לוגו אלכס שפירא ושות׳

החלטות מיסוי בנושא החוק לעידוד השקעות הון; ביטוח לאומי בגין הכנסה מעסק של נכה שלא דווחה למל"ל; זכות אובליגטורית גוברת על שעבודים לטובת פקיד-השומה; ערובה להבטחת הוצאות; חשבוניות פיקטיביות

08/10/2018

החלטות מיסוי בנושא החוק לעידוד השקעות הון

מחלקת חוקי עידוד שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים פרסמה שתי החלטות מיסוי חדשות:

1. החלטת מיסוי 933/18

עניינה של החלטה זו (קישור להחלטה) בחברה פרטית תושבת ישראל העוסקת בפיתוח תוכנה בתחום המשחקים החברתיים עבוּר חברת אם הרשומה מחוץ לישראל.
הכנסותיה של החברה נובעות ממתן שירותי מחקר ופיתוח לחברת האם בלבד, וזאת במודל של + Cost.
החברה טרם קיבלה את אישור ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי.

במסגרת ההחלטה נקבע, כי הכנסותיה של החברה ממתן שירותי מחקר ופיתוח לחברת האם תיחשבנה ל"הכנסה מועדפת" על-פי חלופה (1) להגדרת המונח "הכנסה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון. זאת, בכפוף לקיומם של התנאים המנויים בהחלטה.

2. החלטת מיסוי 6886/18

החלטה זו (קישור להחלטה) עוסקת בחברה פרטית תושבת ישראל העוסקת בפיתוח תוכנה לביצוע מעקב וניהול השקעות בנכסים מבוזרים קריפטוגרפים ואשר פותחה במפעל החברה וכוללת מודולים וכלים שונים ומגוּונים לניהול השקעות של נכסים מבוזרים קריפטוגרפים ולהתממשקות עם זירות מסחר שונות בתחום.
הקניין הרוחני (IP) של התוכנה הינו בבעלותה המלאה של החברה בישראל.
פעילותה של החברה מתמצית בפיתוח התוכנה והיא אינה עוסקת במסחר בנכסים מבוזרים קריפטוגרפים.
הכנסותיה של החברה נובעות ממתן זכות שימוש בתוכנה מלקוחותיה, כאשר התשלום נקבע בהתאם להיקף הפעולות והמידע אותו הלקוח מקבל מהתוכנה על-בסיס הרשאות תקופתיות או הרשאות לפעולות ספציפיות.

במסגרת ההחלטה נקבע, כי יראו בתוכנה המפותחת במפעל החברה כ"נכס לא מוחשי מוטב" כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון.
בנוסף, נקבע, כי מפעל החברה העוסק בפיתוח התוכנה ייחשב ל"מפעל טכנולוגי מועדף" כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק, בכפוף להתקיימות מלוא התנאים הקבועים בהגדרה אשר ייבָּחנו בכל שנה ושנה על פעילות פיתוח התוכנה המבוצעת בחברה והכל בהתאם לעקרונות הקבועים בחוזר מס הכנסה 9/2017 (שעניינו בתיקון 73 לחוק) (קישור לחוזר).
עוד נקבע, כי הכנסות החברה ממתן זכות לשימוש בתוכנה תיחשבנה ל"הכנסה טכנולוגית" על-פי חלופה (1) להגדרת המונח "הכנסה טכנולוגית" שבסעיף 51כד לחוק ובכפוף לעוּבדות שתוארו בהחלטה.​
לבסוף, נקבע, כי האישור מותנה בהצהרת החברה לפיה עמדה בתנאים שנקבעו בחוק ובתקנות עידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי), התשע"ז-2017), על-גבי טופס 973;* וכי טופס זה יוגש לפקיד-השומה יחד עם דוח המס שתגיש החברה מדי שנה בה היא תובעת הטבות. 

* להורדת טופס 973, לחצו כאן.

פסק-הדין בעניין יניב אקרש

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין יניב קנרש (אסיר).

