לוגו אלכס שפירא ושות׳

Relocation וטופס הצהרת תושבוּת | תשלום מס בגין שנת-המס 2020 | דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון | תקנות דולריות | לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה | פעילות בתחום הפינטק | היטל עובדים זרים בחקלאות | חוזרים/פסיקה בביטוח לאומי

17/01/2021

Relocation וטופס הצהרת תושבוּת

כידוע, ההגדרה הנוכחית של המונח "תושב ישראל" לגבי יחיד משתיתה את מקום מושבו של יחיד על עקרון מרכז החיים. זאת, בהתחשב במספר מבחנים מהותיים: קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלוֹ ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלוֹ ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים.
בנוסף, נקבעו בהגדרה שתי חזקות ניתנות לסתירה לפיהן מרכז חייו של היחיד בשנת-המס הוא בישראל: האחת – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 183 ימים או יותר;* השנייה – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

* יצוין, כי שהות העולה על 183 יום בתוך תקופה של 12 חודשים בשתי שנות-מס אינה הופכת בהכרח את הנישום לתושב ישראל, שכּן "שנת מס" כוללת את התקופה שבין 1.1 לבין 31.12. כלומר, אם במהלך התקופה שבין 1.1 לבין 31.12 לא יִשהה הנישום בישראל במשך 183 יום או יותר, לא תחול לגביו אותה חזקה שכּן בכל שנת-המס שהה בישראל תקופה הקצרה מ-183 יום. כך, למשל, שהות בישראל מיום 15.7 בשנת-המס עד ליום 15.5 בשנת-המס שלאחריה אינה עונה לתנאי אותה חזקה.

מהאמור עולה, כי יחיד תושב ישראל המבקש להגר למדינה זרה והחפץ להיחשב לתושב חוץ בשנת-המס 2021 (השנה הנוכחית), ייטיב לעשות אם יקפיד לעזוב את ישראל עד ליום 29.1.2021,* אחרת ייתכן ותחול לגביו החזקה השנייה דלעיל (הניתנת לסתירה), לפיה הוא נחשב לתושב ישראל.

* למותר לציין, כי בְּשל מגיפת הקורונה עלול להתעורר קושי רב בעזיבה, בין אם בְּשל דחייה בקבלת ויזה למדינה הזרה, עיכוב באיתור ורכישת בית מגורים כמו גם רישום של הילדים למוסדות חינוך וכו'.

אכן, במסגרת תיקון 168, תוקנה הגדרת המונח "תושב חוץ", וזו כוללת, למן התיקון, לא רק את מי שאינו תושב ישראל, אלא גם יחיד ששהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת-המס ובשנת-המס שלאחריה וכן שמרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות-המס שלאחַר שנות-המס האמורות ("חלופת 4 השנים"). כלומר, יחיד שייצא מישראל בשנת-המס 2021 ובמשך 2021 ו-2022 יִשהה בחו"ל 183 ימים לפחות (בכל שנה), וימשיך לשהוֹת בחו"ל גם בשנות-המס 2023 וב-2024 כשמרכז חייו בשנים אלו (2023 ו-2024) יהיה מחוץ לישראל, ייחשב לתושב-חוץ רטרואקטיבית מיום עזיבתו את ישראל. זאת, אף אם בשנות-המס 2021 ו-2022 מרכז חייו עדיין נותר בישראל.
עם זאת, באותם מקרים בהם קיים חשש שלא ניתן יהיה ליישם את חלופת 4 השנים (כמשמעותה לעיל), כגון: אם היחיד עתיד לשהוֹת בחו"ל פחות מ-183 ימים בשנת-המס 2021 או 2022 וכו', יש לשקוֹל לעזוב את ישראל עד ליום 29.1.2021.

