המשקפת את מחיר העסקה הנאות. זאת בין היתר נוכח העובדה שהמשיב לא השתכנע שמדובר במחיר שוק שיש לצפות לו בין קונה מרצון למוכר מרצון וכי המחיר נקבע בתום לב ובלי שהושפע במישרין או בעקיפין מקיום יחסים מיוחד בין המוכר לקונה."
עוד קבעה השופטת, כי המשיב טוען בהרחבה כנגד התנהלות המערערת ואי-המצאת מסמכים על ידיה, אך גם אם נפל פגם בהתנהלות המערערת, אין הדבר פוֹטר את המשיב מלנמק את שומתו ולבססה על אדנים סבירים.
השופטת סרוסי הוסיפה כי למשיב אין, כך נראה, מענה משכנע ביחס לטענה כי הוא לא נימק כראוי את שומתו, ולא בכדִי הוא התייחס בתשובתו לדוקטרינת הבטלות היחסית ביחס לביטול החלטה; בעוד שענייננו אינו בביטול החלטה כתוצאה מפגם, אלא בהפיכת הנטל כתוצאה מאותו הפגם.
לאור האמור, קבעה השופטת, כי די באמור כדי להביא להיפוך נטל הראיה וכי שעה שהטענה החלופית היא לעסקה מלאכותית, שממילא מביאה להיפוך נטל הראיה, הרי שיש לקבל את הבקשה.
BMW – חווית העיקול המושלמת
ביום 1.4.2026 ניתן פסק-הדין של בית-משפט השלום בעכו בעניין כאמלה עיסאוי.
עניינו של פסק-הדין בתביעה לתשלום פיצויים שהגישה התובעת כנגד רשות המיסים בְּשל עיקול מכוניתה שבוצע, לטענתה, שלא כדין וגרם לה נזק ממוני ונזק לא ממוני.
להלן תמצית העוּבדות:
ביום 30.3.2022 רכשה התובעת רכב מסוג BMW שנת יצור 2017 ממגרש כלי רכב בירכא.
לטענת התובעת, היא רכשה את הרכב במחיר של 307,000 ₪ מתוכם שולם סך של 250,000 ₪ באמצעות הלוואת מימון שניתנה לתובעת על-ידי חברת "מימון ישיר" וזאת כנגד שעבוד הרכב לטובת חברת המימון. ואילו היתרה שולמה, לטענתה, במזומן.
באותו יום הועברה הבעלוּת ברכב במשרד הרישוי על שם התובעת.
התברר כי הרכב היה שייך לעו"ד מוחמד אלעוברה שהיו לו חובות כלפי רשות המיסים; וביום 29.3.2022 הוצאו נגד מר אלעוברה צווי עיקול, בין היתר על הרכב, בגין אותם חובות.
ביום 24.4.2022 נתפס הרכב ונלקח מאת התובעת בעת שנהגה בו.
רשות המיסים (הנתבעת) לא קיבלה עמדתה של התובעת כי רכשה בתום לב את הרכב וכי יש להחזירו אליה ולפיכך בהתאם לצו העיקול נתפס הרכב ולימים ביום 21.11.2022 מומש העיקול והרכב נמכר.
מכאן התביעה במסגרתה תבעה התובעת הן פיצוי בגין נזק ממוני והן פיצוי בגין עוגמת נפש.*
* לטענת התובעת, עוגמת הנפש נגרמה לה בין היתר בְּשל האופן המשפיל שבו נתפס הרכב על-ידי הנתבעת, עת התובעת נהגה בו בכביש בתוך כפר מגוריה וכי הוּצאה מתוך הרכב לעיני עוברי אורח רבים.
בית-המשפט, מפי השופט א' כרמלי, קבע כי הנתבעת אכן לא הייתה רשאית לתפוס את הרכב ולהפקיעו מהתובעת אך פסק לזכותה רק חלק מהפיצויים שתבעה (קישור לפסק-הדין).
תשומת לבכם, בין היתר, לקביעת השופט לפיה התובעת אמנם טענה, כי שווי הרכב במחירון הינו 307,000 ₪, אך היא לא הוכיחה כי שילמה במזומן תשלום נוסף מֵעבר לסך של 250,000 ₪ ששולם באמצעות ההלוואה.
"לא הוכח תשלום נוסף עבור הרכב ובכלל זה לא הוכח תשלום במזומן, ככל שניתן לשלם גובה סכום כזה במזומן על-פי חוק (עדות בעלה של התובעת בעמ' 16, ש' 21) משלא הובאה בפניי כל ראייה ממשית לתשלום מעבר לסכום ההלוואה, הרי שהוכיחה התובעת את עלות רכישת הרכב סך של 250,000 ₪ בלבד" (פס' 18).