לוגו אלכס שפירא ושות׳

הפרשי שער שליליים שמקורם בפיקדון בנקאי בישראל בידי חברה; דו"ח סיכום פעילות החטיבה המקצועית לשנת 2019; תושבוּת לעניין ביטוח לאומי; עיכוב ביצוע פסק-דין ועדת-ערר מיסוי מקרקעין; חשבוניות פיקטיביות; מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה ועוד

01/07/2020

הפרשי שער שליליים שמקורם בפיקדון בנקאי בישראל בידי חברה

כידוע, השקעה בפיקדונות בנקאיים בידי חברה "רגילה" – דהיינו, חברה שאינה חברה משפחתית או חברת בית ("חברה") – אוצרת בחובּה חסרונות מס ובכלל זאת, חבות מלאה במס על התשׂואה הגלומה בפיקדונות, לרבות בגין הפרשי ההצמדה המשתלמים (ככל שמשתלמים) על הפיקדון ואי-זכאות לקזז הפסדי הון ממכירת נכסים אחרים כנגד התשׂואה האמורה (שכּן הפיקדון אינו נחשב ל"נייר ערך" כאמור בסעיף 92 לפקודה).

למרות זאת, חברות בוחרות לא אחת להשקיע את עודפיהן בפיקדונות בנקאיים, וזאת משיקולים לבר-מיסויים, כאשר במקרים רבים, ענייננו בפיקדונות בבנק בישראל הצמודים למטבע-חוץ או הנקובים במטבע כאמור.

בכתב העת "מיסים" שיצא לאור לאחרונה (כרך לד(1)), פורסם, בין היתר, מאמרנו בנושא תוצאות המס הגלומות בהשקעה של חברה בפיקדונות כאמור כאשר שערו של המטבע ירד בשנת-המס.

למַעבר למאמר, לחצו כאן.


דו"ח סיכום פעילות החטיבה המקצועית לשנת-המס 2019

פורסם דו"ח סיכום פעילות החטיבה המקצועית ברשות המסים בראשות רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות, לשנת-המס 2019 (קישור לדו"ח).*

* להורדת דו"ח סיכום פעילות החטיבה המקצועית לשנת-המס 2017 לחצו כאן.
להורדת דו"ח סיכום פעילות החטיבה המקצועית לשנת-המס 2018 לחצו כאן.

במסגרת הדו"ח, מפורטים הפרסומים המקצועיים (החלטות מיסוי, חוזרים, מסלולים ירוקים, טפסים וכו') שפורסמו על-ידי החטיבה המקצועית (יחד עם תמצית של פרסומים אלה וקישור מתאים) וכן חקיקה ופסיקה שלוּו על-ידי עובדי החטיבה, וזאת תוך חלוקה בין המחלקות השונות שבחטיבה.

בנוסף, כולל הדו"ח את פרטי עובדי החטיבה המקצועית ליצירת קשר (עמודים 1 ו-2).

תשומת לבכם, כי במסגרת הדוח מפורסמות גם פניות הבהרה, הנחיות והוראות נוהל בנושאים שונים וטיוטות של חוזרים מקצועיים שעד היום טרם פורסמו לכלל הציבור.


תושבוּת לעניין ביטוח לאומי

ביום 23.6.2020 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין גרוס.

עניינו של פסק-הדין בתביעה שהגישו בני-הזוג בנימין ומריסה גרוס כנגד המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") בנוגע לניתוק תושבותם מישראל והפיכתם לתושבי ארה"ב.

להלן תמצית העוּבדות הרלבנטיות למחלוקת:
ביום 20.6.2013 עזבו התובעים ושני ילדיהם את ישראל לטובת לימודי מידענות רפואית של בנימין (אזרח אמריקאי מלידה) בהרוורד (בוסטון) שבארה"ב (ילדם השלישי של בני-הזוג נולד בארה"ב בשנת 2017).
בשאלון המל"ל אותו מילאו ביום 13.6.2013 לא ציינו התובעים כי הם מבקשים לנתק את תושבותם והצהירו שם, כי מטרת נסיעתם ללימודים. באותו המועד, אף עדכנו את הוראת הקבע למל"ל לתשלום דמי ביטוח לאומי/בריאות.
בחודש אוקטובר 2014 הֵחלה מריסה לעבוד בארגון בשם "שותפות האומנות היהודית".
דירתם של התובעים בתל-אביב, בה התגוררו טרם המַעבר, נותרה בבעלותם המשותפת עד היום ומושכרת לצד שלישי בחוזה שכירות המתחדש כל שנה.
התובעים התגוררו בארה"ב בדירות ששכרו.
התובעים השאירו את חשבון הבנק שלהם פעיל ממנו שולמו התשלומים למל"ל ואל חשבון זה התקבלו גם דמי השכירות.
במשך השנים הגיעו התובעים לביקורים קצרים בארץ.
בסיום לימודי בנימין, סביב מאי-יוני 2015, החליטו התובעים, כך לטענתם, להישאר בארצות הברית דרך קבע.
ביום 3.8.2015 הֵחל בנימין לעבוד בבית חולים בבוסטון בתחום התמחותו.
ביום 6.1.2016 מכרו התובעים תיק ניירות-ערך שהוחזק במסגרת חשבון הבנק שלהם והסכום שהתקבל הועבר מחשבון הבנק.
עד ליום 30.9.2017 שילמו התובעים דמי ביטוח למל"ל מידי חודש בסדרו.
ביום 3.10.2017 הֵחל בנימין לעבוד במקום עבודה חדש.
ביום 14.11.2017 פנו התובעים אל המל"ל בבקשה לשלול מהם את תושבותם רטרואקטיבית משנת 2015.
ביום 27.11.2017 אישר המל"ל את הבקשה הָחל מיום 1.10.2017 ודחה את בקשת התובעים לשלול את התושבוּת מינואר 2015 ועד 30.9.2017.
על החלטה זו השיגו התובעים ביום 20.12.2017.
בחודש דצמבר 2017 קיבלה מריסה אזרחות אמריקאית.
בחודש ספטמבר 2018 חזרו התובעים לישראל דרך קבע.

