מבזקי מס

26/12/2019: אמנה חדשה עם אוסטרליה; הארכת תוקף ההקלות ל''חברות מיוחדות''; סקירת ענף הרכב בישראל 2018; עתירה מינהלית נגד מרכז ההשקעות (חלם זה כאן); אי-תחרות; תביעות פיצויים במסלול שכר

אמנה חדשה עם אוסטרליה

פורסם צו מס הכנסה (מניעת מסי כפל) (אוסטרליה), התש"ף-2019 (קישור לצו), הנותן תוקף לאמנה החדשה שנחתמה ביום 28.3.2019 עם אוסטרליה (קישור לאמנה).

לאמנה החדשה יהיה תוקף בישראל הָחל בשנת-המס 2020.


ניכוי מס במקור מתשלומים לתושב-חוץ – הארכת תוקף ההקלות ל''חברות מיוחדות''

בהוראת ביצוע 34/93 מיום 30.5.1993 פירטו רשויות המס בהרחבה את הכְּלָלים לגבי ניכוי מס במקור מתשלומים לתושבי-חוץ וההליכים לקבלת אישור לאי-ניכוי מס במקור, לפטוֹר ממס או למס בשיעור מוקטן. על-מנת להקל על ציבור הנישומים והמוסדות הכספיים נמנתה בהוראת-הביצוע האמורה רשימה של תשלומים שהבנק רשאי להעבירם ללא ניכוי מס במקור, וזאת על-סמך הצהרת המשלם/מקבל.

ביום 26.1.1998 פורסמה תוספת להוראת-ביצוע 34/93 הנ"ל ("התוספת"), ובגדרהּ נקבעו הקלוֹת מיוחדות לגבי חברות הנחשבות ל"חברות מיוחדות" כמשמעותן בתוספת.

מאז, תוקפהּ של התוספת הוארך מעת לעת, כאשר ההארכה האחרונה הייתה עד ליום 31.12.2019.

נבקש לעדכנכם, כי על-פי הודעתה (קישור להודעה) של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, תוקפהּ של התוספת ביחס לחברות מיוחדות יוארך עד ליום 31.12.2020.
זאת, כבעבר, בכפוף לעמידה בתנאים הבאים, בנוסף לנדרש על-פי ההוראות שבתוספת:
- בביקורות שנערכו לחברות ב-3 השנים האחרונות, ניכויים ושומה, לא התגלו ממצאים בנושא ניכוי מס במקור מהעברות לחו"ל;
- כנגד החברה ו/או מנהליה לא מתנהלים כל חקירה/הליך בתחום הפלילי;
- אם החברה קיבלה אישור חברה מיוחדת בשנים קודמות, פקיד-השומה יבחן טרם אישור הבקשה מחדש, כי החברה התנהגה בעבר ומתנהגת באופן שוטף בהתאם לסעיף 4 לתוספת וכי ביצעה את המוטל עליה באותו סעיף;
- אם הועברו סכומים לחו"ל ללא ניכוי מס או בניכוי בשיעור מופחת, ויתברר כי היה על החברה לנַכּות מס במקור בשיעור גבוה מהשיעור שנוכה, תהיה החברה אחראית לתשלום המס. האישור כחברה מיוחדת אינו גורע מהחובות המוטלות על-פי הדין.

עוד צוין בהודעה, כי לעניין סעיף-קטן 3.9 להוראת ביצוע 34/93 (הסעיף עוסק בתשלומים בגין שירותים שניתנו ובוצעו במלואם בחו"ל על-ידי נותני שירותים בחו"ל, בכפוף לתנאים המפורטים באותו סעיף) תינתן הקלה, כך שבמקום "60,000$" יבוא "250,000$ לכל משלם".


הסקירה השנתית של ענף הרכב בישראל לשנת 2018

רשות המסים פרסמה, כמדי שנה, את הסקירה השנתית של המגמות וההתפתחויות בענף הרכב.

הסקירה מציגה מִגוון רחב של היבטי מיסוי ומדיניות בתחום הרכב וכוללת נתונים כמותיים, ניתוחים מגוּונים, נתונים על היקפי גביית המסים ועוד.

למַעבר לסקירה, לחצו כאן.


עתירה מינהלית נגד מרכז ההשקעות (חלם זה כאן)

אתמול (25.12.2019) ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין אכסקליבור מערכות בע"מ.

