פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין הרשקו (קישור לפסק-הדין).
המערערים, בני-הזוג הרשקו, הינם בעלי המניות (100%) בחברה המסוּוגת לצורכי מס כחברה משפחתית כמשמעותה בסעיך 64א לפקודת מס הכנסה ("החברה").
החברה מימשה בשנות-המס 2007 ו-2008 את מלוא השקעתה במניות חברה נסחרת. מכירה זו הִצמיחה למערערת רווח הון לצורכי מס, אך המערערת קיזזה כנגד רווח ההון האמור הפסדי הון צבורים מהתקופה שקָדמה להיותה חברה משפחתית.
בסמוך לאחר מכן, חילקה החברה דיבידנדים לבעלי מניותיה ומקורם של אלה היה, בין היתר, מרֶווח ההון ממכירת המניות ומרֶווח חשבונאי (שמקורו בהפרש שבין עלות המניות בדו"חות הכספיים לבין עלותן לצורכי מס).
לטענת המערערים, מלוא הדיבידנדים שקיבלו מהחברה אינם חייבים במס, שכּן מקורם בהכנסות החברה בתקופת היותה חברה משפחתיות לצורכי מס.
המשיב, לעומת זאת, קבע, כי אותו חֵלק מהדיבידנדים שמקורם ברֶווח ההון ממכירת המניות שלא שולם בגינו מס (בְּשל קיזוז ההפסדים) וברֶווח החשבונאי – לא חויב במס ברמת החברה, וממילא יש לחיֵיב את המערערים במס בגינו.
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור.
השופט סטולר סקר את כללי הפרשנות שיש ליישם ביחס לדיני המס כמו גם את תכלית חקיקת הוראות סעיף 64א לפקודת מס הכנסה וקבע, כי הֶסדר המיסוי הקבוע בהוראות אלו מתבסס, ככלל, על מודל המיסוי החד-שלבי, כך שאין צורך בהטלת מס נוסף בגין חלוקת רווחי החברה המשפחתית.
השופט המשיך וקבע, כי די באמור על-מנת להגיע למסקנה כי אין להיתלות בלשון הנקוטה בסעיף 64א(א)(1) לפקודה, העושה שימוש במונח "הכנסה" (ולא במונח "הכנסה חייבת"), על-מנת להגיע לתוצאה לפיה כל הכנסה המחלוקת לבעל מניות בחברה משפחתית, לרבות זו שטרם חויבה במס בידו, יראו אותה כאילו לא חולקה; שכּן תוצאה זו מנוגדת באופן חד-משמעי לתכלית החוק ולהלכת שקלרש (ע"א 3319/04).
בהתאם, קבע השופט סטולר, כי על הרווחים שחולקו למערערים מהכנסות החברה אשר קוזזו כנגדן הפסדי מועברים לא תחולה ההוראה הקבועה בסעיף 64א(א)(1) לפקודה, לא כל שכּן לגבי הרֶווח החשבונאי שלא שולם כל מס בגינו, והרווחים כאמור ייחשבו לדיבידנד החייב במס בידי המערערים.
נזכיר, כי סוגיה דומה נדוֹנה על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט מ' אלטוביה) בעניין בגס (ע"מ (ת"א) 1130/06) והשופט סטולר התייחס לכך בפסק-דינו. ראו גם את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' מינץ) בעניין רז (ע"מ (י-ם) 41765-02-12).