מבזקי מס

18/02/2018: חוזרים מקצועיים בנושא גילוי מרצון וקרן להשקעות מקרקעין; החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי; הפחתת עיצום כספי בשל אי-זיהוי או דיווח לצורך יישום הפטקא

חוזר מקצועי בנושא גילוי מרצון
במבזק מיום 12.12.2017 דיווחנו אודות פרסום הנוהל החדש להליך גילוי מרצון (קישור לנוהל החדש).
כזכור, המדובר בהוראת שעה עד ליום 31.12.2019 למעט האפשרות לבצע גילוי מרצון אנונימי שתהיה בתוקף רק עד ליום 31.12.2018.
במסגרת הנוהל החדש פורטו התנאים להליך הגילוי מרצון, אופן החלתו, פירוט הדרך להגיש בקשה אנונימית, מסלול מקוצר לטיפול בבקשות לגילוי מרצון שההון הנכלל בגדרן אינו עולה על 2 מיליון ש"ח וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ש"ח בשנות הדיווח,* סייגים לגבי קיזוז הפסדים ושימוש בזיכויים וכן סייגים לחסינות המוקנית מפני הליך פלילי.
* במסלול זה לא תתאפשר הגשת בקשות אנונימיות, למעט בקשות אשר עומדות בתנאי "מסלול מקוצר" והוגשו אנונימית ובהחלטת מנהל המשרד האזורי המטפל בבקשה בְּשל עמידתה ביֶתֶר התנאים כאמור לעיל נקבע כי זו תועבר לטיפול במסלול המקוצר על כל המשתמע מכך.
 
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסומה של הוראה מקצועית בנושא הנוהל החדש (קישור להוראה), הבאה להבהיר את דרכי הטיפול בבקשות המוגשות דרך שלושת המסלולים האפשריים על-פי הנוהל החדש (דהיינו: המסלול הרגיל, המסלול האנונימי והמסלול המקוצר) יחד עם תהליכי העבודה הנלווים לטיפול בבקשות במשרדי השומה.
תשומת לבכם, בין היתר, לנקודות הבאות שבהוראה המקצועית:
  • על המיַיצג לחתום על טופס "אימות הדיווח על הון והכנסות פסיביות מחשבון בנק בחו"ל לצורך טיפול בבקשה לגילוי מרצון" המצורף כנספח א' להוראה ובו יאשר המיַיצג כי אימֵת את נתוני ההון וההכנסות הנכללות במסגרת הבקשה לגילוי מרצון מול אסמכתאות מתאימות;
  • אי-מתן הקלות לריבית והפרשי הצמדה בגין חוב קרן המס;
  • במקרים בהם מדובר ב"תיקון מהותי" ייחשב מגיש הבקשה כמי שתיקן דו"ח שנתי וכתוצאה מכך ייקבע מועד הגשת הדו"ח למועד הגשת הבקשה לגילוי מרצון ויוטל עיצום כספי/קנס בגין האיחור בהגשת הדו"ח. אם לא יראו במבקש כמי שתיקן את הדוח אלא הגיעו עִמו להסכם שומה ייתכן ויוטל עליו קנס גירעון, בכפוף להוראות סעיף 191 לפקודה (בכל מקרה, לא יוטל קנס גירעון ועיצום כספי בגין אותה בקשה). עם זאת, לפקיד-השומה סמכות להקל או לוותר על הקנסות או העיצומים כאמור בהתאם לשיקולים המנחים המפורטים בסעיף-קטן 1.8 להוראה;
  • בעת שידור שומה בגין גילוי מרצון תוצא שומה חלקית על מַרכיב הגילוי בלבד והדבר יצוין במפורש בטופס ההסכם;
  • נקבעו מקרים בהם לא יוטל מס על הקרן (ראו סעיף-קטן 5.1 להחלטה);
  • התייחסות לגבי הפסדים וזיכוי ממס זר (ראו סעיף-קטן 5.3 להחלטה ובפרט פסקה 5.3.2).

משרדנו, שהינו עתיר ניסיון בתחום הגילוי מרצון, לרבות בהיקפי מס משמעותיים, עומד לרשותכם לביצוע פניות מיידיות.
השירות שמעניק משרדנו נעשה תחת חיסיון עו"ד-לקוח ובאופן דיסקרטי לחלוטין.

