לוגו אלכס שפירא ושות׳

היטל עובדים זרים – סוף פסוק; מחיקת טענה חדשה של מנהל מע"מ מכתב תשובה בערעור; בקשה לפסילת שופט; חשבוניות פיקטיביות; החזר מקדמות ינואר ופברואר 2020; נוהל מתן ארכות לדו"חות 2019; רישום ותיעוד מענקי הסיוע

05/08/2020

החזר מקדמות מס הכנסה ששולמו בגין החודשים ינואר ופברואר 2020 

במבזק האחרון דיווחנו, בין היתר, על פרסום חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 ("החוק"(קישור לחוק).

כפי שציינו במבזק האמור, החוק כולל מספר הוראות ובכללן אלו הקובעות החזר מקדמות מס הכנסה ששולמו בגין החודשים ינואר ופברואר 2020.*

* ראו סעיף 29 לחוק, המהווה תיקון עקיף (מס' 254) לפקודת מס הכנסה.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה באתר האינטרנט של רשות המסים (קישור לפרסום) הודעה בעניין זה, כדלקמן:

"עד לתיקון החוק, לא ניתן היה להשיב תשלומי מקדמות, אלא רק בתום שנת המס ולאחר הגשת הדוח השנתי. בהתאם לחקיקה שאושרה, סכומי מקדמות אשר שולמו על ידי נישומים בגין חודשים ינואר ופברואר 2020, יוחזרו להם במלואם או בחלקם, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי המס אשר הנישום עשוי להיות חייב בו לשנת 2020, יהיה פחות מסכום המקדמות שהוא חייב בו לשנה זו. 
החל מהיום, מייצגים מקושרים יכולים להגיש את הבקשה עבור לקוחותיהם במערכת המייצגים בשאילתא ייעודית שפותחה לנושא במערך מס הכנסה (שאילתא 428). נישומים שאינם מיוצגים יכולים להגיש את הבקשה להחזר המקדמות, למשרד השומה בו מתנהל תיקם, באמצעות מערכת הפניות לציבור באתר הרשות ולהצהיר כי ההחזר מתבקש בשל פגיעה בהכנסותיהם בשל נגיף הקורונה. ניתן להגיש בקשה פעם אחת בלבד, ולא יאוחר מה-29 לספטמבר 2020.
ההחזר יינתן לבקשת משלם המקדמה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, בהתאם לקבוע בחוק ומותנה, בין היתר, בהגשת כל דוחות המקדמות לתקופות שקדמו למועד הגשת הבקשה, ובניהול ספרים על פי דין. פקיד השומה ייתן החלטתו בבקשה בתוך 60 יום ממועד הגשתה."

עוד בעניין זה, ראו את מכתבה של גב' זילפה גלינדוס (סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגביה ברשות המסים) לרו"ח איריס שטרק נשיאת לשכת רואי חשבון.
למַעבר למכתב, לחצו כאן.


נוהל מתן ארכות להגשת הדו"חות לשנת-המס 2019

במבזק מס' 1798 מיום 1.7.2019 דיווחנו, בין היתר, על פרסום הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 9/2019 (קישור להוראה) בנושא "נוהל מתן ארכות להגשת דוחות מס הכנסה לשנת המס 2018", הכוללת, בין היתר, טבלה מרכזת המפרטת את מכסות ההגשה ולוחות הזמנים לצורך עמידה בהסדר האורכות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר מכתבו של מר שלמה אוחיון (סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים) בנושא נוהל מתן אורכות להגשת הדו"חות לשנת-המס 2019 (קישור למכתב).


