חוק התוכנית לסיוע כלכלי
ביום 23.7.2025 פורסם ברשומות חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 ("החוק").
במסגרת החוק, ובדומה למתווה שניתן בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", תוקן חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ("חוק מס רכוש") ונקבע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר.
בנוסף, בְּשל ההיקף הרחב של הנזקים הישירים שנגרמו לעסקים קטנים ובינוניים בכל רחבי הארץ כתוצאה מההשלכות של המבצע, נקבע מסלול נוסף לפיצוי בעד נזקים עקיפים בעבור עסקים שנגרם להם נזק ישיר בתקופת המבצע (פגיעה ישירה בגופו של הנכס המשַמש את העסק כמפורט בהצעה).
בנוסף, תוקן חוק הביטוח הלאומי, כך שבתקופה שמיום 13.6.2025 ועד ליום 24.6.2025 תיקָבענה התאמות בחוק לשם מתן הקלוֹת והטבות בעניין זכאות לדמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום בעקבות מבצע "עם כלביא".
כמו כן, בוצעו תיקונים נוספים בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 ובחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה מקרים מיוחדים), התש"ף-2020.
להורדת החוק, לחצו כאן.
למַעבר להודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים, לחצו כאן.
נפתחה האפשרות להגשת תביעות נזק עקיף בגין מבצע "עם כלביא"
ביום 22.7.2025 פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
מתן הטבת מס בגין תושבוּת ביישוב מוטב לשנת 2025 – הנחיות מיוחדות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"
ההנחייה מיום 9.1.2024
במבזק מס' 2060 מיום 9.1.2024 דיווחנו על פרסום הנחייתה בנושא (קישור להנחיה) של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים וסגנית המנהל לעניין חוק מיסוי מקרקעין, לראשי הרשויות המקומיות של הישובים המפונים.
במסגרת ההנחייה צוין כדלקמן:
"סעיף 11 לפקודת מס הכנסה מקנה הטבות מס לתושבים שמרכז חייהם ביישובים מוטבים כמפורט בסעיף. ככלל, לצורך מימוש ההטבה על התושב למלא טופס 1312, לצרף מסמכים מאמתים ולהגישם לרשות המקומית. לאחר קבלת האישור החתום מהרשות המקומית, על התושב לחתום על הצהרה בדבר תושבות בטופס 1312א' ולהגיש למעסיק למימוש ההטבה. כמו כן, קיימת בפניכם האפשרות להנפיק אישור תושבות מרוכז בהתאם להנחיותינו מיום 18.10.2017 (להלן : 'ההנחיה').
בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' ולנוכח המצב הביטחוני פונו יישובים בהתאם להחלטות הממשלה בדבר פינוי הישובים עקב המלחמה, ותושביהם נאלצו להעתיק את מקום מגוריהם לאזור אחר עד אשר יוכלו לשוב למקום מגוריהם הקבוע. הנספח המצורף מפרט את היישובים שפונו על פי החלטות הממשלה, שתושביהם זכאים להטבת מס.
במטרה לאפשר לאותם תושבים את המשך הטבת המס לה הם זכאים, הוחלט כי באפשרותכם להנפיק אישור תושבות לשנת המס 2024 על סמך אישור התושבות שניתן לתושבים לשנת המס 2023 ובהתאם לרישום במרשם התושבים בישוב המוטב נכון ליום 7.10.2023. כל זאת, למרות שלא כל התנאים המופיעים בהנחיה מתקיימים.
בטופס 1312א' יסומן 'אחר' ויפורט: 'אושר כתושב הישוב בשנת 2023 וממשיך להיחשב כך לאור הנחיית רשות המסים מיום 9.1.2024 לראשי הרשויות המקומיות של הישובים שפונו'.
אישור התושבות יכול להינתן במהלך מרוכז בהתאם לאמור לעיל או בדרך של הגשת בקשה על ידי התושב (טופס 1312), במקרה זה אין צורך במילוי הצהרת המבקש שבטופס.
הנחיה זו תקפה להנפקת אישורי תושבות לשנת המס 2024 (אלא אם פורסמה הנחיה אחרת)."
הארכת תוקף ההנחייה מיום 9.1.2024 – הודעתה של רו"ח קלימן מיום 6.1.2025
במבזק מס' 2109 דיווחנו, כי ביום 6.1.2025 פורסמה הודעתה של רו"ח קלימן (קישור להודעה), בגדרהּ צוין כי תוקפהּ של ההנחייה מיום 9.1.2024 יוארך עד לתום שנת-המס 2025, וזאת בכפוף לשינויים המפורטים בהודעה.
