מערכת ההרשאות לפרויקט ח-ן ישראל – עדכון | מס תשומות בגין הוצאות ביטחון סמוך לגבול רצועת עזה | כפל-מס תשומות וכפל-מס עסקאות | שיהוי בהגשת בקשת לערובה
מערכת ההרשאות לפרויקט חשבוניות ישראל – עדכון
במבזק מס' 2030 מיום 3.7.2023 דיווחנו על הודעתו של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, בנושא מערכת ההרשאות לפרוייקט חשבוניות ישראל (קישור להודעה).
ואילו במבזק מס' 2063 מיום 31.1.2024 דיווחנו על הודעתו הנוספת של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) במסגרתה פורטו העדכונים שנערכו במערכת ההסמכות על-מנת לפַשט את התהליך עבור תאגידים, באמצעות השקת יישום לרישום מורשה העל במשרד המס או רישומו על-ידי המיַיצג.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 19.3.2024 פורסמה הודעה נוספת של מר אוחיון בנושא רישום "מורשה על" בתאגיד.
למַעבר להודעה הנוספת, לחצו כאן.
קיזוז מס תשומות בגין הוצאות ביטחון בקיבוצים ובישובים סמוך לגבול רצועת עזה
ביום 18.3.2024 ניתנה עמדת המחלקה המקצועית של מע"מ (באמצעות מר יוסי הרשברג, מנהל תחום במחלקה) ("העֶמדה") (קישור לעֶמדה) במענה לפניית לשכת רואי-חשבון בישראל (באמצעות סגני נשיא הלשכה, רואי-החשבון טלי עזריאל, אבי נוימן וג'ק בלנגה).
זאת, ביחס להוצאות הביטחון בקיבוצים ובישובים סמוך לגבול רצועת עזה המפורטים בנספח א' לעֶמדה ("היישובים") שבהם, בעקבות הפינוי המאורגן של תושבי הישובים על-פי החלטות הממשלה, פועלות כיתות כוננות.
היישובים רשומים, כולם, כ"עוסק מורשה" לעניין חוק מע"מ במסגרת פעילותם בענף החקלאות והתעשיה.
במסגרת פנייתה של הלשכה צוין, כי לאור מכלוֹל האיומים בסמוך לגבול רצועת עזה, עיקר פעילות הוצאות הביטחון היא שמירה ביחס לפעילות העסקית של מפעלי היישובים ותיקון נזקים שנוצרו בפעילות זו, שמירה על מתקני השקיה בשדות, פרדסים, רפתות, לולים ותיקון נזקים בכל אלה, הגעה לדיוני הערכוֹת מצב עם גורמי צבא וממשלה ובכלל זאת רכישת דלק עבור רכבי הביטחון של הקיבוץ לצורך סיורים ודיוני מצב, אחזקת הרכבים הנ"ל על-ידי כיתת הכוננות ועוד.
עוד צוין, כי כלל הוצאות הביטחון עבור כיתות הכוננות מהווה גם הרתעה מפני פגיעה באוכלוסיית היישובים ותחזוקה אופרטיבית של משק היישובים, המבנים, הגנים, הבתים, וכל מה שבשטח היישוב.
פיקוד העורף ביקש מהיישובים להמציא אישור מאת רשות המיסים לניכוי מס תשומות בקשר לציוד וההוצאות שמשַמשות את כיתות הכוננות, וזאת בהתאם לחוק מע"מ ותקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 ("תקנות מע"מ"), הפּסיקה והפרקטיקה הנהוגה, ומכאן פנייתה של הלשכה.
במסגרת העֶמדה נקבע, כי כיתות הכוננות שומרות הן על החלקים המשַמשים לצרכים עסקיים להפקת עסקות חייבות בע"מ והן על החלק המוניציפלי וכי היות שמרבית הפעילות של הכיתות הינה בגין החלקים המשַמשים לפעילות עסקית, היישובים יהיו זכאים לנַכּוֹת 2/3 ממס התשומות. זאת, כקבוע בתקנה 18(ב)(2) לתקנות מע"מ.
כפל-מס תשומות וכפל-מס עסקאות
פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי
במבזק מס' 1980 מיום 22.6.2022 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין אריאל אלנתן.
נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בערעור על שלוש החלטות שקיבל המשיב (מנהל מע"מ – היחידה לפשיעה חמורה) בעניינו של המערער, וזאת בקשר לרכישה ומכירה של זהב: האחת, הטלת כפל מס תשומות מכוח סעיף 50(א1) לחוק מע"מ בְּשל ניכוי שלא כדין של מס תשומות הגלום ב-123 חשבוניות פיקטיביות בְּשל רכישת זהב, בסך כולל של למעלה מ-12,000,000 ₪; השנייה, הטלת כפל מס עסקאות מכוח סעיף 50(א) לחוק בְּשל הוצאה שלא כדין של 122 חשבוניות על סך של למעלה מ-9,500,000 ₪ לששה רוכשים להם, לפי טענתו, מכר המערער את הזהב; והשלישית, פסילת ספרי המערער לשנים 2012 ו-2013 בהתאם לסעיף 77ב לחוק והטלת קנס בגין אי-ניהול ספרים כדין לפי סעיף 95(א) לחוק.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור לגבי ההחלטה הראשונה והשלישית וקיבל את הערעור לגבי ההחלטה השנייה (קישור לפסק-הדין).
השופט גורמן אישר את החלטת מנהל מע"מ לגבי כפל מס התשומות, אך ביטל כאמור את החלטת מנהל מע"מ בכל הנוגע להשתת כפל מס העסקאות.
הטעם לכך היה כי מצד אחד הוכח ברמה הנדרשת שהמערער קיבל לידיו חשבוניות פיקטיביות, אך מצד שני לא היה מקום לחיֵיב אותו בכפל מס העסקאות, מפני שמדובר בהשתת כפל-מס על אותו אדם באותו עניין פעמיים. לפי דברי השופט גורמן אין מקום לעשות כן הואיל ומדובר באותו רכיב מס תחת כותרת שונה, ויש להשיב את הנזק שנגרם לאוצר המדינה ולהשית את כפל-המס פעם אחת ולא פעמיים. וכך הוא קבע (בפס' 94):
"כתוצאה מכפל מס התשומות שהושת על המערער, המערער חויב כבר בכל רכיב קרן המס ואף בכפל רכיב זה – בסך של כ-24.5 מיליון ₪. המשיב לא חלק על כך שעל אף חומרת המעשים שייחס בצדק למערער – ובגין כך חויב הוא בסכום הגבוה שחויב, המערער לא היה גורם מרכזי בפרשיה ובשום שלב לא נטען כי רווחיו ממנה היו רווחים של ממש – החורגים מסכומים נמוכים בלבד. גם בהתאם לתמונת הדברים שתיאר המשיב, המערער לא היה מקודקודי הפרשייה. בנסיבות אלה, משהוטל כבר על המערער בגין פרשיה זו חוב אשר יש בו להשיב לאוצר המדינה את כל רכיב קרן המס ואף הושת עליו מלוא כפל רכיב זה (בסכום העולה על כפל העסקאות), אני סבור כי לא היה מקום להשית שוב על המערער חיוב בתשלום הקרן והכפל – הפעם במסגרת כפל מס העסקאות.
אין הצדקה בחיוב רכיב אותה קרן מס פעם שנייה, ואף לא בחיוב הרכיב ההרתעתי בשנית. אציין כי אני סבור שניתן להגיע לתוצאה זו דרך יישומו של סעיף 100 לחוק – שכן מקום בו חויב כבר בכפל מס כל הערך המוסף שהיה בעסקאות המדוברות, הרי שבהעדר נסיבות חריגות אין להשית כפל מס נוסף בגין אותן עסקאות על אותו גורם – פעם בכובעו כמנכה תשומות ופעם בכובעו כחייב במע"מ עסקאות (סעיף 100 מאפשר אמנם ביטול רכיב הכפל בלבד, אולם רכיב הקרן במקרה דנן צריך לטעמי להתבטל וזאת מן הטעם הפשוט והוא שבנסיבות כאן – המערער כבר חויב בו). כפי שציינתי לעיל, ייתכן כי ניתן להגיע לתוצאה זו אף באמצעות יישום שיקול הדעת הכללי השמור למשיב כרשות מנהלית בעת הפעלת החוק – באופן שאינו מביא להשתת סנקציה בשיעור שדומה כי אין לו מקום."
הערעור לבית-המשפט העליון
אלנתן ומנהל מע"מ ערערו לבית-המשפט העליון על פסק-הדין וביום 20.3.2024 ניתן פסק-הדין בערעור.
הצדדים קיבלו את הצעת המותב (השופט ד' מינץ, השופטת ג' כנפי-שטייניץ והשופט י' כשר) לפיה שני הערעורים יידחו, תוך השארת תוצאת פסק דינו של בית-המשפט המחוזי על כנה.