רישום ותיעוד מענקי הסיוע לעצמאים ולעסקים

רשות המסים פרסמה באתר האינטרנט (קישור לפרסום) הבהרות לעניין רישום ותיעוד מענקי הסיוע לעצמאים ולעסקים.
וכך צוין שם:

"א. תקבול המענק אינו חייב בהוצאת חשבונית מס כאמור בסעיף 9א להוראות ניהול פנקסים. 
ב. יש להוציא קבלה על שם הלקוח: "רשות המסים" על סכום המענק על פי סעיף 5 להוראות למעט, מי שחלות עליו הוראות סעיף 19א(ד) להוראות ניהול פנקסים. את הקבלה אין צורך לשלוח ללקוח. 
ג. התקבול בגין המענק הסוציאלי (מענק סיוע לעצמאי ומענק סיוע לשכיר בעל שליטה) הינו הכנסה חייבת לפי הפקודה ואינו חייב  בביטוח לאומי (סעיף 18לה(א)) כמפורט בסעיף 16(א) לחוק מענק עבודה.
ד. התקבול בגין מענק ההוצאות הינו הכנסה חייבת לפי הפקודה וחייב בביטוח לאומי, אין הוראת חוק מקבילה כמו בסעיף 18לה(א)) למענק הסוציאלי המפנה לסעיף 16(א) לחוק מענק עבודה.
ה. אין לכלול את המענק בסכום המחזור לצורך מקדמות על פי סעיף 175(ב) לפקודה שכן, המענק אינו חלק ממחיר העסקאות.
ו. נבהיר כי הוצאת התיעוד מתייחסת לכל מי שחייב בתיעוד על פי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, ואינה מתייחסת לשכירים."


היטל עובדים זרים – סוף פסוק

כללי

במבזק מס' 1801 מיום 22.7.2019 התייחסנו, בין היתר, לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בית אבות שלמה המלך בע"מ.
לטענת המערערת, יש לפטוֹר אותה מתשלום היטל עובדים זרים לפי סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 ("החוק").* 

* סעיף זה קובע כדלקמן: "מעסיק חייב בהיטל בשיעור של 20% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס (בפרק זה – ההיטל) ואם העובד הזר מועסק על ידו לפי היתר להעסקת עובד זר בענפים אלה יהא שיעור ההיטל כמפורט להלן: בענף החקלאות – 10% [הוראת שעה: בתקופה שמיום 1.1.2016 עד יום 31.12.2020 יבוא: בענף החקלאות – 0%], ובענף המסעדות האתניות, בענף התעשייה או בענף הבניין – 15%."

זאת, מהטעם שהעובדים הזרים עָסקו בסיעוד ועל-כן הם נכנסים בגֶדר החריג הקבוע בסעיף 44(א)(3) לחוק הממעט מהגדרת "עובד זר", וכנגזר מכך גם מחובת תשלום ההיטל הקבוע בחוק, "עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי".

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין), תוך שהוא חוזר על נימוקיו בעניין מעונות יניב (קישור לפסק-הדין) ובעניין ביחד –​ עטרת אבות (קישור לפסק-הדין).*

* נזכיר, כי ביום 6.1.2020 התקיים בבית-המשפט העליון דיון בערעור שהוגש על-ידי מעונות יניב בע"מ ועל-ידי ביחד – עטרת אבות ועמל בשרון בע"מ, ובעקבות המלצת המותב (הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ח' מלצר והשופטת י' וילנר), חזרו בהן המערערות מערעורן וזה נמחק ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

במבזק מס' 1816 מיום 27.10.2019 דיווחנו אודות פרסומם של שני פסקי-דין נוספים בנושא שאלת החבות בהיטל עובדים זרים:

האחד, בעניין אר.טו.אם קורפוראשיין בע"מ (קישור לפסק-הדין).
בפסק-דין זה, דחה בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, את נסיונה של המעררת לאבחן את עניינה מהלכת סעד וכן דחה את טענתה, כי המפקח שהוציא את השומה אינו מוסמך להוציא שומת ניכויים (ראו פס' 9–36 לפסק-הדין), תוך שהוא מחיֵיב את המערערת בהוצאות בסך 45,000 ש"ח.

