לוגו אלכס שפירא ושות׳

מדריך לאנשים עם מוגבלות; תנאים לגבי מפעל טכנולוגי מועדף; מע"מ בגין שירותים לחברות זרות; הפחתת הון; חילוט תשואה; ביטול רישום כעוסק; ביטוח לאומי בגין הכנסה מעסק של נכה שלא דווחה למל"ל; שידור מקוון במיסוי מקרקעין, עתירה למסירת פרטי עובדי רשות המסים ועוד

22/05/2019

מדריך לאנשים עם מוגבלות

לרגל יום הגיוון הבינלאומי המצוין מידי שנה ב-21 במאי, פרסמה רשות המסים מדריך חדש ומקיף שעניינו זכויות מס לאנשים עם מוגבלות (קישור למדריך).

במדריך – המציג את הטבות המס להם זכאים אנשים עם מוגבלות ובני משפחתם במערכי המס הישיר (מס הכנסה ומיסוי מקרקעין) – ניתן למצוא הסבר לגבי הליך הבקשה לפטוֹר ממס לאנשים עם מוגבלות, לרבות הגשת ערר ומימוש הזכאות לפטוֹר. כמו-כן, ניתן למצוא מידע לגבי זיכוי ממס בגין החזקת קרוב במוסד, נקודות זיכוי בגין ילד עם מוגבלות, משיכה מוקדמת מקופת גמל לתגמולים בשל נכות ופטוֹר על קצבה ליחיד שפרש פרישה מוקדמת בְּשל נכות יציבה. המדריך מסתיים עם הקלוֹת במס רכישה. 


מפעל טכנולוגי מועדף – תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות

פורסמו הוראות לעידוד השקעות הון (תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות לצורך הגדרתו כמפעל טכנולוגי מועדף), התשע"ט-2019 ("ההוראות"(קישור להוראות).

במסגרת ההוראות נקבע, כי מפעל ייחשב ל"מפעל מקדם חדשנות" (כאמור בפסקה (3) בהגדרת המונח "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון) אם הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (כהגדרתה בחוק העידוד) ("רשות החדשנות") אישרה כי רמת החדשנות של המפעל בתקופת הבחינה שווה או גבוהה לרמת החדשנות המקובלת בעולם בתחום הטכנולוגי העיקרי שבו עוסק המפעל, וזאת על-בסיס המבחנים שנקבעו בהוראות האמורות.

מפעל המבקש לקבל אישור כאמור מאת רשות החדשנות יגיש בקשה בהתאם להוראות בתוך 90 יום מתום שנת-המס אשר בעדה היא מוגשת.


החלטת מיסוי בנושא מע"מ בגין שירותים לחברות זרות

פורסמה החלטת מיסוי (החלטה שלא בהסכם) מס' 4429/19 (קישור להחלטה).

עניינה של ההחלטה בחברה תושבת ישראל ("החברה") המספקת, בין היתר, שירותי שיווק ותיווך, באמצעות הפעלת אתר אינטרנט בעברית ("השירותים") לחברות זרות ("החברות המפעילות") המספקות שירותי שיווק אינטרנטיים לחברות קמעונאיות זרות ("הספקים") בקשר למוצריהן של החברות המפעילות, וזאת בתמורה לקבלת עמלה.

במסגרת ההחלטה, נדחתה בקשת החברה לראות בשירותים ככאלה הנכללים בהוראות סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, דהיינו שירות לתושב-חוץ החייב במע"מ בשיעור אפס. זאת, מהטעם שהשירותים ניתנים לא רק לחברות המפעילות אלא גם ללקוחות ישראליים, בניגוד לתנאים המנויים בהוראות אותו סעיף 30(א)(5) לחוק.
עם זאת, נקבע, כי בהתקיים התנאים המצטברים שפורטו בהחלטה, יהיו השירותים חייבים במע"מ בשיעור אפס.


החלטת מיסוי בנושא הפחתת הון

פורסמה החלטת מיסוי (החלטה בהסכם) מס' 6853/19 (קישור להחלטה).

עניינה של ההחלטה בחברה פרטית תושבת ישראל המוחזקת במלואה על-ידי חברה זרה ("חברת האם") ואשר צברה הפסדים ויתרת עודפים שלילית.
החברה הגישה לבית-המשפט בקשה (לפי הוראות סעיף 303 לחוק החברות) לבצע חלוקה שלא מקיימת את "מבחן הרווח" (כמשמעותו בסעיף 302 לחוק) ("הפחתת ההון") תוך שצוין כי ברשותה מספיק מזומנים כדי לבצע את הפחתת ההון.
בית-המשפט אישר את הבקשה.