המערער (האסיר יניב קנרש) והמערערת (יניב חב' לאנרגיה לישראל בע"מ, חברה פרטית בבעלותו של המערער) הורשעו בחודש אוקטובר 2016 על-פי הודאתו של המערער, בשמו ובשם המערערת, בעבירות לפי חוק מע"מ ולפי חוק איסור הלבנת הון, במסגרת הליך פלילי. זאת, בקשר להנפקת חשבוניות פיקטיביות וקיזוז מס תשומות על-פיהן.
עניינם של הערעורים מושא פסק-הדין בהחלטת המשיב להטיל על המערער כפל-מס בסכום של כ-370 מיליון ש"ח (!!) לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ (כמוציא החשבוניות הפיקטיביות); להטיל על המערערת כפל-מס בסכום של כ-108 מיליון ש"ח לפי סעיף 50(א1) לחוק (כמקזזת מס התשומות שבחשבוניות הפיקטיביות); ולפסוֹל את ספריה של המערערת בהתאם לסמכותו של המשיב מכוח סעיף 77ב לחוק.
בדיון המקדמי שהתקיים בערעורים, הסכימו המערערים לכך שהקביעוֹת העובדתיות שנקבעו בפסק-הדין שניתן הליך הפלילי יחייבו גם בהליך האזרחי, מכוח סעיף 42 לפקודת הראיות.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

פסק-הדין בעניין חנן גרין

פורסם פסק-הדין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניין חנן גרין.

עניינו של פסק-הדין בתביעה שהגיש התובע, נכה בשיעור העולה על 90% והפטוּר ממס הכנסה, כנגד המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") להחזר דמי ביטוח שהמל"ל גבה ממנו בגין הכנסותיו כשותף בעסק של בנו.
התובע לא דיווח למל"ל על תחילת עבודתו כשותף בעסק ונתון זה הועבר למל"ל על-ידי מס הכנסה, וזאת באמצעות המערכת הממוחשבת.

בית-הדין האזורי לעבודה, מפי השופטת ק' כהן ונציגי הציבור ה' סלימאן ו-ש' קסל, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).

פסק-הדין בעניין עבדאלג'ני

פורסם פסק-הדין של בית-משפט השלום בחיפה בעניין יוסף עבדאלג'ני.

עניינו של פסק-הדין בבקשה שהגישו התובעים לקבלת סעד הצהרתי לפיו זכויותיהם במקרקעין באדמות הכפר נחף גוברות על מספר שעבודים הרשומים לטובת פקיד-שומה חיפה.
זאת, מהטעם שהשעבודים הוטלו הָחל משנת 1990 מכוח פקודת המסים (גביה) בגין חובות של צד שלישי כלפי פקיד-השומה בעוד שזכויותיו של אותו צד שלישי במקרקעין הועברו עוד בשנת 1969 לסבתם של התובעים במסגרת עסקת חליפין שדוּוחה לרשויות המס ובשנת 2005 הועברו לתובעים ולדודם במסגרת הסכם מתנה אשר דוּוח אף הוא לרשויות.
משמעות טיעוניהם העובדתיים של התובעים היא אפוא, שלסבתם הוקנתה זכות אובליגטורית במקרקעין (אשר לא השתכללה לכדי זכות בעלוּת בְּשל אי השלמת עסקת החליפין ברישום), וזאת עוד בשנת 1969.

בית-משפט השלום, מפי השופט א' סלאמה, קיבל את הבקשה (קישור לפסק-הדין), תוך שהוא מתבסס על ההלכה בעניין בנק אוצר החייל (ע"א 189/95).

ההחלטה בעניין חב' ג'י אם בניה בע"מ

פורסמה החלטתו של בית-המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי מרכז (השופט א' גורמן) לפיה על המבקשות להפקיד ערובה בסך של 20,000 ש"ח כל אחת לצורך הבטחת הוצאות המשיב (מנהל מע"מ לוד) בהליך הערעור שהמבקשות הגישו על החלטתו להטיל עליהן כפל מס תשומות מכוח סעיף 50(א1) לחוק מע"מ, לפסול את ספריהן מכוח סעיף 77ב(ב) לחוק ולהטיל עליהן קנס מכוח סעיף 95 לחוק.
בית-המשפט המחוזי קבע, כי המבקשות לא הצליחו לסתור את טענות המשיב באשר למצבן הכלכלי הקשה ולכן לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הימנעות מחיוב בהפקדת ערובה להוצאות לפי סעיף 353א לחוק החברות.

בית-המשפט העליון, מפי השופט ע' גרוסקופף, דחה את הבקשה (קישור להחלטה), תוך שהוא מַפנה, בין היתר, להחלטתו של השופט נ' סולברג בעניין ג'ורדאל בע"מ (רע"א 5013/15).