לוגו אלכס שפירא ושות׳

הוראות סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה; Relocation וטופס הצהרת תושבוּת; מע"מ במכירת פירות וירקות במארזים מעוצבים; אישורי מס שבח לטאבו; חוברת ניכויים שנתית; לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה

13/01/2019

הוראות סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה

כידוע, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 ("חוק ההתייעלות" או "החוק"(קישור לחוק ההתייעלות) נכללו, בין היתר בין היתר, הוראות הקובעות חיוב במס של משיכת כספים או נכסים מחברה בידי בעל מניות מהותי אשר אינם מוחזרים במועד שנקבע לעניין זה (ראו סעיף 94(1) לחוק ההתייעלות ע' 274 ואילך וכן סעיף 96 לחוק, ע' 279–281).
"משיכה מחברה" כוללת, בין היתר, העֳמדת נכס של החברה לשימוש בעל המניות המהותי או קרובו, במישרין או בעקיפין והנכסים שעליהם תחול הוראה זו כוללים, בין היתר, דירה שעיקר השימוש בה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי או קרובו, ולרבות תכולתה.*

* נזכיר, כי במבזק מיום 23.8.2017 דיווחנו אודות פרסומם של שני חוזרים מקצועיים: האחד: חוזר מס הכנסה 7/2017 בנושא "סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה – מיסוי בעל מניות מהותי בשל משיכה מחברה" (קישור לחוזר); השני: חוזר מיסוי מקרקעין 8/2017 בנושא "העברת דירה שהועמדה לשימוש בעל מניות מהותי או קרובו מהחברה לבעל מניותיה – הוראות מעבר לסעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה" (קישור לחוזר). עוד נזכיר, כי במבזק מיום 15.4.2018 דיווחנו אודות פרסום טופס 1350 (קישור לטופס) המהווה נספח לדו"ח והמיועד לבעל מניות מהותי בחברה שסכום המשיכות המצטבר עלה ביום כלשהו בשנת-המס וביום כלשהו בשנת-המס שלפניה על 100,000 ש"ח.

בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הודעה חשובה בנושא של רו"ח אריה פונדק יו"ר ועדת המיסים בלשכת רו"ח ושל רו"ח אורי בארי יו"ר מרחב תל-אביב בלשכה, בנושא זה כדלקמן:

"הלשכה באה בדברים עם הנהלת רשות המסים בדבר הקלה או פרשנות מרחיבה או דחייה ביישום הוראות סעיף ט(1) לפקודה.
הנהלת הרשות הבהירה בצורה נחרצת כי אין בדעתה לשנות חקיקה או דחיית יישום הסעיף באופן גורף.
יחד עם זאת, ככל שאירעו 'תקלות' משמעותיות בתום לב כגון יתרה הקיימת מסוף 2016 שרואים אותה כדיבידנד בשנת 2017 אך חולקה למעשה בפועל בשנת 2018 ניתן לפנות למחלקה המקצועית באופן פרטני לצורך הסדרת 'התקלה'."
 


Relocation וטופס הצהרות תושבוּת

כידוע, הגדרת "תושב ישראל" לגבי יחיד משתיתה את מקום מושבו של יחיד על עקרון מרכז החיים. זאת, בהתחשב במספר מבחנים מהותיים: קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלוֹ ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלוֹ ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים.
בנוסף, נקבעו בהגדרה שתי חזקות ניתנות לסתירה לפיהן מרכז חייו של היחיד בשנת-המס הוא בישראל: האחת – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 183 ימים או יותר;* השנייה – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

* יצוין, כי שהות העולה על 183 יום בתוך תקופה של 12 חודשים בשתי שנות-מס אינה הופכת בהכרח את הנישום לתושב ישראל, שכּן "שנת מס" כוללת את התקופה שבין 1.1 לבין 31.12. כלומר, אם במהלך התקופה שבין 1.1 לבין 31.12 לא יִשהה הנישום בישראל במשך 183 יום או יותר, לא תחול לגביו אותה חזקה שכּן בכל שנת-המס שהה בישראל תקופה הקצרה מ-183 יום. כך, למשל, שהות בישראל מיום 15.7 בשנת-המס עד ליום 15.5 בשנת-המס שלאחריה אינה עונה לתנאי אותה חזקה.