במסגרת ההחלטה, נקבע, כי בהתאם לעוּבדות המתוארות בסעיף 1 להחלטה (ראו לעניין זה גם את האמור בסעיף-קטן 1.7 להחלטה), ובין היתר לאור העובדה כי חברת האם מחזיקה במלוא הון המניות של החברה, הפחתת ההון תסוּוג כהחזר השקעה בידי חברת האם.
עוד נקבע, כי סכום הפחתת ההון שייחשב כהשבה של עלות המניות יהיה הסכום שלגביו הגישה החברה בקשה להפחתת הון, וזאת עד לגובה המחיר המקורי של המניות שנרכשות בחזרה; וכי יתרת הסכום שתתקבל אצל חברת האם, העולה על המחיר המקורי האמור, ככל שתהיה כזו, תיחשב כולה כרווח הון.


חילוט תשואה שנצמחה על כספים שנתפסו

ביום 7.5.2019 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בבקשת רשות הערעור שהגיש נתן פורמן.

נגד המבקש מתנהלת חקירה בחשד שביצע עבירות של קבלת שוחד מחברת "מרצדס בנץ" בעת שכיהן בתפקיד בכיר בחברת "אגד", קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים בתאגיד והלבנת הון.
במסגרת החקירה, ועוד בטרם הוגש כתב אישום, נתפסו בשלהי חודש נובמבר 2016 כספים ונכסי נדל"ן שהיו רשומים על שמו של המבקש, והמדינה הגישה מעת לעת בקשות להארכת תוקפם של צווי התפיסה.

ביום 14.4.2019 ניתנה החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה, במסגרתה נדחה עררו של המבקש והתקבל ערר המדינה (המשיבה) על החלטת בית-משפט השלום בחיפה בנושא הארכת תוקפם (שישית במספר) של צווי תפיסה לרכושו של המבקש.
בגדרהּ של ההחלטה, קבע בית-המשפט המחוזי כי החקירה נמצאת ב"ישורת האחרונה" וכי בנסיבות התיק, ובשים לב לשלב בו מצוי הטיפול בו, צדק בית-משפט השלום כאשר הורה על המשך תפיסת הרכוש לצורך הבטחת אפשרות חילוטו אם יורשע המבקש בהליך העיקרי.
בית-המשפט המחוזי קיבל את ערר המדינה וקבע, כי יש להורוֹת על חילוט זמני המתייחס גם לריבית שצמחה על הקרן במהלך השנים 2006–2016, שכּן מדובר ב"רכוש שצמח" מרכוש אסור כהגדרת סעיף 1 לחוק איסור הלבנת הון וכי חילוט הריבית מתחייב גם לאור הוראת סעיף 21 לחוק העוסקת ב"רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון, תוך שנטען כי ההחלטה מעלה סוגיה עקרונית ותקדימית בדבר חילוט תשואה היפותטית שצמחה על נכסים שחולטו החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. עוד נטען, כי ההחלטה כוללת קביעה תקדימית לפיה ניתן לתפוס תשואה היפותטית כאמור גם כאשר המדינה אינה יודעת איזו תשואה נָשאו הכספים ובקשתה "נסמכת על היפוטזה" והיא "על יסוד ספקולציה של התביעה באשר לתביעה".

בית-המשפט העליון, מפי השופט ע' גרוסקופף, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
השופט גרוסקופף קבע, כי הגדרת המונח "רכוש" בסעיף 1 לחוק איסור הלבנת הון לצד הוראת סעיף 21(א) לחוק אכן מביאים למסקנה כי במישור הסמכוּת אין כל ספק כי ניתן יהיה להורוֹת בתום ההליך על חילוט לא רק כנגד הקרן שהושגה כתוצאה ממעשה העבירה, אלא גם כנגד התשואה שהצמיחה קרן זו במהלך הזמן.
השופט הוסיף וציין, כי הגם שהשְאֵלה כיצד יש לחשב את התשואה שצמחה על הקרן במקרה נתון עשויה לעורר שאלות לא פשוטות, הרי שבשלב הנוכחי אין צורך להעמיק בעניין זה, שכּן כל תכלית תפיסת חפץ לצורך חילוטו צופה פני עתיד ההליך המשפטי.


ביטול רישום כעוסק

פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין דורון רובין השקעות וייעוץ בע"מ.

עניינה של ההחלטה בבקשה דחופה שהגישה החברה לעיכוב ביצוע החלטת המשיב (מנהל מע"מ תל-אביב 3) לסגור את תיק ה"עוסק" שלה בהסתמך על הוראת סעיף 64(ג) לחוק מע"מ (זאת, עקב חששו של המשיב כי אין לחברה פעילות עסקית אמיתית וכי היא נועדה לשַמש פלטפורמה להפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות). זאת, במקביל לערעור שהגישה לבית-המשפט על החלטת המשיב לבטל את רישומה כ"עוסק" מתוקף סמכותו הקבועה בסעיף 61(א) לחוק.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הבקשה (קישור להחלטה), הגם שנקבע, כי לחברה תינתן הזדמנות נוספת להליך שימוע בפני המשיב.


