מבזקי מס

05/11/2019: מגבלות בפתיחת הליכי ביקורת; תשלום לידועה בציבור של מחצית מאיגוד מקרקעין; הסבת אופציה לרכישת מקרקעין (סיבוב חמישי); הארכת מועד; חשבוניות פיקטיביות; הלבנת הון

מגבלות בפתיחת הליכי ביקורת

במבזק מיום 26.2.2018 דיווחנו אודות פרסום הנחייתה של רו"ח מירי סביון (אז סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים והיום המשנה למנהל הרשות) בנושא הטיפול בנישום לפני מועד התיישנות השומה (קישור להנחייה).

נזכיר, כי בגדרהּ של ההנחייה צוין, כי בטרם עריכת שומות שלב א' (כאמור בסעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה) לשנת-מס פלונית, ובכפוף לחריגים המנויים בסעיף 3 להנחייה, על מפקח השומה להתחיל בהליכי ביקורת גלויים משמעותיים (כגון: הזמנה לדיון, דרישת מסמכים, עריכת ביקורת בעסק וכו') לפחות חודשיים לפני מועד ההתיישנות של השומה.


תשלום לידועה בציבור של מחצית מאיגוד מקרקעי

ביום 23.10.2019 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין נאג'י.

נאג'י יחזקאל ז"ל, שנפטר ביום 21.6.2006 ("המנוח"), וגב' ציפורה דוד ("ציפורה") ניהלו מערכת חיים זוגית ללא נישואין.
בעקבות הליכים משפטיים שהתנהלו בין ציפורה לבין המנוח ויורשיו נקבע כי צפורה הייתה ידועתו בציבור של המנוח וזכאית למחצית מנכסיו, לרבות מחצית מזכויותיו בחברת נאג'י יחזקאל ובניו, חברה לניהול ואחזקה בע"מ ("החברה").
שווי מחצית זכויותיו של המנוח בחברה נקבע בחודש מאי 2000 על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה והועמד על סך של כ-4 מיליון ש"ח נכון ליום הפירוד בין בני-הזוג (31.12.1995).
בשנת 2006 שולם לציפורה כ-11.9 מיליון ש"ח, כשווי חלקהּ במניות המנוח בחברה ובצירוף הפרשי ההצמדה והריבית שנצברו.
ברם, התשלום בוצע על-ידי העוררת 2, חברת נאג'י יחזקאל (1993) בע"מ ולשם כך הועברו לעוררת 2 מחצית מהמניות שהיו רשומות אותה עת על-שם העורר 1, שמואל, בנו של המנוח ויורשו היחיד.

בין העוררים לבין המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין חיפה) התגלעה מחלוקת לגבי טיבה ומהותה של העִסקה שנרקמה לתשלום שווי המניות לציפורה.
לגרסת העוררים מדובר בעסקה לרכישת מניותיה של ציפורה בחברה ואילו לעמדת המשיב מדובר בתשלום חוב כספי שחבו המנוח ויורשיו לציפורה אשר מומן על-ידי מכירת מחצית זכויותיו של העורר 1, יורשו של המנוח, בחברה.
בשים לב לעמדה זו קבע המשיב, כי מדובר בעסקה למכירת מניות באיגוד מקרקעין (כל נכסיה של החברה היו מבנה משרדים הידוע כבניין "כוכב יקנעם") ודרש מהמוכרים לשאת בתשלומי מס השבח ומס הרכישה המתחייבים בְּשל העִסקה. מכאן הערר.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ר' סוקול (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד חיים שטרן ועו"ד ד"ר נ' מולכו)דחתה את הערר וחייבה את העוררים בהוצאות בסך 70,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).

השופט סוקול קבע, כי לאור פסיקת בית-המשפט העליון בסכסוך בין בני-הזוג לפיה לציפורה לא הוענקו זכויות במניות בחברה (בין זכויות קניין ובין זכויות שביושר) אלא כל זכויותיה הסתכמו בחיוב הכספי שחב לה המנוח בהתאם לשווי מחצית החברה ליום הפירוד, ברור שאין מדובר בעסקה למכירת מניותיה של ציפורה למנוח, לעורר 1 או לעוררת 2, אלא העוררת 2 העמידה את הסכום לעורר 1 לצורך סילוק החוב לציפורה ובתמורה נרשמו מחצית ממניות החברה אותן ירש העורר 1 מהמנוח, על שמה.
השופט הוסיף וציין, כי היות שלציפורה לא היו זכויות במניות החברה או בנכסיה, אין כל רלבנטיות להוראות סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין,* שהרי "הנכס" – דהיינו, המניות בחברה – מעולם לא עברו מציפורה למנוח, שכּן על-פי פסיקת בית-המשפט העליון לציפורה לא היו זכויות ב"נכס" אלא רק זכויות לקבלת שוויו.

* כזכור, סעיף זה קובע כדלקמן: "העברת זכויות בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד במקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לענין חוק זה, בין אם היא העברה בין בני הזוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם. ובמכירת הזכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין על ידי מי שהועברו לו הזכויות בזכות במקרקעין כאמור, יהיו שווי הרכישה של הזכות ויום רכישתה, לרבות לענין סעיף 7א, שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות הפקודה, לפי הענין, אילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שהעביר את הזכויות בה."

