לוגו אלכס שפירא ושות׳

הפטור מהגשת דו"ח שנתי

כללי

ככלל, פקודת מס הכנסה קובעת רשימה של חייבים בהגשת דו"ח שנתי לרשויות המס. כך, למשל, נקבע, כי כל מי שהוא יחיד תושב-ישראל שבתחילת שנת-המס מָלאו לו 18 שנים חייב בהגשת דו"ח.
עם זאת וכמפורט להלן, במקרים מסוימים, יחידים (להבדיל מחברות) פטוּרים מחובת הגשת דו"ח שנתי לרשויות המס. הפטוֹר האמור אינו חל לגבי דו"ח שהנישום נדרש להגישו על-ידי פקיד-השומה.
מנגד, כל נישום רשאי להגיש דו"ח אף אם הוא פטוּר מהגשתו.

להלן סוגי היחידים הפטוּרים מחובת הגשת דו"ח שנתי לרשויות המס לגבי שנת-המס 2018:

יחיד תושב ישראל שכּל הכנסתו בשנת-המס הייתה ממקורות מסוימים

יחיד תושב-ישראל יהיה פטוּר מהגשת דו"ח שנתי לגבי שנת-המס 2018 בתנאי שכּל הכנסתו באותה שנת-מס הייתה מההכנסות הבאות או מצירוף של כולן או חלקן. ואלו הן ההכנסות:

הכנסה ממשכורת

הכנסה ממשכורת מוגדרת כהכנסה שסכומה הכולל בשנת-המס לא עלה על 651,000 ₪, שנוכה ממנה מלוא המס החָל לפי הוראות פקודת מס הכנסה ושהיא אחת מאלה:

1. הכנסת עבודה;

2. קיצבה המשולמת על-ידי מעביד או קופת-גמל;

3. מענק פרישה או מוות, החייב במס;

4. סכום המתקבל עקב היוון קיצבה, החייב במס.

5. הכנסה של עובד ממימוש מניה שהוקצתה לו ושחלות במכירתה הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה.

אם משכורתו של היחיד כללה סכומים שנתקבלו ממספר מעבידים או מצירוף של הכנסות מההכנסות המנויות בפסקות (1)–(5) לעיל, יראו את כלל ההכנסה כמשכורת רק אם מאֶחָד הסכומים נוכה מס במקור בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה ומשאר הסכומים נוכה מס במקור בשיעור שאינו נמוך מ"שיעור המס המירבי" או בשיעור שקבע פקיד-השומה. לעניין זה, "שיעור המס המירבי" הינו שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודת מס הכנסה (47% נכון לשנת-המס 2018) ולעניין הכנסה שנקבע לה שיעור מס נמוך יותר – השיעור הגבוה ביותר שנקבע לה.

הכנסה מדמי שכירות

הכנסה מדמי שכירות מוגדרת מדמי שכירות ששולם עליה מס לפי סעיף 122 לפקודת מס הכנסה (המדובר בהכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירת מגורים בישראל ששולם עליה מס בשיעור 10% כאמור באותו סעיף) ובלבד שסך כל ההכנסה כאמור בשנת-המס לא עלה על 338,000 ₪.

הכנסת-חוץ

הכנסת-חוץ הינה הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל, וכן הכנסה ממכירת נייר-ערך של חברה תושבת ישראל הרשום למסחר בבורסה מחוץ-לישראל, שהתקיימו בה כל אלה:

1. סכומה לא עלה על 338,000 ₪;

2. שולמה בשלהּ מקדמה לפי הוראות הדיווח המקוצר; ולעניין הכנסת-חוץ (כמשמעותה לעיל) שאינה ממכירת נייר-ערך של חברה תושבת ישראל או ממכירת נייר-ערך זר – שולמה בשלהּ מקדמה לפי הוראות הדיווח המקוצר, או שנקבע לה פטוֹר ממס.

הכנסה מקיצבת-חוץ

הכנסה מקיצבת-חוץ הינה הכנסה מקיצבה שהתקיימו בה שני אלה:

1. אין לשלם בשלהּ מס נוסף בישראל בשנת-המס;

2. סכומה לא עלה על 338,000 ₪.

הכנסה מריבית

"הכנסה מריבית" כוללת הכנסה מריבית, מדמי ניכיון, מהפרשי הצמדה או מרווחים שהם הכנסה פיננסית שוטפת פסיבית, שהופקה או שנצמחה בישראל, המשתלמת בתכנית חיסכון, בפיקדון או בקופת גמל, או המשתלמת על-פי איגרת-חוב הנסחרת בבורסה, מילווה מדינה או מילווה קצר מועד, ושהתקיים לגַבּיה אחד מאלה:

1. נקבע לה פטוֹר ממס.

2. היא חייבת במס הכנסה בשיעור מופחת של 15% או 25% (לפי העניין), נוכה ממנה מלוא המס החָל לפי הוראות פקודת מס הכנסה וסכומה אינו עולה על 645,000 ₪.

