לוגו אלכס שפירא ושות׳

תיקון 73 לחוק העידוד; עדכון נוסף בנושא היטל עובדים זרים ונקודות זיכוי; חוסר סמכות עניינית; הנפקת אישורי תושב לצורך הנחה במס

08/11/2017

חוזר מס הכנסה 9/2017
כזכור, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 ("חוק ההתייעלות"(קישור לחוק ההתייעלות) (ראו פרק ז' לחוק ההתייעלות (המהווה את תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון), ע' 261 ואילך) תוקנו הוראות חוק עידוד השקעות הון ונוספו מסלולי הטבות במס חדשים בְּשל "מפעל טכנולוגי מועדף" ו"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" המעניקים שיעורי מס מופחתים למפעל תעשייתי בתחום של תעשייה עתירת ידע.
 
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי רשויות המס פרסמו את חוזר מס הכנסה מס' 9/2017 הכולל ניתוח מפורט של תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון ונושאים נוספים (קישור לחוזר).
 
הקלות למעסיקי המסתננים
במבזק מיום 13.9.2017* דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעורים השונים שהוגשו בנושא שאלת הזכאות לנקודות זיכוי ומנגד החבות בהיטל לפי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 בגין עובדים שהינם מסתננים מאריתראה וסודאן, אשר לעת הזאת הוחלט שלא להוציאם מישראל בְּשל הנסיבות בארצות מוצאם, והם מחזיקים ברישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.
* למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
כזכור, בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה (בדימ') השופט א' רובינשטיין, השופט ח' מלצר והשופט א' שהם, דחה את הערעורים שהגישו החברות בנושא ההיטל וקבע שהערעורים שהגישה המדינה בנושא נקודות הזיכוי התייתרו לאור תשובתה (קישור לפסק-הדין).
 
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הנחייתן של רו"ח מירי סביון (משנה למנהל רשות המסים) וזילפה גלינדוס (סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה ברשות המסים) לפקידי-השומה בנושא עריכת שומות והסדרת חובות המס לגבי ההיטל ונקודות הזיכוי כאמור (קישור להנחייה).
 
ההחלטה בעניין צ.ג.י. פרסונל
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א 2005 בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בהמרצת הפתיחה שהגישה המבקשת, חברה המעסיקה עובדים זרים בענף הבנייה, כנגד פקיד-שומה חולון, בגדרה עתרה המבקשת לסעד הצהרתי לפיו על המשיב להחיל עליה הֶסדר גבייה שהוחל על נישומים אחרים.
בתמצית נציין, כי המערערת טענה שאינה חייבת בתשלום היטל (לפי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003) בגין העובדים הזרים שהעסיקה, תוך שגובשה הסכמה בין המשיב לבין מספר נישומים (ובהם המבקשת), כי פסק-דינו של בית-המשפט העליון בעניין רצון (דהיינו, פסק-הדין בערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק ע"מ 37101-10-11) יחול גם עליהם (וממילא התייתר, מבחינתם, הצורך למַצות הליכים משפטיים בעניין).
ביום 6.7.2015 דחה בית-המשפט העליון את הערעור בעניין רצון (ע"א 7553/14) והותיר את החיוב בהיטל על כנו. או אז, שלחה המשיב למבקשת דרישה לתשלום החוב לפי פקודת המסים (גביה), תוך הבהרה כי אי-תשלום החוב יגרור הליכי גביה, עיקולים וכו'; ובעקבות זאת, שילמה המערערת את מלוא חוב הקרן בתוספת 100% מחיובי הריבית והקנסות, וזאת בפריסה ל-24 תשלומים.
אלא מאי, סוגיית ההיטל נגעה, כאמור, לא רק במבקשת אלא גם בחברות נוספות והקולות הגיעו לנשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, שהחליט לעשות מעשה ופנה ביום 20.8.2015 אל מנהל רשות המסים, בבקשה להפעיל שיקול דעת לשם קביעת הֶסדרי תשלום מְקִלים וכן ביטול הקנסות והפרשי ההצמדה.
ביום 19.10.2015 ניתנה תשובתו של מר זאב פורת, אז סמנכ"ל בכיר לאכיפת הגביה ברשות המסים. בתשובה זו, שהתייחסה למעסיקי עובדים זרים בתחום החקלאות, צוין, כי כל נישום שיסדיר חובו עד תום שנת-המס 2015, חובו יעמוד על מלוא הקרן בצירוף 50% מהריבית והפרשי ההצמדה (דהיינו, ויתור על מלוא הקנס ועל מחצית מהריבית והפרשי ההצמדה); וכי ניתן יהיה לפרוס את התשלום כאמור עד ל-36 תשלומים שיישאו הפרשי הצמדה וריבית.
נוכח התפתחות זו, פנתה המבקשת אל המשיב וביקשה אותו לבטל את פריסת התשלומים שנעשתה בעניינה ולחשב מחדש את חובה תוך יישום ההסדר האמור.
המשיב סירב לבקשה בנימוק שההקלה נשוא ההסדר מתייחסת לנישומים המעסיקים עובדים זרים בתחום החקלאות בלבד.
לאור זאת, פנתה המבקש למר פורת, אך תשובה לפנייה זו לא התקבלה. מכאן המרצת הפתיחה שהגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי ובה העלתה טענות שונות ובכללן הטענה לאפליה פסולה.
המשיב הגיב לטענות המבקשת לגופן בקווים כלליים תוך שהוא מבקש שלא להביא באופן ממצה את תגובתו להמרצת הפתיחה לגופה, שכּן הוא הגיש בקשה מקדמית לסילוק התובענה על הסף, וזאת מחמת היעדר סמכות עניינית.
 
