לוגו אלכס שפירא ושות׳

רשות המסים פרסמה חוזר מקצועי בנושא החוק לצמצום השימוש במזומן; תקנות לגבי חלפני כספים; פיצוי בגין השבת מקרקעין חכורים – האם זכאי לשיעור מס מופחת המוקנה להפקעה?

05/12/2018

חוזר בנושא החוק לצמצום השימוש במזומן

במבזק מיום 19.3.2018 דיווחנו אודות פרסום החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 ("החוק"(קישור לחוק).

החוק קובע הגבלות על תשלומים במזומן (המוגדר כשטרי כסף ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל וכן מטבע חוץ) לגבי עסקות ("עסקה" מוגדרת כמכירה או קנייה של נכס או מתן שירות או קבלתו), שירות (המוגדר ככל עשייה בתמורה למען הזולת שאינה מכר, למעט תמורה הניתנת כשכר עבודה), שכר עבודה (כהגדרתו בחוק הגנת השכר), מתנות, תרומות והלוואות וכן הגבלות על שימוש בשיקים והיסבם.
עוד קובע החוק הוראות בעניין עיצום כספי, עונשין, סמכויות פיקוח ואכיפה והוראות נוספות וכן שתי תוספות ובהן סכומים שונים.
תחילת החוק נקבעה ליום 1.1.2019, בכפוף לסייגים שונים.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי רשות המסים פרסמה חוזר מקצועי בנושא החוק (קישור לחוזר).


תקנות לעניין חלפני כספים

החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 ("החוק") (קישור לחוק) כָּלל, בין היתר, תיקון לפקודת מס הכנסה ובו הוראת-שעה לעניין חלפני כספים.
במסגרת הוראה זו, נוספו לפקודת מס הכנסה הוראות סעיף 141א הקובעות חובת דיווח על נותני שירותי מטבע כמשמעותם בסעיף 11ג(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, רף דיווח  של 50,000 ש"ח ומעלה, וכן מועדי הדיווח, סוג הפעולות שידווחו, פרטי הפעולות, אופן קבלת ואגירת המידע בנושא, לרבות המורשים לשימוש בו, בשים לב לצמצום הפגיעה בפרטיות נושאי המידע, ואפן השימוש במידע הן בפן האזרחי והן בפן הפלילי.
בנוסף, נקבעה באותן הוראות* הסמכה של שר האוצר לקבוע תקנות נוספות בנושא.

* ראו סעיפים 141א(יא) ו-(יב) לפקודת מס הכנסה.

מכוח ההסמכה האמורה (כמו גם מכוח סעיף 243 לפקודה), התקין שר האוצר את תקנות מס הכנסה (תקנות לעניין חלפני כספים) (הוראת שעה), התשע"ט-2018 ("התקנות") (קישור לתקנות).
בגדרן של התקנות נקבעו, בין היתר, חובות הדיווח של חלפן כספים (לרבות פרטי, מועד ואופן הדיווח), פעולות הנעשות בסמיכות אצל אותו חלפן כספים שיראו אותן כפעולה אחת לצורך חישוב הסכום הקבוע בסעיף 141א(א) לפקודה, כללים לניהול מאגרי המידע שבהם ייאגרו הדיווחים של חלפני הכספים, אבטחת המידע האמור ומחיקתו בתום 3 שנים, כללים להעברת מידע ממאגר המידע לגורמים מוסמכים שמונו מבּין עובדים רשות המסים ובהם חוקרי מס, פקידי-שומה, מנהלי מע"מ ומנהלי מיסוי מקרקעין וכללים בדבר הצלבת מידע בידי מורשי גישה למאגר המידע (כמשמעותם בסעיף 141א(ד) לפקודה).

תחולת התקנות נקבעה ל-180 ימים ממועד פרסומן, אך מועד זה יכול שיידחה לתקופה אחת או יותר שלא תעלה במצטבר על 180 ימים, אם הדבר נדרש מטעמים תפעוליים, ובלבד שמנהל רשות המסים פרסם הודעה על דחייה כאמור ברשומות ובאתר הרשות.


פסק-הדין בעניין אגודת ניר יפה

פורסם פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין אגודת ניר יפה – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ.

העוררת חכרה מקרקעין מכוח הסכם שנכרת בינה לבין רשות מקרקעי ישראל.
בהמשך, נדרשה העוררת להשיב את החזקה במקרקעין לידי רשות מקרקעי ישראל בְּשל שינויי יעוד המקרקעין ולאור החלטת מועצה בדבר הפסקת חכירה בקרקע חקלאית שיעודה שוּנה למטרת מגורים או תעסוקה.
ביום 11.11.2015 נחתם הסכם השבה ופיצוי בין רשות מקרקעי ישראל והעוררת ולפיו העוררת תשיב את החזקה במקרקעין בתמורה לפיצוי.

