לוגו אלכס שפירא ושות׳

שכ"ט המתקבל באמצעות אסימונים מבוזרים; כספים ממימוש מקרקעין באיראן כהסבר לגידול בהון; מכירת מקרקעין במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק ועוד

05/06/2018

החלטת מיסוי 209/18
פורסמה החלטת מיסוי מס' 209/18 (קישור להחלטה).
עניינה של ההחלטה בחברה פרטית תושבת ישראל העוסקת במתן שירותים אישיים ובייעוץ ללקוחותיה השונים, כאשר חלק מהם מעוניינים לשלם לחברה עבוּר שירותיה באסימונים מבוזרים כדוגמת ביטקוין, את'ריום וכו' ("האסימונים").
במסגרת ההחלטה נקבע כיצד על החברה לרשום את קבלת האסימונים בפנקסי חשבונותיה וכן כיצד עליה להוציא חשבונית מס, וזאת תוך הבחנה בין מצב שהחברה תממש את האסימונים שהתקבלו למטבע (ש"ח, דולר וכו') בתוך התקופה הנדרשת עד למועד הוצאת חשבונית מס לפי חוק מע"מ ("התקופה") לבין מצב בו האסימונים לא ימומשו על-ידיה בתוך התקופה.
בנוסף, נקבעו בהחלטה הוראות ביחס להכרה בהוצאות שהוציאה החברה במסגרת מימוש האסימונים וביחס למקרה בו האסימונים ייגָנבו במסגרת התקופה או לאחריה.
 
פסק-הדין בעניין סלוקי
במבזק מיום 24.11.2015 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין עזבון המנוחה צפורה סלוקי כהן ז"ל ואח'.
 
עניינו של פסק-הדין בששה ערעורים שאוחדו על שומות המס לשנים 2005–2009 שהוציא המשיב (פקיד-שומה אשקלון) לכל אחד מששת המערערים, שהינם חמישה אחים (המערערים 2–5) ואמם המנוחה (המערערת 1) שנפטרה בשנת 2014, לאחַר שהוגשו הערעורים.
עד לשנת 2007 היו ששת המערערים שותפים בששה חלקים שווים ב"שותפות שלמה סלוקי ובניו" שעיסוקה בחקלאות בשטחים החקלאיים שבהחזקתה.
עניינן של השומות* בגידול הון שמצא המשיב אצל כל אחד מהמערערים ואשר בהיעדר הסבר סביר למקורו נזקף כהכנסה חייבת לכל אחד מהם בשנות-המס הרלבנטיות.
* יצוין, כי במקור ערך המשיב למערערים שומה אלטרנטיבית וחלופית ובה מצא כי התוצאה העסקית המשתקפת בדו"חות המערערים לשנים 2005–2008 (מעסקי החקלאות של השותפוּת) אינה סבירה, ועל-כן הוסיף להכנסות השותפוּת תוספת מחזור כפי שקבע ובהתבסס על חוות-דעת וניתוחים כלכליים שערך. ברם, במסגרת סיכומי התגובה הודיע המשיב כי אינו עומד יותר על טענותיו ביחס לשומה החלופית.
לטענת המערערים, מקור גידול ההון בכספי מימוש נכסי מקרקעין שירשה אמם המנוחה באיראן ואשר הועברו, לטענתם, במהלך השנים בדרכים עלומות מאיראן לישראל על-ידי אחיה של האם ודודם של המערערים.
עוד טענו המערערים, וזאת לחלופין, כי גידול ההון הנטען לשנת 2005 יוחס על-ידי המשיב שלא כדין לשנה זו בלבד בהיותה השנה "הפתוחה" האחרונה שניתן היה להוציא בגינהּ שומות; שעה שמתבקש היה בנסיבות הדברים לייחֵס את הגידול הנטען לשנים קודמות ש"נסגרו".
בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, מפי הנשיא י' אלון, דחה את הערעורים ברובם (קישור לפסק-הדין).
 
