מבזקים, חדשות ועדכונים במיסוי בינלאומי

רקע

כידוע, בעשור האחרון מקַדם ארגון ה-OECD את פרויקט ה-BEPS* למניעת שחיקת בסיס המס והסטה של רווחים על ידי תאגידים רב-לאומיים בין מדינות, בין היתר באמצעות הסטת פעילות למדינות בהן שיעור המס האפקטיבי החָל על תאגידים נמוך. בפרויקט משתתפות כ-140 מדינות, לרבות מדינת ישראל.

* Base Erosion and Profit Shifting.

הפרויקט כולל 15 דרכי פעולה (Actions), כאשר דרך פעולה מס' 1 שעוסקת ב"טיפול באתגרי המס של הכלכלה הדיגיטלית" הובילה למודל מדיניות הכולל שני רבדים (Two Pillars Solution): פילאר 1 ופילאר 2.
פילאר 1 נועד לטפל בחלוקת זכויות המיסוי של החברות הרב-לאומיות הגדולות והרווחיות ביותר ומטרתו להבטיח שזכויות מיסוי על רווחים מסוימים תוקצינה מחדש למדינות בהן מתקיים השוק או מתבצעת הפעילות העסקית, גם אם לחברה אין בהן נוכחוּת פיזית משמעותית.
ואילו פילאר 2, המכוּנה גם כללי GloBE,* נועד להבטיח כי תאגידים רב-לאומיים גדולים יחויבו בשיעור מס אפקטיבי מינימלי של 15% על רווחיהם המצרפיים בכל מדינה בה הם פועלים, ללא קשר למקום מושבם או מקום הפעילות.

* Global Anti-Base Erosion.

כדי להבטיח את יישום שיעור המס האפקטיבי המינימאלי, פילאר 2 מציג שלושה מנגנונים מרכזיים להטלת מס משלים (Top-up Tax) במקרים בהם שיעור המס האפקטיבי במדינה מסוימת נמוך מ-15%: (1) מנגנון IRR* שמטיל את האחריות להטלת המס המשלים על חברת האם האולטימטיבית (Ultimate Parent Entity) של הקבוצה הרב-לאומית – במקרה שחברת-בת הפועלת במדינה זרה משלמת מס אפקטיבי הנמוך מ-15%, חברת האם חייבת במס המשלים במדינת המושב שלה, בגין הרווחים הלא-ממוסים, או הממוסים בשיעור נמוך, של חברת-הבת; (2) מנגנון UTPR** המשַמש כלי גיבוי ל-IIR – במקרים בהם המס המשלים לא הוטל באמצעות ה-IIR (למשל, כי מדינת המושב של חברת האם לא אימצה את הכללים), ה-UTPR מאפשר מדינות אחרות שאימצו את הכלל להטיל את המס המשלים באמצעות שלילת ניכויים או דרישת התאמות דומות בחברות-בנות אחרות של הקבוצה הפועלות באותן מדינות, עד לגביית המס המשלים הנדרש; ו-(3) מנגנון QDMTT*** שמעניק למדינת המקור (מדינת הפעילות) את הזכות הראשונית והמוחלטת לגְבות את המס המשלים (עד לגובה 15% מס אפקטיבי), על ההכנסות הנובעות בה.

* Income Inclusion Rule.

** Under Tax Profits Rule.

*** Qualified Domestic Minimum Top-up Tax.

בשנת 2021 הצהירה מדינת ישראל, באמצעות שר האוצר, כי היא מצטרפת למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית ולתוכנית שני הפילארים שבמסגרתו.
ואילו בחודש אוגוסט 2024 החליט שר האוצר לפעול לאימוץ משטר המס המינימלי באופן חלקי באמצעות אימוץ מנגנון ה-QDMTT בלבד.*

* למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

התזכיר

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 5.10.2025 פורסם תזכיר חוק מס חברות מינימלי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025 ("תזכיר החוק" או "התזכיר") (קישור לתזכיר).

במסגרת תזכיר החוק, ובהתאם לכללי ה-GLOBE, מוצע, כי המשטר יחול על הכנסתן של ישויות תושבוֹת ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית בעלת מחזור פעילות קבוצתי עולמי של 750 מיליון אירו או יותר (ישויות משתתפות), וזאת הָחל מתחילת שנת-המס 2026.
החלת מנגנון ה-QDMTT בישראל תהיה בהתאם לכללי פילאר 2 ונועד למְנוע תשלום מס במדינה זרה בגין הכנסה בבסיס המס בישראל, במקרים בהם המס האפקטיבי על ההכנסה האמורה נמוך משיעור המס המינימלי.
כך, אם קבוצה רב-לאומית תפעל בישראל ותשלם מס אפקטיבי הנמוך מ-15% על רווחיה המקומיים, המס המשלים ייגבה על-ידי רשות המיסים בישראל באמצעות ה-QDMTT.

נציין, כי על-פי המצוין בתזכיר, בכוונת משרד האוצר ליצוֹר מַערך תמריצים שמותאם לכללי הפילאר 2 והמתבסס בעיקר על בחינת מנגנון ה-QRTC* באופן שיאפשר למדינת ישראל לשמר את יתרונותיה תחרותיים בגיוס השקעות זרות.

* Qualified Refundable Tax Credit.