להלן עיקרי העוּבדות הרלבנטיות:
העותרת הינה חברה עתירת טכנולוגיה המאוגדת בישראל והעוסקת בפיתוח וייצור מעגלים משולבים במערכות בקרה מוטסות.
ביום 5.9.1993 הגישה העותרת בקשה לאישור תוכנית השקעות לפי החוק לעידוד השקעות הון ("החוק"), להרחבת המפעל שלה בירושלים וביקשה לקבל הטבות במסגרת המסלול החלופי (מסלול הטבות המס).
ביום 20.9.1993 הונפק לעותרת כתב אישור להרחבת המפעל בהתאם לתכנית שהגישה מס' 539-15072 ("תכנית 539"). ואילו בחודש יוני 1995 הונפק לעותרת אישור ביצוע סופי לתכנית 539 בגין השקעות שבוצעו והוכרו ונקבעה "שנת הפעלה" לתכנית – 1994.
בשנת 1998 אישרו שר התעשייה והמסחר ושר האוצר את "נוהל שחיקת מחזור בסיס לחברות עתירות מו"פ וכוח אדם מיומן" ("הנוהל"). סעיף 7 להוראת הנוהל קבע, רטרואקטיבית, כי "תחולת הכללים הנה החל משנת המס 1996 כאשר החל משנה זו יופחת מחזור הבסיס ב-10% מדי שנה".*

* במקביל, פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 10/99 שהִסדיר את אופן קבלת ההטבה בדבר שחיקת מחזור הבסיס.

ביום 8.2.2001 פנתה העותרת למרכז ההשקעות וביקשה לקבל מעמד של "מפעל המאופיין במחזוריות טכנולוגית גבוהה" ביחס לשלוש תכניות השקעה שבוצעה על-ידיה (ובכללן תכנית 539); וכן להחיל עליה את הנוהל הָחל משנת 2000.
ביום 12.12.2001 דנה ועדת-משנה של מרכז ההשקעות במספר בקשות של חברות שונות להחיל עליהם את הנוהל, ובטרם דנה בבקשות לגופן החליטה כי "תכניות ששנת ההפעלה שלהן לפני 1996 לא תהיינה זכאיות לשחיקת מחזור". בעניינה של העותרת החליטה ועדת-המשנה להכיר בה כ"חברה בעלת מחזוריות טכנולוגית גבוהה, לצורך חישוב מחזור הבסיס בהתאם לנוהל שחיקת המחזור".
ביום 21.1.2002 הונפקו לעותרת האישורים רק עבוּר שתי תכניות ששנת ההפעלה שלהן הייתה לאחַר שנת 1996. לגבי תכנית 539, לעומת זאת, לא ניתן לעותרת מענה לבקשתה על-ידי מרכז ההשקעות במשך למעלה מ-10 שנים (!!!).*

* יצוין, כי במקביל להליכים מול מרכז ההשקעות הוצאו לעותרת על-ידי פקיד-השומה חיובי מס בהיקפים של מיליוני ש"ח, כאשר צוין בשומות כי הסיבה להוצאתן היא היעדר אישור כמפעל המאופיין במחזוריות טכנולוגית גבוהה ביחס לתכנית 539.

ביום 3.5.2007, למעלה מחמש שנים לאחַר שהעותרת קיבלה את האישורים עבוּר שתי התכניות, פנתה העותרת במכתב למרכז ההשקעות, שבגדרו הלינה על כך שבקשתה לאשר את תכנית 539 טרם קיבלה מענה.
רק ביום 26.1.2011, כעשוֹר לאחַר הגשת הבקשה, קיבלה העותרת מכתב ממרכז ההשקעות שבו צוין, כי הוחלט לדחות את בקשתה להחלת הנוהל על תכנית 539, אף מבלי לבדוק את עצם הבקשה לגופה (דהיינו, האם התכנית עומדת בתנאים לקבלת המעמד המבוקש). זאת, מהטעם שעמדת מרכז ההשקעות הייתה ששנת ההפעלה של תכנית 539 קָדמה לשנת 1996 ועל-כן לא חל עליה הנוהל.
על רקע האמור הגישה העותרת ביום 24.3.2011 ערר למרכז ההשקעות. בגדרו של הערר ציינה העותרת, בין היתר, כי הפעלת הנוהל נעשתה בעבר גם לגבי תכניות ששנת ההפעלה קָדמה לשנת 1996; וכי יש להחיל את הנוהל באופן רטרואקטיבי על בקשה 539 ולוּ מהטעם שפנייתה למרכז ההשקעות הייתה ביום 8.2.2001 והנוהל התגבש רק לאחר מכן.*

* במקביל, בהליך ערעור מס ההכנסה ניתן פסק-דין (בהסכמת העותרת ופקיד-השומה), שלפיו הליכי גביית חובות המס יוקפאו עד 30 יום לאחַר קבלת החלטה סופית בעניין שחיקת המחזורים של העותרת; וכל החלטה של מרכז ההשקעות או של בית-המשפט המוסמך בעניין אישור שחיקת המחזורים תביא לכלל סיום את המחלוקת בענייני המיסוי.

ביום 28.3.2017 – למעלה מ-16 שנים לאחַר הגשת הבקשה מיום 8.2.2001, וגם זאת רק לאחַר פניות חוזרות ונישנות של העותרת – נשלחה לעותרת החלטת ועדת-הערר ונמסר לה כי בקשתה לשחיקת מחזור תכנית 539 לא אושרה.
מכאן העתירה לבית-המשפט המחוזי.