השני, בעניין עמי תעשיות אלומיניום בע"מ (קישור לפסק-הדין).
בפסק-דין זה, דחה בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, מפי השופטת י' ייטב, את טענת המערערת לפיה היא חייבת בתשלום היטל עובדים זרים בשיעור מופחת של 15% (במקום 20%) על-פי סעיף 45 לחוק הבראת כלכלת ישראל, באשר עובדים אלה עָסקו בתעשיה.
זאת, בדומה לעמדתו של השופט א' גורמן בפסק-הדין בעניין דב שמירה, ניקיון וכח אדם בע"מ* ובניגוד לעמדתו של השופט ד"ר ש' בורנשטין בפסק-הדין בעניין טומי ווש בע"מ.**

ע"מ 11654-01-18. למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
ע"מ 29283-08-16. למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

עם זאת, השופטת ייטב קיבלה את טענת המערערת לפיה יש לבטל את הקנס בשיעור 5% שהמשיב הטיל עליה בהתאם להוראות סעיף 191א לפקודת מס הכנסה.

בהמשך לכך, דיווחנו במסגרת מבזק מס' 1827 מיום 31.12.2019 אודות פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, בעניין אי.אם.שגב תעשיות בע"מ (קישור לפסק-הדין).
השופט בורנשטין נותר בעמדתו בעניין טומי ווש בע"מ וקבע, כי שיעור ההיטל החָל על העסקת העובדים הזרים על-ידי המערערת בענף התעשיה הינו 15% (כטענת המערערת) ולא 20% (כעמדת המשיב, פקיד-שומה רחובות).

מאוחר יותר, דיווחנו במסגרת מבזק מס' 1849 מיום 29.4.2020 אודות פסק-הדין של השופט ד"ר בורנשטין בעניין הומטק שרותי כח אדם בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בערעור לשנות-המס 2011–2014 הנוגע לשאלת חובתה של המערערת, חברה פרטית המספקת שירותי כוח אדם לחברות בענפי התעשייה והבניין, לשאת בתשלום היטל עובדים זרים.
השופט ד"ר בורנשטין קיבל את הערעור בחלקו (קישור לפסק-הדין).
השופט דחה את עמדת המערערת באשר לאי-חבותה בהיטל עובדים זרים, תוך שהוא קובע, כי העובדה שהממשלה החליטה להעניק למסתננים רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 מטעמים הומינטריים כבר עמדה לנגד עיני בית-המשפט העליון בעניין סעד; וכי הגם שבאותו שלב ניתן מעמד זה רק ל-200 מסתננים ורק לאחר מכן ניתן ל-600 נוספים, אין בכך משום "התפתחות" שמצדיקה לערוך איזו הבחנה בין ההלכה שנקבעה בעניין סעד לבין המסקנה אליה יש להגיע עתה.
עם זאת, השופט בורנשטין קיבל את טענתה החלופית של המערערת לפיה היות שעובדיה עוסקים בענף הבנייה והתעשייה, יש להטיל עליה היטל בשיעור של 15% ולא 20%.
זאת, בהתאם לעמדתו בעניין טומי ווש בע"מ ובעניין אי.אם.שגב תעשיות בע"מ, שצוינו לעיל.

פסק-הדין של בית-המשפט העליון

אתמול (4.8.2020) ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעורים שהוגשו על-ידי בית אבות שלמה המלך בע"מפקיד-שומה רחובות (על פסקי-הדין בעניין טומי ווש בע"מ ובעניין אי.אם.שגב תעשיות בע"מ)דב שמירה ניקיון וכח אדם בע"מעמי תעשיות אלומיניום בע"מ ואר.טו.אם קורפוראשיין בע"מ.

בית-המשפט העליון, מפי השופט י' עמית (בהסכמת השופטים נ' סולברג ו-ע' ברון), דחה את הערעורים בעניין אר.טו.אם קורפוראשיין בע"מ ובעניין בית אבות שלמה המלך בע"מ וקיבל את הערעורים האחרים במובן זה שיחול היטל מופחת לגבי העסקת עובדים מסתננים בענפים המועדפים, ולכן הערעור בעניין דב שמירה, ניקיון וכח אדם בע"מ התקבל אך באופן חלקי לגבי ענפים מועדפים אלה להבדיל מענף הסיעוד (קישור לפסק-הדין).