מהאמור עולה, כי יחיד תושב ישראל המבקש להגר למדינה זרה והחפץ להיחשב לתושב חוץ בשנת-המס 2019 (השנה הנוכחית), ייטיב לעשות אם יקפיד לעזוב את ישראל עד ליום 29.1.2019, אחרת ייתכן ותחול לגביו החזקה השנייה דלעיל (הניתנת לסתירה), לפיה הוא נחשב לתושב ישראל.
אכן, במסגרת תיקון 168, תוקנה הגדרת המונח "תושב חוץ", וזו כוללת, למן התיקון, לא רק את מי שאינו תושב ישראל, אלא גם יחיד ששהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת-המס ובשנת-המס שלאחריה וכן שמרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות-המס שלאחַר שנות-המס האמורות ("חלופת 4 השנים"). כלומר, יחיד שייצא מישראל בשנת-המס 2019 ובמשך 2019 ו-2020 יִשהה בחו"ל 183 ימים לפחות (בכל שנה), וימשיך לשהוֹת בחו"ל גם בשנות-המס 2021 וב-2022 כשמרכז חייו בשנים אלו (2021 ו-2022) יהיה מחוץ לישראל, ייחשב לתושב-חוץ רטרואקטיבית מיום עזיבתו את ישראל. זאת, אף אם בשנות-המס 2019 ו-2020 מרכז חייו עדיין נותר בישראל.
עם זאת, באותם מקרים בהם קיים חשש שלא ניתן יהיה ליישם את חלופת 4 השנים (כמשמעותה לעיל), כגון: אם היחיד עתיד לשהוֹת בחו"ל פחות מ-183 ימים בשנת-המס 2019 או 2020 וכו', יש לשקוֹל לעזוב את ישראל עד ליום 29.1.2019.

בכל מקרה, על יחיד השוקל לבצע Relocation לבחון את מִכלוֹל השלכות המס הגלומות בהגירתו למדינה הזרה, לרבות שאלת חבותו במס יציאה.* 

* ההוראות שעניינן במס יציאה קבועות בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה.

בהמשך לכך, נבקש להזכיר, כי במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 223), התשע"ו-2016 ("התיקון"(קישור לתיקון) הורחבה רשימת החייבים בהגשת דו"ח שנתי לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה כך, ובין היתר, ש​יחיד שמתקיימת בו החֲזָקה הקבועה בפסקה (א)(2) להגדרת "'תושב ישראל' או 'תושב'" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה ("חזקת הימים") ולטענת היחיד היא נסתרת – יחויב להגיש דו"ח המפַרט את העוּבדות שעליהן מבוססת טענתו בלבד שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו (אם יש כאלה).*

* הוראה זו לא תחול על בן-זוגו וילדיו של יחיד כאמור, על יחיד שמתקיים לגבי האמור בסיפא של פסקה (א)(4) להגדרת "'תושב ישראל' או 'תושב'" שבסעיף 1 לפקודה (דהיינו, יחיד ששר האוצר קבע, כי לא יראו אותו כתושב ישראל על אף שלפי פסקאות (1) או (2) להגדרה יש לראוֹת בו תושב ישראל) ועל עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א לפקודה. 
כמו-כן, אין בהוראה זו כדי לגרוֹע מחובת הדיווח החָלה על יחיד תושב-חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת-המס (והקבועה בסעיף 131(א)(4) לפקודה). כלומר, גם אם היחיד טוען, כי הוא תושב-חוץ, הוא יהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי לגבי הכנסתו החייבת במס בישראל.

