אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

תזכורת – הגשת המכסה הראשונה של דוחות חברות לשנת-המס 2025

נבקש להזכירכם, כי המכסָה הראשונה להגשת דוחות חברות במסגרת הֶסדר הארכות למיַיצגים לשנת-המס 2025 נדחתה ליום 29.10.2026.*

* במבזק מס' 2180 מיום 6.5.2026 דיווחנו על פרסום הודעתו של עו"ד דוד רוטנברג, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא "דגשים לנוהל מתן אורכות להגשת דוחות שנתיים במס הכנסה לשנת המס 2025 – הסדר האורכות למייצגים" ("ההודעה") (קישור להודעה). ההודעה פירטה, בין היתר, את מועדי הארכּות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2025 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם הלשכות המקצועיות ובאישורו של מנהל רשות המיסים עו"ד שי אהרונוביץ.

במבזק מס' 2194 מיום 24.8.2026 דיווחנו על פרסום הודעה נוספת של עו"ד רוטנברג (קישור להודעה הנוספת) בגדרהּ צוין, כי לבקשת הלשכות המקצועיות ובְשל המלחמה והמצב הבטחוני, החליט מנהל רשות המיסים על דחיית המועד הראשון להגשת דוחות יחידים וחברות במסגרת הֶסדר הארכות למיַיצגים לשנת-המס 2025, כך שהמכסָה הראשונה להגשת דוחות יחידים והמכסָה הראשונה להגשת דוחות חברות במסגרת ההסדר האמור תידחה מיום 31.8.2026 ליום 23.9.2026.

ואילו במבזק מס' 2199 מיום 1.10.2026 דיווחנו על פרסום הודעתו הנוספת של עו"ד רוטנברג (קישור להודעה הנוספת) במסגרתה צוין, כי לבקשת הלשכות המקצועיות ובְשל נסיבות התקופה, החליט מנהל רשות המיסים על דחייה נוספת של מועד הראשון להגשת דוחות חברות במסגרת הֶסדר הארכות למיַיצגים לשנת-המס 2025, כך שהמכסָה הראשונה להגשת דוחות חברות במסגרת ההסדר האמור תידחה ליום 29.10.2026.

הקלוֹת לגבי הדיווח המפורט

ביום 22.10.2026 פורסמה הודעתה של גב' נטע סבח, סמנכ"לית בכירה מַערך מע"מ ברשות המיסים, בנושא "חובת הגשת דוח תקופתי מפורט למע"מ על ידי עוסק, שהוא יחיד, אשר מחזור עסקאותיו עולה על 500,000 ₪ – הודעת עדכון שניה".
להמשך, לחצו כאן.

פודקסט בנושא חילופי מידע בינלאומיים

במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, כי רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס", שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הועלה לערוץ ראיון עם גב' מיטל אנג'ל (אחראית על שיתופי מידע באגף הבינלאומי ברשות המיסים) בנושא חילופי מידע בינלאומיים.

להאזנה, לחצו כאן.

למַעבר לרשימת הפודקסטים שפורסמו עד כה, לחצו כאן.

מחירי העברה

ביום 20.10.2026 פרסמה היחידה לתאגידים רב לאומיים ומיסוי בינלאומי בחטיבה המקצועית שברשות המיסים תמציות של שתי החלטות מיסוי בנושא מחירי העברה:

החלטת מיסוי מס' 7216/26 בנושא "יישום הסדר השתתפות בעלויות ובהטבות הצפויות בין חברות שהינן בעלות קניין רוחני במסגרת CSA – Cost Sharing Agreement" (קישור לתמצית ההחלטה);
החלטת מיסוי מס' 5007/26 בנושא "קביעת מחיר עסקה בגין מתן שירותי מחקר ופיתוח בסיכון מוגבל מחברה ישראלית לחברה זרה" (קישור לתמצית ההחלטה).

זיכוי ממס בישראל לבעלים של תאגיד שקוף בגין מס זר ששולם על-ידי התאגיד

ביום 22.10.2026 פרסמה היחידה לתאגידים רב לאומיים ומיסוי בינלאומי בחטיבה המקצועית שברשות המיסים את תמצית החלטת מיסוי מס' 5257/26 בנושא "זיכוי מיסי חוץ לתושב ישראל ששולמו על ידי חבר בני אדם שבהחזקתו" ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור לתמצית ההחלטה).