בכל מקרה, על יחיד השוקל לבצע Relocation לבחון את מִכלוֹל השלכות המס הגלומות בהגירתו למדינה הזרה, לרבות שאלת חבותו במס יציאה.* 

* ההוראות שעניינן במס יציאה קבועות בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה. רשות המסים פועלת לתקן את ההוראות האמורות.

בהמשך לכך, נבקש להזכיר, כי במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 223), התשע"ו-2016 ("התיקון"(קישור לתיקון) הורחבה רשימת החייבים בהגשת דו"ח שנתי לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה כך, ובין היתר, ש​יחיד שמתקיימת בו החֲזָקה הקבועה בפסקה (א)(2) להגדרת "'תושב ישראל' או 'תושב'" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה ("חזקת הימים") ולטענת היחיד היא נסתרת – חייב להגיש דו"ח המפַרט את העוּבדות שעליהן מבוססת טענתו בלבד שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו (אם יש כאלה).*

* הוראה זו לא תחול על בן-זוגו וילדיו של יחיד כאמור, על יחיד שמתקיים לגבי האמור בסיפא של פסקה (א)(4) להגדרת "'תושב ישראל' או 'תושב'" שבסעיף 1 לפקודה (דהיינו, יחיד ששר האוצר קבע, כי לא יראו אותו כתושב ישראל על אף שלפי פסקאות (1) או (2) להגדרה יש לראוֹת בו תושב ישראל) ועל עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א לפקודה. 
כמו-כן, אין בהוראה זו כדי לגרוֹע מחובת הדיווח החָלה על יחיד תושב-חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת-המס (והקבועה בסעיף 131(א)(4) לפקודה). כלומר, גם אם היחיד טוען, כי הוא תושב-חוץ, הוא יהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי לגבי הכנסתו החייבת במס בישראל.

בהקשר זה, נבקש להפנות את תשומת לבכם לטופס 1348 שכותרתו "הצהרת תושבות" והמהווה נספח לדו"ח השנתי.*

* במקביל, נוספה בטופס 1301 (קישור לטופס) ההצהרה הבאה: "אינני תושב ישראל אך מתקיימת לגבי 'חזקת ימי שהייה בישראל' הנסתרת על-ידי ואני חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131(5ה) לפקודה. מצ"ב טופס 1348."

במסגרת הטופס יש למלא את מספר ימי השהִייה של היחיד בישראל בשנת-המס, בשנת-המס שקָדמה לשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לשנת-המס.
בנוסף, יש לציין בטופס את מדינת תושבותו של היחיד בשנת-המס ולצרף אישור תושבוּת.
כמו-כן, יש לענות על 26 שאלות ולצרף הסבר מילולי (בצירוף אסמכתאות) להצהרה.

למותר לציין, כי הצהרת התושבוּת אוצרת בחובה נפקויות רבות, וממילא מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בקשר לכך.


דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון

סוף חודש ינואר מתקרב ועִמו גם מועד הגשת הדיווח החצי-שנתי לרשויות המס ותשלום המקדמות בגין רווחים בשוק ההון.

החובה להגיש דיווח חצי-שנתי ולשלם מקדמות מוטלת על משקיעים שצברו רווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות בחודשים יולי-דצמבר 2020 ואשר הבנקים/ברוקרים שבאמצעותם הם ביצעו את המכירות לא ניכו מס במקור מאותם רווחים.

להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.


תשלום המס בגין שנת-המס 2020

ככלל, נישום מחויב בתשלום הפרשי הצמדה בצירוף ריבית בשיעור שנתי של 4% בגין חובו למס הכנסה, כאשר החבות בריבית והפרשי הצמדה כאמור נצברת מתום שנת-המס ואלה אינם מותרים בניכוי.

על-מנת להימנע מתשלום ריבית והפרשי הצמדה בגין החוב למס הכנסה (בגין שנת-המס 2020), רצוי לערוך חישוב של חבות המס המשוערת ולהשלים את ההפרש (ככל שקיים) בינהּ לבין המקדמות ששולמו בפועל.