בהקשר זה, נבקש להפנות את תשומת לבכם לטופס 1348 שכותרתו "הצהרת תושבות" והמהווה נספח לדוח השנתי.*

* במקביל, נוספה בטופס 1301 (קישור לטופס) ההצהרה הבאה: "אינני תושב ישראל אך מתקיימת לגבי 'חזקת ימי שהייה בישראל' הנסתרת על-ידי ואני חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131(5ה) לפקודה. מצ"ב טופס 1348."

במסגרת הטופס יש למלא את מספר ימי השהִייה של היחיד בישראל בשנת-המס, בשנת-המס שקָדמה לשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לשנת-המס.
בנוסף, יש לציין בטופס את מדינת תושבותו של היחיד בשנת-המס ולצרף אישור תושבוּת.
כמו-כן, יש לענות על 26 שאלות ולצרף הסבר מילולי (בצירוף אסמכתאות) להצהרה.

למותר לציין, כי הצהרת התושבוּת אוצרת בחובה נפקויות רבות, וממילא מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בקשר לכך.


פירות רבותיי פירות

במבזק מס' 1716 מיום 27.5.2018 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין חיים יפה – "סלסלות יום טוב".
עניינו של פסק-הדין בשאלה האם מכירת פירוק וירקות במארזים מעוצבים חייבת במע"מ בשיעור אפס בהתאם להוראות סעיף 30(א)(13) לחוק מע"מ ותקנה 8 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 (כטענת המערערת) או בשיעור מלא (כטענת המשיב, מנהל מע"מ רמלה).

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט בורנשטין קבע, כי מכירת מארזים המורכבים מפירות או מירקות, חֵלקם חתוכים ו/או מקולפים וחֵלקם שלמים, כאשר הפירות/ירקות מסודרים בצורה דקורטיבית, וזאת בשונה מאופן מכירתם של הפירות/ירקות בשיגרה, אינה חוסה תחת הפטוֹר הקבוע בסעיף 30(א)(5)(13) לחוק מע"מ.
לדבריו, מדובר בפעולות המהוות "עיבוד" באשר הן משנות באופן מהותי את המוצר הבסיסי והופכות אותו למוצר אחר, כך שבסופו של יום "השלם גדול מסכום חלקיו" הן מבּחינת מחירו והן מבּחינת אופיו.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמו שני פסקי-דין נוספים בנושא זה, במסגרתם נדחו הערעורים.
האחד, פסק-הדין של השופט ד"ר בורנשטין בעניין גראנד פרי שיווק פירות ד.ד. בע"מ (קישור לפסק-הדין).
השני, פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, מפי השופט ג' גדעון, בעניין קסם הפרי ישראל 2008 בע"מ (קישור לפסק-הדין).


ההחלטה בעניין ד"ר משה וינברג

פורסמה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ד"ר משה וינברג.

עניינה של ההחלטה בבקשת העורר לחיֵיב את המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין, להנפיק לו אישורים מכוח סעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין לגבי שלוש דירות שמכר, "כנגד הפרדת ערבויות בנקאיות ע"ח מקדמות מס השבח", ואשר בגינן לא שולמו למשיב מקדמות בהתאם לסעיף 15 לחוק הגם שהתמורה הועברה במלואה לידי העורר-המוכר.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ה' קירש (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח מיכה לזר ורו"ח י' בליצקי)דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).


חוברת ניכויים שנתית

רשות המסים פרסמה את חוברת הניכויים השנתית לשנת-המס 2019 (קישור לחוברת).


לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה

רשות המסים פרסמה את לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת-המס 2019 (קישור ללוח).

במסגרת הלוח נכללים, בין היתר, הסכומים המתואמים ליום 1.1.2019 ואילך, סכומי שווי השימוש ודוגמות למתן נקודות זיכוי על-פי מצב משפחתי.