הסבת אופציה לרכישת מקרקעין (סיבוב חמישי)

ביום 23.10.2019 ניתן פסק-דין נוסף של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה, וזאת בעניין ק. אלמוג יזמות והשקעות בע"מ.

המדובר בפסק-הדין החמישי* שדן בשאלת המיסוי של הסבת אופציה במקרקעין (כמשמעותה בסעיף 49י לחוק מיסוי מקרקעין) מהגורם שקיבל את האופציה מבעל המקרקעין לקבוצה של רוכשים אשר מימשו את האופציה שסוחרה להם ורכשו את המקרקעין.

* שלושה מבין ארבעת פסקי-הדין הקודמים ניתנו אף הן על-ידי ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה: הראשון ניתן בעניין מיראז' יזמות ונדל"ן בע"מ והתייחסנו אליו במבזק מס' 1768 מיום 6.1.2019 (קישור למבזק). פסק-הדין השני ניתן בעררים שהוגשו על-ידי סטאר לייט (השרון) – משחקים פיננסיים עתידיים (1996) בע"מקרקעות ישראל שיווק נדל"ן בע"מ ויצחק נרקיס (ראו מבזקנו מיום 26.2.2019). ואילו פסק-הדין השלישי ניתן בעררים שהוגשו על-ידי אי.אס.אל אשל נדלן בע"מ ו-אי.אי.ג'י. השקעות נדל"ן בע"מ (ראו מבזקנו מיום 3.3.2019).
פסק-הדין הרביעי ניתן על-ידי ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אקרו נדל"ן ייזום בע"מ (ראו מבזקנו מיום 4.8.2019).

ועדת-הערר (יו"ר הוועדה השופטת א' וינשטיין וחברי הוועדה עו"ד ח' שטרן ועו"ד נ' מולכו) קיבלה את הערר וחייבה את המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין חדרה) בהוצאות משפט בסך 80,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).


חשבוניות פיקטיביות

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בוחניק.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש בוחניק על חיובו על-ידי המשיב (מנהל מע"מ – היחידה לפשיעה חמורה) בכפל-מס בהתאם לסעיף 50(א) לחוק מע"מ בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות על-ידי חברת אדני פז בע"מ שעָסקה בתחומי הצביעה והניקוי באמצעות התזת חול והייתה בבעלותו.
חלק מהחשבוניות מושא החיוב בכפל-מס כאמור היו כלולות בכתב אישום שהוגש נגד המערער ובו הוא הודה, הורשע בפלילים ונגזרו עליו, בין היתר, עונש מאסר בפועל וקנס כספי.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).*

* יצוין, כי ביום 2.9.2019 ניתנה החלטתו של השופט קירש, בגדרהּ דחה השופט את בקשת המשיב ליתן פסק-דין חלקי לפי סעיף 42א לפקודת הראיות, כך שיידחה הערעור על דרישת כפל-המס לגבי אותן חשבוניות שנותרו בכתב האישום (כמות החשבוניות צומצמה ל-33) ואילו הערעור האזרחי ימשיך ויוכרע רק לגבי יתרת החשבוניות אשר נגרעו מכתב האישום. להורדת ההחלטה, לחצו כאן.

הארכת מועד

פורסמה החלטתו של השופט מ' אלטוביה בעניין שפנר (קישור להחלטה).

ההחלטה ניתנה בעקבות ערר שהגישה גב' תמי שפנר ובמסגרתו, כך נראה (ההחלטה אינה מפורטת דיה), טענה העוררת, כי בְּשל סיבות מוצדקות לא עמדה בסד הזמנים הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין.

ההחלטה, האוחזת עמוד וחצי בלבד, כוללת ניתוח מעניין של השופט אלטוביה לגבי עמדתו בנושא הארכת מועד (תוך הבחנה בין הארכת מועד שהיא פרוצדורלית ואינה משנה את גובה המס לבין הארכת מועד המשנה את שיעור המס) שבסופו הציע השופט לעוררת עוד בטרם נקבע הערר לשמיעה בפני הוועדה, לשקול מחדש את עמדתה.


הלבנת הון

לאחרונה ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין חיים טולדנו וטויגה און ליין בע"מ (קישור לפסק-הדין).

בית-המשפט העליון, מפי השופט ד' מינץ (בהסכמת השופטים נ' הנדל ו-נ' סולברג) דחה את ערעורם של טולדנו וטויגה און ליין בע"מ על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב לדחות את התביעה שהגישו נגד החלטת הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ לסגור את חשבונותיהם.
השופט מינץ קבע, כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית-המשפט המחוזי או במסקנות המשפטיות הנובעות מהן; וכי הבנק עמד בנטל המוטל עליו על-מנת לקבוע כי הפעילות של המערערים הייתה בלתי-תקינה ולכן החלטתו לסגור את החשבונות הייתה סבירה ביותר.
השופט ציין את הנסיבות הבולטות אשר הצדיקו את החשד של הבנק במקרה זה ובכללן החשד הראשוני העולה ממקומות התאגדותם של החברות והלקוחות הקשורים בפעילות המערערים – מדינות המוּכּרות כ"מקלטי מס", החקירה הפלילית שהתקיימה בעניינו של המערער, חוסר היענות המערערים להגשת מסמכים ואסמכתאות כפי שאֵלה נתבקשו על-ידי הבנק והעברות כספיות לא מוסברות.