מס רכוש חוזר?
ביום 1.4.2024 מינה שר האוצר צוות לגיבוש המלצות חקיקה בנושא מס רכוש. זאת, בהמשך להחלטת ממשלה מספר 1383 מיום 4.2.2024 שעניינה "תוכנית ממשלתית לתמרוץ והאצה של ענף הנדל"ן למגורים" ("החלטת הממשלה").
בהתאם לסעיף 25 להחלטת הממשלה, מטרת הצוות היא גיבוש המלצות חקיקה בנושא מס רכוש על מקרקעין לא בנויים, פרט לקרקע חקלאית ולקרקע המשמשת לחקלאות ותוך התייחסות, בין היתר, לנושאים הבאים: השוואה בין-לאומית של צעדים מסוג זה; בחינת הסיבות שהובילו להפחתת שיעור מס הרכוש בישראל לשיעור 0% ובפרט המלצות דו"ח הוועדה לבחינת מס רכוש משנת 1998; והמלצה האם ליישם מס רכוש בישראל ובהתאם על השיעור המס המומלץ ואופן היישום המיטבי של קביעת מס רכוש החל מיום 1.1.12025.
עוד נקבע בהחלטת הממשלה, כי בראש הצוות יעמוד הכלכלן הראשי וחברים בו מנהל רשות המסים, הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, היועצת המשפטית לממשלה, או מי מטעמם.
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי פורסם באתר של רשות המיסים קול קורא לציבור להגיש את התייחסותו (בדוא"ל) לנושאים הבאים: הקשר בין הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים ועידוד בניה על המקרקעין; הטלת מס רכוש על מקרקעין כחלק ממארג כלל המסים המוטלים על מקרקעין בישראל; אופן הטלת המס, שיעורו ואופן תשלום המס; תמריצים לעידוד בנייה על מקרקעין, חלף הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים; אוכלוסיות מובחנות או מקרקעין מובחנים לעניין הטלת מס רכוש על מקרקעין; היתרונות והתועלות, בהטלת מס רכוש על מקרקעין והשפעתו על המשק הישראלי בכלל ובפרט על שוק המקרקעין בישראל; הקשיים והסיכונים בהטלת מס רכוש על מקרקעין והשפעתו על המשק הישראלי בכלל ובפרט על שוק המקרקעין בישראל; הטלת מס רכוש על נכסים שאינן מקרקעין; ואתגרים ייחודיים אחרים להם יש לתת מענה במסגרת הטלת מס רכוש.
למַעבר להודעת הרשות, לחצו כאן.
קול קורא להצעת הצעות לשינויים בחוק מיסוי מקרקעין
בנוסף לקריאה לציבור להעביר את התייחסותו בנושא מס רכוש על מקרקעין, פורסמה באתר של רשות המיסים הודעה לפיה הרשות בוחנת בימים אלה תיקוני חקיקה, שינויים ורפורמות בחוק מיסוי מקרקעין.
בהתאם, הרשות מַזמינה את הציבור להציע (בדוא"ל) הצעות בנושא, בדגש על תיקונים שיפַשטו ויקלו על הממשק בין הציבור לרשות ו/או יתרמו לתשלום מס אמת.
למַעבר להודעת הרשות, לחצו כאן.
החלטת מיסוי בנושא פטוֹר מניכוי מס במקור בשוק ההון
ביום 3.6.2024 פרסמה מחלקת שוק ההון שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים החלטת מיסוי שטופלה על-ידי משרדנו (החלטת מיסוי מס' 8818/24).
עניינה של ההחלטה בחברה פרטית ("החברה") אשר התאגדה בישראל ורשומה כמוסד כספי לעניין חוק מע"מ.
החברה, המחזיקה ברשיון מורחב למתן שירות בנכס פיננסי מטעם רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון ("רשות שוק ההון"), פועלת בארבעה תחומים עיקריים: (א) המרות מטבע; (ב) גידור מטבע / עסקות עתידיות מסוג Forward ו- Options OTC; (ג) העברות כספים; ו(ד) פיקדונות במטבע-חוץ ובשקלים.
החברה מגייסת לקוחות ("לקוחות החברה") אשר מבצעים פעילות מול החברה כשהסליקות הכספיות נעשות אל מול חשבונות בנק שהיא מחזיקה במספר בנקים ("חשבונות הבנק" ו"הבנקים").
