תובענה ייצוגית נוספת נגד רשות המיסים לאחַר מתן הודעת חדילה

התובענה הייצוגית הראשונה והודעת החדילה

במבזק מיום 11.12.2017 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין החלקי ("פסק-הדין החלקי") של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים) בעניין חוסטצקי שניתן בעקבות בקשה לאישור תובענה ייצוגית ("בקשת האישור הראשונה") שזה הגיש ביום 24.1.2017 כנגד רשות המיסים בגין חישוב בחסר של הפרשי הצמדה וריבית לגבי מס ששילמו נישומים ביֶתֶר בגין רווח הון ושבח מקרקעין במהלך שנת-המס. זאת, בהתייחס  לשלושה מצבים שונים: האחד, חישוב הפרשי הצמדה וריבית על החזר מס רווחי הון הנובע משבח מקרקעין; השני, חישוב הפרשי הצמדה וריבית על החזר מס רווחי הון הנובע מניכוי מס במקור ביֶתֶר בגין רווח הון במכירת נכס שאינו נייר-ערך נסחר; והשלישי, חישוב הפרשי הצמדה וריבית על החזר מס רווחי הון הנובע מניכוי מס במקור ביֶתֶר בגין רווח הון במכירת נייר-ערך נסחר.

ביום 24.4.2017 הגישה המשיבה הודעת חדילה חלקית מטעמה בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, וזאת בהתייחס למקרים הראשון והשני ("הודעת החדילה החלקית").

הודעת החדילה החלקית קיבלה תוקף של פסק-דין במסגרת פסק-הדין החלקי (מיום 7.12.2017), במסגרתו נפסקו למבקש גמול ולבאי-כוחו שכ"ט (קישור לפסק-הדין).

בתשובה לבקשת האישור, ביקשה המשיבה לחַלק את הקבוצה לארבע תת-קבוצות לפי ארבעה מצבים. במצב הראשון מחושבים הפרשי ההצמדה והריבית על החזר מס יֶתֶר ששולם ונוכה במקור בגין רווח הון ממכירת נייר ערך הרשום למסחר בבורסה או במכירת יחידה בקרן נאמנות ("נייר-ערך בבורסה"). במצב השני מחושבים ההפרשים על החזר מס שנובע ממקדמה אשר סכומה גבוה מסכום המס הנדרש וששילם הנישום במישרין בגין רווח הון (שאינו נייר-ערך בבורסה ואינו שבח מקרקעין). במצב השלישי מחושבים ההפרשים על החזר מס הנובע ממקדמה עודפת ששולמה בגין רווח הון שמקורו בשבח מקרקעין. ואילו במצב הרביעי מחושבים ההפרשים על החזר מס שנוכה במקור וששולם ביתר בגין רווח הון שאינו נייר-ערך בבורסה.

לטענת המבקש, בקשתו התייחסה רק לשלושה מהמצבים שתיארה המשיבה ולא למצב השני שבו, לשיטתו, המשיבה פועלת כדין, שכּן במקרה זו היא משיבה לנישומים את הפרשי ההצמדה והריבית על החזרי מס רווח הון מהמועד שבו שולם המס בפועל בתוך שנת-המס, כפי שמורה סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודה.
עוד טען המבקש, כי החדילה שעליה הודיעה המשיבה נגעה למצב השלישי ולמצב הרביעי, ופסק-הדין החלקי נגע לשניהם, כך שעדיין קיימת מחלוקת באשר למצב הראשון. לטענתו, במקרה זה המשיבה אינה משלמת את הפרשי ההצמדה והריבית מיום התשלום בתוך שנת-המס, אלא רק מראשית השנה העוקבת אחרי שנת התשלום שנוכה במקור, ועל כך המבקש מלין.

בית-המשפט, מפי השופטת ש' אלמגור, דחה את הבקשה (קישור לפסק-הדין).

השופטת אלמגור ניתחה את הוראות סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודת מס הכנסה,* שעליהן השתית המבקש את טענתו כי יש לשערך ולהצמיד את ההחזר מיום ניכוי המס במקור ועד ליום ההחזר, תוך שהוא גורס, כי מס שנוכה במקור בגין נייר-ערך בבורסה הוא מקדמה לכל דבר ועניין.

