לוגו אלכס שפירא ושות׳

שינויים בכללי מתן נקודות זיכוי לעובדים זרים; שיעורי הריבית המעודכנים לגבי סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה; שותפויות נפט; גילוי מרצון לגבי יהלומנים

01/01/2017

שינויים בכללי מתן נקודות זיכוי לעובדים זרים
במבזק מיום 7.10.2014 דיווחנו אודות פרסום כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי) (ביטול), התשע"ה–2014 ("התקנות"(קישור לתקנות), בגדרן בוטלו כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז–‏2007 ("הכּללים הישנים").
 
כזכור, הכּללים הישנים, שהותקנו מכוח סעיף 69 לפקודת מס הכנסה, קבעו עד לביטולם, כי בחישוב המס על הכנסה מעסק/משלח-יד או משכורת של "תושב חוץ זכאי",* לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה, יובאו בחשבון 2.25 נקודות זיכוי.
* לעניין זה, המונח "תושב חוץ זכאי" הוגדר כיחיד תושב-חוץ שהתקיימו בו כל אלה: (1) שהייתו בישראל או באזור והעסקתו בישראל או באזור מותרות על-פי דין; (2) הוא אינו "מומחה חוץ" או "מרצה אורח" כהגדרתם בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל"ט–1979.
תחולת הביטול נקבעה ליום 1.1.2015, וזאת לגבי הכנסה שהופקה או שנצמחה ביום זה ואילך.
 
עוד ציינו באותו מבזק, כי במקביל לביטול הכּללים הישנים פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה–2014 ("הכּללים החדשים") (קישור לכללים החדשים).
הכּללים החדשים הגדירו שלושה סוגים של עובדים:
  • "עובד זר" – כהגדרתו בסעיף 48א לפקודת מס הכנסה (דהיינו, "עובד זר" כהגדרתו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א–1991, אף אם רואים אותו כתושב לעניין הפקודה) שהוא בעל אשרה לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, או ששהייתו או העסקתו בישראל טעונה אישור כאמור;
  • "עובד זר חוקי" – עובד זר שהתקיימו כל אלה: (1) שהייתו בישראל או באזור והעסקתו בישראל או באזור מותרות לפי דין; (2) הוא אינו "מומחה חוץ" או "מרצה אורח" כהגדרתם בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ), תשל"ט–1979; (3) הוא קיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני) לעבודה בישראל, כאמור בתקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד–1974;
  • "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" – עובד זר חוקי שקיבל היתר לעסוק בתחום הסיעוד ושהארכת שהייתו בישראל מתבצעת לפי סעיף 3א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952.
לגבי "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" נקבע, כי בחישוב המס על הכנסתו מעסק/משלח-יד או ממשכורת יובאו בחשבון נקודות זיכוי לפי סעיפים 34, 36 ו-36א לפקודת מס הכנסה (2 נקודות זיכוי לתושב ישראל, 1/4 נקודת זיכוי כזיכוי נסיעה ו-1/2 נקודת זיכוי לאישה – בהתאמה).
לגבי "עובדת זרה חוקית" שאינה "עובדת זרה חוקית בתחום הסיעוד" נקבע, כי בחישוב המס על הכנסתה מעסק/משלח-יד או ממשכורת תובא בחשבון 1/2 נקודת זיכוי לפי סעיף 36א לפקודה.
ואילו לגבי "עובד זר" שאינו "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" נקבע, כי בחישוב המס החָל על הכנסתו לא תחולנה הוראות הפרק השלישי לחֵלק ג לפקודת מס הכנסה (שעניינן בניכויים, זיכויים ונקודות קצבה לילדים). זאת, אף אם מדובר ב"עובד זר חוקי".
תחולת הכללים החדשים נקבע ליום 1.1.2015 ואילך, כך שאֵלה יחולו בחישוב המס על הכנסתו של עובד זר שהופקה בשנת-המס 2015 או לאחריה.
 
בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר) (תיקון), התשע"ז–2017 ("התיקון") (קישור לתיקון).
על-פי התיקון, בחישוב המס של "עובד זר חוקי" שאינו "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" תובא בחשבון נקודת זיכוי לפי סעיף 34 לפקודה, וזאת הָחל משנת-המס 2018 ואילך.
התיקון כולל גם הוראת-שעה לגבי שנת-המס 2017, לפיה בחישוב המס על הכנסתו של "עובד זר חוקי" שאינו "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד תובא בחשבון חצי נקודת זיכוי לפי סעיף 34 לפקודה, וזאת בנוסף על נקודות הזיכוי המגיעות לו לפי הכּללים החדשים.
 
נזכיר, כי בעניין עומר הנדסה (ע"מ 8363-10-14) קיבל השופט מ' אלטוביה את הערעור שהוגש באמצעות משרדנו וקבע , כי בדין הקנתה המערערת לעובדים הזרים שהֶעסיקה בשנות-המס שבערעור (2010–2011) ואשר הגיעו לישראל מאריתריאה ¼2 נקודות זיכוי בהתאם לכללים הישנים (פקיד-השומה הגיש ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון).
 
שיעורי הריבית לגבי סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה
פורסמו ברשומות הודעות שר האוצר (קישור להודעות), לפיהן שיעור הריבית בשנת-המס 2017 לעניין סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה* הינו 3.41%; ואילו שיעור הריבית לעניין סעיף 3(י) לפקודה** הינו 2.56%.
* תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ"ה–1985.
** תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לעניין סעיף 3(י)), התשמ"ו–1986.
 
שיעורי הריבית כאמור זהים לאלה שנקבעו לגבי שנת-המס 2016.
 
סיווג שותפוּת לחיפושי נפט כחברה
כידוע, על-פי הוראות סעיף 63(ד) לפקודת מס הכנסה, שר האוצר רשאי לקבוֹע בצו סוגי שותפויות שיראו אותן לענין הפקודה כחברה ואם יקבע כאמור, יראו את השותפוּת לענין הפקודה כאילו היא חברה, וסכום שחילקה השותפוּת לשותפים יראוהו כדיבידנד.
לעניין זה, מוגדר המונח "שותפות" כשותפוּת שיחידותיה הוצאו לפי תשקיף והן רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב או בבורסה אחרת שקבע שר האוצר לענין זה.
 
בהקשר זה נעדכנכם, כי פורסם צו מס הכנסה (סוגי שותפויות שיש לראותן כחברה), התשע"ז–2017 (קישור לצו), לפיו שותפוּת כאמור שהיא תושבת ישראל (כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לפקודה) ועיסוקה, חלקוֹ או כולו, הוא חיפוש, פיתוח או הפקה של נפט,* הן במישרין והן בעקיפין, הן בישראל או בחו"ל ואינה שותפוּת כהגדרתה בתקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט), התשמ"ט–1988 – יראוהו לעניין פקודת מס הכנסה כחברה.
* לעניין זה, "נפט" הינו כל אחד מאלה: (1) כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הנפט; (2) כמשמעותו בסעיף 6 לתוספת לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע.
 
גילוי מרצון לגבי יהלומנים
רשות המסים פרסמה מסמך עקרונות עזר להפעלת נוהל גילוי מרצון על יהלומנים (קישור למסמך).
המסמך כולל את פירוט התנאים להחלת הליך הגילוי מרצון לגבי יהלומנים ואת עקרונות יישום נוהל הגילוי מרצון.