לוגו אלכס שפירא ושות׳

הפטוֹר ממס רווחי הון במכירת מניות בחברה פרטית

הוראות החוק קובעות מספר מקרים בהם רווח הון ממכירת מניות פרטיות פטוּר ממס:

העברת מניות פרטיות במתנה
העברת מניות פרטיות במתנה פטורה ממס בשלושת המקרים הבאים:
(א) מתנה למדינה, לרשות מקומית, לקרן קיימת לישראל, לקרן היסוד – המגבית היהדית המאוחדת לישראל, או למוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה;
(ב) מתנה לקרוב של נותן המתנה או ליחיד אחר
(קרי: יחיד שאינו קרוב של נותן המתנה) ובלבד שפקיד-השומה שוכנע, כי המתנה ניתנה בתום-לב, והכל בתנאי שמקבל המתנה אינו תושב-חוץ.

העברת מניות פרטיות במסגרת שינויי מבנה
העברת מניות פרטיות במסגרת שינויי מבנה פטורה, במקרים מסוימים, ממס. זאת, בהתאם להוראות הקבועות בחלק ה2 לפקודת מס הכנסה.
הוראות אלו מתייחסות לשינוי המבנה הבאים:
1. מיזוג סטטוטורי;
2. מיזוג הסכמי לפי פרק שמיני של חוק החברות;
3. מיזוג בדרך של החלפת מניות;
4. העברת נכסים לחברה תמורת מניות בחברה זו;
5. פיצול.

מכירת מניות פרטיות בידי עולה חדש
עולה חדש פטוּר ממס על רווח הון ממכירת נכסים מחוץ לישראל, אם המכירה בוצעה בתוך 10 שנים מהיום שהיה לתוֹשב ישראל
(על רווח הון ממימוש נכס מחוץ לישראל לאחַר 10 שנים יינתן פטוֹר יחסי).
עם זאת, הפטוֹרים ממס לא יחולו אם מדובר בהכנסה או ברווח הון שמקורם בנכס שהעולה החדש קיבל במתנה הָחֵל ביום 1.1.2007 ונותן המתנה היה פטוּר ממס בגינהּ
(מטרת סייג זה למנוע מעוֹלה חדש לקבל לידיו במתנה נכס מיחיד/קרוב תוֹשב ישראל בפטוֹר ממס ולהפיק ממנו הכנסות פטורות).

יש לשים לב, כי עד לתיקון 168, הפטוֹר ממס שניתן לעוֹלה חדש בשל הכנסות ורווחים שמקורם בנכסים מחוץ לישראל הותנה בכך שנכסים אלה היו לו מחוץ לישראל לפני היותו תוֹשב ישראל (קרי: הנכסים נרכשו כאשר היה תושב חוץ).
מגבלה זו בוטלה בתיקון 168
(קרי: אין עוד תנאי בדבר מועד רכישת הנכס), וזאת רטרואקטיבית ליום 1.1.2007 לגבי מי שהיה לתוֹשב ישראל לראשונה ביום 1.1.2007 ואילך. 

מכירת מניות פרטיות בידי תושב חוזר
תושב חוזר זכאי לפטוֹר ממס על רווח הון ממכירת מניות פרטיות בחו"ל שאותן רכשן בתקופת שהייתו מחוץ לישראל
(לאחַר שחדל להיות תושב ישראל), אם מכר אותן בתוך 10 שנים מהיום שהיה לתושב חוזר. 
הפטור מותנה בכך שהמניות אינן מהוות זכות במישרין או בעקיפין לנכס שהיה מצוי בישראל.
אם המניות תימכרנה לאחר שחלפו 10 שנים מיום שהיה לתושב ישראל, יהיה התושב החוזר זכאי לפטור על חלק יחסי מרווח ההון הריאלי במכירת המניות, וזאת לפי חלוקה ליניארית.