בית-הדין, מפי השופטת ס' אלקאסם, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).

בראשית הדברים, סָקרה השופטת אלקאסם בקצרה את אופן קביעת התושבוּת לעניין ביטוח לאומי וציינה, כי יש להחיל את מבחן מרכז החיים כשמבחן זה נבדק לפי מירב הזיקות. מבחן זה מורכב מהיבט אובייקטיבי לפיו יש לבדוק היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבּחינה פיזית; והיבט סובייקטיבי הבוחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו.
נסיבות נוספות העשויות לעזור בבחינה כאמור, מהוות – הוסיפה השופטת וציינה, תוך שהיא מצטטת מעניין אביוב (דב"ע (ארצי) נו/286-0) – כוללות רכישת מקום מגורים בחוץ-לארץ על-ידי תושב ישראל, קבלת רישיון עבודה קבוע, עבודה במקום עבודה קבוע במשך פרק זמן משמעותי וניתוק של קשר כלכלי כלשהו עם ישראל.
עוד קבעה השופטת אלקאסם, כי בעניין עוויסאת (דב"ע (ארצי) 7-3/97) נקבע כי העובדה שאדם מחזיק בתעודת זהות ישראלית מַעבירה את הנטל להוכיח כי אותו אדם אינו תושב ישראל אל המל"ל, ועל-כן במקרה דנא ניתן לומר (לשיטתה), כי ההפך הוא הנכון, דהיינו שהתובעים מחזיקים בתעודת זהות ישראלית עליהם הנטל להוכיח כי אינם תושבי ישראל.

לגופו של עניין, קבעה השופטת אלקאסם, כי התובעים לא ניתקו את זיקתם ההדוקה לישראל, לא באופן אובייקטיבי ולא באופן סובייקטיבי.
כך, לדבריה, לגבי הפן האובייקטיבי התובעים חידשו בכל תקופת שהייתם בארה"ב את חוזה השכרת דירתם בתל-אביב והותירו למעשה את הפתח לחזרתם לדירה מבלי שיהיה חוזה שכירות ארוך טווח שיגביל אותם בתאריך החָזרה; חוזה השכרת הדירה בתל-אביב חוּדש ביום 21.6.2015 לשנה בלבד; בארה"ב הם התגוררו בדירות שכורות; התובעים דאגו להשאיר את הכיסוי הביטוחי לבנימין בתוקף, תוך שהם מקפידים לשלם את דמי הביטוח כסדרם מדי חודש בחודשו; במועד בו התקבלה, לשיטת התובעים, החלטתם הסופית להישאר בארה"ב, הם לא עשו מאום כדי לבטל את הוראת הקבע למל"ל ולא פנו לגורם כלשהו בעניין תושבותם; ובתקופה שלפני משלוח הבקשה לשלילת התושבוּת, בשלהי 2017, התובע חיפש עבודה בארה"ב ובמקביל לכך גם בישראל.
באשר לפן הסובייקטיבי, קבעה השופטת, כי התרשמה שהתובעים מעולם לא ויתרו על האפשרות לחזור לישראל ומכאן שיש להכיר בכך שמרכז חייהם של התובעים "היה גמיש ונע, ככל הנראה, וכוונתם נזילה בהתאם לנסיבות של התובע"; וכי הסיבה לבקשה לשלילת התושבוּת הייתה בעיקרה בְּשל המלצת רואה-החשבון של התובעים "ויותר בנוגע לשיקולי מיסוי ועלויות דמי ביטוח, ולא מתוך כוונה אמיתית לנתק את הזיקה לארץ".
עוד ציינה השופטת, כי בסופו של דבר, זמן קצר לאחַר בקשת התובעים לשלול את תושבתם הם חזרו ארצה, כך שניתן ללמוד שטיב מגוריהם בארה"ב היה זמני ללא כוונה אמיתית וכנה לנתק את זיקתם לארץ ולהעתיק את מרכז חייהם לארה"ב בקביעוּת.

