לוגו אלכס שפירא ושות׳

החלטות ועדות-הכופר בשנת 2018 | החלטת מיסוי בנושא סעיף 104א לפקודה | תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים | הכרה נוספת במטבעות דיגיטליים | עיקול רכוש עקב חוב של חברה בבעלות בן-הזוג | ענישה פלילית

16/03/2021

החלטות ועדות-הכופר בשנת 20187 

רשות המיסים פרסמה את קובץ החלטות ועדות-הכופר של שנת-המס 2018 (קישור לקובץ).

הקובץ כולל 216 החלטות, מתוכן 89 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין (ובכללן 23 החלטות בנושא השמטת הכנסות מדמי שכירות) 124 החלטות בתיקי מכס ומע"מ ו-3 החלטות משותפות למכס מע"מ ומס הכנסה.

בגדרו של הקובץ מפורטים התיקים בהם התקבלה החלטה, לרבות שמו של החשוד ומקצועו, סעיף העבירה, סכום העבירה, שנות-המס הרלבנטיות, החלטת הוועדה ותמצית נימוקיה.

קובץ זה מתווסף לקובץ החלטות ועדות-הכופר לשנת 2006 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה לשנת 2007 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2007 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2008 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2008 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2009 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2009 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2010 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2010 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2011 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2011 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2012 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2012 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2013 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2013 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2014 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2015 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2016 (קישור לקובץ); ולקובץ ההחלטות של שנת-המס 2017 (קישור לקובץ).


החלטת מיסוי בנושא סעיף 104א לפקודה

פורסמה החלטת מיסוי מס' 3958/21 ("ההחלטה") (קישור להחלטה).

עניינה של ההחלטה בהעברת זכות במקרקעין מחברה אם לחברת בת (100%) בהתאם להוראות סעיף 104א, תוך שהחברה הקולטת שילמה מס רכישה בשיעור 0.5% משווי המקרקעין שהועברו כאמור.
מנהל מיסוי מקרקעין הפעיל את סמכותו בהתאם להוראות סעיף 78(ב)(2) לחוק מיסוי מקרקעין והגדיל את שווי המקרקעין ביחס לשווי שדוּוח על-ידי החברות, וזאת בהסכמה עִמן.

במסגרת ההחלטה נקבע, כי על חברת הבת להקצות מניות נוספות בהתאם להפרש בין שווי נכס המקרקעין המעודכן (כפי שנקבע על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין) לבין שווי נכס המקרקעין שעל פיו הוקצו המניות במועד ההעברה. זאת, בהתאם להוראות סעיף 104א(א)(3) לפקודה.*

* סעיף זה קובע, כי "היחס בין שווי השוק של הזכויות שהוקצו למעביר לבין שווי השוק של כלל הזכויות בחברה מיד לאחר ההקצאה הוא כיחס שבין שווי השוק של הנכס המועבר לשווי השוק של החברה מיד לאחר ההעברה."

עוד נקבע בהחלטה, כי הקצאת המניות הנוספות תדוּוח לפקיד-השומה של חברת האם בהתאם להוראות סעיף 104ז לפקודה; וכי על המניות המוקצות הנוספות תחולנה הוראות סעיף 104ו לפקודה ובכלל זה יראו אותן כאילו הוקצו במועד ההעברה.


הכרה נוספת במטבעות דיגיטליים

שלשום (14.3.2021) פורסם ברשומות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון), התשפ"א-2021 ("הצו") (קישור לצו).

בגדרו של הצו, שייכנס לתוקפו בתוך 8 חודשים, הוסדרו הכְּלָלים הרלבנטיים למניעת וצמצום סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, לרבות לעניין זיהוי ואימות לקוחות, ביצוע הליכי "הכר את הלקוח", בדיקות נאותות ומקור כספים וכן העברת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

הצו אוצֵר בחוּבּו נפקות רבה לגבי מטבעות דיגיטליים, הן מבּחינת היכולת לספק שירות בתחום באופן אנונימי והן באשר לאפשרות להעביר את הכספים שמקורם בפעילות במטבעות כאמור לבנקים בישראל.


תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים

ביום 13.3.2021 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין צדק פיננסי (ע"ר).

עניינו של פסק-הדין בבקשה לאישור תובענה כייצוגית (לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006) שהגישה המבקשת, עמותה ציבורית, כנגד רשות המסים.

