לוגו אלכס שפירא ושות׳

שיעור המס המוטל על הכנסות פיננסיות שוטפות שמקורן באיגרות-חוב הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב

שיעור המס המוטל על הכנסות פיננסיות שוטפות שמקורן
באיגרות חוב קונצרניות מוגנות

הכנסותיו של תושב-חוץ מריבית/דמי-ניכיון שמקורם באיגרות-חוב קונצרניות מוגנות חייבות במס בשיעור 25% (לגבי תושב חוץ שהוא חברה) ו-35% (לגבי תושב חוץ שהוא יחיד)

עם זאת, אם איגרות-החוב נרכשו במטבע-חוץ או במטבע ישראלי שנתקבל מהמרת מטבע-חוץ כדין ותושב-החוץ אינו מקבל במדינת מושבו הקלה ממסי-כפל על הריבית, יהיה תושב-החוץ פטוּר ממס על הכנסות הריבית ובלבד שאיגרות-החוב הוצאו לתקופה של שתים-עשרה שנים לפחות.

יש לזכוֹר, כי אם קיימת אמנה למניעת מסי-כפל עם מדינת מושבו של תושב-החוץ וזו קובעת חבות במס של תושב-החוץ בישראל בשיעור נמוך יותר מהשיעורים שצוינו לעיל, יחול שיעור זה. 

הפטוֹר ממס על הכנסות פיננסיות שוטפות שמקורן
באיגרות חוב קונצרניות בלתי מוגנות
 
במסגרת תיקון 169 לפקודת מס הכנסה* נוספה לפקודת מס הכנסה הוראה חדשה (סעיף 9(15ד) לפקודה), לפיה הכנסה של תושב-חוץ (בין אם יחיד ובין אם תאגיד) מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה (לרבות הפרשי שער) המשתלמים על איגרת-חוב שהונפקה על-ידי תאגיד תושב ישראל והנסחרת בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב תהיה פטורה ממס.
* לעיון בתיקון 169 לחצו כאן.
הפטוֹר ממס על הכנסה של תושב-חוץ מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה (לרבות הפרשי שער) שמקורם באיגרת-חוב שהונפקה על-ידי תאגיד תושב ישראל מותנה בכך שההכנסה אינה במפעל קֶבע של אותו תושב-חוץ בישראל.
בנוסף, יש לשים לב להגדרת המונח "תושב חוץ" לעניין זה: המדובר במי שהוא תושב-חוץ במועד קבלת הריבית, דמי הניכיון או הפרשי ההצמדה ובלבד שאינו אחד מאלה: (1) בעל מניות מהותי"
(מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחד, ב-10% לפחות באחד או יותר מאמצעי-השליטה) בתאגיד שהנפיק את האג"ח ("התאגיד המנפיק"); (2) קרוב של התאגיד המנפיק; או (3) מי שעובד בתאגיד המנפיק, נותן לו שירותים, מוכר לו מוצרים, או שיש לו יחסים מיוחדים אחרים עימו.*
* מטרת הסייג השלישי למנוע מתן תמורה בעבור השירותים או הטובין שתושב-החוץ נתן לתאגיד המנפיק בדרך של תשלום ריבית על איגרת-חוב שתהא פטורה ממס הכנסה. בהתאם, נקבע, כי אותו סייג לא יחול אם תושב-החוץ יוכיח ששיעור הריבית או דמי הניכיון, לפי העניין, נקבע בתום-לב ובלי שהושפע מקיומם של אותם יחסים מיוחדים בינו לבין התאגיד המנפיק.

תחולת התיקון הינה לגבי ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה המשולמים ביום 1.1.2009 ואילך.
מכאן, שמשקיע זר שקיבל/יקבל ריבית/דמי ניכיון/הפרשי הצמדה ביום 1.1.2009 ואילך יהיה פטוּר ממס אם הוא נחשב לתושב-חוץ במועד קבלת ההכנסה כאמור
(בכפוף לסייגים שצוינו לעיל), וזאת ללא קשר למועד רכישת איגרות-החוב (קרי: גם אם רכש את האיגרות לפני 1.1.2009) וללא קשר למועד צבירת הריבית (קרי: גם אם הריבית נצברה בשנת-המס 2008).

שיעור המס המוטל על הכנסות פיננסיות שוטפות שמקורן
באיגרות חוב ממשלתיות מוגנות

תושב חוץ שהוא יחיד

הכנסות ריבית שמקורן באיגרות-חוב ממשלתיות מוגנות מסוג גלבוע חייבות במס בשיעור 35% (אלא אם קיימת אמנה למניעת מסי-כפל עם מדינת מושבו של תושב-החוץ וזו קובעת חבות במס של תושב-החוץ בישראל בשיעור נמוך יותר מהשיעורים שצוינו לעיל, שאז יחול שיעור זה)

תושב חוץ שהוא חברה 

הכנסות ריבית שמקורן באיגרות-חוב ממשלתיות מוגנות מסוג גלבוע חייבות במס בשיעור 35%.  

יש לזכור, כי אם קיימת אמנה למניעת מסי-כפל עם מדינת מושבה של החברה תושבת-החוץ וזו קובעת חבות במס של החברה בשיעור נמוך יותר, יחול שיעור זה. 

הפטוֹר ממס על הכנסות פיננסיות שוטפות שמקורן באיגרות חוב ממשלתיות בלתי מוגנות 

הכנסות פיננסיות שוטפות של יחיד או חברה תושבי-חוץ שמקורן באיגרות-חוב ממשלתיות בלתי-מוגנות פטורות ממס בכפוף למספר תנאים מצטברים: (א) מקבל ההכנסה היה תושב חוץ הן ביום הרכישה של האיגרות והן ביום מכירתן; (ב) איגרות-החוב אינן במפעל קבע בישראל של תושב-החוץ; (ג) מדובר בהכנסה פיננסית שוטפת פסיבית ולא בהכנסה פיננסית שוטפת אקטיבית; (ד) אין מדובר בתחליף ריבית המשולם לתושב-החוץ בשל השאלת האיגרות.
 
ביום 16.6.2011 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (פטור ממס לריבית המשתלמת על מילווה מדינה) (תיקון), התשע"א-2011, הקובעות, כי הפטוֹר ממס לתושב-חוץ על ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה בגין איגרות-חוב ממשלתית בלתי-מוגנות לא יחול אם המועד לפדיון המילווה אינו עולה על 13 חודשים מלאים מיום הוצאתו.
תחולת התיקון נקבעה ליום 7.1.2011, כאשר ביטול הפטוֹר לגבי מילוות "קצרים" יבוצע באופן ליניארי יחסית לתקופת צמיחת הריבית/דמי הניכיון/הפרשי ההצמדה.
 
לדיון מקיף בנושא זה, ראו פרק 10 בספרנו מיסוי שוק ההון.