הכנסה מנייר-ערך

הכנסה מנייר-ערך מוגדרת כהכנסה ממכירת נייר-ערך הנסחר בבורסה, לרבות הכנסה ממכירת נייר-ערך זר, או ממכירת מק"מ, שהתקיים לגַבּיה אחד מאלה:

1. נקבע לה פטוֹר ממס;

2. נוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות פקודת מס הכנסה וסכומה אינו עולה על על 2,530,000 ₪.

הכנסה מאנרגיה מתחדשת

הכנסה מאנרגיה מתחדשת מוגדרת כהכנסה כאמור בסעיפים 2 ו-3 לחוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע"ז-2016* ובלבד שסך כל ההכנסה לא עלה על 100,187 ₪.

* כפי שדיווחנו במסגרת המבזק מיום 26.12.2016, מטרת החוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע"ז-2016 ("החוק") (קישור לחוק), המבוסס על תכנית ממשלתית רחבת היקף לעידוד הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת ועל מספר החלטות ממשלה בנושא, לעודד יצרני חשמל ביתיים, לרבות ועדי בתים, להפיק חשמל באמצעות טכנולוגייה פוטו וולטאית או טורבינת רוח, כשעודפי החשמל המיוצר יימכר לבעל רישיון ספק חיוני. התמריץ בחוק כולל פטוֹר מתשלום דמי ביטוח לאומי/בריאות על מלוא ההכנסה ממכירת החשמל וכן הקלוֹת במס הכנסה בשני מסלולים בכפוף לתקרה. בנוסף, ניתן בכל אחד מהמסלולים פטוֹר מרישום כעוסק לצורכי חוק מע"מ וכן פטוֹר מניהול פנקסי חשבונות והגשת דו"חות שנתיים. כמו-כן, ניתנות הטבות מס לאדם המשכיר קרקע ליצרן חשמל ביתי אשר עליה מוקם ומופעל מתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.

הכנסה נוספת

הכנסה נוספת הינה כל אחת מאלו:

1. הכנסה שנוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות פקודת מס הכנסה, בשיעור שאינו נמוך מ"שיעור המס המירבי" או באישור פקיד השומה בשיעור שאינו נמוך מ-30%;
 
לעניין זה, "שיעור המס המירבי" הינו שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בפקודת מס הכנסה (47% נכון לשנת-המס 2018) ולעניין הכנסה שנקבע לה שיעור מס נמוך יותר – השיעור הגבוה ביותר שנקבע לה.

2. הכנסה שאינה הכנסה מעסק או ממשלח-יד או הכנסה מעבודה, שחל לגַבּיה פטור ממס;

והכל למעט משכורת, הכנסה מדמי שכירות, הכנסת-חוץ, הכנסה מקצבת-חוץ, הכנסה מריבית או הכנסה מנייר-ערך (כמשמעותן לעיל), ובלבד שסך כל ההכנסה הנוספת בשנת-המס לא עלה על 338,000 ₪.

סייג לפטור

הפטוֹר האמור לעיל לא יחול אם נתקיים לגבי היחיד אחד מאלה:

1. הוא או בן-זוגו הם בעלי שליטה.
 
סייג זה לא יחול על יחיד שהוא או בן-זוגו הם בעלי שליטה בחבר-בני-אדם תושב-חוץ ("התאגיד הזר") שהוקם בעת היותם של היחיד או בן-זוגו תושבי-חוץ ובלבד שהתקיימו כל אלה:

א. מדובר בעולה חדש או בתושב חוזר;

ב. תושבי ישראל אחרים אינם בעלי שליטה בתאגיד הזר;

ג. היחיד ובן-זוגו אינם בעלי שליטה בחבר-בני-אדם תושב-ישראל.

יש לשים אל לב, כי שלילת תחולתו של הסייג לגבי בעלי שליטה מוגבלת נעשית רק לגבי הדו"חות שיש להגישם לשנת-המס שבהּ היה היחיד לתושב-ישראל לראשונה (ולגבי בעל שליטה שהוא תושב-חוזר כמשמעותו לעיל – רק לגבי הדו"חות שיש להגישם לשנת-המס שבהּ היה לתושב ישראל) ולשנת-המס שלאחריה.

2. הכנסתו החייבת כוללת הכנסה של בן-זוגו והם אינם רשאים לתבוע חישוב נפרד של המס.

3. הכנסתו או הכנסת בן-זוגו, בשנת-המס, כללה מענק פרישה או מוות או סכום שנתקבל עקב היוון קצבה שלגַבּיה התיר נציב מס הכנסה חלוקת ההכנסות לשנים הבאות.

4. הכנסתו או הכנסת בן זוגו, בשנת-המס, כללה שכר ספורטאים.

5. הוא היה חייב להגיש דו"ח לשנת-המס הקודמת (סייג זה אינו חל על יחיד שהייתה לו בשנת-המס הכנסה מדמי שכירות ושבשנת-המס הקודמת נתחייב בהגשת דו"ח רק משום שהייתה לו הכנסה מהשכרת דירה למגורים שעליה לא שילם מס).