לעניין זה נקבע, כי אם ההפרש ישולם עד ליום 31.1.2021, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממלוא הפרשי ההצמדה והריבית; אם ההפרש ישולם עד ליום 28.2.2021, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממחצית הפרשי ההצמדה והריבית; ואילו אם ההפרש ישולם עד ליום 31.3.2021, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר מרבע הפרשי ההצמדה והריבית.


תשלום המס בשיעור 10% על הכנסה מהשכרת דירה למגורים (בישראל) בשנת-המס 2020

במבזק המס מיום 15.10.2007 התייחסנו לתיקון 159 לפקודת מס הכנסה, בגדרוֹ תוקן מסלול המיסוי בשיעור 10% באופן כזה שתשלום המס (בשיעור 10%) על פיו יבוצע בתוך 30 ימים מתום שנת-המס ולא בתוך 30 ימים מיום קבלת ההכנסה.*

* אלא אם שילם בשנת-המס מקדמות על-חשבון המס (על-פי סעיף 175 לפקודת מס הכנסה).

נזכיר, כי מסלול המיסוי בשיעור 10% מעוּגן בהוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה.
לפי הוראות אלו, המס המוטל על דמי שכירות מהשכרת דירה/דירות המשַמשת/ות למגורים בישראל הינו בשיעור 10% ממחזוֹר ההכנסות. זאת, ללא מגבלה לגבי סכום דמי השכירות אך בתנאי שמדובר בהכנסה שאינה נחשבת להכנסה מעסק.
ברם, משכיר הבוחר במסלול זה אינו זכאי לנַכּוֹת פחת או הפחתה אחרת בְּשל הדירה או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות. כמו-כן, הוא אינו זכאי לקיזוזים (כגון: הפסדים), זיכויים (כגון: נקודות זיכוי) או לפטוֹרים (כגון: הפטוֹר ממס לנכה) מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החָל עליה.
עוד יצוין, כי בעת מכירת הדירה, עלותה לצורך חישוב השבח עליו מוטל מס שבח (אם וככל שהמוֹכר לא זכאי לפטוֹר ממס כאמור) תהיה בניכוי הסכום המירבי של הפְּחָת או ההפחתה שהיה ניתן לנַכּותו לפי כל דין אילולא נבחר מסלול זה לתקופה שבהּ שילם היחיד מס כאמור במסלול זה (כלומר, השבח יוגדל).

כאמור, במסלול זה, על היחיד לשלם לפקיד-השומה את המס החָל על ההכנסה מדמי השכירות תוך 30 ימים מתום שנת-המס אלא אם שילם בשנת-המס מקדמות על-חשבון המס.
לאור האמור, על משכירי דירות שבוחרים במסלול ה-10%, לשלם לא יאוחר מיום 31.1.2021 את המס כאמור, וזאת בגין דמי השכירות שקיבלו מהשכרת דירת/דירות מגורים בישראל בשנת-המס 2020.*

* יצוין מיד, כי תשלום המס במועדים כאמור אינו מהווה, לדעתנו, תנאי לזכאות לשיעור המס של 10%. ראו בהקשר זה, ע"מ (י-ם) 403/10 מאיר נ' פקיד שומה ירושלים 1 (קישור לפסק-הדין).**
** למַעבר למבזק בעניין פסק-הדין האמור, לחצו כאן.

נזכיר, כי קיימים שני מסלולי מיסוי נוספים ליחיד המשכיר דירות למגורים בישראל: מסלול הפטוֹר ממס; ומסלול המיסוי הרגיל. 

להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.


