לוגו אלכס שפירא ושות׳

החלטות מיסוי חדשות; היטל עובדים זרים בסיעוד – סוף פסוק; שומה בעקבות חוסר סבירות עסקית; תיק עיזבון במשרד השומה; אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים; הפקדות מעסיק לקופ"ג לקצבה

07/01/2020

החלטות מיסוי חדשות

החטיבה המקצועית שברשות המיסים פרסמה שלוש החלטות מיסוי חדשות: שתי החלטות בנושא החוק לעידוד השקעות הון; והחלטה נוספת בנושא שינוי מבנה (פיצול).

החלטת מיסוי 2697/20 (החלטת מיסוי שלא בהסכם) (קישור להחלטה)

עניינה של ההחלטה בחברה תושבת ישראל ("החברה") העוסקת במפעלה שבאזור שאינו אזור פיתוח א' בפיתוח וייצור של מוצר ביטחוני המשמש רכיב ("הרכיב") המשולב במערכת כוללת ("המערכת") המיוצרת על-ידי לקוח של החברה במפעל שבבעלותו בישראל ("הלקוח") והוא זה שמוכר את המערכות ללקוחות הסופיים מחוץ לישראל ("לקוח הקצה").
החברה מהווה ספק של הלקוח והיא מייצרת את הרכיבים על-פי הזמנות מהלקוח, מַפקידה אצלו את תוכניות המקור של הרכיב ואחראית מולו לטיב ואיכות המוצר לרבות התקנה של הרכיב אצל הלקוח.
החברה אינה צד להסכמים, למו"מ ולתמחור המערכת מול לקוח הקצה וכל ההתקשרות של החברה נעשית רק מול הלקוח, כאשר המחיר של המערכת ללקוח הקצה אינו מחולק לרכיבים שונים אלא מתומחר כמכירת מערכת מלאה.
החברה פועלת מול הלקוח במטבע מקומי (ש"ח) וללא קשר למדינת היעד של לקוח הקצה ולמטבע בו נקבעת העִסקה בין הלקוח לבין לקוח הקצה.
הלקוח אינו מחויב (ובמקרים מסוימים גם אינו יכול) למסור לחברה את זהוּת לקוח הקצה, מחיר המערכת שנקבע עם לקוח הקצה ויתר פרטי העִסקה.

במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת החברה לראוֹת את המכירות המבוצעות באמצעות הלקוח כמכירות המבוצעות במישרין ללקוח הקצה על-ידי מפעל החברה, לצורך עמידה במפעל בר תחרות הקבוע בסעיף 18א לחוק לעידוד השקעות הון.
זאת, מהטעם שהסיכונים והסיכויים החָלים על הייצור והייצוא אינם חלים במלואם על החברה אלא חלים בחלקם גם על הלקוח.

עם זאת, נקבע, כי ניתן לראוֹת במכירותיה של החברה ללקוח כמכירות של רכיב במוצר אחר, הנמכר למפעל אחר כאמור בסעיף 18א(ג)(2) לחוק והתקנות מכוחו; וכי החברה תוכל לעמוד בתנאי מפעל בר תחרות אם תעמוד בתנאים הקבועים בסעיף ובתקנות הנוגעים למפעל הממוקם באזור שאינו אז"פ א', לרבות מכירות בשוק מסוים בשיעור של 50% או יותר וסכום מכירות שלא יפחת מ-15 מיליון שקלים חדשים.