עניינה של החלטת המיסוי ביחיד תושב ישראל המחזיק בזכויות בקרנות השקעה פרטיות הרשומות בארה"ב ("הנכסים").
בכוונת היחיד להקים חברה ישראלית בהחזקתו המלאה שתיחשב ל"חברה משפחתית" כמשמעות מונח זה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה ("החברה") תוך היחיד ייחשב לנישום המיַיצג; ולהעביר לחברה את הנכסים במסגרת שינוי מבנה על-פי הוראות חלק ה2 לפקודה.
החברה תירשם בארה"ב כיישות אטומה לצרכי מס בארה"ב ותשלם מס בארה"ב בגין הכנסותיה מהנכסים.
היות, וכאמור, שהחברה תסוּוג לצורכי מס בישראל כחברה משפחתית, הכנסתה החייבת מהנכסים תיחשב בישראל כהכנסתו של היחיד ("בעל המניות") ותדוּוח לפקיד-השומה במסגרת הדו"ח השנתי שלו.

במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי כנגד חבות המס הנובעת מהכנסות החברה שתיוחסנה לבעל המניות בדוח האישי, יינתן זיכוי ממס זר אשר יחושב בהתאם להוראות חלק י פרק שלישי לפקודה.
זאת, בכפוף לכך שסכום מיסי החוץ שיבואו בחשבון לצורך חישוב הזיכוי כאמור לא יעלה על סכום מיסי החוץ שהיו משולמים על-ידי יחיד תושב ישראל על הכנסות החברה בהתאם להוראות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב.*

* כך, למשל, אם מדובר בהכנסות מדיבידנד שמקורן בחברה בארה"ב מיסי החוץ לא יעלו על 25% מסכום ההכנסה; ואם מדובר בהכנסות ממימוש ניירות-ערך שעיקר שוויָן לא נובע מנכסי מקרקעין המצויים בארה"ב לא יינתן זיכוי בגין מיסי החוץ ששולמו על הכנסות אלו, כך גם לא יינתן זיכוי בגין מס ששולם בארה"ב על הכנסות שלא הופקו באותה מדינה.

עוד נקבע בהחלטת המיסוי, כי סיוּוגם של ההכנסה החייבת או ההפסד, לפי העניין, שייוחסו לבעל המניות כאמור, יהיה לפי דיני המס בישראל והם ייקָבעו בהתאם למקור שממנו הופקה או נצמחה ההכנסה בידי החברה.

לבסוף, נקבע, כי ההחלטה תחול גם במקרים דומים ובשינויים המחויבים על יישויות שקופות לצורכי מס בישראל, כגון: שותפויות שחל עליהן סעיף 63 לפקודת מס הכנסה, חברות בית לפי סעיף 64 לפקודה ו-LLC שחל עליו חוזר 5/2004.*

* יצוין, כי בהחלטה נפלה טעות סופר, שכּן היא מפַנה לחוזר 4/2005 במקום לחוזר 5/2004.

ייחוס הכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" במודל חלוקת עלויות CSA

ביום 20.10.2026 פרסמה מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית שברשות המיסים תמצית של החלטת מיסוי מס' 5257/26 בנושא "זיכוי מיסי חוץ לתושב ישראל ששולמו על ידי חבר בני אדם שבהחזקתו" ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור לתמצית ההחלטה).

עניינה של החלטת המיסוי בחברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") העוסקת בפיתוח תוכנה המספקת פתרונות טכנולוגיים ושירותי אבטחת מידע ולה מספר פטנטים רשומים.
החברה מפתחת תוכנה המהווה פלטפורמה טכנולוגית אשר מיועדת ללקוחות עסקיים (B2B) וגופים ממשלתיים (G2B) והינה בבעלות החברה.
החברה הינה חלק מקבוצת חברות רב לאומית ("הקבוצה") הפועלת בתחום אבטחת מידע ואשר מתכננת לבצע שינוי במודל הפעילות של הקבוצה, כך שהחברה תצטרף להסכם חלוקת עלויות Cost Sharing Arrangement ("הסכם ה-CSA" או "ההסכם")* יחד עם חברות נוספות בקבוצה, אשר להן בעלוּת ב-IP טכנולוגי בתחום אבטחת המידע ("החברות בהסכם").

* ראו בעניין זה את תמצית החלטת מיסוי 7216/26 שצוינה לעיל.