עדכון ההנחייה מיום 9.1.2024 – הודעתה של רו"ח קלימן מיום 20.3.2025
במבזק מס' 2122 דיווחנו, כי ביום 20.3.2025 פורסמה הודעה נוספת של רו"ח קלימן (קישור להודעה הנוספת), במסגרתה צוין כי תוקפהּ של ההנחייה מיום 9.1.2024 יוארך עד ליום 31.7.2025, וזאת בכפוף לשינויים המפורטים בהודעה.
עדכון ההנחייה מיום 9.1.2024 – הודעתה הנוספת של רו"ח קלימן מיום 21.7.2025
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 21.7.2025 פורסמה הודעתה הנוספת של רו"ח קלימן בדבר עדכון נוסף של ההנחייה מיום 9.1.2024.
למַעבר להודעה הנוספת, לחצו כאן.
רפורמת בעל עסק זעיר – נתונים ותובנות
ביום 21.7.2025 פרסמה חטיבת משנה למנהל רשות המיסים מסמך נתונים, תובנות ומסקנות ראשוניות בנוגע ליישום הרפורמה במיסוי ל"עסקים זעירים".
זאת, מתוך חודשי היישום הראשונים של הרפורמה ומעבודת המטה שנערכה לקראת יישומה.
להמשך, לחצו כאן.
סיווג כ"גוף פיננסי תושב חוץ"
במבזק מס' 2034 מיום 1.8.2023 דיווחנו, בין היתר, על פרסום החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 ("החוק") (קישור לחוק).
נזכיר, כי בגדרו של החוק נקבעו מספר הוראות ובכללן מתן פטוֹר ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי כהחזר הלוואה (סעיף 6 לחוק).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 24.7.2025 פרסמה מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית ברשות המיסים החלטת מיסוי בנושא זה.
להמשך, לחצו כאן.
דיווח מקוּון לגבי הקצאת אופציות לעובדים – תזכורת
במבזק מס' 2093 מיום 23.9.2024 דיווחנו, בין היתר, על פרסום כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון), במסגרתו תוקנו כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג-2003 ("הכללים") באופן כזה שנקבע למעשה "מסלול ירוק" חקיקתי לאישור תוכנית הקצאה,* דבר המַקנה וודאות בניגוד למצב המשפטי עד כה במסגרתו התוכניות היו נבחנות בדיעבד.**
* ראו, בין היתר, את השאלון החדש הנכלל בתוספת ד' החדשה לכללים.
** ראו בעניין זה את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין טל שוחט. למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
תחולת התיקון נקבעה ליום 1.1.2025, וזאת ביחס לבקשה או דיווח שתוגשנה (באופן מקוּון) ביום זה ואילך, כאשר תוכניות שתוגשנה עד ליום 31.12.2024 תַמשכנה להיות מוגשות, כבעבר, באופן ידני.
במסגרת התיקון נקבעו, בין היתר, חובות דיווח ביחס להקצאה ובכלל זאת נקבע (בכלל 5 לכללים, כנוסחו לאחַר התיקון), כי "חברה מדווחת ונאמן ידווחו על ההקצאה לפקיד השומה שאצלו מתנהל תיק הניכויים של החברה המדווחת, בתוך 120 ימים מסוף הרבעון שבמהלכו בוצעה ההקצאה(2), בטופס 146, שבו יפורטו הפרטים האלה: [...]".
כלומר, מועד התחלת הדיווח הוא עד ליום 29.7.2025.
נזכיר, כי ביום 5.12.2024, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2102, פורסמה הנחייתו בנושא של רו"ח נדב נגר, אז מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים והיום פקיד-שומה תל-אביב 1 (קישור להנחייה).
עוד נזכיר, כי ביום 9.12.2024, וכפי שדיווחנו במסגרת מבזק מס' 2103, פורסם חוזר מס הכנסה מס' 1/2024 בנושא "הגשת תוכנית הקצאת מניות באמצעות נאמן על פי סעיף 102 לפקודה" (קישור לחוזר), במסגרתו נכלל, לצד הסבר כללי על תגמול הוני ותוכניות הקצאה כמו גם היבטי המיסוי הגלומים בתגמול כאמור (סעיפים 3(ט) ו-102 לפקודת מס הכנסה), ניתוח מפורט של אופן הגשת בקשה לאישור תוכנית הקצאה, וזאת בהתייחס לנוסחם המתוקן של הכללים בעקבות התיקון, ובכלל זאת הסייגים לאישור תוכנית הקצאה ותוכן השאלון (תוספת ד לכללים, כנוסחם לאחַר התיקון).
