לוגו אלכס שפירא ושות׳

ניכוי מס במקור לגבי קרנות-חוץ; מע"מ בשיעור אפס; שווי המכירה בעסקת קומבינציה; שומה למאפיה של נכה; חשבוניות פיקטיביות; תיקון הודעת ערעור; פיילוט חדש להנפקת חשבוניות; הלבנת הון; ביטוח לאומי

12/08/2019

ניכוי מס במקור לגבי קרנות-חוץ (ETF)

במסגרת סעיף 33 לחוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 23), התשע"ד-2014, ס"ח 646, 651, נוסף לחוק קרנות נאמנות פרק ט'1 המסדיר את אופן הצעתן של "יחידות של קרן חוץ" כמשמעותן בסעיף 113א לחוק האמור.
מאוחר יותר, חוקקו גם תקנות השקעות משותפות בנאמנות (הצעת יחידות של קרן חוץ), תשע"ו-2016, ק"ת 1090.

בעניין זה, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום הנחייתה של רו"ח (עו"ד) נעמה שואן, מנהלת מחלקת מיסוי שוק ההון בחטיבה המקצועית שברשות המסים.
במסגרת ההנחייה (קישור להנחייה), מפורטות הוראות הניכוי מס במקור בקשר לקרנות-חוץ המבקשות לרשום את יחידותיהן למסחר בבורסה בישראל.


מע"מ בשיעור אפס

ביום 1.8.2019 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין מנו – בייס בע"מ.*

* יצוין, כי פסק-הדין נושא את הכותרת "דלתיים סגורות" אך ניתן לפרסמו מיום 10.8.2019.

עניינו של פסק-הדין בשאלה, האם תקבולים שקיבלה המערערת – חברה פרטית המסוּוגת כעוסק לעניין חוק מע"מ והעוסקת בשירותי השמה ותיווך עבודה בין מעסיקים לבין תושבי ישראל – מחברת M.S. Security & Personal Ltd, C.N, חברה המאוגדת בקפריסין ("החברה הזרה"), חייבים במע"מ בשיעור רגיל, כטענת המשיב (מנהל מע"מ פתח-תקווה), או חייבים במע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(2) או (5) לחוק מע"מ, כטענת המערערת.

לטענת המערערת, התשלומים שקיבלה מהחברה הזרה הינם בתמורה למתן זכות שימוש במאגר המידע של המערערת הרשום בפנקס מאגרי המידע של משרד המשפטים, או לחלופין מסירת ה"מידע" לחברה הזרה, ועל-כן מדובר במכירה של נכס בלתי-מוחשי לתושב-חוץ החייבת במע"מ בשיעור אפס על-פי סעיף 30(א)(2) לחוק מע"מ.
לחלופין, טענה המערערת, כי תמורת הזכות היא בגין שירות לחברה הזרה ולה בלבד ועל-כן חל עליה מע"מ בשיעור אפס מכוח הוראות סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.

לעומת זאת, לטענת המשיב, לא רק שהמערערת לא הוכיחה כי מכרה נכס בלתי-מוחשי לתושב-חוץ אלא שאף לשון החוזה עליו היא חתומה וכן דיווחיה בזמן אמת מעידים כי לא מכרה נכס כאמור.
עוד טען המשיב, כי מדובר בעסקה לאספקת שירותי כוח אדם שבגינהּ המערערת אינה זכאית להחלת הוראות סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, וזאת מהטעם שסיפקה שירות משמעותי לא רק לתושב-חוץ אלא גם לתושבי ישראל (מועמדים לעבודה ועובדים שגויסו לעבודה בחברה הזרה).*

* בנוסף, טען המשיב, כי העלאת טענה לפיה העסקאות חוסות תחת סעיף 30(א)(2) לחוק מע"מ (מכירה) או לחלופין סעיף 30(א)(5) לחוק (שירות) מהווה העלאת טענות עובדתיות סותרות בניגוד לתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, נדרש השופט לשאלה האם פעולות האיתור, הגיוס והמיון שביצעה המערערת עבוּר החברה הזרה מהוות "מכר" של מידע, כטענת המערערת, או שמא מדובר במתן "שירות" לחברה הזרה, כטענת המשיב.
השופט בָּחן את הראיות שהוצגו בפניו וקבע, כי על-פי המבחנים שנקבעו בפסיקה – מבחן העיקר והטפל, מבחן ההנאה, מבחן הסיכון ומבחן השימוש החוזר – מדובר בעסקת שירות ולא עסקת מכר, ועל-כן לא מתקיימים התנאים לזכאות לשיעור מס אפס על-פי סעיף 30(א)(2) לחוק מע"מ.