לחברה קיים אישור פטור מניכוי מס במקור בגין פעולות בשוק ההון ("אישור החברה על פטוֹר מניכוי מס במקור בשוק ההון") והיא מְנַכָּה מס במקור מלקוחות החברה, וזאת בהתאם למהות ההכנסה שנצמחת להם והכל בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה והתקנות מכוחן.
בְּשל דרישה של רשות שוק ההון לקביעת מנגנוני נאמנות כאמור בטיוטת חוזר שמירת נכס פיננסי מיום 28.9.2022 כפי שעודכנה על-ידי רשות שוק ההון בטיוטה נוספת מיום 9.11.2023 אשר טרם הפכה לחוזר מחייב ("טיוטת החוזר") וכן בְּשל רצון ומחויבות החברה להיערך ליישום הוראות טיוטת החוזר, הֵחלה החברה במהלך של שינוי סיווג כל אחד מחשבונות הבנק בכל אחד מהבנקים לחשבון נאמנות לטובת לקוחות החברה ("שינוי הסיווג"). אולם, אין מדובר במינוי נאמן לחשבונות הבנק אלא רק בשינוי הסיווג כאמור, כך שהכספים בחשבונות הבנק שייכים במלואם ללקוחות החברה וזאת על-מנת ובין היתר להגן עליהם מנושים של החברה והכל בהתאם לטיוטת החוזר.
שינוי הסיווג שיבוצע על-ידי החברה תוֹאם להוראות טיוטת החוזר ונעשה בְּשל פרסום טיוטת החוזר ובהתאם לצורך לעמוֹד בתנאיו.
במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי לאחַר שינוי הסיווג (כמשמעותו לעיל), הבנקים יהיו רשאים להמשיך ולהחיל את אישור החברה על פטוֹר מניכוי מס במקור בשוק ההון ביחס לחשבונות הבנק, וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים: (א) החברה מתחייבת לנַכּוֹת מס במקור מהתשלומים המועברים ללקוחות החברה בגין כל סוגי ההכנסות ו/או הרווחים בחשבונות הבנק על-פי הוראות פקודת מס הכנסה, התקנות מכוחה וההוראות הרלוונטיות; (ב) החברה מתחייבת כי שינוי הסיווג תואם להוראות טיוטת החוזר, נעשה לאור פרסום טיוטת החוזר וככל שיפורסם על-ידי רשות שוק ההון עדכון לטיוטת החוזר, הרלוונטי לשינוי הסיווג, מתחייבת החברה לעדכן בסמוך את רשות המסים; (ג) על הבנקים ליישם את הוראות אישור החברה על פטוֹר מניכוי מס במקור בשוק ההון כלשונו ובהתאם למגבלות, ככל שקיימות, כגון: תוקפו של האישור וכדומה.
ניכוי מס תשומות בידי שלד בורסאי בגין שימור השלד וניהול הליכי מו"מ למיזוג
ביום 4.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין תמד"א בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בשאלת זכאותו של שלד בורסאי לנַכּוֹת מס תשומות ובפרט בגין הוצאות שהוציא על-מנת לקדם עסקות מיזוג בדרך של החלפת מניות ולשם שימורו העצמי.
לניתוח פסק-הדין, לחצו כאן.
עיכוב יציאה מהארץ בְּשל חוב מס רכישה
ביום 30.5.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין וולדמן.
עניינה של ההחלטה בבקשה להורוֹת למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים) לבטל את הגבלת עיכוב היציאה מהארץ של המבקש והגבלות נוספות שהוטלו על המבקש בְּשל שומות מס רכישה שבמחלוקת, וכן להורוֹת למשיב לחדול מהליכי גבייה עד להכרעה בעררים שהגיש המבקש.
לניתוח ההחלטה, לחצו כאן.
ביטול הליך פשיטת רגל שמקורו בעבירות מס
ביום 29.5.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט השלום בירושלים בעניין קדמאני.
נגד קדמאני ("היחיד") הוגש כתב אישום לבית-משפט השלום בירושלים (ת"פ 44881-01-17) שבעקבותיו הורשע, על-פי הודאתו, במִגוון עבירות מס ובהן מסירת ידיעה כוזבת, ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך, שימוש במרמה או בתחבולה, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים ושימוש במרה, ערמה ותחבולה.