לבסוף, נזכיר, כי ביום 28.4.2025, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2128, פורסמה הנחייתו של רו"ח אמיר דוידוב, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים, בנושא הגשת דיווחים מקוּונים לפי סעיף 102 לפקודה (קישור להנחייה).
האם עסקה בין רמ"י לבין בר רשות לעיגון זכויותיו בנחלה חקלאית חייבת במס רכישה?
ביום 20.7.2025 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בענין אבידני.
להמשך, לחצו כאן.
הגשת ערעור לבית-המשפט העליון על פסק-דין שניתן במעמד צד אחד
ביום 22.7.2025 ניתנה החלטתו של רשם בית-המשפט העליון, ר' גולדשטיין, בעניין עבדאללה דגים.*
* יצוין, כי בהחלטה מצוין מנהל מיסוי מקרקעין נצרת כמשיב, אך נראה שמדובר בטעות והמשיב הוא פקיד-שומה נצרת.
המערער הגיש לבית-המשפט המחוזי נוף הגליל-נצרת, תביעה לסעד הצהרתי הקובע כי חובות מס בסך של כשני מיליון ₪, אשר יוחסו למערער בשנות התשעים של המאה הקודמת, בטלים או התיישנו.
לאחַר שנשמעו הוכחות בהליך, ולאחַר שהמערער לא הגיש סיכומים חרף ארכות שונות שניתנו לו, ניתן ביום 12.12.2024 פסק דינו של בית-המשפט קמא (השופט ד' צרפתי) במסגרתו נקבע כי דין התביעה להידחות בשל אי-הגשת סיכומים במועד ("פסק-הדין") (קישור לפסק-הדין).
לאחַר מתן פסק-הדין, עתר המערער בפני בית-המשפט קמא לביטול פסק-הדין.
ביום 17.2.2025 דחה בית-המשפט קמא את הבקשה לביטול פסק-הדין ("ההחלטה") (קישור להחלטה).
ביום 27.4.2025 הגיש המערער הודעת ערעור לבית-המשפט העליון המופנית הן כלפי פסק-הדין והן כלפי ההחלטה. הודעת הערעור נדחתה תחילה מן הרישום מטעמים טכניים, והוגשה מחדש ביום 5.5.2025.
לאחַר הגשת הערעור, הגיש המשיב את הבקשה דנא למחיקת הערעור על הסף ("הבקשה למחיקה על הסף").
לטענת המשיב, הערעור על פסק-הדין מיום 12.12.2024 הוגש באיחור ניכר של כשלושה חודשים, שכּן המועד האחרון להגשתו היה בחלוֹף שישים ימים ממועד מתן פסק-הדין, קרי ביום 10.2.2025.
המשיב הדגיש בהקשר זה, כי אין מקום להחיל בנסיבות המקרה דנא את הוראת תקנה 137(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ("תקנות סדר הדין"), לפיה "המועד להגשת ערעור על החלטה שניתנה במעמד צד אחד שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 131, יימנה מיום ההמצאה של ההחלטה בבקשת הביטול". זאת, משום שלשיטת המשיב, פסק הדין לא ניתן "במעמד צד אחד" שכּן המערער נָטל חלק פעיל בהליך, הגיש כתבי טענות ובאת-כוחו התייצבה מטעמו לדיונים השונים.
לחלופין טען המשיב, כי אפילו ייקָבע שעסקינן בפסק דין שניתן במעמד צד אחד, הרי שהבקשה לביטולו הוגשה בחוסר תום לב, ב"דקה התשעים", ומתוך מטרה פסולה להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת הערעור.
עוד הדגיש המשיב, כי הערעור על ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק-הדין, הוגש כערעור בזכות, אף שהחלטה זו מסוּוגת כ"החלטה אחרת" אשר הערעור עליה טעון קבלת רשות.
הרשם ר' גולדשטיין דחה את הבקשה למחיקה על הסף (קישור להחלטה).
הרשם קבע, כי תקנה 137(ג) לתקנות סדר הדין קובעת, כאמור, כי "המועד להגשת ערעור על החלטה שניתנה במעמד צד אחד שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 131, יימנה 3 מיום ההמצאה של ההחלטה בבקשת הביטול". כלומר, יש למְנות את המועד להגשת ערעור על פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, מהיום בו הומצאה ההחלטה בבקשה לביטול פסק-הדין.
