לוגו אלכס שפירא ושות׳

תיקון 89 לחוק מיסוי מקרקעין; הודאה והדחה בערר מס שבח; הדו"ח השנתי של הממונה על חוק חופש המידע ברשות המיסים; היטל עובדים זרים

27/06/2018

תיקון 89 לחוק מיסוי מקרקעין
כזכור, במקביל לחקיקת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (קישור לחוק ההתייעלות) חוּקק חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 ("החוק"(קישור לחוק), בגדרו נקבעו, בין היתר, מספר תיקונים בהוראות חוק מיסוי מקרקעין המהווים את תיקון 89 לחוק האמור (ראו סעיפים 51 ו-52 לחוק, עמ' 211–212)
 
בעניין זה נבקש לעדכנכם בדבר הפרסומים הבאים:
  • הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 2/2018 (קישור להוראה);
  • טופס 7160 – בקשה לקבלת אישור מקדמה למס רכישה לרישום בפנקסי המקרקעין – מסלול "עמידה בתנאים שקבע המנהל" – סעיף 15(ט)(1)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (קישור לטופס);
  • טופס 7161 – בקשה לקבלת אישור לרישום בפנקסי המקרקעין במסלול מקדמה למס רכישה לפי סעיף 15(ט) לחוק מיסוי מקרקעין / מסלול דירות פטורות לפי סעיף 16(א)(2א) לחוק (קישור לטופס);
  • מצגת של מחלקת שומת מקרקעין ברשות המיסים בנושא שילוב נושא מקדמה ואישורי מיסים במערכת שבח.נט (קישור למצגת).
היטל עובדים זרים
במבזק מיום 13.9.2017* דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעורים השונים שהוגשו בנושא שאלת הזכאות לנקודות זיכוי ומנגד החבות בהיטל לפי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 בגין עובדים שהינם מסתננים מאריתראה וסודאן, אשר לעת הזאת הוחלט שלא להוציאם מישראל בְּשל הנסיבות בארצות מוצאם, והם מחזיקים ברישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.
* למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
כזכור, בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה (בדימ') השופט א' רובינשטיין, השופט ח' מלצר והשופט א' שהם, דחה את הערעורים שהגישו החברות בנושא ההיטל וקבע שהערעורים שהגישה המדינה בנושא נקודות הזיכוי התייתרו לאור תשובתה (קישור לפסק-הדין).
 
ואילו במבזק מיום 2.6.2018 דיווחנו על פרסום החלטתה (קישור להחלטה) של הנשיאה א' חיות לדחות את הבקשות לדיון נוסף שהוגשו על-ידי הרודס מלונות ספא ונופש בע"מ (אחת המערערות בפסק-הדין בעניין ואקאנס מלונות בע"מ ואח') וחברת מלון אורכידאה בע"מ.*
* בנוסף, במסגרת ההליך הוגשו שורה של בקשות הצטרפות כ"ידיד בית המשפט" או כמשיבים נוספים, וזאת מטעם נשיאוּת הארגונים העסקיים, ארגון חברות הניקיון בישראל, התאחדות המלונות בישראל, עמותת קו לעובד, לשכת המסחר ירושלים ואיגוד המסעדות בישראל.
 