כאמור הפטוֹר ממַס רווחי הון המוקנה לתוֹשב חוזר "רגיל" מותנה, בין היתר, בכך שיהא זה רווח הון ממכירת נכס שהתושב החוזר רכש מחוץ לישראל בתקופת שהותו מחוץ לישראל בתקופת היותו תושב חוץ. כתוצאה מכך, נכסים שהתושב החוזר רכש מחוץ לישראל לאחר מועד חזרתו ארצה אינם פטוּרים ממס, וזאת אף מדובר בנכסים שנרכשו חֶלף נכסים שרכש בתקופה שבהּ היה תושב חוץ. בייחוד הדברים אמורים לגבי תיקי ניירות-ערך (portfolio), וזאת עֵקב התחלופה הגבוהה שמבוצעת בגדרם.
לאור זאת, נקבע בתיקון 168, כי הפטוֹר ממַס רווחי הון יינתן  גם לגבי נכסים מחוץ לישראל שהם "ניירות ערך מוטבים".
נזכיר, כי לפי הוראת התחולה שהוזכרה לעיל, תחולת הוראת הפטוֹר החדשה הינה לגבי ניירות ערך מוטבים" ביום 1.1.2009 אך בכפוף למבחן ה-6 שנים, דהיינו, לא לפני 1.1.2015. כאמור, אנו סבורים, שמדובר בטעות שנפלה במהלך חקיקת התיקון.
"ניירות ערך מוטבים" מוגדרים כניירות-ערך הנסחרים ב"בורסה",* שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל, המנוהלים מ"חשבון במוסד בנקאי",** וכן ניירות-ערך הנסחרים בבורסה,* שרכש התושב החוזר מתוך הכנסה שהיא ריבית או דִיבידנד שמקורם בניירות-ערך מוטבים או הכנסה שהיא רווח הון*** ממכירת ניירות-ערך מוטבים, שהופקדה באותו חשבון.

* המונח "בורסה" מוגדר כבורסה לניירות-ערך מחוץ לישראל, שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על-פי דין במדינה שבה היא מתנהלת, וכן שוק מוסדר מחוץ לישראל.
** "חשבון במוסד בנקאי" מוגדר כחשבון במוסד בנקאי שלא בוצעו בו הפקדות לאחַר שהתושב החוזר היה לתושב ישראל, פרט להפקדה של הכנסה שהיא ריבית או דִיבידנד שמקורם בניירות-ערך מוטבים או הכנסה שהיא רווח הון ממכירת ניירות-ערך מוטבים.
*** להבדיל, הבדל היטב, מהכנסה מעסק או מהכנסה מעסק/עסקת אקראי בעלי אופי מסחרי.

כלומר, הפטוֹר ממס יחול גם על רווח הון ממכירת ניירות-ערך הנסחרים בבורסה/שוּק מוסדר בחו"ל המנוהלים בחשבון בנק סגור (ללא הפקדות חדשות לאחַר החזרה לישראל). זאת, אף אם אותם נייירות-ערך נרכשו לאחר החזרה לישראל ובלבד שרכישתם נעשתה מתוך ההכנסות והרווחים שבאותו חשבון סגור.
נדגיש, כי הוראה מקלה זו חלה רק לגבי ניירות-ערך הנסחרים בבורסה/שוּק מוסדר בחו"ל
(והמנוהלים מחשבון במוסד בנקאי, כמשמעותו לעיל), אך היא אינה חלה על נכסים אחרים בחו"ל שהתושב החוזר רכש לאחר חזרתו לישראל. אין זאת אלא, כי על תושב חוֹזר המתעתד לרכוש נכסים אחרים כאמור (כגון: מקרקעין) לאחַר חזרתו לישראל (בין אם במקום נכסים בחו"ל שרכש בהיותו תושב חוץ ובין אם בנוסף לנכסים כאמור), לבצע תכנון מס מתאים, על-מנת שהרווחים וההכנסות מנכסים אלה לא יחויבו במס בישראל.

