ביום 16.8.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין שוורצבאום.
המערער שימש כמנהל כספים בחברת אופאל טכנולוגיות בע"מ, ובהמשך, אפלייד מטיריאלס ישראל בע"מ ("החברה המעבידה"), וזאת בין השנים 2003-1990.
כחלק מתנאי עבודתו הוקצו למערער בשנים 1996-1994 אופציות לרכישת מניות של חברת האם של החברה, Opal Inc, אשר בהמשך הומרו לאופציות למניות Applied materials Inc ("חברת האם").
האופציות הוחזקו על-ידי נאמן בהתאם להסדר מס שנודע כהסדר "ליד 102", שעניינו הקצאת מניות חברת האם לעובדי חברת הבת.
בשנת 2003 מימש המערער את האופציות למניות חברת האם, ובהמשך מכר חלק מהמניות בשנים 2007-2005, 2014, 2017 ו-2018 ודיווח על המכירות בדוחותיו השנתיים.
בין המערער לבין המשיב (פקיד-שומה רחובות) התגלעו מספר מחלוקות ביחס לחבות המס הנובעת ממכירת המניות ובכלל זאת מהו שיעור המס (25% לטענת המערער ומס שולי לטענת המשיב) והאם חלה על המניות הנמכרות הוראת סעיף 6(ב) לכללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשמ"ט-1989 ("כללי ההקלה"), לפיה אם נרשמו המניות למסחר בבורסה, והעובד מסר הודעה מתאימה לפקיד-השומה, יראו את המניות כנמכרות לפי מחירן הממוצע בשלושת ימי המסחר הראשוניים.
יצוין, כי המערער הגיש בעבר ערעורי מס לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט מ' אלטוביה), אשר התייחסו לאותה הקצאה ולאותן מניות, אך לשנות-מס אחרות ("הערעור הקודם"). אולם, הערעור הקודם הסתיים בכך שלאחַר שדיון ההוכחות הֵחל, והמערער אף נחקר על תצהירו, הוא קיבל את המלצת בית-המשפט וחזר בו מן הערעור. לפיכך, הערעור נדחה.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור תוך חיוב המערער בהוצאות בסך של 60,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).
תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחו של השופט בורנשטין בנושא החלת דוקטרינת "מעשה בית דין" על המערער לאור הערעור הקודם. זאת, למרות שהמערער לא טען בערעור הקודם את טענותיו בנוגע לסעיף 6(ב) לכללי ההקלה ולמרות שהערעור הקודם הסתיים בפסק-דין בהסכמה (פס' 28 ואילך).