החלטת מיסוי 304/20 (החלטת מיסוי בהסכם) (קישור להחלטה)

עניינה של החלטה זו בחברה תושבת ישראל ("החברה") העוסקת במתן שירותי פיתוח של תוכנה המאפשרת להפעיל אתרי אינטרנט למשחקי הימורים (קזינו וספורט) במדינות מורשות ("הפלטפורמה").
הפלטפורמה מבוססת על אלגוריתמים שונים והיא כוללת מודולים שונים להפעלה וניהול של האתר, ניהול קשרי הלקוחות עם המשתמשים השונים (CRM), גידור הסיכונים בהפעלת הפלטפורמה, מערכת דיווחים ב-Real time על המשתמשים והפעילות באתרים, משחקים שונים ועוד.
החברה היא חלק מקבוצה רב לאומית ("הקבוצה") המפעילה אתרים שונים בתחומים האמורים ומעניקה זכות שימוש בפלטפורמה גם לצדדים שאינם קשורים.
שירותי פיתוח התוכנה ניתנים לחברה זרה בקבוצה שבבעלותה נמצא הקניין הרוחני (ה-IP) של התוכנה ("חברת ה-IP") ואשר נותנת לחברות אחרות בקבוצה ולחברות שאינן קשורות זכות לשימוש בפלטפורמה.
החברות שמקבלות את זכות השימוש הן בעלוֹת רישיון להפעלת הימורים באינטרנט אשר הונפקו על-ידי רגולטור ההימורים במדינות השונות ("החברה בעלת הרישיון"). ואילו החברה בעלת הרישיון משלמת לחברת ה-IP דמי שימוש בתוכנה הנקבעים כאחוז מסויים (Revenue share) מההכנסות בניכוי עלויות התפעול.
הקבוצה פועלת אך ורק במדינות בהן הימורים מותרים על-פי חוק, מדינות בהן התקבל אישור ורישיון כדי לעסוֹק בהימורים ובהתאם לדין הקיים באותה מדינה. החברה אוסרת ואינה מאפשרת על משתמשי קצה ממדינות בהן הימורים אינם חוקיים לעשות שימוש בפלטפורמה ונוקטת אמצעים שונים בכדי לממש איסור זה (כך, למשל, לכתובות IP ישראליות אין גישה לשימוש בפלטפורמה המפותחת על-ידי החברה, לא ניתן לסלוק כרטיסי אשראי ישראליים וכיו"ב).
לאור שיקולים עסקיים, הקבוצה שוקלת להעביר את הקניין הרוחני של הפלטפורמה אשר בבעלות חברת ה-IP לחברה, כאשר שינוי המבנה כאמור ("שינוי המבנה") יבוצע בהתאם להוראות חלק ה2 לפקודת מס הכנסה ותוך שה-IP המועבר יירשם בדוחותיה של החברה בְּעלות 0.
לאחַר שינוי המבנה המתוכנן, החברה תהא בעלת הקניין הרוחני (ה-IP) נשוא הפלטפורמה וכל הזכויות המשפטיות והכלכליות הנובעות ממנה והיא תהיה אחראית על ניהול אסטרטגיית המוצר ותישא בכל הסיכונים והסיכויים הנוגעים ל-IP (במקום חברת ה-IP). בהתאם, לחברה לא תהיינה עוד הכנסות ממתן שירותי מו"פ, היא תעניק לחברה בעלת הרישיון זכות לשימוש בפלטפורמה בתמורה לדמי שימוש שייקָבעו בהתאם לעבודת מחירי העברה והוצאות עבור פיתוח הפלטפורמה תירשמנה כהוצאות מו"פ בדוחותיה הכספיים של החברה ולא כעלות השירותים.