ביטוח לאומי בגין הכנסה מעסק של נכה שלא דוּוחה למל"ל

במבזק מיום 9.10.2018 דיווחנו, בין היתר, על פרסום פסק-הדין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניין חנן גרין.

עניינו של פסק-הדין בתביעה שהגיש התובע, נכה בשיעור העולה על 90% והפטוּר ממס הכנסה, כנגד המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") להחזר דמי ביטוח שהמל"ל גבה ממנו בגין הכנסותיו כשותף בעסק של בנו.
התובע לא דיווח למל"ל על תחילת עבודתו כשותף בעסק ונתון זה הועבר למל"ל על-ידי מס הכנסה, וזאת באמצעות המערכת הממוחשבת.

בית-הדין האזורי לעבודה, מפי השופטת ק' כהן ונציגי הציבור ה' סלימאן ו-ש' קסל, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין), תוך שהוא מפַרט מספר נימוקים המבססים את חובתו של התובע למסור למל"ל את פירוט השומה. כן קבע בית-הדין, כי משלא הומצא פירוט השומה נהג המל"ל כדין בחייבו את התובע בתשלום דמי ביטוח על הכנסותיו על-פי השומה שהוּצאה לעניין מס הכנסה.

ביום 13.5.2019 ניתן פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בערעור שהגיש המערער.
בית-הדין הארצי, מפי ס' הנשיאה א' איטח, השופטת ל' גליקסמן, השופטת ח' אופק גנדלר ונציגי הציבור י' לוינזון ו-צ' טבצ'ניק, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).


עתירה למסירת פרטי עובדי רשות המסים

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, בעניין עו"ד משה הר שמש.

עניינו של פסק-הדין בעתירה שהגיש עו"ד הר שמש כנגד הממונה על חוק חופש המידע ברשות המסים, בגדרהּ התבקש בית-המשפט לחַייב את המשיב למסור את "ספר הטלפונים" העדכני של כלל עובדי רשות המסים, "הכולל שם היחידה, שלוחה, ישיר, מספר נייד וכתובת דוא"ל" של כל אחד מעובדי הרשות.
זאת, לאחַר שהמשיב דחה את פנייתו בנושא, בהסתמכו על הוראת סעיף 9(ב)(1) לחוק חופש המידע (שעניינה בשיבוש התפקיד התקין של הרשות הציבורית) ועל הוראת סעיף 9(ב)(5) לחוק (הקובעת, כי הרשות אינה חייבת למסור מידע הנוגע לניהולה הפנימי שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור).

בית-המשפט, מפי השופט ר' וינוגרד, דחה את הבקשה וחייב את עו"ד הר שמש בהוצאות המשיב בסך 10,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).


פסק-הדין בעניין לוי

במבזק מיום 5.2.2017 דיווחנו, בין היתר, על פרסום פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין לוי.

עניינו של פסק-הדין במספר מחלוקות שהתגלעו בין העוררים, מאיריציו לוי וליוורנו השקעות בע"מ (חברה בשליטתו), בקשר למכירת זכויותיהם במקרקעין בחיפה: האם יש לכלוֹל בשווי המכירה תשלומים שהתחייבה הרוכשת לשלם למתכננים; האם יש להפחית את השוֹוי בדרך של היוון תשלומים עתידיים; ושאלת זכאותם של העוררים לנַכות הוצאות להשבחת המקרקעין כמו גם הוצאות מימון שהוציאו, לטענתם, לשם רכישת המקרקעין.

ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי יו"ר הוועדה השופט ר' סוקול (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח ג' יחזקאלי-גולן ורו"ח ש' פסטנברג), דחה את הערר ברובו (קישור לפסק-הדין).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי על פסק-הדין הוגש ערעור לבית-המשפט העליון, אך לאחַר שנשמעו טענות המערערים ובהמלצת שופטי המותב, חזרו בהם המערערים מן הערעור והוא נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).


שידור מקוּון של קבצי השומה העצמית במיסוי מקרקעין

רשות המסים השקיה שירות חדש המאפשר שירות מקוּון של קובצי השומה העצמית במיסוי מקרקעין אשר נערכים בתוכנה חיצונית (ולא בהאמצעות העלאת קובץ PDF כפי שנעשה עד כה).
בתי תוכנה אשר מפעילים תוכנות סימולציה לשומות מיסוי מקרקעין ואשר מעוניינים לעבוד בממשק עם היישום האמור מוזמנים לפנות למר יואב גיא.