ביום 1.6.2026 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין גאולה במלואה בע"מ.
העוררת והמשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) חתמו על "הסכם בעניין שומת מס רכישה" במסגרתו הוסכם, כי "שומות המשיב תיוותרנה על כנן, אלא אם הבניין ייהרס עד לתאריך 25 יוני 2024".
הבניין הנ"ל לא נהרס במועד, והמשיב הֵחל לפעול לגביית המס על-פי השומות.
העוררת ביקשה לתקן את ההסכם וניהלה עם המשיב משא ומתן בקשר לכך. עם זאת, בהחלטתו מיום 26.5.2026, לאחַר הגשת הערר, דחה המשיב את בקשת העוררת לתקן את ההסכם.
במסגרת הערר, מבקשת העוררת להוֹרות למשיב להקפיא את הליכי הגבייה עד לסיום המו"מ, ומשכך התעוררה השְאֵלה האם הסעד האמור מצוי בסמכותה של הוועדה.
לעמדת העוררת, סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי הוועדה מוסמכת לדון בכל החלטה של המנהל ולא רק בהחלטה בהשגה. עוד טוענת העוררת, כי החלטת המשיב שלא לעכב את הליכי הגבייה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 91א לחוק היא החלטה שניתן לערור עליה; וכי הגבייה נעשית בניגוד להנחיית היועמ"ש לפי פקודת המסים (גבייה) מיום 25.4.2012 (קישור להנחייה).
לעומת זאת, לעמדת המשיב, אין סמכות להגשת ערר על עצם הפעלת הליכי גבייה שהם תוצאה ישירה של מס שאינו שנוי במחלוקת. נוסף על כך, אין כל הליכי משא ומתן בין הצדדים ומשכך ממילא מתייתר הסעד המבוקש.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת י' סרוסי (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח מ' לזר ורו"ח י' ביליצקי), קיבלה את עמדת המשיב והורתה על מחיקת הערר (קישור לפסק-הדין).
השופטת סרוסי קבעה, כי סעיף 92(א) לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי על גביית המס (וכן על גביית הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות) לפי החוק תחול פקודת המסים (גביה), כך שענייננו בסמכות המשיב לפעול לפי פקודה זו ולא לפי החוק (ולא בכדִי גם הנחיית היועמ"ש שאליה הפנתה העוררת היא לפי הפקודה).
עוד קבעה השופטת, כי פקודת המסים (גביה) אינה קובעת מהו ההליך שבו ניתן לתקוף פעולות שננקטות על פיה, אך אין בכך להכשיר הגשת ערעור או ערר מס ייעודי על פעולות שננקטות לפי הפקודה (ע"מ (מחוזי ב"ש) 33151-05-23 שוד נ' פקיד שומה אשקלון); ושעה שמדובר בעניין מינהלי שאינו מנוי בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, נראה, ומבלי לקבוע מסמרות, כי אכן יש להגיש את הערר כעתירה לבג"ץ או, לחילופין, כתובענה לבית-משפט אזרחי, לפי שווי העניין.
השופטת הוסיפה וציינה, כי עד למועד הגשת תשובת המשיב הסתיימו הליכי המשא ומתן, כך שממילא הערר התייתר; וכי גם טענות כנגד החלטת המשיב שלא לפתוח את הסכם הפשרה אינן בסמכות הוועדה (ו"ע (מחוזי חי') 33135-12-21 כלל תעשיות בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה). "שעה שנחתם הסכם בין העוררת ובין המשיב, מדובר בחוזה לכל דבר ועניין, וטענות כנגדו אמורות להישמע בהליך אזרחי רגיל" (פס' 15).