מחיקת טענה חדשה של מנהל מע"מ מכתב תשובה בערעור

ביום א' (2.8.2020) ניתנה החלטה חשובה של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב באשר לטענה חדשה שהעלה מנהל מע"מ בכתב התשובה שהגיש במסגרת ערעורה של דריה אנרגיה בע"מ.

בתמצית נציין, כי עניינו של הערעור בשאלת חבותה של המערערת במע"מ בגין כספים שקיבלה במסגרת הסכם פשרה ("סכום הפשרה") שנחתם בינה לבין תאגידים בקבוצת אלסטום (Alstom) העולמית, וזאת בעקבות תביעה שהגישה המערערת כנגדם לתשלום התמורה המגיעה לה בגין שירותים שנתנה להם.
לשיטת המערערת, סכום הפשרה חייב במע"מ בשיעור אפס בהתאם להוראות סעיפים 30(א)(5) ו-(7) לחוק מע"מ.
לעומת זאת, המשיב גרס, כי סכום הפשרה אינו נכלל בגֶדר אותן הוראות.
כנדרש בערעורי מע"מ, המשיב הגיש כתב תשובה ובו נטען לראשונה, כי אלסטום אינה נחשבת ל"תושב חוץ" משני טעמים שונים: האחד, בְּשל הנציגות שהיא הקימה בישראל שלא באמצעות המערערת; השני, בְּשל פעילות המערערת בישראל למען אלסטום.
לאור זאת, הגישה המערערת בקשה למחוק את הטענה האמורה.

בית-המשפט, מפי השופט ה' קירש, קיבל את הבקשה (קישור להחלטה).

השופט קירש ציין את החלטותיו של בית-המשפט העליון בעניין רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ (ע"א 1830/14) ובעניין אמיר יהושוע (רע"א 7034/19), כמו גם להחלטתו של השופט קירש בעניין יבדייב (ע"מ 29712-02-19), וקבע, כי הגם שההליך נמצא בשלב מקדמי וטרם הובאו ראיות מטעם הצדדים, קיימות סיבות כבדות משקל שלא להסכים להרחבת הדיון לנושא התושבוּת כפי שמנסה המשיב לעשות: 
ראשית, לא מדובר במקרה של הוספת ראיה (מסמך או עדוּת) להוכחת טענה קיימת ואף לא במקרה של הוספת נימוק משפטי גרידא, שכּן נושא התושבוּת הוא עניין מעורב של עובדה ומשפט והוספתו לדיון עשויה לשנות את פני ההליך ולהסיטו לכיוון אשר קודם לכן לא הועמד במחלוקת.
שנית, בנסיבות מקרה זה, אכן קיים היבט של פגיעה ב"תוקפו וחשיבותו של הליך ההשגה" (כאמור בעניין אמיר יהושוע).
שלישית, דומה כי בהליך דנן ממילא הסוגיה המרכזית היא תחולתה של סעיף 30(א)(5) סיפא ("מהווה חלק מערך הטובין") וכי נושא התושבוּת הוּסף על-ידי המשיב כבדרך אגב, וממילא מחיקת הטיעון לא תפגע פגיעה בלתי-מידתית במשיב ובזכותו להביא בפני בית-המשפט את עיקר עמדתו. 
רביעית, וחשוב בנסיבות העניין מכּל יתר השיקולים, טענת התושבוּת מועלית על-ידי המשיב לגבי צדדים שלישיים שאין להם חלק בדיון בהליך זה ויש לשעֵר כי מלוא המידע בנושא התושבוּת איננו נמצא אצל המערערת אלא בידי אלסטום המסוכסכת עם המערערת.

לאור האמור, קבע השופט קירש, כי בנסותו "להפעיל בעניין זה שיקול דעת מדוד ושכל ישר" (כאמור בעניין רובומטיקס), החליט לקבל את הבקשה ולמְנוע מהמשיב העלאת נושא התושבוּת בצומת זה של ההליכים. 