במסגרת ההחלטה אושרה בקשה לפיה החָל ממועד שינוי המבנה מפעלה ייחשב ל"מפעל טכנולוגי מועדף" (כמשמעותו בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון), וזאת בכפוף לעמידה בכל שנה בתנאים הקבועים בהגדרה בסעיף 51כד לחוק וכן שהכנסותיה ממתן זכות שימוש בתוכנה כאמור לעיל תיחשבנה ל"הכנסה טכנולוגית" (כמשמעותה בסעיף 51כד לחוק).
בנוסף, אושרה בקשת החברה לפיה 
ה-IP של הפלטפורמה שרכשה החברה מחברת ה-IP ייחשב לתוכנה המהווה "נכס לא מוחשי מוטב" כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק.
עוד נקבע, כי חישוב ה"הכנסה הטכנולוגית המועדפת" ייעשה בכל שנה בהתאם לקבוּע בתקנות וכי ההכנסה הטכנולוגית תהא בניכוי הכנסה מנכס לא מוחשי המשַמש לשיווק כאמור בסעיף 51כד(7)(ב) לחוק ובהתאם לקבוּע בתקנה 6(ג) לתקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי), התשע"ז-2017.
לבסוף, נקבע, כי אם לא יתקיים לגבי החברה, בשנת-מס כלשהי, תנאי מן התנאים המנויים בהגדרת המונח "מפעל טכנולוגי" לפי העניין שבסעיף 51כד לחוק, אזי הכנסתה של החברה לא תיחשב ל"הכנסה טכנולוגית" באותה שנה.

החלטת מיסוי 4259/20 (החלטת מיסוי בהסכם) (קישור להחלטה)

עניינה של החלטה זו בחברה פרטית תושבת בישראל העוסקת הן במתן שירותי משרד ("הפעילות הרגילה") והן בפעילות מחקר ופיתוח הקשורה לפעילות הרגילה ("פעילות המו"פ").
בכוונת החברה להעביר ביום 31.12.2018 את כלל פעילות המו"פ ("הפעילות המועברת") לחברה חדשה ("החברה הקולטת") אשר הוקמה במיוחד לצורך כך ואשר תוחזק במלואה על-ידי החברה, כאשר ההעברה תכלול את כל הנכסים, הזכויות וההתחייבויות הקשורים לפעילות המו"פ ("הפיצול").

במסגרת ההחלטה נקבע, כי הפיצול עומד בתנאים המפורטים בסעיף 105ג(א)(1) ו-(5) לפקודת מס הכנסה וכי מועד שינוי המבנה יהיה ביום 31.12.2018.
בנוסף, ניתן אישור להעברת העובדים המועברים בפיצול ולרצף זכויותיהם בהתאם להוראות סעיפים 105ח(א) ו-103טז לפקודה.


היטל עובדים זרים בסיעוד – סוף פסוק

במבזק מס' 1770 מיום 17.1.2019 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, בעניין מעונות יניב בע"מ.

המערערות, מעונות יניב בע"מ הפועלת כבית אבות סיעודי ושותפוּת מרכז ותיקים בית אבות הפועלת כבית אבות לתשושי-נפש וסיעודיים, העסיקו עובדים יוצאי אריתריאה וסודאן בבתי האבות וחויבו על-ידי המשיב, פקיד-שומה גוש דן, בהיטל עובדים זרים בהתאם להוראות חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 ("החוק").
לטענת המערערות, יש לפטוֹר אותן מתשלום ההיטל מהטעם שהעובדים הזרים עָסקו בסיעוד (הוסכם בין הצדדים כי מדובר ב-87.5% מהעובדים הזרים כאמור) ועל-כן הם נכנסים בגֶדר החריג הקבוע בסעיף 44(א)(3) לחוק הממעט מהגדרת "עובד זר", וכנגזר מכך גם מחובת תשלום ההיטל הקבוע בחוק, "עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי". זאת, בין היתר, לאור התחייבות המדינה שלא לאכוף את איסור העסקתם.
המשיב, לעומת זאת, סבור, כי לאור העובדה שאין למערערות אישור להעסקת עובדים זרים בכלל ובתחום הסיעוד המוסדי בפרט ולאור העובדה שאין לעובדים אשרות עבודה, הן אינן יכולות להיחשב כמי שהעסיקו עובדים זרים "כדין" ולכן הן אינן זכאיות לפטוֹר מחובת תשלום היטל העסקת עובדים זרים. עוד טען המשיב, כי העסקת עובדים מסתננים בתחום הסיעוד מהווה עקיפה של החלטת ממשלה מס' 147 שקבעה כי ניתן להעסיק עובדים זרים בענף הסיעוד אך ורק בתנאי שהעובד הזר יתגורר עם המטופל, דהיינו, רק בענף הסיעוד הביתי.