* וכך קובעות הוראות אלו: "שילם הנישום מקדמה כאמור בפסקאות (1) או (2) או את סכום המס שהוא חייב בו לפי חוק מיסוי מקרקעין יתר על הסכום שהוא חייב בו על פי הדו"ח שהגיש לפי סעיף 131, תוחזר לו היתרה על פי הוראות סעיף 159א(ב) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) לתקופה מיום התשלום ועד ליום ההחזר."

ואילו סעיף 91(ד)(5)(ב) לפקודה קובע, כי "הוראות סעיף 159א(ג) ו-(ד) וסעיף 160 לא יחולו על החזר כאמור בפסקת משנה (א)".

לדבריה, תוך שהיא מתבססת ומצטטת בהרחבה מסִפרו של הח"מ (מיסוי שוק ההון (מהדורה שלישית, אפריל 2019)), סעיף 91(ד)(2ג)(א) לפקודת מס הכנסה מַחריג מגֶדר "הוראות סעיף קטן זה" רווח הון במכירת נייר ערך הרשום למסחר בבורסה או במכירת יחידה, אם במועד המכירה נוכה מס מרווח ההון לפי סעיף 164 והחרגה זו חלה על כל סעיפי-המשנה של סעיף 91(ד) ובכללם סעיף 91(ד)(5) עליו התבסס המבקש. זאת, הן כמתחייב מניתוח לשון הוראות החוק האמורות והן לאור תכליתן.

בהתאם, קבעה השופטת אלמגור, כי החזר מס שנוכה במקור בגין מכירת נייר-ערך בבורסה ייעשה מכוח סעיפים 159א או 160 לפקודת מס הכנסה (ולא מכוח סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודה), כך שהפרשי ההצמדה והריבית בגין ההחזר כאמור יחושבו מתום שנת-המס או מיום התשלום, לפי המאוחר.

לאור האמור, דחתה השופטת אלמגור את הבקשה לאישור וחִייבה את המבקש בתשלום שכ"ט עו"ד למשיבה בסך 40,000 ש"ח.

התובענה הייצוגית הנוספת

ביום 10.9.2019 הגישו המבקש (חוסטצקי) ומר אריה קראוס בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים ("בקשת האישור הנוספת"), בטענה כי המשיבה לא חדלה מהגבייה הבלתי-חוקית כפי שהודיעה שייעשה על ידיה במסגרת הודעת החדילה החלקית שנתנה, כאמור, במסגרת בקשת האישור הראשונה, ואשר קיבלה תוקף של פסק-דין; וכי היא ממשיכה להפר את הוראות סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודת מס הכנסה באשר למועד שממנו יש לחשב את הפרשי ההצמדה והריבית המגיעים לנישומים בגין החזרי מס שבח מקרקעין והחזרי מס רווחי הון ממכירת נכס שאינו נייר-ערך נסחר ואשר המס בגינהּ שולם באמצעות ניכוי במקור.

בעקבות בקשת האישור הנוספת, ולאחַר שהתקיים דיון הוכחות בתיק במהלכו נחקרו עדי הצדדים על תצהיריהם, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שלפיו המבקשים יגישו בקשה מתוקנת לאישור התובענה כייצוגית ותובענה ייצוגית מתוקנת אליהן תיווסף עילת תביעה נוספת וזאת "בהתייחס לאי השבת הפרשי ההצמדה והריבית אשר התווספו, בהתאם להוראות סעיף 94(א) לחוק מיסוי מקרקעין, לסכום קרן המס שלא שולם על ידי נישום במועד הקבוע בדין (60 יום לאחר מועד עסקת השבח), וזאת במקרים בהם התברר בסופו של דבר כי שולם על ידי אותו נישום מס רווח הון, ביתר" ("העילה המתוקנת") והמשיבה תגיש הודעת חדילה בגין העילה המתוקנת.

להורדת הסכם הפשרה (ללא נספחיו), לחצו כאן. 

הסכם הפשרה אושר על-ידי סגנית הנשיא א' כהן ביום 2.7.2023.

ההחלטה מיום 7.1.2024

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 7.1.2024 ניתנה החלטתה של סגנית הנשיא א' כהן בנושא התגמול ושכ"ט עו"ד ביחס לבקשת האישור הנוספת.

להורדת ההחלטה, לחצו כאן.