מבזקים, חדשות ועדכונים במיסוי שוק ההון

הנחייה לגבי עסקות Secondary

לאחרונה, הועברה הנחייתו של מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ, לפקידי-השומה בנושא "הסדרת הטיפול וקביעת מדיניות אחידה בעסקות סקנדרי (Secondary)" ("ההנחייה").

במסגרת ההנחייה צוין, בין היתר, כי בחודשים הקרובים עתידה החטיבה המקצועית ברשות המיסים לפרסם חוזר ביחס להיבטי המס בעסקות Secondary.
עוד, ובין היתר, צוין, כי הָחל ממועד פרסום ההנחייה ועד להוצאת החוזר האמור על משרדי השומה לפעול כדלקמן:

• בכל מקרה שבו בכוונת פקיד-השומה או מי מטעמו לערוך שומה (בהסכם, שלא בהסכם או בצו) הנוגעת לעסקת Secondary (לרבות שומת ניכויים), חלה חובת לפְנות בכתב לסמנכ"ר בכיר לעניינים מקצועיים לצורך אישור השומה;

• הפּנייה תיעשה בפרק זמן סביר מראש ותכלול תיאור תמציתי של עוּבדות המקרה, הסוגיה המשפטית שעומדת על הפרק והנימוקים לעריכת השומה;

• אין באמור כדי לגרוע מהחובה להיוועץ עם רפרנט משפטי מהלשכה המשפטית טרם הוצאת צווים.

למַעבר להנחייה, לחצו כאן.

תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע

רקע

במבזק מס' 2176 מיום 5.4.2026 דיווחנו על פרסום חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 ("חוק התוכנית הכלכלית") (קישור לחוק התוכנית הכלכלית).

חוק התוכנית הכלכלית כָּלל, בין היתר, את חקיקת החוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026 (ראו פרק י לחוק התוכנית הכלכלית, בעמ' 377 ואילך) ("חוק עידוד ותמרוץ מו"פ"), המַקנה מַערך תמריצי מס במטרה להבטיח את האטרקטיביות של מדינת ישראל להשקעות ולפעילות עסקית של חברות הייטק בעלוֹת תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית. זאת, בדרך של קבלת זיכוי ממס בגין הוצאות המחקר והפיתוח שלהן ותוך הבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים.

במסגרת חוק עידוד ותמרוץ מו"פ תוקן החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 ("חוק עידוד תעשייה עתירת ידע") (קישור לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע) כך ששר האוצר יוסמך לקבוֹע בתקנות מנגנון לפיו חברה רוכשת* תוכל לבחור לקבל את ההטבה הקבועה בסעיף 5 לחוק עידוד ותעשייה עתירת ידע** בדרך של זיכוי ממס (במקום ניכוי) שייחשב כ"זיכוי כשיר".***

* הכַּוונה, כך נראה, ל"חברה רוכשת" כמשמעותה בסעיף 5(א) לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע.

** סעיף זה מאפשר התרת השקעה במניות כהוצאה לצורכי מס, לחברה טכנולוגית אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת – זרה או מקומית. על-פי הסעיף האמור – ובשונה מהכלל הרגיל השקעה במניות אינה ניתנת לניכוי, ותבוא לידי ביטוי לצורכי מס רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון שעליו משולם מס – ברכישה העומדת בתנאים המפורטים בסעיף, יהיה ניתן לנַכּוֹת את עלות הרכישה בשיעורים שנתיים שווים, במשך 5 שנות-מס לאחַר השגת הַשליטה, כנגד הכנסתה הטכנולוגית של החברה הרוכשת.

*** QRTC (Qualified Refundable Tax Credit). 

תחולת חוק עידוד ותמרוץ מו"פ נקבעה ליום 1.1.2026, וזאת לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות (כהגדרתן בחוק) שהוציאה חברה כשירה (כהגדרתה בחוק) ביום זה או לאחריו.

התַקנות

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (2.8.2026) פורסמו ברשומות תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 ("התַקנות") (קישור לתקנות) המממשות את הסמכתו האמורה של שר האוצר וקובעות מנגנון בחירה המאפשר לחברה רוכשת להמיר את הניכוי המותר לפי סעיף 5 לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע בזיכוי ממס.
גובה הזיכוי מחושב באמצעות הכפלת הניכוי שהיה אמור להתקבל לפי סעיף 5 ב"שיעור המזכה", המשַקף את שיעורי המס הסטטוטוריים המופחתים החָלים על הכנסה טכנולוגית. הזיכוי ניתן לניצול כנגד חבות המס, ואילו יתרת זיכוי שלא נוצלה בתוך שלוש שנים ממועד ביצוע הרכישה תוענק לחברה כמענק כספי בשנה הרביעית כמענק רכישה.
התַקנות מבטיחות שווי ערך כלכלי דומה בין הזיכוי ממס ובין הניכוי לפי סעיף 5. אולם, בכדי לעמוד בכללי ה-OECD, המנגנון מאפשר גם לחברות המצויות בהפסדים ליהנות מההטבה, וכן מקדים את קבלת ההטבה: בעוד שבמסלול הניכוי המקורי החֵלק החמישי של ההטבה ניתן רק בשנה החמישית, הרי שבמסלול זה כל יתרת הזיכוי, לרבות זו המשויכת לשנה החמישית, ניתנת לפדיון כמענק כבר בתום השנה הרביעית ממועד הרכישה.

על-פי הוראת התחולה הקבועה בתקנה 7 לתקנות, התַקנות תחולנה לעניין ניכוי שהיה אמור להיות מותר בשנת 2026 ואילך לפי סעיף 5 לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע, לרבות אם סכום הרכישה הנקי שולם בשנת-מס מוקדמת יותר, ובלבד שרכישת החברה המזכה נעשתה בשנת-המס 2026 או בשנות-מס שלפניה.

קרן השקעות פרטיות בנאמנות

אתמול (2.8.2026) פורסם ברשומות החוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026 ("החוק") (קישור לחוק).
בגדרו של החוק, נכלל, בין היתר, תיקון 33 ("התיקון") לחוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994 ("חוק קרנות נאמנות"), שבמסגרתו נקבעה תשתית משפטית ליצירת סוג חדש של קרן נאמנות – "קרן השקעות פרטיות בנאמנות".
בקרן זו מנהל הקרן יהיה רשאי, על-פי מדיניות ההשקעות של הקרן, לעשות אחת מאלה: לקנות ולהחזיק בקרן ניירות-ערך לא רשומים למסחר (חוב פרטי שהוא ניירות-ערך, הון פרטי) ונכסים שאינם ניירות-ערך (חוב פרטי שאינו ניירות-ערך, נדל"ן, תשתיות, סחורות, נכסים דיגיטליים ועוד), נוסף על נכסים המותרים להחזקה כיום בקרן נאמנות לפי סעיף 59 לחוק קרנות נאמנות; או לבצע אסטרטגיות השקעה לצורכי גידור סיכונים, כפי שפועלות כיום קרנות גידור בנאמנות מתוקף הוראה זמנית לפי סמכותה של רשות ניירות-ערך ("הרשות") בסעיף 65א לחוק קרנות נאמנות.

עד כה, משקיעים מהציבור הרחב יכלו להיחשף לנכסים אלטרנטיביים באמצעות השקעה ישירה או באמצעות קרנות השקעה פרטיות שאינן מפוקחות על-ידי הרשות ואינן זמינוֹת למרבית המשקיעים.
כעת, בעקבות התיקון, נפתחה האפשרות להשקיע בנכסים אלטרנטיביים באמצעות קרנות הכפופות לפיקוח של הרשות.