בענייננו, ציין הרשם, פסק-הדין ניתן ביום 12.12.2024 ולכאורה המועד להגשת ערעור עליו חָלף לאחַר 60 ימים, דהיינו ביום 10.2.2025.
אולם, ביום 13.1.2025 הגיש המערער בקשה לביטול פסק-הדין תוך שההחלטה בבקשת הביטול ניתנה ביום 17.2.2025.
בנסיבות אלו, רשאי היה המערער לכאורה להגיש את הודעת הערעור על פסק-הדין בחלוֹף 60 ימים ממועד מתן החלטת הביטול, ובענייננו עד ליום 27.4.2025 – המועד בו הוגש הערעור בפועל.
הרשם הוסיף וקבע, כי אין לקבל את טענת המשיב לפיה פסק-הדין לא ניתן במעמד צד אחד: "מהשתלשלות העניינים המפורטת לעיל עולה כי פסק הדין ניתן לאחר שהמערער לא הגיש סיכומיו בתום שלב שמיעת ההוכחות. בפיסקה 10 לפסק-הדין הבהיר בית המשפט קמא, בהקשר זה, כי התביעה נדחית לפי תקנה 74(ג) לתקנות סדר הדין הקובעת כי תובע שלא הגיש סיכומיו כמוהו כתובע שלא התייצב לדיון בהתאם לתקנה 75(1) לתקנות סדר הדין. הבסיס למתן פסק הדין נבע אפוא מכך שהמערער לא התייצב לדיון ומכאן שפסק-הדין ניתן, מבחינה דיונית, בהיעדר התייצבות ולא ניתן לפרש את פסק-הדין אחרת. גם בהחלטה שבמסגרתה נדחתה הבקשה לביטול פסק-הדין, חזר בית המשפט קמא על נקודת המוצא עליה עמד, שלפיה עסקינן בפסק-דין שניתן בהיעדר התייצבות. אף אם מדובר בפסק-דין בהיעדר התייצבות שניתן בשלב דיוני מתקדם, אין בכך כדי לשנות מאופיו וטיבו של פסק-הדין אשר חתם את הדיון בתובענה מטעמים דיוניים ומבלי שטענות הצדדים לגוף הסכסוך הוכרעו לגופן" (פס' 7).
אשר לטענתו הנוספת של המשיב לפיה אין לאפשר למערער "ליהנות" מן ההסדר הקבוע בתקנה 137(ג) לתקנות סדר הדין, משהגיש את בקשת הביטול לערכאה הדיונית בחוסר תום לב, קבע הרשם, כי ההתמקדות אינה צריכה להיות באופן התנהלותו הדיונית של המערער בהליך קמא כמכלול אלא באופן הגשת הבקשה לביטול פסק-הדין. "אני סבור כי אף שמדובר במקרה גבולי ביותר (לרבות נוכח עיתוי הגשת בקשת הביטול), המקרה דנא אינו נמנה עם המקרים החריגים והנדירים שבהם יש לשלול את ההסדר הקבוע בתקנה 137(ג) משום שהבקשה לביטול פסק-הדין שניתן במעמד צד אחד, הוגשה בחוסר תום לב" (פס' 8).
לאור זאת, קבע הרשם, כי הערעור על פסק-הדין הוגש במועד.
לצד האמור, קבע הרשם גולדשטיין, כי יש לקבל את טענת המשיב לפיה המערער כָּרך בערעורו, בניגוד לדין, השגה ערעורית על ההחלטה שניתנה לפי תקנה 137(ג) לתקנות סדר הדין. זאת, למרות שעל החלטה מסוג זה לא מוקנית זכות ערעור וניתן להגיש עליה בקשת רשות ערעור בלבד.
כלומר, אף שהערעור על פסק-הדין הוגש במועד, נפל פגם בהודעת הערעור משום שזו הופנתה גם כלפי ההחלטה שניתנה לפי תקנה 137(ג) לתקנות סדר הדין, עליה לא מוקנית זכות ערעור.
לאור כל האמור, קבע הרשם, כי על המערער להגיש עד ליום 29.7.2025 הודעת ערעור מתוקנת, המופנית כלפי פסק-הדין בלבד; וכי ככל שלא תוגש הודעת ערעור מתוקנת עד למועד האמור, עשוי הערעור להימחק.