השופטת סרוסי דחתה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

בהמשך לכך, דיווחנו במסגרת מבזק מס' 1779 מיום 11.3.2019 אודות פסק-הדין של השופטת סרוסי בערעור נוסף שהוגש בנושא זה, באמצעות משרדנו, על-ידי ביחד – עטרת אבות.
השופטת סרוסי דחתה את הערעור תוך שהיא חוזרת על נימוקיה בעניין מעונות יניב (קישור לפסק-הדין).

ביום 30.4.2019 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין עמל בשרון בע"מ.
גם בעניין זה, וכפי שדיווחנו במסגרת מבזק מס' 1787, הסוגיה במחלוקת נסובה לגבי שאלת חבותה של המערערת – חברה פרטית הפועלת כמוסד גריאטרי סיעודי ואשר העסיקה מסתננים שמוצאם מסודן ואריתריאה המחזיקים רישיון זמני לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, במתן טיפול סיעודי – בהיטל עובדים זרים.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

ואילו ביום 22.7.2019 דיווחנו, במסגרת מבזק מס' 1801, על פסק-דין נוסף של השופטת סרוסי באותו עניין, וזאת בערעור שהוגש על-ידי בית אבות שלמה המלך בע"מ.
השופטת סרוסי דחתה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (6.1.2020) התקיים בבית-המשפט העליון דיון בערעור שהוגש על-ידי מעונות יניב בע"מ ושותפוּת מרכז ותיקים, ביחד – עטרת אבות ועמל בשרון בע"מ.

בגמר הדיון, ובעקבות המלצת המותב (הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ח' מלצר והשופטת י' וילנר), חזרו בהן המערערות מערעורן וזה נמחק ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).


שומה בעקבות חוסר סבירוּת עסקית

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בענין יעקב פאר.

עניינו של פסק-הדין בערבעה ערעורי מס הכנסה וערעור מע"מ אחד.
ערעור מס ההכנסה הראשון עוסק בפסילת ספרי המערער לשנת-המס 2005 על-ידי פקיד-שומה חיפה בְּשל ניכוי הוצאות על-פי חשבוניות פיקטיביות וכן שומת חוסר סבירות עסקית לשנות-המס 2005–2007, במסגרתה קבע פקיד-השומה כי המערער הינו סוחר מתכות והרווח המקובל בענף המסחר במתכות הינו 20%, בעוד המערער דיווח על רווח גולמה של 1/3%.
שלושת ערעורי מס ההכנסה הנוספים עניינם בשומות חוסר סבירוּת עסקית וקביעת שיעור הרווח הגולמי על-ידי פקיד-שומה חיפה בשיעור של 22%, כאשר דיווח המערער נעו מ-1/3% ו-1.2% לשנים 2008 ו-2009 (בהתאמה), 1.1% לשנת 2010 ו-5% לשנת 2011.
ואילו עניינו של ערעור המע"מ בדחיית בקשתו של המערער להגיש דוחות מתוקנים לשנים 2004 ו-2005, בעקבות פסק-הדין של השופט ר' סוקול בערעור נוסף שהגיש המערער (ע"מ 11173-06-10), בו נקבע כי הוא לא קנה ולא מכר את המתכות אלא היה רק גורם מתווך. 

בית-המשפט, מפי השופטת א' וינשטיין, קיבל את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).
השופטת וינשטיין מתחה ביקורת נוקבת על התנהלות הצדדים (וראו, בין היתר, פס' 1 ו-3–13 לפסק-הדין) ובכלל זאת על כך שבשני הליכי המס – ערעור המע"מ וערעורי מס ההכנסה – נטענו על-ידי שני הצדדים טענות הפוכות בכל אחד מהמקרים.


תיק עיזבון במשרד השומה

הבוקר פורסמה הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 11/2019 (קישור להוראה).