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול פורסמה הודעתה של רו"ח מירי סביון, משנה למנהל רשות המיסים, בנושא החלופות העומדות לרשות המעסיקים להסדר החוב בגין ההיטל עד ליום 30.7.23018 (קישור להודעה).
זאת, בהמשך להודעות הקודמות בנושא.*
* במסגרת המבזק מיום 8.11.2017 דיווחנו, כי פורסמה הנחייתן (קישור להנחייה) של רו"ח מירי סביון (משנה למנהל רשות המסים) וזילפה גלינדוס (סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה ברשות המסים) לפקידי-השומה בנושא עריכת שומות והסדרת חובות המס לגבי ההיטל ונקודות הזיכוי כאמור ("מתווה ההקלות").
ואילו במסגרת המבזק מיום 22.11.2017 דיווחנו, כי פורסמה הנחייה נוספת (קישור להנחייה הנוספת) של רו"ח מירי סביון, וזאת בעקבות העתירה שהוגשה לבית-המשפט העליון לקיים דיון נוסף בפסק-הדין, וזאת על-ידי ישרוטל בע"מ.  במסגרת ההנחייה הנוספת צוין, כי מעסיקים המעוניינים להיכלל במיתווה ההקלות יוכלו לחתום על הסכמי שומה אשר יתוקנו במקרה שבו הלכת בית-המשפט העליון במסגרת הדיון הנוסף בתיק זה תשתנה וייקבע כי אין מקום לחיוב בהיטל; וכי תנאי להחלת המתווה הוא הסדרת תשלום ההיטל עם חתימת ההסדר, לרבות קבלת ערבויות להבטחת התשלום במקרים הרלבנטיים. עוד צוין בהנחייה הנוספת נוסח הפִסקה שיש להוסיף להסכמי השומה האמורים.
ביום 1.2.2018 דיווחנו אודות הנחייתה הנוספת (קישור להנחייה הנוספת) של רו"ח מירי סביון לפיה הוחלט על הארכת תחולת ההסדר עד ליום 31.3.2018. 
ואילו ביום 24.3.2018 דיווחנו אודות פרסום הנחייה נוספת (קישור להנחייה הנוספת) של רו"ח מירי סביון, בגדרה צוין, כי הוחלט להאריך את ההסדר עד ליום 31.5.2018 ולאפשר למעסיקים המעוניינים להיכלל במתווה ההקלות להסדיר את השומות והחובות עד למועד האמור. זאת, בכפוף לעמידה בכל התנאים שנקבעו לעניין זה.
לבסוף, ביום 15.5.2018 פורסמה הנחיה נוספת (קישור להנחייה הנוספת) של רו"ח מירי סביון, הכוללת חלופות נוספות להסדרת החוב.
 
ההחלטה בעניין עציון
פורסמה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין אריאל משה עציון.
בין המבקש-העורר לבין המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין טבריה) התגלעה מחלוקת הן באשר לשווי העִסקה שביצע המבקש והן באשר לזהוּת הרוכש.
בעקבות זאת, שלח ב"כ המבקש אל המשיב דרישת הודיה בעוּבדות.
המבקש טוען, כי מתשובת המשיב והעוּבדות בהן הודה עולה גרסה עובדתית שמודה בעוּבדות שצוינו בערר אך מציגה טענות הדחה שונות, ובהתאם הגיש המבקש בקשה לועדת-הערר להפוֹך את סדר הבאת הראיות בערר. זאת, בהתבסס על תקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
 
ועדת-הערר, מפי השופטת ע' הוד, דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).
השופטת הוד קבעה, כי אין בטענות המשיב ובכלל זאת הדברים אשר ציין בהודיה בעוּבדות משום טענות הודעה והדחה ועל-כן אין הצדקה להורוֹת על העברת נטל הבאת הראיות אל כתפי המשיב.
 
הדו"ח השנתי של הממונה על חוק חופש המידע ברשות המיסים
כידוע, על-פי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 ("החוק"), אשר נכנס לתוקפו בחודש מאי 1999, כל אזרח ישראלי או תושב* הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית – ובכלל זאת רשות המיסים – וזאת באמצעות הממונה על החוק ברשות האמורה.
* לעניין זה, "תושב" הינו כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין וכן תאגיד שהתאגד לפי הדין בישראל.
 
אתמול פורסם הדו"ח השנתי לשנת 2017 של הממונה על החוק ברשות המיסים (מר שלמה אוחיון, שהינו גם סמנכ"ל בכיר לשירות לקוחות ברשות) (קישור לדו"ח), ובו, בין היתר, סקירת עיקרי הפעילות מתוך תכניות העבודה של החטיבות השונות ברשות המיסים (חטיבת אכיפת הגביה, חטיבת שומה וביקורת, החטיבה לחקירות ומודיעין, חטיבת שירות לקוחות, מינהל המכס, החטיבה המשפטית, החטיבה המקצועית, החטיבה לתכנון וכלכלה, חטיבת מינהל ומערכות מידע, חטיבת החשבות, החטיבה לביקורת פנים ודוברות והסברה) ודיווח על הבקשות לקבלת מידע שהוגשו לרשות המיסים בשנה האמורה, תוך חלוקתן לבקשות שנענו בחיוב ובשלילה ולבקשות שטרם נענו.