לאור האמור, המשיך השופט ד"ר סטולר ונדרש לשאלה האם שירותי המערערת ניתנו רק לחברה הזרה (ולכן היא זכאית לשיעור מס אפס על-פי סעיף 30(א)(5) לחוק) או גם לתושבי ישראל.
השופט קבע, כי המערערת נתנה שירות ממשי ומשמעותי גם לדורשי העבודה המועמדים למשרות אותן פרסמה באמצעים שונים, וזאת בנוסף לשירות שנתנה לחברה הזרה ולמעסיקים אחרים ובהתאם לא התקיימו התנאים לשיעור מס אפס על-פי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.


שווי המכירה בעסקת קומבינציה

פורסם פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין יקותיאלי.

העורר 1, יוסף יקותיאלי ("העורר"), הוא בעל זכויות במקרקעין בחיפה הכוללים מגרש בשטח של כ-1,000 מ"ר ועליו בית מגורים ישן ובו שתי דירות: האחת, בשטח של 72.46 מ"ר ("הדירה הגדולה"); השנייה, בשטח של 158.95 מ"ר ("הדירה הגדולה").
ביום 4.2.2016 התקשר העורר בהסכם עם העוררת 2, חברת אלומת שושנה בע"מ ("החברה"), בגדרו מכר העורר לחברה 55% מזכויותיו במקרקעין בתמורה לקבלת שירותי בנייה למימוש יתרת זכויותיו במקרקעין. דהיינו, מדובר היה בעסקת קומבינציה מסוג "מכר חלקי".
הצדדים הניחו, כי יוכלו לקבל היתר לבניית מבנה מגורים ובו מספר רב יותר של דירות בהתאם לתוכניות המתאר שחלו על המקרקעין, לרבות תמ"א 38.
בסופו של יום, ולאחַר שהוועדה המקומית לא אישרה את הבקשה המקורית (להיתר) שהחברה הכינה, נאלצו הצדדים להכין תכנית חדשה שלפיה המבנה שיוקם יהיה בשטח 1,213 מ"ר ויכלול 12 דירות, כאשר על-פי הנספח להסכם שנחתם בין הצדדים יוחדו לעורר 4 דירות בשטח של 520 מ"ר ולחברה יוחדו 8 דירות בשטח כולל של 693 מ"ר.
העורר והחברה הגישו הצהרות על העִסקה לפיהן שווי המכירה הוערך בסך של 3,641,000 ש"ח, וזאת כנגזר משווי שירותי הבנייה ושטח הבנייה הצפוי.
לצורך חישוב השבח בעסקה, העריך העורר את שווי הדירות הבנויות בסך של 4,300,000 ש"ח: 1,300,000 ש"ח שווי הדירה הקטנה ו-3,000,000 ש"ח שווי הדירה הגדולה. זאת, בהתבסס על חוות-דעת של השמאי י' סיון.
העורר ביקש פטוֹר ממס שבח בגין הדירה הקטנה בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 49לג1(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שעניינו בפטוֹר ממס במכירה שתמורתה מושפעת מזכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה); ואילו לגבי הדירה הגדולה החיל העורר את הוראות סעיף 49ז לחוק וביקש פטוֹר ממס שבח עד לסכום הפטוּר לפי סעיף זה.
המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין חיפה), לעומת זאת, העריך את שווי המכירה לפי 9,000 ש"ח (בצירוף מע"מ) למ"ר והוסיף את היטל ההשבחה הצפוי, כך שהגיע לשווי כולל של 6,000,000 ש"ח. זאת, בהתבסס על חוות-דעת של השמאי מטעמו (א' בוחניק).
עוד קבע המשיב, כי שווי הדירה הגדולה הוא 2,300,000 ש"ח בלבד. זאת, בהתבסס על הערכתה של גב' נעמאת חמרה, רכזת חוליה במשרדי המשיב ושמאית בהכשרתה.
השגות העוררים נדחו ומכאן הערר.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ר' סוקול (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד ח' שטרן ועו"ד נ' מולכו)קיבלה את הערר באופן חלקי (קישור לפסק-הדין).

בראשית הדברים, ניתח השופט סוקול את עקרונות המיסוי החָלים בעסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי ובכלל זאת קביעת השווי בעסקה כאמור לפי שווי שירותי הבניה לבניית יחידות התמורה עבוּר המוֹכר.