בגין הרשעתו נגזרו על היחיד ביום 13.5.2019 עשרה חודשי מאסר בפועל, שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 80,000 ₪ או ששה חודשי מאסר תמורתו. ערעור שהוגש על-ידי היחיד נדחה.
ביום 13.12.2022 הגיש היחיד בקשה לממונה על חדלות הפירעון למתן צו לפתיחת הליכים בעניינו.
ביום 17.4.2023 נתן הממונה צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד במסגרתו הוטל עליו, בין היתר, להשיא תשלום חודשי של 650 ₪ לקופת הנשייה.
ביום 12.9.2023 הגיש הנושה 3 (מס הכנסה ירושלים) בקשה ל"החרגת חוב מס הכנסה של החייב כחוב שאינו בר הפטר עקב יצירתו במרמה". מהבקשה עולה, כי תביעת החוב בתיק מטעם מס ההכנסה עומדת על סך של כ-106,000 ₪ כאשר מדובר בחוב שנוצר בשנת 2011 עֵקב התנהלותו המרמתית של היחיד, התנהלות שבעקבותיה, כאמור, הוא הורשע.
ביום 22.5.2024 הגיש הממונה הצעתו בתיק לפיה, על סמך ממצאי הנאמן (המשיב 2 – עו"ד אורן בויאר) יבוטלו ההליכים בתיק וזאת הן נוכח התנהלותו הבעייתית של היחיד בהליך עד כה לרבות אי-הגשת דו"חות חודשיים כסדרם וכן פיגור בתשלומים החודשיים. עוד ציין הממונה, כי הנאמן אישר חמש תביעות חוב בסך כ-624,000 ₪.
מדו"ח הנאמן עולה, כי ביחס לחֵלק הארי של חובותיו של היחיד מתקיים החריג הקבוע בסעיף 175(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק") כך שגם אם יינתן הֶפטֵר לחֵלק מהחוב היחיד ייוותר עם חוב משמעותי שאינו בר הֶפטֵר ומשכך יש לבטל ההליך.
עוד ציין הנאמן, כי גם התנהלותו של היחיד בהליך עצמו מעלה חשש לחוסר תום-לב, שכּן זה לא מסר דיווחים ברורים אודות הכנסותיו והוצאותיו, לא הגיש דוחות ומסמכים כנדרש וצבר פיגורים בתשלומים. משכך, קובע הנאמן, כי משחוסר תום-הלב שוֹרה הן על התנהלותו של היחיד ביצירת החוב והן על התנהלותו בתקופת הביניים הרי שיש לבטל ההליך.
בית-המשפט, מפי השופט ח' פס, קיבל את המלצת הממונה לביטול ההליך תוך שהבהיר כי לוּ לא היה מבוטל ההליך והיה ניתן צו שיקום כלכלי החוב למס הכנסה היה מוחרג (קישור לפסק-הדין).
פיצוי בגין הטלת עיקול בידי מע"מ
ביום 5.6.5.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט השלום בתל-אביב בעניין אל.פי.סי. מרום מערכות וניהול בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בתביעת לשון הרע נגד המדינה (הנתבעת מס' 1) ועובדי מע"מ (נתבעים מס' 4-2) שהגישה התובעת, חברת ביצוע קבלנית וותיקה, בגין עיקולים שהוטלו שלא כדין, לטענתה,* על חשבון הבנק שלה על-ידי מע"מ.
* ראו לעניין זה פס' 4 לפסק-הדין.
בתגובתה לתביעה הודתה המדינה, כי שליחת צווי העיקול על נכסי החברה מהווים לשון הרע, אך לטענתה אין לחיֵיב אותה בפיצוי, הן מהטעם שמדובר בטעות מחשב ובפרסום אחד בלבד והן מהטעם שלתובעת יש אשם תורם.
עוד טענה המשיב, כי עומדת לעובדי מע"מ חסינות.
בית-המשפט, מפי השופט ע' הדר, דחה את התביעה כנגד הנתבעים 4-2 וחִייב את המדינה לשלם לתובעת פיצוי בסך 80,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).