אין זה ברור בשלב זה האם מנהל מע"מ יגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית-המשפט העליון.
בכל מקרה, מדובר בהחלטה חשובה ביותר אשר רלבנטית מטבע הדברים גם באשר לזכאותם של הנישומים להעלות במסגרת הערעור טענות חדשות שלא נטענו על-ידיהם בשלב ההשגה (ניצחון פירוס?).


בקשה לפסילת שופט

אתמול (4.8.2020) ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, בעניין משה אריאל ולילך אריאל.

עניינה של ההחלטה בבקשה שהגישו המערערים לפסלות השופטת סרוסי מלשבת בגין בערעור שהגישו על שומת מס הכנסה שהוציא להם המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 4) ולפיה ההכנסה שנצמחה למערערת ממכירת דירה שקיבלה במתנה ("הדירה") מהווה הכנסה פירותית ולא הונית (כטענת המערערים).

המערערים משתיתים את בקשתם על הטענה כי השופטת סרוסי שימשה בשעתו כמנהלת משרד מיסוי מקרקעין תל-אביב (ולפני כן כיועצת משפטית של המשרד) שהוציא למערערת (לילך אריאל) שומת מס שבח לפיה היא אינה זכאית לפטוֹר ממס שבח במכירת הדירה מהטעם שהמימון לרכישתה ניתן למערערת כמתנה מאביה ושטרם חָלפה "תקופת הצינון" הנדרשת על-פי חוק מיסוי מקרקעין (הוראות סעיף 49ו לחוק) במקרה שכזה.*

* נזכיר, כי המערערת הגישה ערר על השומה האמורה** לוועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב והערר התקבל.***
** המערערת טענה, כי רכישת הדירה כלל לא מומנה במתנה, ולחלופין גם אם היא קיבלה סכום כסף במתנה מאביה, סכום זה היווה רק שליש ממחיר הרכישה, וממילא אין בסיס לשלילת הפטוֹר המבוקש. זאת, לאור הוראות סעיף 49ו שעניינן במי שקיבל "50% לפחות ממחיר הדירה במתנה".
*** ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ה' קירש (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח נ' הכהן וי' ביליצקי), קיבלה את הערר (קישור לפסק-הדין). השופט קירש בָּחן את השתלשלות העניין וקבע, כי אף אם ייקבע כי התשלום הראשון אכן התקבל כמתנה מאביה של העוררת הרי שמדובר בשליש בלבד מעלוּת הדירה, שכּן הוכח כי התשלום השני שולם מתוך תמורת הדירה ממכירתה לרוכשים. מכאן, שהוראות סעיף 49ו לחוק אינן ישימות במקרה דנן.

השופטת סרוסי דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).


חשבוניות פיקטיביות – חלק א

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין קלן הנדסה בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת על הודעת כפל-מס שהוציא המשיב (מנהל מע"מ – היחידה לפשיעה חמורה) מכוח סמכותו לפי סעיף 50(א1) לחוק מע"מ בְּשל ניכוי מס תשומות בגין חשבוניות פיקטיביות (לטענת המשיב) וכן על החלטת המשיב לפסוֹל את ספריה לשנים 2013–2015 מכוח סעיף 77(ב) לחוק מע"מ ולהשית עליה קנס בשיעור 1% מסך עסקאותיה מכוח סעיף 95 לחוק, וזאת בהתבסס על החלטת המשיב לפיה המערערת קיזזה מס תשומות שלא כדין, כאמור.

בית-המשפט, מפי ס' הנשיא השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).


חשבוניות פיקטיביות – חלק ב

פסק-דין נוסף של סגן הנשיא השופט ד"ר א' סטולר ניתן בערעור שהוגש על-ידי שרון יאיר.

גם בעניין זה, קבע המשיב, כי המערער קיזז מס תשומות בגין חשבוניות פיקטיביות, ובהתאם הוּצאה לו שומת תשומות, נפסלו ספריו והושת עליו קנס בגין אי-ניהול ספרים או בסטיה מהותית מכוח סעיף 95(א) לחוק מע"מ.

הערעור נדחה (קישור לפסק-הדין).