הערעורים נדחו, אפוא הדדית (קישור לפסק-הדין).
עם זאת, בית-המשפט העליון ראה לנכון לנמק מדוע היה מקום במקרה זה לבטל את כפל מס העסקאות שהטיל מנהל מע"מ שלא מנימוקו של בית-המשפט המחוזי אשר ראה, כאמור, לנכון לבטל את כפל-המס בְּשל כך שהושת על אלנתן רכיב קרן מס במסגרת כפל מס התשומות ולא נמצאה הצדקה לגְבות שוב את אותו רכיב עצמו תחת הכותרת של מס עסקאות.
וכך קבע בית-המשפט העליון:
"מדובר בחיובים המוטלים בשל ביצוע שני מעשים שונים. החיוב בכפל מס לפי סעיף 50(א) מוטל שעה שאדם הוציא חשבונית מס או מסמך הנחזה להיות ככזה אם לא היה רשאי לעשות כן לפי סעיף 47 לחוק; ואילו החיוב בכפל מס לפי סעיף 50(א1) לחוק מוטל על עוסק אשר ניכה תשומות הכלולות בחשבונית שהוצאה שלא כדין. אין מניעה אפוא להטיל כפל מס מכוח שני הסעיפים יחדיו [...] אדרבה, לא פעם מבוצעת עסקת רכישה ומיד לאחר מכן עסקת מכירה בגין אותה סחורה, ומתן פטור מכפל מס במקרה כזה יעקר מתוכן את התכלית ההרתעתית שבהשתת כפל מס העסקאות.
עם זאת, חרף האמור, לא ראינו מקום לסטות מהכרעת בית המשפט המחוזי לפיה לא היה מקום להשית על העוסק כפל מס עסקאות. זאת בשל כך שעל פי הקביעות העובדתיות של בית המשפט, לא הוכח ברמה הנדרשת שהעוסק אכן הוציא חשבוניות שלא היה רשאי להוציא לפי הוראות החוק. בית המשפט הותיר את השאלה האם העוסק באמת רכש לבעלותו זהב – ואז החשבוניות המתארות אותו כמי שמכר ללקוחותיו את הזהב מתארות עסקאות אמת ולא 'כסות חשבונאית גרידא' – כשאלה פתוחה. כפועל יוצא מכך הוא לא ראה לקבוע כי החשבוניות הוצאו על ידו שלא כדין. מסקנה זו היא מסקנה שהתבקשה לאחר ניתוח מעמיק של ראיות שהונחו לפני בית המשפט ולא ראינו מקום להתערב בה.
בשל כל אלו כאמור ראינו לנכון להותיר את תוצאת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנה."
שיהוי בהגשת בקשה להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות מנהל מע"מ בערעור
ביום 5.3.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פעמוני שיר בע"מ ואח'.
עניינה של ההחלטה בבקשה שהגיש המשיב, מנהל מע"מ גוש דן, להורוֹת למערערות (מספר חברות בע"מ שהגישו ערעורים על שומות שהוציא להן המשיב וערעורים אלה אוחדו) להפקיד ערובה מספקת להבטחת תשלום הוצאות המשיב, אם הערעור יידחה.
המערערות מתנגדות לבקשה מהטעם שזו הוגשה בשיהוי כבד, כשנתיים לאחַר פתיחת ההליך* וללא כל הסבר מדוע נמנע המשיב מהגשת הבקשה במועד מוקדם יותר.
* הערעורים הוגשו בחודש מאי 2022 ומאז הגיש המשיב כתבי תשובה, התקיים דיון קדם משפט והמערערות הגישו את ראיותיהן. ברם, רק ביום 20.2.2024, כחודש וחצי טרם מועד הגשת ראיות המשיבים (שנקבע ליום 1.4.2024) וכחודשיים וחצי טרם מועדי דיוני ההוכחות (שנקבעו ליום 2.5.2024 וליום 5.5.2024), הגיש המשיב את הבקשה דנן.
עוד טוענות המערערות, כי סיכויי הערעורים הם גבוהים וכי תוכלנה לעמוד בתשלום הוצאות המשיב.
בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, קבע, כי יש מקום לחייב את המערערות בהפקדת ערובה, אך לאור השיהוי הרב שחל בהגשת הבקשה, גובה הערובה בה חויבה כל אחת מהמערערות הועמד על הצד הנמוך, בסך 7,500 ₪ (קישור להחלטה).