לאור כל האמור, קבעה השופטת אלקאסם, כי התובעים שמרו על תושבותם בתקופה שבמחלוקת.

לבסוף, הוסיפה השופטת והעירה, כי "אין זה סביר כי תושב ישלם דמי ביטוח לנתבע משך שנים, ובסופה של התקופה, משלא חל כל אירוע ביטוחי, יבקש לשלול מעמדו וכתוצאה לקבל החזר על אותם דמי הביטוח ששילם. הדבר נוגד את יסוד שיטת הביטוח מעיקרה, בפרט כי מדובר בביטוח סוציאלי וערבות הדדית".

יש להניח (ולקוות), כי יוגש ערעור על פסק-הדין לבית-הדין הארצי לעבודה.


עיכוב ביצוע פסק-דין ועדת-ערר מיסוי מקרקעין

במבזק מס' 1817 מיום 5.11.2019 (קישור למבזק) נדרשנו, בין היתר, לפסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין שמואל יחזקאל וחברת נאג'י יחזקאל (1993), בגדרו דחתה הוועדה את הערר שהוגש על-ידיהם.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי על פסק-הדין הגישו העוררים ערעור לבית-המשפט העליון ובמקביל הגישו בקשה לעיכוב ביצוע של פסק-הדין.

בית-המשפט העליון, מפי השופט י' עמית, קיבל את בקשת עיכוב הביצוע ובתנאי שבתוך 60 ימים ישועבד ביתו של המבקש לטובת חוב המס למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין חיפה), עד להכרעה בערעור, כשהבית נקי מכל התחייבות או שעבוד אחרים (קישור להחלטה).


חשבוניות פיקטיביות

ביום א' (28.6.2020) פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין א. עדן פון תקשורת (2003) בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בשומת מס תשומות שהוציא המשיב (מנהל מע"מ ת"א 3) למערערת בְּשל חשבוניות בגין רכישת מכשירי טלפון ניידים ואשר לטענת המשיב הוצאו שלא כדין, אם משום שאין בבסיסן כל עסקה ואם משום שהן אינן משַקפות רכישת מכשירים מהחברות שעל-שמן הן הוצאו.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב בסך 40,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).


הטלת עצום כספי וקיזוז החזרי מס

במבזק מס' 1812 מיום 15.9.2019 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-משפט השלום בבאר-שבע בעניין הר שמש מושב שיתופי בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בתביעה כספית בסך 50,000 ש"ח שהגיש התובע, מושב שיתופי המעסיק עובדים, נגד מדינת ישראל (פקיד-שומה באר-שבע ומוקד הניכויים) בְּשל נזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהחלטת פקיד-השומה להטיל עליו עיצום כספי בהתאם לסעיף 195(ב) לפקודת מס הכנסה בְּשל אי-הגשת טופס 126 וכן מההחלטה לקזז החזרי מס המגיעים לו, וזאת, בניגוד לחוק לטענתו, ברשלנות ותוך הפרת חובה חקוקה.

בית-המשפט, מפי הרשמת הבכירה מ' חלפון-נזריאן, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ערעור שהגישה המבקשת על פסק-הדין נדחה על-ידי בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע ועל כך הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון שעניינה רק בהכרעתו של בית-המשפט המחוזי שלא לדון בסוגיית "חוקיות קיזוזי המיסים".

בית-המשפט העליון, מפי השופט ע' פוגלמן, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).


מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה

במבזק מס' 1848 מיום 26.4.2020 נדרשנו, בין היתר, לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה) (תיקון), התש"ף-2020 ("התיקון"(קישור לתיקון), בגדרו הוארכה התקופה הקובעת שנקבעה בתקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה), התש"ף-2020 ("התקנות") עד ליום 31.5.2020 וכן הוארכה התקופה המתייחסת לזכאות למענק בעד חודש אפריל 2020 מיום 19.4.2020 ליום 30.4.2020.*

* במקביל, נקבע, כי מי שהיה זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש אפריל 2020 לפי נוסחן המקורי של התקנות, לא תיפָגע זכאותו למענק כאמור בְּשל הארכת תקופת הזכאות, ואולם לא ישולם לאדם יותר ממענק הסתגלות מיוחד אחד בעד חודש אפריל 2020.

בנוסף, נקבעה בתיקון הוראה ביחס לתשלום מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מאי 2020.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסם ברשומות חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף קורונה החדש), התש"ף-2020 ("החוק") (קישור לחוק).

החוק מעגן למעשה בחקיקה ראשית, כהוראת-שעה, את ההוראות שעוגנו בתקנות, תוך שבנוסף נקבע מענק הסתגלות גם בגין החודשים יוני-אוגוסט 2020.