העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18% | מע"מ בגביית שטרי חוב
העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18%
ביום 28.2.2024 פורסם ברשומות צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד- 2024 (קישור לצו).
במסגרת הצו, תוקן צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשס"ה-2005 כך ששיעור המע"מ יוגדל מ-17% ל-18%, וזאת הָחל מיום 1.1.2025.
נזכיר, כי ביום 22.1.224 פורסמה טיוטת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("טיוטת הצו הנוסף") (קישור לטיוטת הצו הנוסף), במסגרתה הוצע לתקן את צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים), התשנ"ג-1992 ולהעלות את שיעור מס השכר ומס הרווח המשולמים על פעילות בישראל של מוסד כספי מ-17% ל-18%. גם זאת, הָחל מיום 1.1.2025.*
* יצוין, כי בדברי-ההסבר לטיוטת הצו הנוסף נפלה טעות סופר, שכּן ההתייחסות שם היא להעלאת שיעור המע"מ ולא להעלאת שיעור מס הרווח ומס השכר על מוסדות כספיים.
הצו הנוסף טרם פורסם ברשומות.
עוד נזכיר, כי במבזק מס' 2061 מיום 15.1.2024 דיווחנו על פרסום תזכיר חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף (הוראות לעניין מס שכר ומס ריווח על בנקים) (הוראת שעה) התשפ"ד-2024 ("התזכיר") (קישור לתזכיר), בגדרו הוצע להעלות את שיעור מס הרווח המוטל על הבנקים לשיעור של 26%, וזאת לשנים 2024 ו-2025, תוך שלגבי שנת 2024 השיעור הגבוה יחול לגבי החֵלק היחסי מה"רווח" בשנה זו ממועד כניסת החוק המוצע לתוקף.
גם תיקון מוצע זה טרם פורסם ברשומות.
מע"מ בגביית שטרי חוב
לאחרונה הועבר למשרדנו פסק-דין שניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי בנצרת ביום 3.7.2023 ועניינו בשאלה האם פעילות המערערת, אדר חברה ליעוץ השקעות ושירותי סיעוד בע"מ, ברכישת שטרי חוב וגביית חוב מחברת מימון ישיר היא פעילות עסקית החייבת במע"מ מכוח הוראות סעיף 19(ב) לחוק מע"מ, כגישת המשיב (מנהל מע"מ), או שמא גביית החוב על-ידי המערערת נעשית עבור עצמה (נוסטרו) ותוך שהעסק שלה אינו במכירת ניירות-ערך או מסמכים סחירים אחרים כאמור באותו סעיף 19(ב), ועל-כן היא אינה חייבת במע"מ, כגישת המערערת.
יצוין מיד, כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי מדובר ב"מסמכים סחירים".
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופטת הוד קבעה, כי אין לקבל את עמדת המערערת לפיה סעיף 19(ב) לחוק מע"מ חל רק על עוסק שמוכר מסמכים סחירים. "קשה להלום מדוע הוראות סעיף 19(ב) לחוק יחולו על מי שקונה מסמכים סחירים לשם קבלת פירעונם ככל והוא גם עוסק במכירת מסמכים כאמור אולם לא יחולו על מי שעושה את אותה פעולה בדיוק אולם אינו עוסק גם במכירת מסמכים סחירים, כך שהראשון יחויב במס ערך מוסף בגין הפער בין רכישת המסמך הסחיר לבין פירעונו והשני יהיה פטור בגין אותו רווח בדיוק" (פס' 37) [ההדגשה במקור – א' ש'.]
השופטת הִמשיכה ונדרשה לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין וינוקור (ע"א 6181/08), לפסקי-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין י.ג.מ השקעות (ע"מ 54320-04-18)* ובעניין גבאי (ע"מ 5464-03-20)** ולפסקי-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין טריידומטיקס (ע"מ 14338-02-15)*** ובעניין אקוויטס (ע"מ 25935-02-16),**** וקבעה, כי הפרשנות הראויה לגבי סעיף 19(ב) לחוק מע"מ היא שסעיף זה חל גם במקרה בו עוסק רוכש במסגרת עיסוקו מסמכים סחירים לשם פירעונם ולא רק לצורך מכירתם וכי זהו תחום עיסוקה המובהק של המערערת.