במסגרת ההוראה מפורטים הכְּלָלים הנוגעים להחלת סעיפים 120(ג)–(ה) לפקודת מס הכנסה* ולטיפול בפתיחת תיק עיזבון, לאחַר פטירתו של הנישום ובנסיבות בהן יורשי המנוח אינם ידועים לרשות המסים, כולם או מקצתם ו/או לא ידוע לרשות המסים שיעור חֵלקם בעיזבון ו/או שקיימת מחלוקת בין היורשים לגבי נכסי העיזבון.**

* סעיפים אלה קובעים כדלקמן:
"(ג) היו היורשים או אחדים מהם או חלקיהם בהכנסות העזבון, כולם או מקצתם, בלתי ידועים, ישלם הנציג האישי החוקי של הנפטר מתוך העזבון מס בשיעור של 40% על חשבון המס המגיע מהיורשים על ההכנסה של העזבון.
(ד) הוראות סעיפים 174 - 181 יחולו לגבי תשלום על חשבון המס לפי סעיף קטן (ג) בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ה) לאחר חלוקתה של הכנסת העזבון וצירופה להכנסתו של כל יורש, יקוזז המס ששולם כאמור על ידי הנציג האישי החוקי כנגד המס על הכנסתם של היורשים לפי חלקו של כל אחד מהם בהכנסות העזבון.
(ו) לענין סעיף זה, 'הנציג האישי החוקי' – לרבות יורש, מנהל העזבון, המוציא לפועל של צוואת הנפטר וכל אדם הרשאי, על פי דין או על פי החלטה של בית משפט, לטפל בנכסי העזבון."
** במצב בו פרטי היורשים וחלקם בירושה ידועים לרשות המסים, על משרד השומה לפעול על-פי הכְּלָלים הנהוגים כיום ולפתוֹח תיקים לכל אחד מהיורשים לגבי חֵלקו בירושה.

אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים

כמדי תחילת שנה, פרסמה רשות המסים את הוראת הביצוע בנושא אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים (קישור להוראה).

בגדרהּ של ההוראה מפורטים, בין היתר, הקריטריונים לזכאות לאישורים, האמצעים המקוּונים להצגת מידע בדבר האישורים (לרבות מידע פרטני), הנחיות לשימוש בשאילתות של מערכת אישורי ניכוי מס במקור, הפקה אוטומטית של אישור כתוצאה מהסרת מחדלים, בדיקת עמידה בקריטריונים לקבלת אישורים על-ידי משרדי השומה במהלך השוטף של השנה, רשימת ליקויים, אישור מאולץ, אישורי ניכוי מס במקור עבוּר עסקים חדשים, שותפויות ואיחודי עוסקים וכן תושבי-חוץ, חברות זרות וחברות ישראליות שבהן בעלי מניות תושבי האוטונומיה, פטוֹר מניכוי מס במקור למוסדות ממשלתיים ואחרים ואישורי ניכוי מס במקור הכוללים את סעיף "שוק ההון".

בנוסף, קיימת בהוראת הביצוע התייחסות לשלילת אישורי פטוֹר מניכוי מס במקור במהלך השנה השוטפת לרבות מעסקים המעורבים בהפצת חשבוניות פיקטיביות או שימוש בהן.


חוזר בנושא הפקדות מעסיק לקופות גמל לקצבה

במבזק מיום 30.12.2016 דיווחנו אודות פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (קישור לחוק), בגדרו נכלל, בין היתר, תיקון 232 לפקודת מס הכנסה הקובע תיקונים ביחס להפרשות לפיצויים (ראו פרק ג' לחוק ההסדרים, ע' 224 ואילך).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי רשות המסים פרסמה חוזר מקצועי (חוזר מס הכנסה 4/2019) (קישור לחוזר) המפַרט את עיקרי אותו תיקון 232, תוך מתן הבהרות, דוגמות והנחיות לפעולה.