בית-המשפט המחוזי, מפי ס' הנשיא השופט י' נועם, קיבל את העתירה (קישור לפסק-הדין).

השופט נועם קבע, כי דין העתירה להתקבל אף מבלי להכריע במחלוקת בשאלה האם נפל פגם מינהלי בשינוי המדיניות הפרשנית של מרכז ההשקעות (בעניין סעיף התחולה הרטרואקטיבית שנקבע בנוהל) ולוּ מהטעם שאף אם לא נפל פגם כאמור, הרי שנפל פגם של עיכוב ממושך, בלתי-מוצדק ובלתי-סביר בטיפול מרכז ההשקעות בבקשתה של העותרת להחלת הנוהל בעניין תכנית 539 שמצדיק את קבלת העתירה.

על רקע מסקנתו זו, ציין השופט נועם כי הגם שהתייתר הצורך להכריע במחלוקות הנוספות ומבלי לקבוע מסמרות, העותרת מעלה טענות כבדות משקל בעניין הפגמים המינהליים הנטענים הנוגעים לשינוי המדיניות בעניין פרשנות הנוהל.


אי-תחרות

במבזק מיום 10.9.2017 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין קרופסקי.

עניינו של פסק-הדין בשאלת מיסויָם של התקבולים שקיבל המערער עם פרישתו מעבודתו בתפקיד ניהולי בכיר בחברת ישראכרט בע"מ, מתוקף הסכם שעניינו אי-תחרות ומתן שירותי ייעוץ ואשר סוּוגו על-ידי המשיב (פקיד שומה נתניה) כהכנסה פירותית. זאת, להבדיל מסיוּוגם כהכנסה הונית, לפי שיטת המערער, באשר נסיבות עניינו נכללות במסגרת החריגים שנקבעו בהלכת ברנע.* 

ע"א 5083/13. למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

בראשית הדברים, ניתח השופט בורנשטין את פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין ברנע תוך שהוא חוזר על דבריו בעניין פלדמן,* כי אך ורק במקרים חריגים ונדירים תתקבל הטענה לפיה תשלום אי-תחרות מהווה תקבול הוני.

ע"מ 28006-01-14. למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

לגופו של עניין ולאחַר שבָּחן את הראיות שהוצגו בפניו, קבע השופט בורנשטין, כי עניינו של המערער אינו נכנס בגֶדר אותו "קוף של מחט" שהותירה הלכת ברנע.
כך, ובין היתר, קבע השופט בורנשטין, כי גם אם נמנַע מהמערער לעסוֹק במשך 3 שנים בתחום כרטיסי האשראי, עדיין אין מדובר היה ב"השמדת" יכולתו לעסוֹק בתחומים משמעותיים אחרים, תוך ניצול כישוריו הרבים; כי "הפרצה" שנועד התקבול שניתן במסגר הסכם אי-התחרות למלא היא שכר העבודה החסר שהמערער לא יִזכה לו לנוכח התחייבותו שלא להתחרות במעבידו, הנכנס בגֶדר סעיף 2(2) לפקודה; וכי אף תחת ההנחה כי נכונותו של המערער להימנע מלהתחרות בתחום פעילותה של ישראכרט עם פרישתו פגעה ביכולתו למַצות את פוטנציאל ההשׂתכרות שלו למשך שלוש שנים מיום פרישתו, במהלכם לא יכול היה להקים מיזם מִתחרה, הרי שהונו האנושי הוסיף לעמוֹד לרשותו ואין לומר כי מדובר בגדיעת ענף מענפיו ("השמדת יכולת") לבלתי צמוח שוב ובוודאי שלא "כריתת העץ".

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי על פסק-הדין הוגש ערעור לבית-המשפט העליון, אך בגמר הדיון, ובעקבות המלצת המותב (השופטים נ' סולברג, ד' מינץ ו-א' שטיין), חזר בו המערער מערעורו וזה נמחק ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).


הגשת תביעות פיצויים במסלול שכר בְּשל היעדרות בנובמבר 2019

פורסמה הודעת קרן הפיצויים רשות המסים (קישור להודעה) לפיה בעלי עסקים באזור הדרום הזכאים להגיש תביעת פיצויים במסלול שכר בְּשל היעדרות בחודש נובמבר 2019 יוכלו להגישה כבר מתחילת דצמבר 2019 ואינם צריכים להמתין עד לחודש ינואר 2020.
עוד צוין בהודעה, כי בעלי עסקים שיגישו תביעה פיצויים במסלול שכר בְּשל היעדרות מנובמבר 2019, יוכלו להגיש תביעה נוספת, ככל שיהיו ימי היעדרות נוספים בדצמבר 2019 בְּשל מצב ביטחוני.