לגופו של עניין, ולאחַר שבָּחן את השמאויות מטעם שני הצדדים, קבע השופט סוקול, כי לעניין הערכת שווי עלויות הבניה יש להעדיף את חוות-דעתו של השמאי מטעם המשיב, א' בוחניק, אשר הביא בחשבון בחישוב השווי האמור רווח קבלני וביסס הערכותיו גם על השוואה לעסקות אחרות.
עוד קבע השופט, כי אין לקבל את טענת העוררים בדבר היוון שווי השירותי הבנייה.
לאור זאת, נקבע, כי יש לאמץ את הערכת המשיב לפיה שווי עלויות הבניה, המהוות תמורה לעורר עבוּר זכויותיו במקרקעין, יעמוד על סך של 5,500,000 ש"ח.

לעומת זאת, באשר לשווי הדירה הגדולה, קבע השופט סוקול, כי יש להעדיף בעניין זה את חוות-דעתו של השמאי מטעם העוררים, י' סיון.


שומה למאפיה של נכה

ביום 4.8.2019 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין זינתי.

המדובר בערעור על השומה שקבע המשיב (פקיד-שומה באר-שבע) לשנים 2003–2005 (!!) למערער, אופה במקצועו המוּכּר כנכה בשיעור 90%.

ביום 24.12.2007 פסל פקיד-השומה את ספריו של המערער לשנים שבמחלוקת וקבע בצו את הכנסתו של המערער לאותן שנים על יסוד חוות-דעת כלכלית של הכלכלן מר אורי הרוש.

המערער הגיש ערעור על שתי קביעותיו של פקיד-השומה אשר נדוֹן בפסק-הדין מיום 19.12.2015 של השופטת ר' ברקאי (עמ"ה (ב"ש) 545/08) ("פסק-הדין הראשון").
לעניין פסילת הספרים נקבע בפסק-הדין הראשון, כי הליקויים אשר נמצאו בספריו של המערער הם מהותיים ומצדיקים את פסילת הספרים.
באשר לשומה, צוין בפסק-הדין הראשון כי ברשות בית-המשפט הגיש המערער במהלך הדיון חוות-דעת ערוכה על-ידי הכלכלנית גב' סיגל זנטי שבה נטענה הנחה עובדתית שונה מזו שנטענה על-ידי המערער בדיונים עם המשיב.*

* בעוד שבטיעוניו לפני המשיב, בנימוקי הערעור ובתצהירי העדות הראשית, טען המערער כי המכירות הסיטונאיות מהוות 60% מפעילותו העסקית ואילו הפעילות הקמעונאית מהווה 40% מהפעילות העסקית, נטען בחוות-הדעת של גב' זנטי כי המכירות הסיטונאיות מהוות 40% מהמחזור ואילו הפעילות הקמעונאית מהווה 60% מהמחזוֹר.

כדי לאפשר דיון ענייני בשאלות שבעובדה ובשים לב לכך שהמשיב נכון היה להתחשב בחוות-הדעת של גב' זנטי, מצא בית-המשפט לנכון להחזיר את המחלוקת לדיון מחוּדש בפני המשיב על יסוֹד חוות-הדעת האמורה.
ברם, בדיונים המחודשים שהתקיימו לפני המשיב, לא הגיעו הצדדים להסכמה והכנסתו של המערער לשנים שבמחלוקת נקבעה פעם נוספת בצו לפי מיטב השפיטה.
מכאן הערעור הנוסף.
יצוין, כי בסיכומיו חזר המערער מטענות רבות שאותן טען בעבר במהלך הדיונים בתיק.

בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור והטיל על המערער הוצאות בסך 70,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).


חשבוניות פיקטיביות

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין ברמט בניין ופיתוח בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטות המשיב (מנהל מע"מ באר-שבע) לפסול את ספריה של המערערת לשנות-המס 2013–2015 בהתאם להוראות סעיף 77ב(ב) לחוק מע"מ ולהטיל עליה כפל-מס תשומות לפי הוראות סעיף 50(א1) לחוק וכן קנס לפי סעיף 95 לחוק.
זאת, עֵקב קיזוז מס תשומות בסך של כ-11.2 מיליון ש"ח על-פי חשבוניות שהוצאו לה שלא כדין.

בית-המשפט, מפי השופט ג' גדעון, דחה את הערעור והטיל על המערערת הוצאות בסך 70,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).


תיקון הודעת ערעור

פורסמה החלטת בית-המשפט העליון בבקשתו של מוחמד סלהב לתקן את הודעת הערעור שהושה מטעמו לבית-המשפט.