מכירת מניות פרטיות בידי תושב חוזר ותיק
תושב-חוזר ותיק פטוּר ממס על רווח הון ממכירת נכסים מחוץ לישראל, אם המכירה תבוצע בתוך 10 שנים מהיום שהיה לתושב ישראל
(על רווח הון ממימוש נכס מחוץ לישראל לאחר 10 שנים יינתן פטוֹר יחסי).
נדגיש, כי הפטוֹר ממס בשל הכנסות ורווחים שמקורם בנכסים מחוץ לישראל אינו מותנה עוד בכך שנכסים אלה נרכשו כאשר התושב החוזר הותיק היה תושב חוץ.*
עוד נדגיש, כי הפטוֹר ממס לא חל אם מדובר בהכנסה או ברווח הון שמקורם בנכס שהתושב החוזר הותיק קיבל במתנה הָחֵל ביום 1.1.2007 ונותן המתנה היה פטוּר ממס בגינהּ.**

* קרי: אין עוד תנאי בדבר מועד רכישת הנכס.
** מטרת סייג זה למנוע מתוֹשב חוזר ותיק לקבל לידיו במתנה נכס מיחיד/קרוב תושב ישראל בפטוֹר ממס ולהפיק ממנו הכנסות פטורות.

מכירת מניות פרטיות שנרכשו על-ידי תושב חוץ – סעיף 97(ב3) לפקודה
הדין עד לתיקון 169 לפקודת מס הכנסה
עד לתיקון 169, תושב-חוץ* שהוא תושב מדינה-גומלת היה פטוּר ממס על רווח הון שהיה לו במכירת מניות של חברה תושבת ישראל או במכירת מניות של חברה תושבת-חוץ שעיקר נכסיה הם זכויות, במישרין או בעקיפין, בנכסים הנצאים בישראל, שאותן רכש בתקופה שבין 1.7.05 ל-31.12.08
(הפטוֹר ממס אינו מוגבל בזמן, קרי: הוא חל גם על מכירה במועד שלאחַר תקופה זו) ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים:
1. המוכר ביקש פטוֹר ממס במועד הדיווח על המכירה;
2. הוא היה תושב מדינה גומלת ב-10 השנים שקָדמו ליום רכישת המניות, ברציפות, ולגבי מוֹכר שהוא חברה – 75% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה שבהּ מוחזקים, במישרין או בעקיפין, על-ידי יחידים שהיו תושבי מדינה גומלת ב-10 השנים שקדמו ליום רכישת המניות, ברציפות;
3. המניות הנמכרות לא נרכשו מקרוב ולא חלו לגביהן הוראות חלק ה2 לפקודת מס הכנסה או הוראות סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין;
4. בתוך 30 יום מיום רכישת המניות הוגשה לפקיד-השומה הודעה על הרכישה ועל פרטיה, בטופס שנקבע לעניין זה;
5. המוכר הגיש דו"ח על המכירה לרשות המס במדינת תושבותו;
6. ביום רכישת המניות ובשנתיים שקָדמו למועד מכירתן, עיקר שוויָם של הנכסים שמוחזקים
(במישרין או בעקיפין) על-ידי החברה שמניותיה נמכרו אינו נובע בעיקרו מזכויות במקרקעים או מזכויות באיגוד מקרקעין.
* הפטוֹר ממס ניתן, בשינויים המחויבים, גם ליחיד תושב ישראל שהיה תושב מדינה גומלת במועד רכישת המניות, אם התקיימו לגביו מלוא התנאים דלעיל.

תיקון 169 לפקודת מס הכנסה
כאמור, עד תיקון 169, הפטוֹר ממס היווה בגֶדר הוראת-שעה שניתנה רק אם ניירות-הערך נרכשו על-ידי תושב-החוץ בתקופה שבין 1.7.2005 לבין 31.12.2008.
כמו-כן, הפטוֹר ממס הותנה בתנאים רבים, הן מהותיים והן פרוצדורליים, ובכללם התנאי שדרש שתושב-החוץ יהיה תושב מדינה גומלת
(קרי: מדינה שחתומה על אמנה למניעת מסי-כפל עם ישראל) במועד המכירה ובמועדים נוספים, ובתנאי נוסף שתושב-החוץ דיווח על המכירה ועל הרכישה