החלת התקנות הדולריות

נבקש להזכירכם, כי תאגיד הזכאי לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות* ("תאגיד דולרי") חייב להגיש בתוך 30 יום מתחילת שנת-המס (דהיינו, עד ליום 30.1.2021) בקשה לפקיד-השומה להחיל את הוראות התקנות האמורות.**

* תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של חברות בהשקעת חוץ ושל שותפויות מסויימות וקביעת הכנסתן החייבת), התשמ"ו-1986.
** תאגיד דולרי שהתאגד/יתאגד בשנת-המס 2021 ויחל פעילותו במהלך שנת-המס האמורה יוכל, בהתאם לפרסומי רשות המסים, להגיש בקשה לפקיד-השומה להחיל את הוראות התקנות הדולריות בתוך 90 יום ממועד התאגדותו.

בטרם הגשת הבקשה, יש לבחון את השלכות המס השונות הגלומות בהחלת התקנות הדולריות.
זאת, תוך התחשבות, בין היתר, במבנה ההון של התאגיד הדולרי ובמגמת השינוי ביחס בין שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל לבין שיעור השינוי בשער החליפין של הדולר.

יצוין, כי תאגיד דולרי לא יהיה רשאי לחזור בו מבחירתו לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות לפני תום שלוש שנים מתחילת שנת-המס שבהּ הֵחל בניהול פנקסי חשבונות לפי הוראות תקנות אלו.
בנוסף, תאגיד דולרי שחזר בו מבחירתו לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות או שחדל להיחשב לתאגיד כאמור, לא יוכל לשוב ולבחור לנהל את פנקסי חשבונותיו לפי התקנות הדולריות לפני שחָלפו שלוש שנים מתום שנת-המס שבהּ חזר/חדל כאמור.


לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה

רשות המסים פרסמה את לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת-המס 2021 (קישור ללוח).

במסגרת הלוח נכללים, בין היתר, הסכומים המתואמים לשנת-המס 2021, סכומי שווי השימוש, תקרות ההכנסה ושיעורי ההנחה בישובים מוטבים ורשימתם, דוגמות למתן נקודות זיכוי על-פי מצב משפחתי ועוד.


פעילות בתחום הפינטק

נבקש לעדכנכם בדבר פרסום הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א-2021 ("הצעת החוק"), בגדרהּ מוצע ליצוֹר מסגרת אסדרה שתותאם לתחום הפינטק ושתאפשר לחברות בתחום זה לפעול בישראל.
זאת, בהמשך להמלצות הצוות הבין משרדי שמוּנה בנושא זה בחודש ינואר 2018 על-ידי שר האוצר דאז, מר משה כחלון.*

* למַעבר להמלצות הצוות, לחצו כאן.

להורדת הצעת החוק, לחצו כאן.


היטל עובדים זרים בחקלאות

מבוא

כזכור, חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס"ג-2003 קובע, בסעיף 45 שבו, כי מעסיק חייב בתשלום היטל על העסקת עובד זר בשיעור של 20% מסך כל ההכנסה ששילם לעובד הזר בשנת מס מסוימת.
עם זאת, אותו סעיף 45 קובע, כי אם העובד הזר מועסק לפי היתר להעסקת עובד זר בענפים מסוימים המפורטים בסעיף, יהיה שיעור ההיטל נמוך מ-20% ובענף החקלאות הוא יעמוד על 10%.

ביום 11.2.2016 פורסם ברשומות חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ו-2016 ("הוראת השעה") (קישור להוראת השעה).

בגדרהּ של הוראת השעה נקבע, כי בתקופה שמיום 1.1.2016 ועד ליום 31.12.2020 ההיטל על עובדים זרים המועסקים בענף החקלאות יהיה בשיעור 0%. 

התיקון הנוסף

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי פורסם ברשומות  חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"א-2021 ("התיקון הנוסף"(קישור לתיקון הנוסף).

בגדרו של התיקון הנוסף נקבע, כי הוראת השעה תוארך, כך ששיעור ההיטל על עובדים זרים המועסקים בענף החקלאות ימשיך לעמוֹד על 0% לשנתיים נוספות, דהיינו עד ליום 31.12.2022.

