סיווג תשלומים בבתי קפה ומסעדות כהוצאות בעבור שירותי משרד; עתירה בנושא ההוראות לגבי חברה שקופה; טופסי דוחות שנתיים לשנת 2018

סיווג תשלומים בבתי קפה ומסעדות כהוצאות בעבור שירותי משרד

ביום 24.12.2018 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בבקשת רשות המסים לסלק על הסף את התובענה שהגישה (בדרך של המרצת פתיחה) חברת משרד בקפה ח.א.ד.ל בע"מ ("המבקשת") במסגרתה התבקש בית-המשפט לתת סעד הצהרתי לפיו הוֹצאה הגלומה בחשבוניות המוּצאות על-ידי המבקשת מותרת בניכוי לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה וכי מס התשומות הגלום בחשבוניות אלו מותר בקיזוז בהתאם לחוק מע"מ.

בקצרה נציין, כי המבקשת הקימה מיזם בגדרו היא התקשרה בהסכמים עם בתי קפה ועם לקוחות פוטנציאליים שהינם בעלי עסקים שאין ברשותם משרד. בהתאם להסכמים אלה, אפליקציה שפיתחה המבקשת מאפשרת את ביצוע העִסקה הבאה: כאשר מגיע לקוח כאמור לבית הקפה ומפעיל את האפליקציה, המבקשת משלמת לבית הקפה עבוּר השירותים שהעניק ללקוח וזו מוציאה ללקוח שתי חשבוניות מס: האחת, בסך של כ-60% מהתשלום והמוגדרת כתמורה בעד שירותי משרד; והשנייה, בסך של כ-40% מהתשלום והמוגדרת כתמורה בעד המזון והמשקאות שצרך הלקוח.
לטענת המבקשת, ההוצאה שבחשבונית הראשונה מותרת בניכוי לצורכי מס הכנסה ולקיזוז לצורכי מע"מ, ואילו ההוצאה שאינה מותרת בניכוי/קיזוז כאמור גלומה בחשבונית השנייה בלבד. עוד טוענת המבקשת, כי פיצול התשלום כאמור מביא לתשלום מס אמת, שכּן בדרך זו יכולים בעלי עסק ללא משרד לנַכּוֹת הוצאות עסקיות בהן הם נדרשים לשאת כחלק מפעילותם העסקית.
המבקשת הוסיפה וטענה, כי ביום 22.10.2018, בכנס לשכת יועצי המס באילת, נשאל מר ערן יעקב, מנהל רשות המסים, אודות המיזם האמור; כי בהתאם לפרסום בעיתונות, מר יעקב טען בחריפות כי מדובר בפיצול אסור וכי המשיבה אינה מתכוונת להסכים לו; וכי כתוצאה מכך, לקוחות ובתי קפה רבים ביטלו את ההתקשרות עִמה, ומשכך נאלצה היא להגיש את הבקשה לסעד ההצהרתי.

המשיבה, רשות המסים, הגישה, כאמור, את הבקשה לסילוק על הסף. זאת, בהתבסס על שתי טענות עיקריות: הצורך בשמירה על ייחוד ההליכים שנקבעו בדיני המס; והיעדר יריבוּת בין הצדדים.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט א' גורמן, קיבל את בקשת רשות המסים (קישור להחלטה).

השופט גורמן הקדים וציין, כי הוא רואה חשיבות בסוגיה בה שמה לעצמה המבקשת מטרה לטפל: הכרה במלוא הוצאות ניהול העסק שיש לבעלי עסקים שאין ברשותם משרד. ואולם, הוסיף השופט, בכך אין די, שכּן כדי להזדקק לתובענה שהגישה המבקשת יש לבחון האם זו אכן הוגשה במשכן הראוי לה.
על שאלה זו השיב השופט גורמן בשלילה:
ראשית, ציין השופט, המרצת הפתיחה הוגשה קודם שנערכו הליכי שומה של ממש, ודאי לא מול הגורם הרלבנטי – לקוחות המבקשת. במצב דברים זה, הבאת הדברים לפתחו של בית-המשפט מהווה סטייה של ממש מהפרוצדורה שנקבעה בדיני המס, סטיה אותה אין לאפשר.
שנית, ולמעלה מן הצורך, הבקשה הוגשה על-ידי המבקשת בעוד שתוצאת המס המקוּוה תחול על לקוחותיה של המבקשת. היעדר יריבות כאמור מהווה אף היא סטיה מדיני המס הרגילים ומהגיונם.
השופט גורמן הוסיף וציין, כי דין הבקשה לדחיה על הסף להתקבל גם מהטעם שהבקשה אינה מתאימה להתברר במסגרת הליכי המרצת פתיחה. שכּן, כדי להכריע בשאלה האם ההוצאה מותרת בניכוי אם לאו, יש לבחון את מערכת היחסים שבין המבקשת, לקוחותיה ובתי הקפה; ומערכת יחסים זו אינה יכולה להיבחן כעניין תיאורטי ועל-סמך דוגמה למערכת הסכמית בלבד, אלא מתוך זיקה לאופן בו היא מיושמת בפועל.
עוד ציין השופט, כי העובדה שהמבקשת ביקשה לתקן (בסוף הדיון שנערך בבית-המשפט) את הסעד ההצהרתי שביקשה כך שההצהרה לא תתייחס לאופן החלוקה שהיא מבצעת בין רכיבי ההוצאה המשולמת לבתי הקפה (60% ו-40%) – מדברת בעד עצמה אודות אי-התאמת הסוגיה להליך שבפניו.