חוזר מקצועי בנושא קרן להשקעות במקרקעין
במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, הוּסף לפקודה מכשיר השקעה הוני – "קרן להשקעות במקרקעין". 
מכשיר השקעה זה הוסף כפרק שני 1 בחלק ד לפקודת מס הכנסה (סעיפים 64א64-2א11 לפקודה) הכולל הֶסדר מפורט בדבר מהות הקרן, דרך פעולתה והֶסדר המיסוי החָל על הקרן ועל בעלי מניותיה.
הרעיון שעומד בבסיסה של קרן נדל"ן (הידועה בארצות הברית כ- (REITהינו לאפשר לציבור הרחב לרכוש מניות בקרן, אשר משקיעה את כל משאביה בנכסי נדל"ן מניבים ומחויבת לחַלק באופן שוטף את כל רווחיה לבעלי מניותיה. בדרך זו, יכול הציבור להשתתף, בעקיפין, בפרויקטים גדולים של נדל"ן מניב וליהנות מהיתרונות של השקעה ישירה בנדל"ן המניב, כיוון שהרווחים השוטפים מחולקים לבעלי המניות באופן שוטף.
לקרן הנדל"ן נקבע מודל מיסוי חד-שלבי העולה בקנה אחד עם הרעיון, לפיו יש לראות את בעלי המניות כאילו השקיעו ישירות בנכס הנדל"ן המניב, כך שרווחים שהקרן תפיק ותחלק לבעלי מניותיה יתחייבו במס במישור בעלי המניות בלבד ולא, כפי שמקובל בחברה, במיסוי דו-שלבי – ברמת החברה וברמת בעלי המניות.
 
במבזק מיום 8.4.2016 דיווחנו אודות פרסום החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 222), התשע"ו–2016 ("התיקון") (קישור לתיקון).
במסגרת התיקון – שכָּלל, בין היתר, תיקון עקיף לחוק מס הכנסה (פטור ממס לקופת גמל על הכנסה מדמי שכירות בשל השכרת דירות מגורים לטווח ארוך), התשע"ב-2012, לחוק מיסוי מקרקעין ולחוק מע"מ – נכללה שורה ארוכה של תיקונים לאותו פרק שני 1 לפקודת מס הכנסה, וזאת בתחולה מיום 7.6.2016 (60 יום ממועד פרסום התיקון ברשומות)
 
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום חוזר מס הכנסה מס' 4/2018 (קישור לחוזר).
בגדרו של החוזר מפורטים התנאים והקריטריונים למעמדה של קרן נדל"ן, דרך פעולתה ואופן מיסוי של הקרן ובעלי מניותיה.
 
עיצומים כספיים על מפרי דיווח בדבר הכנסת כספים והוצאתם
רשות המסים פרסמה קובץ נוסף (מחצית ראשונה 2017) של החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס על הכנָסַת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר (קישור לקובץ).
 
הפחתת סכום העיצום הכספי בשל אי-זיהוי או דיווח לצורך יישום הסכם פטקא
פורסמו תקנות מס הכנסה (הפחתה של סכום העיצום הכספי בשל אי-זיהוי או דיווח לצורך יישום הסכם פטקא), התשע"ח-2018 ("התקנות") (קישור לתקנות).
 
בגדרן של התקנות, קבע שר האוצר חמש נסיבות בהן יהיה מנהל רשות המסים רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, וזאת בשיעור של 50%, 30% או 10%, לפי העניין.
עוד נקבע, כי אם התקיימו לגבי המפר כמה נסיבות, יהיה מנהל רשות המסים להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעור המצטבר ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 85% מסכום העיצום הכספי הקבוע בְּשל אותה הפרה.*
* סייג זה לא יחול לעניין הפרת הוראת תקנה 6(ו) לתקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע"ו-2016 בְּשל הפרת דיווח על חשבונות שאינם בני דיווח ובלבד שסכום העיצום הכספי לאחַר ההפחתה כאמור לא יפחת מ–500 ש"ח.