לוגו אלכס שפירא ושות׳

מיסוי פיקדונות בנקאיים בידי תושב-חוץ

ככלל, הוראות המיסוי הכלליות חלות גם על משקיע שהוא תושב-חוץ, זולת אם נקבע במפורש אחרת. עם זאת, יש לזכור, כי הדין הישראלי הפנימי כפוף להוראות המנויות באמנה למניעת מסי-כפל, אם קיימת, עם מדינת מושבו של תושב-החוץ. לפיכך, ככל שהאמנה קובעת חבות במס של תושב-החוץ בישראל בשיעור נמוך יותר מהשיעורים שפורטו בפרק זה לעיל, יחול שיעור זה. 

לגבי פיקדון של תושב חוץ נקבעה הוראה מיוחדת, לפיה תושב חוץ יהיה פטור ממס על ריבית המשולמת על פיקדון במטבע-חוץ, בכפוף לתנאים המצטברים הבאים: 

1.  מדובר בפיקדון במטבע-חוץ אצל החשב הכללי או בתאגיד בנקאי; 

2.  תושב-החוץ הצהיר עד לתחילת שנת-המס או בתוך 14 ימים ממועד פתיחתו לראשונה של הפיקדון, לפי המאוחר, בטופס 2402, על היותו תושב חוץ; 

3.  הפיקדון אינו רשום ואף אינו חייב ברישום בספרי מפעל הקבע של תושב-החוץ בישראל; 

4.  לתושב-החוץ אין שותפים בפיקדון שאינם תושבי-חוץ;  

5.  ההכנסה מריבית המשולמת על הפיקדון אינה הכנסה מעסק או ממשלח-יד בידי תושב-החוץ; 

6.  הפיקדון לא שימש למתן הלוואה או כבטוחה להלוואה שנתן התאגיד הבנקאי לקרובו של תושב-החוץ או לחבר-בני-אדם שתושב-החוץ הוא בעל-שליטה בו, אם הם תושבי ישראל.*
* תנאי זה נובע מחששו של המחוקק משימוש בפיקדון ככלי להפיכת הכנסות ריבית החייבות במס להכנסות פטורות ממס, וזאתבדרך של פיקדון back to back. עם זאת, ניתן לכאורה לעקוף את התנאי האמור אם במקום שההלוואה לגוף הקשור תינתן על-ידי הבנק שבוֹ הופקד הפיקדון, תינתן ההלוואה על-ידי בנק אחר והפיקדון ישמש כבטוחה להלוואה זו.

לדיון מקיף במיסוי פיקדונות ותוכניות חיסכון בנקאיים, ראו פרק 8 בספרנו מיסוי שוק ההון.