במסגרת הסכם ה-CSA תוקצה לחברה הזכות הבלעדית על הנכסים הבלתי-מוחשיים (הקיימים והחדשים) של הקבוצה בטריטוריה גיאוגרפית מוגדרת. בנוסף, כל אחת מהחברות בהסכם ה-CSA תבצע פעילות מחקר ופיתוח והחברות בהסכם תַסדרנה את ההתחשבנות ביניהן כאשר חברה בהסכם העומדת בהוצאות גבוהות ביחס לחלקהּ תפוצה על-ידי החברות האחרות בהסכם, שלהן הוצאות נמוכות ביחס לחלק שלהן ("תשלומי האיזון").
הכנסות החברה נובעות ממתן זכות שימוש בתוכנה, משירות מבוסס תוכנה (SaaS) וממתן שירותים נלווים (ליווי טכני, הטמעה ותחזוקה וכד'.
לאחַר הכּניסה להסכם ה-CSA החברה הצהירה ביחס להכנסותיה, כי: (א) בעת החלת הסכם ה-CSA התוכנה של החברה תימכר כחלק ממִגוון המוצרים בפלטפורמה הטכנולוגית של הקבוצה ותוצע ללקוחות הקצה יחד עם מוצרי הקבוצה כפתרון כולל (שם החברה ו/או מותג המיוחס לחברה אינם נחשבים למוצג ללקוחות הקצה; (ב) לקוחות הקצה של החברה הינם לקוחות עסקיים (B2B) וגופים ממשלתיים (G2B) בלבד; (ג) התקשרות של לקוחות הקצה לצורך קבלת זכות שימוש או שירות מבוסס תוכנה (SaaS) בתוכנה של החברה מתבססת על קריטריונים טכניים, כגון: מִפרט טכנולוגי, פונקציות של התוכנה, פתרונות טכנולוגיים, עלות וכד'; (ד) מכירת התוכנה של החברה תיעשה באמצעות רשת ההפצה של הקבוצה; ו-(ה) הוצאות השיווק ופעילות השיווק של החברה צפויות להיות זניחות.

במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי מפעלה של החברה הינו "מפעל תעשייתי"* ו"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד";** כי בבעלות החברה "נכס לא מוחשי מוטב ";** כי הכנסות החברה ממתן זכות שימוש בתוכנה ומשירות מבוסס תוכנה (SaaS) תיחשבנה כ"הכנסה טכנולוגית"** לצורכי החוק; כי ההכנסות כאמור תיוחסנה במלואן ל-IP הטכנולוגי, וזאת בכפוף לנכונוּת הצהרות החברה; וכי הכנסות ממתן שירותים נלווים תהווינה "הכנסה טכנולוגית" בכפוף להתקיימות התנאים שנקבעו בפסקה 4.1.6(5) לחוזר מס הכנסה מס' 9/2017.

* כמשמעות מונח זה בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 ("החוק").

** כמשמעות מונח זה בסעיף 51כד לחוק.

עוד נקבע בהחלטת המיסוי, כי לעניין חישוב הכנסה טכנולוגית מועדפת בהתאם לתקנות עידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי), התשע"ז-2017 ("התקנות") קבלת הזכויות על הנכסים הבלתי-מוחשיים ביחס לטריטוריה המוגדרת במסגרת הסכם הCSA תהווה "צירוף עסקים" לעניין המפעל הטכנולוגי המועדף; כי חישוב ההכנסה הטכנולוגית המועדפת יבוצע בהתאם לתקנה 7 לתקנות; וכי בחישוב "הכנסה טכנולוגית מועדפת" לאחַר הכניסה להסכם ה-CSA תופחתנה הוצאות המו"פ המצטברות מיום הוצאתן ועד ליום שינוי מודל הפעילות (הן הוצאות המו"פ המוכּרות והן סה"כ הוצאות המו"פ*) בגובה החֵלק היחסי של שווי נכסי ה-IP של חברות ההסכם האחרות מתוך שווי הוצאות המו"פ נכסי ה-IP של החברות ההסכם (למעט החֵלק היחסי של החברה).

* כאמור בתקנות 2 ו-3 לתקנות.

לבסוף, נקבע בהחלטה כי זו אינה קובעת דבר לעניין החוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, תשפ"ו-2026.*

* במבזק מס' 2176 מיום 5.4.2026 דיווחנו על פרסום חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 ("חוק התוכנית הכלכלית") (קישור לחוק התוכנית הכלכלית). חוק התוכנית הכלכלית כָּלל, בין היתר, את חקיקת החוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026 (ראו פרק י לחוק התוכנית הכלכלית, בעמ' 377 ואילך), המַקנה מַערך תמריצי מס במטרה להבטיח את האטרקטיביות של מדינת ישראל להשקעות ולפעילות עסקית של חברות הייטק בעלוֹת תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית. זאת, בדרך של קבלת זיכוי ממס בגין הוצאות המחקר והפיתוח שלהן ותוך הבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים.

דחיית בקשה לסילוק על הסף של ערר מס רכישה

ביום 15.10.2026 ניתנה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין וולדמן.
להמשך, לחצו כאן.