ביום 5.4.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין אב-של השקעות ומסחר בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בשאלה האם קיימים למערערת "רווחים ראויים לחלוקה" ("רר"ל") לפי החלופה החשבונאית שבסעיף 94ב(ב)(1) לפקודת מס הכנסה בנסיבות בהן נמכרו מניות של חברה אשר בתום שנת-המס שקָדמה למכירת המניות הייתה ביתרת עודפים שלילית, דהיינו בהפסד צבור, אך בתקופת הרר"ל – דהיינו, במהלך התקופה שמתום השנה שקָדמה לרכישת המניות ועד תום השנה שקָדמה למכירת המניות – חל קיטון בהפסד הצבור בְּשל רווחים שהפיקה החברה הנמכרת בתקופה האמורה.
נזכיר, כי ההגדרה של החלופה החשבונאית של הרר"ל, המצויה בסעיף 94ב(ב)(1) לפקודת מס הכנסה, מדברת על "רווחים כאמור שנצטברו בחברה מתום שנת המס שקדמה לשנת רכישת המניה עד תום שנת המס שקדמה לשנת המכירה שלה [...] הכל לפי המאזן של החברה לתום שנת המס שקדמה לשנת המכירה [...] לרבות רווחים שהוונו;"
ואילו סעיף 94ב(א)(1) לפקודה, שעניינו בשיעור המס שיחול במכירת המניות, קובע, כי "במכירת מניה של חברה שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה [...] על ידי חבר בני אדם, יחולו הוראות אלה: (1) שיעור המס על חלק רווח ההון הריאלי השווה לחלק מהרווחים הראויים לחלוקה, כיחס שבין חלקו של המוכר בזכות לרווחים בחברה על פי המניה לכלל הזכויות לרווחים בחברה, יהיה שיעור המס שהיה חל עליהם, אילו היו מתקבלים כדיבידנד בסמוך לפני המכירה, לפי סעיפים [...] 126(ב) [...]".
בית-המשפט, מפי השופטת א' וינשטיין, קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).
יושם אל לב, כי המדובר בפעם הראשונה שבית-המשפט נדרש לפרשנות החלופה החשבונאית, באשר פסקי-הדין שדנו בסעיף 94ב לפקודה עָסקו בבחינת החלופה המיסויית.
מכאן גם חשיבותו של פסק-הדין שבו פירשה השופטת וינשטיין את הוראות הסעיף בהתאם לתכלית חקיקתן ומנגד קבעה כי עמדת המשיב (פקיד-שומה חיפה) עומדת בסתירה לתכלית של יצירת אדישות מיסויית בעת מכירת מניות (בין חלוקת דיבידנד טרם עסקת המכירה לבין הותרת הרווחים הראויים לחלוקה בקופת החברה) ויש בה כדי ליצוֹר הטיה לטובת חלוקת דיבידנד, וזאת בְּשל שיקולי מס ולא בהתאם לאינטרסים העסקיים של החברה, על בסיס הפעלת שיקול דעת בעניין השימוש ברווחי החברה לטובתה.