נזכיר, כי ביום 4.8.2020, וכפי שדיווחנו במסגרת מבזק מס' 1868 (קישור למבזק), ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעורים שהוגשו על-ידי בית אבות שלמה המלך בע"מפקיד-שומה רחובות (על פסקי-הדין בעניין טומי ווש בע"מ ובעניין אי.אם.שגב תעשיות בע"מ)דב שמירה ניקיון וכח אדם בע"מעמי תעשיות אלומיניום בע"מ ואר.טו.אם קורפוראשיין בע"מ.
בית-המשפט העליון, מפי השופט י' עמית (בהסכמת השופטים נ' סולברג ו-ע' ברון), דחה את הערעורים בעניין אר.טו.אם קורפוראשיין בע"מ ובעניין בית אבות שלמה המלך בע"מ אך קיבל את הערעורים האחרים במובן זה שיחול היטל מופחת לגבי העסקת עובדים מסתננים בענפים המועדפים.


חוזרים ופסיקה בביטוח לאומי

חוזרים חדשים

פורסמו שלושה חוזרים חדשים על-ידי אגף הגבייה במוסד לביטוח לאומי:
- חוזר מס' 1491 שעניינו בשינוי בתשלום דמי ביטוח לאומי/בריאות לשנת 2021 (קישור לחוזר);
- חוזר מס' 1455 שעניינו בתשלום מקדמות לעצמאים לשנת 2021 (קישור לחוזר);
- חוזר מס' 1456 שעניינו במקדמות דמי ביטוח לתלמידים ולמי שאינם עובדים וללא הכנסות (קישור לחוזר).

שווי שימוש

לאחרונה ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין ברלניר מעליות בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בשני ערעורים שנדונו במאוחד – ערעור המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") וערעור ברלניר מעליות בע"מ ("החברה") – על החלטת ועדת השומה שקבעה את גובה דמי הביטוח הלאומי שעל החברה לשלם בגין שווי שימוש של עובדיה ברכבי השירות שלה.
זאת, בעקבות ביקורת ניכויים שעָרך המל"ל לחברה לשנים 2003–2009 שבגדרהּ מצא המל"ל לחייבהּ, בין היתר, בגין שווי השימוש ברכבי השירות כאמור.

ועדת השומה הגיעה למסקנה שיש לזקוֹף הכנסה לעובדי החברה בגין שווי השימוש ברכבי השירות שהועמדו עבורם.
רכבי השירות, קבעה הוועדה, הוצמדו לעובדים והם אינם בגֶדר רכבים תפעוליים. 
לצד זאת, הוועדה הכירה בכך שרכבי השירות אינם עשויים לשַמש את צרכיהם הפרטיים של העובדים אלא במידה מועטה ועל-כן היא החליטה לנקוט בדרך ביניים ולייחֵס לעובדים שווי שימוש חלקי, בגובה 50% בלבד.
הוועדה ציינה שהיא העמידה את שווי השימוש בגובה 50% בלבד, שכּן החברה לא הוכיחה את טיב השימוש בכל אחד ואחד מרכבי השירות שברשותה על-ידי עובדיה.

בית-הדין (השופטת י' מזרחי לוי, נציג ציבור (עובדים) מר א' אופיר ונציג ציבור (מעסיקים) מר ד' הרפז) קיבל את הערעור של המל"ל ודחה את ערעור החברה (קישור לפסק-הדין).

בית-הדין קבע – תוך שהוא מתייחס, בין היתר, לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין חכם את אור-זך עורכי דין (ע"א 4096/18)* – כי אין אפשרות לקבוֹע שווי שימוש חלקִי, וזאת גם על-פי תקנות שווי שימוש ברכב.**

* למַעבר למבזק בנושא פסק-הדין האמור, לחצו כאן.
** תקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב), התשמ"ז-1987.

עוד נקבע, כי הרכבים הוצמדו לעובדים והועמדו לרשותם ועל-כן אין מדובר ברכבים תפעוליים.