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ג' גונטובניק, מחק את התובענה מחמת חוסר סמכות עניינית (קישור להחלטה).
השופט גונטובניק קבע, לאחַר ניתוח מפורט, כי ההליך שבפניו משַקף תקיפה ישירה של שיקול דעתה של הרשות המינהלית (רשות המסים) שאינה תקיפה עובדתית במהותה; ועל-כן יש לנהל הליך זה בבג"ץ.
 
הנפקת אישורי תושב לצורך הנחה במס
כידוע, סעיף 11 לפקודת מס הכנסה מַקנה הטבות מס לתושבים שמרכז חייהם בישובים המזכים.
עד היום, לצורך קבלת ההנחה במס, על התושב למלא בקשה לאישור תושבוּת (טופס 1312), לצרף מסמכים מאמתים ולפְנות פיזית לרשות המקומית; ורק לאחַר שהרשות המקומית בדקה ואישרה את דבר התושבוּת (על-גבי טופס 1312א) יכול היה העובד למסור את הטופס למעסיק לשם קבלת ההנחה.
 
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הנחייתה של רו"ח מירי סביון (משנה למנהל רשות המסים) (קישור להנחייה) לפיה הרשות אישרה לרשויות המקומיות לשלוח לתושביהן אישורי תושבוּת במהלך מרוכז, וזאת מבלי שהתושב יצטרך להגיע למשרדיהן ומבלי להגיש טופס בקשה.
להנחייה צוּרף נוסח מעודכן של הטופס (טופס 1312א).
 
תזכיר חוק לתיקון לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע
פורסם תזכיר החוק שבנדון (קישור לתזכיר).
בגדרו של התזכיר, מוצע לבצע מספר תיקונים בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011 ("החוק") ובכלל זאת לאפשר, בתנאים מסוימים, ניכוי הוצאות חיפוש במיזם שלא הופק ממנו גז טבעי, מתוך רווחי מיזם אחר שממנו מופק גז כאמור; להוסיף הבהרה לעניין המונח "תקבול" המוגדר בחוק; וכן לקבוע מספר הוראות המשוות את יכולת הביקורת והאכיפה בביצוע החוק לזו הקיימת בביצוע פקודת מס הכנסה.