לטענת המבקשת, הכלי באמצעותו מבוצעת כיום ההשבה של המס שנגבה ביֶתֶר מנישומים שכירים על-ידי מעסיקיהם – הגשת בקשה להחזר באמצעות דו"ח שנתי – מעורר קושי ואינו מספק מענה הולם לעניין, שכּן נישומים רבים נמנעים מהגשת בקשות להחזרי מס.
לטענתה, על המשיבה לערוך בדיקה על-בסיס הנתונים המצויים בידיה ולבחון מי מהנישומים זכאי להחזר מס ששולם ביֶתֶר, וזאת אף ללא הגשת דו"ח ייעודי בעניין זה.

המשיבה, לעומת זאת, הִבהירה, כי היא אינה חולקת על זכותם של נישומים, לרבות שכירים, לקבל החזר מס בגין מס שנוכה מהם במקור ביֶתֶר, אך החזר המס הוא עניין פרטני ויכול להיעשות רק לאחַר הגשת דו"ח שנתי על-ידי הנישום ובדיקת נתוניו האישיים.
בהתאם, טענה המשיב, כי עניינה של הבקשה הוא באשר לאופן ההשבה (להבדיל מעצם ההשבה) וממילא אין מדובר בנושא המתאים להתנהל כהליך ייצוגי, מה גם שלא מתקיימים בנסיבות העניין התנאים הנדרשים על-פי דין לאישור התובענה כייצוגית.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית (קישור לפסק-הדין).

לאחַר שניתח את הכְּלָלים המנויים בחוק תובענות ייצוגיות באשר להגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, הִבהיר השופט בורנשטין, כי תובענה ייצוגית כנגד רשות לפי פרט 11 לחוק נועדה למצבים שבהם נגבה מס שלא כדין שהרשות נמנעת מלהשיבו ולא למצבים שבהם קיימת לנישום טרוניה באשר לאופן ההשבה ובכלל זאת העניין דנא שעניינו בפרשנותו של סעיף 160 לפקודת מס הכנסה.

השופט בורנשטין הוסיף וציין, תוך שהוא מַפנה, בין היתר, להלכות בעניין הד הקריות (ע"א 438/90) ובעניין שחר (ע"א 3602/97), כי גם לגופו של עניין הוא לא מצא ממש בטענת המבקשת באשר לפרשנות סעיף 160 לפקודה.

למעלה מן הצורך, הוסיף השופט וקבע, כי למרות שתנאי לאישורה של תובענה כייצוגית הוא כי למבקש קמה עילת תביעה אישית, טענת המבקשת לפיה קיים קושי במציאת תובע ייצוגי בשר ודם לא נתמכה בתשתית ראייתית מינימלית ולמעשה הרושם המתקבל הוא כי נוח היה לגורמים העומדים מאחורי המבקשת להגיש את הבקשה לאישור בדרך זו.
בנוסף, ציין השופט בורנשטין, תוך שהוא נדרש להחלטת בית-המשפט העליון בעניין נוקראי (עע"מ 6889/19), כי השימוש בארגון כתחליף לתובע ייצוגי בשר ודם (שאפשרי מכוח סעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות) ראוי שיאושר אך במשורה, במיוחד בתובענה מהסוג דנן.


עיקול רכוש של עֵקב חוב של חֵברה בבעלות בן-הזוג

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אולגה מלוייב.

עניינו של פסק-הדין בתביעה למתן פסק-דין הצהרתי שהגישה מלוייב שלפיו מקרקעין, כספים בחשבון בנק ורכב הרשומים כולם על שמה, ואשר עוקלו ונתפסו על-ידי הנתבע, ממונה מע"מ באר-שבע, בגין חוב של חברת סיף מתכות בע"מ* אשר בבעלותו וניהולו של בן-זוגה של התובעת (ידועים בציבור), עוקלו שלא כדין ושלא בסמכות והתובעת אינה חייבת בחוב שבגינו ננקטו הליכי הגבייה ביחס לנכסים האמורים.

* המדובר בחוב של חברה אחרת בשם אלשורוק בע"מ אשר בעקבות סגירתה יוחס לחברת סיף מתכות בע"מ, וזאת על-פי סעיף 106 לחוק מע"מ. ראו לעניין זה את מבזק מס' 1709 מיום 2.5.2018.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ג' גדעון, דחה את התביעה בהתייחס למגרש ולכספים שבחשבון הבנק וקיבל את התביעה ביחס לרכב (קישור לפסק-הדין).


טענות חדשות בבקשת רשות ערעור על הרשעה בפלילים

ביום 10.3.3021 פורסמה החלטתו של בית-המשפט העליון בבקשת רשות הערעור שהגיש מר עלי יגמור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים, שבגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית-משפט השלום בירושלים.

נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן המייחֵס לו ארבע עבירות מס אשר בוצעו בין השנים 2016–2017. המבקש הודה בעוּבדות כתב האישום המתוקן בדיון שהתקיים בבית-משפט השלום, אך בטרם הורשע בעובדותיו תוקן כתב האישום בהסכמה פעם נוספת, כך שיכלול שתי עבירות מס שביצע המבקש בשנת 2018. על רקע זה, הורשע המבקש בשש עבירות של אי-הגשת דוח במועד לפי סעיפים 216(4) ו-222(א) ואחריות מנהלים לפי סעיף 224א לפקודת מס הכנסה.

בית-משפט השלום עמד בגזר דינו על חומרת העבירוֹת בהן הורשע המבקש וגזר עליו עונשים של 8 חודשי מאסר בפועל; 7 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה מסוג "פשע" לפי חוק מע"מ או פקודת מס הכנסה, למשך 3 שנים; 4 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה מסוג "עוון" לפי חוק מע"מ או פקודת מס הכנסה, למשך 3 שנים; קנס בסך 20,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו; והתחייבות בשם החברות אותן ניהל בתקופת כתב האישום המתוקן, שלא לעבור כל עבירה לפי חוק מע"מ או פקודת מס הכנסה, למשך 3 שנים.

ערעור המבקש על הכרעת הדין ועל גזר הדין נדחה בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי.
אשר להכרעת הדין, נדחתה טענת המבקש לפיה הוא לא הודה בעבירות המתוארות בכתב האישום המתוקן לשנת 2018. נקבע, כי טענה זו נטענה לראשונה בערעור, ובלי שהועלו הסתייגויות כלשהן מהכרעת הדין בעת הדיון בבית-המשפט המחוזי; וכי לגופו של עניין, כתב האישום תוקן בהסכמה, ואילו "עיון בפרוטוקול מעלה כי למעשה ההסכמה בעת התיקון הייתה כי ההודאה תחול גם על כתב האישום המתוקן".
בהתייחס לגזר הדין, נקבע, כי אין להתערב בעונשו של המבקש, אשר אינו חורג לחומרא מהענישה הנוהגת ביחס לעבירות דומות – וזאת בפרט בשים לב לכך שטרם הוסרו מחדלי כתב האישום.

מכאן בקשת רשות הערעור, בגדרהּ טוען המבקש, כי כתב האישום המתוקן שבעובדותיו הורשע לא הוקרא לו כדין, ולפיכך לא ניתן היה להרשיעו על-פי הודאתו בשתיים מתוך שש העבירות שבהן הורשע.
עוד טוען המבקש, לראשונה, כי הוא בעל שליטה בסיסית בלבד בשפה העברית, ועל-כן ראוי היה למַנות עבורו מתורגמן במהלך הדיונים בעניינו.

בית-המשפט העליון, מפי השופט י' אלרון, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).

השופט אלרון חזר על ההלכה לפיה רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק במקרים שבהם מתעוררת סוגיה משפטית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או כאשר קיים חשש ממשי לעיוות דין או אי-צדק קיצוני שנגרם למבקש וכי רשות ערעור על חומרת העונש תינתן במקרים חריגים, שבהם העונש שנגזר על המבקש סוטה בצורה מהותית ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים.
לדבריו, הבקשה דנן אינה נמנית עם מקרים חריגים אלה.

השופט הוסיף וקבע, כי עיון בפרוטוקול הדיון בבית-המשפט המחוזי מלמד כי כתב האישום תוקן לבקשת בא-כוח המבקש, וממילא ישנו קושי בטענת המבקש, שהועלתה לראשונה בערעור, כי לא הבין את האישומים כלפיו וכי לא היה בדעתו להודות בשתי העבירות שנטען כי ביצע בשנת 2018.
עוד קבע השופט, כי אפילו הייתה מתקבלת טענת המבקש בעניין זה, והרשעתו הייתה חלה לגבי ארבע העבירות שביצע עובר לשנת 2018 בלבד, לא היה בכך כדי להביא לשינוי בעונשו, אשר קל ביחס לענישה הנוהגת. שכּן, יש לנקוט בענישה ממשית ומרתיעה בגין עבירות מס – בין היתר לאור הנזק הרב שעבירות אלו מסיבות לקופה הציבורית תוך פגיעה בשוויון בנטל; הקלות היחסית שבה ניתן לבצען; והקושי שבחשיפתן.

באשר לטענת המבקש בדבר הצורך במתורגמן, קבע השופט אלרון כי זו נטענה לראשונה במסגרת הבקשה דנן, וממילא אף אין בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור בנסיבות המקרה.