נזכיר, כי ביום 15.11.2018 פורסמה הודעתה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, בנושא הוצאות בגין "שירותי משרד" (קישור להודעה).
בגדרהּ של ההודעה צוין, כי עמדת רשות המסים היא שהוצאות בעבור "שירותי משרד" תוכרנה בניכוי הן במס הכנסה והן במע"מ רק כאשר מדובר במשרד בו מנהל הנישום/העוסק את עיסוקו או משלח-ידו דרך קבע או כאשר מדובר במקום ששימושו העיקרי הינו משרד (כגון: חללי עבודה משותפים).
עוד צוין בהודעה, כי הוצאות בגין שהות בבתי קפה, מסעדות וכו' אינן נכנסות להגדרת "שירותי משרד".

עתירה בנושא ההוראות לגבי חברה שקופה

כידוע, בתיקון 132 ראה המחוקק אל נכון לקבוע הֶסדר כללי שיחליף את הֶסדר החברה המשפחתית וחברת הבית וחוֹקק את הוראות סעיף 64א1 לפקודת מס הכנסה, שעניינו בחברה השקופה.
דא עקא שתחילתו של סעיף 64א1 נקבעה ליום כניסתן לתוקף של כל התקנות על-פי אותו סעיף 64א1, כאשר עד היום – למעלה מ-16 שנים (!) ממועד פרסומו של תיקון 132 ברשומות – לא פורסמו תקנות כאמור, ועל-כן טרם נכנסו לתוקף הוראות סעיף 64א1.

יתרה מזאת, במסגרת תזכיר החוק שפורסם בתחילת השנה (קישור לתזכיר), נכללה הצעה לבטל את הוראות סעיף 64א1.*

* וכך צוין בדברי-ההסבר לתזכיר האמור: "... במהלך הליך התקנת התקנות, התברר כי מבנה ההתארגנות אשר נקבע בסעיף 64א1 בעניין חברה שקופה יוצר פרצות מס שלא עלו במסגרת דיוניה של וועדת רבינוביץ, ומשכך התקנת התקנות לא צלחה... נוכח הקשיים התפעוליים הנוגעים ליישום מודל החברה השקופה וכן החשש שמנגנון החברה השקופה עלול לגרום לאבדן מס משמעותי כתוצאה מתכנוני מס, ההוראות לעניין חברה שקופה לא נכנסו לתוקף עד היום וכעת מוצע לבטלן."

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 24.12.2018 דחה בית-המשפט העליון (בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק) את העתירה שהוגשה על-ידי ד"ר אמנון רפאל ונשיאוּת הארגונים העסקיים ואשר בגדרהּ התבקש צו על תנאי המורה לשר האוצר לבוא וליתן טעם מדוע לא יתקין תקנות בהתאם לסמכותו לפי סעיף 64א1 לפקודה (קישור לפסק-הדין).
זאת, על רקע הודעות עדכון מטעם שר האוצר שהוגשו בחודשים האחרונים ומן עולה כי לעת הזו טיוטת הצעת החוק לביטול סעיף 64א1 לפקודה אושרה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה והיא כעת מקודמת לקראת הגשתה לכנסת.

טופסי הדו"ח השנתי לשנת-המס 2018

רשות המסים פרסמה באתר האינטרנט של הרשות את טופסי הדו"ח השנתי לשנת-המס 2018 (קישור לטפסים).