בבקשה נטען, כי לאחַר הגשת הודעת הערעור המקורית החליף המערער את עורך-דינו ובעקבות עיון בהודעת הערעור המקורית ונימוקיה סבר עורך-הדין החדש כי לא הועלו בהודעת הערעור המקורית טענות "אשר הינן רלוונטיות מאוד לערעור הנ"ל", לרבות בְּשל אי-הצגת הראיות הנכונות והדרושות להוכחת טענות המערער ולנוכח "אי ניהולו הנכון של ההליך בבית המשפט המחוזי".
המשיב, מצידו, מתנגד לבקשה.

במסגרת ההחלטה קבע הרשם ר' גולדשטיין, כי דין הבקשה להידחות, שכּן מדובר למעשה בבקשה להחלפת הודעת הערעור המקורית בהודעת ערעור מתוקנת (קישור להחלטה).


השבת דמי ביטוח בגין חברי אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית

פורסם פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בעניין קיבוץ אלומות ואח'.

עניינו של פסק-הדין בערעור של פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בנצרת בהליך מאוחד בתביעות שהגישו 59 אגודות שיתופיות להתיישבות חקלאית להשבת דמי ביטוח ששילמו למוסד לביטוח לאומי בתקופה של שבע השנים שלפני הגשת התביעות ביחס לקבוצה מסוימת של חברי אגודה – כאלה המועסקים במשרה מלאה מחוץ לאגודה.
זאת, בטענה, כי דמי הביטוח ששולמו כאמור – מכוח הוראה מספר 327 להוראות מנהל הביטוח והגבייה, שכותרתה "קיבוצים ומושבים שיתופיים" – נגבו שלא כדין.
בפסק-הדין מושא הערעור נדחו תביעות המערערות להשבת דמי הביטוח ועל רק זה הוגש הערעור לבית-הדין הארצי.

בית-הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).


דמי ביטוח לאומי/בריאות בגין הכנסות שמקורן בפנסיה מוקדמת ו/או באובדן כושר עבודה

פורסם חוזר ביטוח לאומי מס' 1469 (קישור לחוזר).

עניינו של החוזר בשינויים שנעשו על-ידי המוסד לביטוח לאומי בתהליך החיוב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות בגין הכנסות שמקורן בפנסיה מוקדמת ו/או באובדן כושר עבודה, לרבות הוראות-מַעבר.


פיילוט חדש להנפקת חשבוניות באופן מקוּון

פורסמה הודעת רשות המסים (קישור להודעה) בדבר פיילוט להנפקת חשבוניות באופן מקוּון.
ההנפקה תעשה באינטרנט או באמצעות אפליקציה ייעודית שנבנתה לשם כך, ותאפשר הנפקה גם מהנייד בכל זמן נתון.

עוסק מורשה שייבָּחר לפיילוט יתבקש להנפיק את כל חשבוניות ה-I שלו באמצעות המערכת המקוּונת והוא יהיה פטוּר מדי חודש מהגשת דו"ח ריכוז חשבוניות מס התחשבנות על מכירת טובין ומתן שירותים שהוצאו למלכ"רים ולעוסקים הרשומים בשטחי עזה ויריחו או באזור יהודה בשומרון (הידוע כטופס 879) למשרד הקמר"פ.

על-מנת להצטרף לפיילוט נדרש להיות עוסק רשום מעל שנתיים שהנפיק למעלה מ-5 חשבוניות לחודש בממוצע בשנתיים האחרונות ואין ולא היו הליכים פליליים כנגדו בחמש השנים האחרונות.
בנוסף, ההצטרפות לפיילוט כרוכה בהתחייבות מצד העוסק כי העברת הטובין שימכרו לחייבים במס מהרשות הפלסטינית (ואשר בגינן הופקה חשבונית ה-I במערכת המקוּונת) תתבצע אך ורק במעברי הסחורות המוסדרים בין ישראל לרשות הפלסטינית (מעברי "גב אל גב"), תוך סריקת הברקוד שיופיע על גבי החשבוניות על-ידי פקיד רשות המסים המוצב במעבר המוסדר.

ההצטרפות תכלול הדרכה מסודרת ומתן פתרונות לבעיות ככל שתעלינה לאורך כל התקופה.

על-מנת להצטרף לפיילוט יש לפנות ליחידת הקמר"פ: לרונן מינאי בטלפון 08-8510576 או בדוא"ל או לשמעון אלון בטלפון 08-8510561 או בדוא"ל.


הדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

פורסם הדו"ח השנתי לשנת 2018 של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (קישור לדו"ח).

הדו"ח כולל סקירה של פעילות הרשות והישגיה בשנה החולפת, מספק רקע כללי אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם, ומלוּוה בנתונים סטטיסטיים רבים.