6. היה לו, לבן-זוגו או לילדו שטרם מָלאו לו 18 שנים, במועד כלשהו בשנת-המס, אחד מאלה:

א. זכות בחבר-בני-אדם תושב-חוץ, למעט בחברה שניירות-הערך שלהּ נסחרים בבורסה;

ב. נכסי-חוץ אחרים ששוויָם ביום כלשהו בשנת-המס הוא 1,878,000 ₪ או יותר.

סייג זה לא יחול אם היחיד, בן-זוגו וילדו שטרם מָלאו לו 18 שנים זכאים כולם בשנת-המס לפטוֹר ממס לפי הוראות מסוימות.

7. הוא, בן-זוגו או ילדו שטרם מָלאו לו 18 שנים רשומים בתאגיד חוץ בנקאי (תאגיד שהואגד מחוץ לישראל והוא בנק או מוסד כספי אחר לפי דיני אותה מדינה) כבעלי חשבון במטבע כלשהו, במועד כלשהו בשנת-המס, והיתרה הכוללת בכל חשבונותיהם בתאגיד כאמור ביום כלשהו באותה שנת-מס היא 1,855,000 ₪ או יותר.
 
סייג זה לא יחול אם היחיד, בן-זוגו וילדו שטרם מָלאו לו 18 שנים זכאים כולם בשנת-המס לפטוֹר ממס לפי הוראות מסוימות.

8. אותו יחיד יצר בשנת-המס נאמנות או קיבל מכספי נאמנות, במישרין או בעקיפין, סכום בכסף או בשווה כסף, העולה על 100,000 ₪, גם אם אינו חייב במס בישראל.
 
9. הוא או בן-זוגו חייבים בתשלום מס נוסף.

יחיד תושב ישראל שכּל הכנסותיו בשנת-המס אינן מעבודה, מעסק או ממשלח-יד וסך הכנסתו בשנת-המס אינו עולה על התקרה שנקבעה לעניין זה

יחיד תושב ישראל שכּל הכנסותיו אינן מעבודה, מעסק או ממשלח-יד ושלא מתקיימות בו הנסיבות האמורות בפסקות (6) ו-(7) לעיל פטוּר מהגשת דו"ח שנתי לגבי שנת-המס 2017 אם סך כל הכנסתו באותה שנה אינו עולה על התקרה שנקבעה לעניין זה.

ברם, הפטוֹר האמור אינו חל על יחיד תושב ישראל שיצר בשנת-המס נאמנות או שקיבל מכספי נאמנות, במישרין או בעקיפין, סכום בכסף או בשווה כסף, העולה על 100,000 ₪, גם אם אינו חייב במס בישראל.

תושב-חוץ שהייתה לו הכנסה מסוגים מסוימים ומקורהּ בישראל

תושב-חוץ שהייתה לו הכנסה שנצמחה או הופקה בישראל, יהיה פטוּר מחובת הגשת דו"ח שנתי, אם נוכה מלוא המס מההכנסה האמורה וההכנסה הינה מסוגים מסוימים.

עוֹלה חדש ותוֹשב חוזר ותיק

תיקון 168 לפקודת מס הכנסה* קבע שורה ארוכה של הקלות מס לעולים חדשים (וליתר דיוק, ל"מי שהיה לתוֹשב ישראל לראשונה") ולתושבים חוזרים בגין הכנסותיהם בכלל ובגין הכנסותיהם הפיננסיות בפרט.

* להורדת תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, לחצו כאן.

בנוסף, התיקון קובע סוג חדש של תושבים חוזרים – "תושב חוזר ותיק" – שייהנו מהקלות מס זהות לאלו הניתנות לעולה חדש.

תיקון 168 קבע (רטרואקטיבית מיום 1.1.2007) פטוֹר מחובת הגשת דו"ח שנתי והצהרת הון לרשויות המס בישראל במשך 10 שנים מהמועד שבו העולה החדש/התושב החוזר הותיק היו לתושבי ישראל.
נציין מיד, כי אין מדובר בפטוֹר גורף כי אם בפטוֹר מהגשת דו"ח/הצהרת הון לגבי הכנסותיו (או הונו ונכסיו) של העולה החדש'התושב החוזר הותיק שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל (ואשר לגביהן העולה החדש/התושב החוזר הותיק בחר בפטוֹר ממס) למעט הכנסות שמקורן בנכס שהעולה החדש/התושב החוזר הותיק קיבל במתנה החֵל ביום 1.1.2007 ונותן המתנה היה פטוּר ממס בגינה.
כלומר, אם לעולה החדש/התושב החוזר הותיק יהיו הכנסות או רווחים שמקורם בישראל (למשל: הכנסה מעסק בישראל) הוא יחויב, במקרים מסוימים (ובכפוף להוראות פקודת מס הכנסה ולתקנות הרלבנטיות), להגיש בגינם דו"ח שנתי, וזאת בדיוק כמו תושב ישראל "רגיל".
מנגד, יש להדגיש, כי הפטוֹר מהגשת דו"ח שנתי והצהרת הון חל (בתקופת 10 השנים) גם על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל שנצברו לאחַר העליה/חזרה לישראל.

לדיון מקיף בנושא הפטוֹר מחובת הגשת דו"ח שנתי, ראו פרק 3 בספרנו  מיסוי שוק ההון.