במסגרת תיקון 169, בוצעו מספר שינויים בהוראת הפטוֹר.
ראשית, ההוראה הפכה להוראת-קבע והיא אינה מגבילה עוד את מועד רכישת נייר-הערך. עם זאת, יש לשים לב, כי תחולת התיקון הינה לגבי מכירת נייר-ערך שמועד רכישתו ביום 1.1.2009 ואילך.
שנית, ההוראה החדשה חלה לא רק על תושב חוץ שהינו תושב מדינה גומלת, אלא על כל תושב חוץ.
שלישית, על-פי הוראת הפטוֹר החדשה, תושב-החוץ אינו נדרש עוד לדַווח על רכישת ומכירת ניירות-הערך כתנאי לקבלת הפטוֹר ממס.
רביעית, הוראת הפטוֹר החדשה אינה חלה על תושב חוץ המוכר ניירות-ערך של חברה ישראלית
(או של חברה תושבת-חוץ שעיקר נכסיה בישראל) אם הם נסחרים (במועד המכירה) בבורסה בישראל.*
* עם זאת, רווח הון שכזה (קרי: ממכירת ניירות-ערך נסחרים בבורסה בישראל) פטוּר ממס בידי תושב חוץ מכוח הוראה אחרת (סעיף 97(ב2) לפקודת מס הכנסה).

בדומה להוראת הפטוֹר בנוסחהּ הקודם, גם הוראת הפטוֹר הנוכחית מותנית בכך שהרכישה של ניירות-הערך לא הייתה מקרוב ו/או במסגרת שינויי מבנה הפטוּרים ממס.
כמו-כן, נותרו בעינם הסייגים שהיו לפני התיקון, ולפיהם הפטוֹר ממס לא יינתן אם רווח ההון נוצר לתושב-החוץ במפעל קֶבע שלו בישראל או אם מדובר בניירות-ערך של חברה שביום רכישתם ובשנתיים שקָדמו למכירתם עיקר שוויָם של הנכסים שהיא מחזיקה
(במישרין או בעקיפין) הם זכויות במקרקעין בישראל או זכויות באיגוד מקרקעין.

לבסוף נציין, כי עד לתיקון 169 הקנתה הוראת סעיף 97(ב1) לפקודת מס הכנסה פטוֹר ממס לתושב חוץ על רווח הון ממכירת מניה אשר הוקצתה לו בשנת-המס 2003 ואילך תמורת השקעתו הכספית של תושב-החוץ בחברה, אם במועד ההקצאה הייתה החברה חברה עתירת מחקר-ופיתוח.*
* כהגדרתה בתקנות שקבע שר האוצר.
ברם, מאחר ותיקון 169 מַקנה לתושב חוץ פטוֹר ממס על רווח הוֹן הנובע ממכירת נייר-ערך של כל חברה תושבת ישראל בהתקיים התנאים הרלבנטיים, לא היה עוד צורך בהוראה המיוחדת לגבי מכירת מניה בחברה עתירת מחקר-ופיתוח והוראה זו בוטלה.
 
הדין בעקבות תיקון 197 לפקודת מס הכנסה
במסגרת תיקון 197
(חוק ההסדרים) נוספה לסעיף 97(ב3) לפקודה הוראה לפיה הפטוֹר ממס לא יחול אם ביום הרכישה של המניות ובשנתיים שקָדמו למכירתן עיקר שוויָם של הנכסים אותם מחזיקה החברה נשוא המניות מקורו באחד מאלה:
1. זכות במקרקעין או באיגוד מקרקעין או בכל זכות אחרת במקרקעין כמשמעותה בחוק המקרקעין;
2. זכות שימוש במקרקעין או בכל נכס המחובר למקרקעין בישראל;
3. זכות לניצול משאבי טבע בישראל;
4. זכות לפירות ממקרקעין הנמצאים בישראל.