העוררת הגישה למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) דיווח על הפיצוי ששולם לה עבוּר השבת המקרקעין, אך המשיב דחה את הדיווח האמור והוציא לה שומה לפי מיטב השפיטה, וזאת, כך טוענת העוררת, מבלי ליתן לה זכות טיעון.
לטענתה, מדובר בהפקעה שבגינהּ זכאית העוררת לשלם מס שבח בשיעור מופחת ב-50% בהתאם להוראות סעיף 48ג לחוק מיסוי מקרקעין.
לחלופין, טענה העוררת, כי מדובר במכירת זכות במקרקעין הכפופה להוראות סעיף 65 לחוק מיסוי מקרקעין, כך שגם במקרה זה חלות הוראות סעיף 48ג לחוק.
לחלופי חלופין, טענה העוררת, כי על-פי הכְּלָל "דין הפיצוי כדין הפירצה", הרי שרכיב הפיצוי אשר מהווה שליש מגובה הפיצוי ושוּלם כתמריץ לפינוי מהיר אינו מהווה תשלום בגין זכות במקרקעין אלא תשלום בגין הימנעות מהגשת תביעה אשר אינו מקים חבות במס רווחי הון ואף אינו חוסה תחת הוראות חוק מיסוי מקרקעין.
עוד טענה העוררת, כי יש להתיר לה בניכוי בהתאם לסעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין הוצאות שונות ובכללן ההוצאות שנגרמו לה בגין נטיעות ב-16 דונם מהקרקע.

המשיב, לעומת זאת, טען, כי מערכת ההסכמים בין הצדדים ותכנית שינוי הייעוד מעלים מסקנה ברורה שהמקרקעין לא הופקעו אלא הושבו לבעליהם בהתאם להסכמה החוזית המוקדמת במקרה של שינוי ייעוד. עוד נטען, כי הפיצויים שולמו לעוררת מכוח תניה חוזית מוסכמת.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד א' הללי ועו"ד ח' שטרן)דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, נדרשה השופטת הוד לטענת העוררת בנוגע לפגיעה בזכות הטיעון שלה, תוך שהיא דוחה טענה זו.
באשר לשאלה האם השבת הקרקע מהווה הפקעה המזַכה בזיכוי מס לפי סעיף 
48ג לחוק מיסוי מקרקעין, קבעה השופטת הוד, כי נטילת המקרקעין מהעוררת לא נעשתה מכוח אחד מחוקי ההפקעה ולא התבצע במקרה בו עסקינן הליך הפקעה. עוד קבעה השופטת, כי ככל שהעוררת לא הייתה נעתרת לדרישת ההשבה הרי שהסמכויות שהיו בידי רשות מקרקעי ישראל להפעיל היו הסמכויות המוקנות לה בהתאם לחוזה ולחוק ולא מכוח דיני ההפקעה, ולכן גם בכך יש כדי לתמוך בעמדת המשיב.

השופטת הוד המשיכה ונדרשה לטענתה החלופית של העוררת לפיה מדובר במכירה בְּשל צו של רשות מוסמכת בהתאם לסעיף 65 לחוק מיסוי מקרקעין ועל-כן יש תחולה לסעיף 48ג לחוק. השופטת דחתה טענה זו בנימוק שאין מדובר בהחלפת מקרקעין אלא בהשבתם וקבלת פיצוי כספי בעבור ההשבה ואף אין מדובר בנטילת מקרקעין בְּשל צו של רשות מוסמכת.
השופטת הוד דחתה גם את טענת העוררת לפיה אין להביא בחשבון את סכום הפיצוי המוגדל אשר שולם לה וכי על חלק זה לא חל חוק מיסוי מקרקעין. שכּן, הפיצוי אשר שולם לעוררת שולם במלואו עבור פינוי המקרקעין והשבתם לחזקת רשות מקרקעי ישראל.
באשר לניכוי ההוצאות, קבעה השופטת, כי העוררת לא הציגה קבלות התומכות בטענותיה בנוגע להוצאות ואף לא חוות-דעת כלשהי, וממילא לא עמדה בנטל שמוטל על כתפיה בעניין זה. עם זאת, השופטת המליצה למשיב לשקוֹל התרת ההוצאות בגין השקעות בגידולים, בכפוף להוכחת הנטען לשביעות רצונו.