על פסק-הדין הגישו המערערים ערעור לבית-המשפט העליון, אך בתום הדיון שהתקיים ביום 29.5.2017 הודיעו הצדדים, למעט המערער 2, שמואל סלוקי ("המערער"), על הֶסדרי פשרה שנערכו עם המשיב ואלה קיבלו תוקף של פסק-דין.
המערער, לעומת זאת, הודיע, כי הצדדים לא הגיעו להבנות ומשכך ניתן פסק-דין בערעור שהגיש.
בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה ח' מלצר (בהסכמת השופט א' שהם והשופטת ד' ברק-ארז)דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).
השופט מלצר קבע, כי בכל הקשור לדחיית ההסבר לגידול בהון, מקובלות עליו קביעותיו העובדתיות של בית-המשפט קמא ועל-כן נותרה השְאֵלה האם בדין ייחס המשיב גידול זה לשנת-המס 2005, היא, כאמור, שנת-המס הפתוחה היחידה במועד הוצאת השומה.
השופט מלצר קבע, כי התשובה לשאלה זו חיובית. ראשית, המערער טען בהקשר זה טענות מנוגדות – מחד, שמקור הגידול בהון בהכנסה שאינה חייבת המס (כספי ירושה) ומאידך, שהגידול בהון נבע מהכנסה חייבת במס אך שזו התיישנה – ודי בטעם זה בלבד כדי להביא לדחיית הערעור. שנית, מקום בו נמצא כי קיים גידול בהון אשר נוצר כתוצאה מהכנסה החייבת במס, הכְּלָל הוא כי בהיעדר ראיות אחרות, יש לייחֵס את הגידול בהון באופן שווה לכל אחת משנות-המס שבין הצהרות ההון; וכי כאשר חלק משנות-המס נסגרו זה מכבר, הרי בהיעדר ראיות סותרות, יש לייחֵס את הגידול בהון לכל השנים הפתוחות באופן שווה ובמידה שהנישום מבקש לייחֵס את הגידול בהון לשנים הסגורות מוטל על כתפיו הנטל להראות כי הגידול בהון אכן אירע בשנים אלו. בענייננו, המערער לא עמד בנטל זה.
לבסוף, נדרש השופט מלצר לקנס הגירעון שהטיל המשיב על המערער מכוח סעיף 191(ב) לפקודה. השופט מלצר ציין, כי לכאורה בְּשל דחיית הערעור באפשרותו של המשיב לפעול בהתאם להוראות הדין ולגְבות את קנס הגירעון, אך בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שבמסגרת הסכמי הפשרה שנערכו עם יתר בני המשפחה הוסכם על ביטול קנס הגירעון, הוא סבור כי אף בעניינו של המערער יש – בהתחשב בעיקרון השוויון ובעובדה שבית-המשפט המחוזי לא נדרש לכך בפסק-דינו – להורוֹת על ביטולו של קנס הגירעון.
 
פסק-הדין בעניין אחים סלטי עסאם בע"מ
פורסם פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין אחים סלטי עסאם בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בשני עררים (אשר הדיון בהם אוחד) על החלטות המשיב בהשגות אשר הגישו העוררות, במסגרתן לא קיבל המשיב את השוֹוי שהצהירו על מכירת מקרקעין בידי העוררת 1 לעוררת 2 בחודשים פברואר ואפריל 2015.
השוֹוי המוצהר של כל אחת משתי העִסקות עמד על 1,650,000 ש"ח, בעוד שהמשיב קבע שווי עסקה בסך 5,000,000 ש"ח לגבי כל אחת מהעִסקות.
 
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד א' הללי ורו"ח נ' זועבי) קיבלה את הערר בחלקו (קישור לפסק-הדין).
השופטת הוד בָּחנה את הראיות שהוצגו בפניה וקבעה, כי העוררות לא הוכיחו את טענתן לפיה הסכמי המכירה נכרתו בנסיבות מיוחדות ובְשל כך השוֹוי המוצהר הוא שווי השוק של המקרקעין; וכי לא עלה בידיהן להוכיח את הטעמים בגינם העוררת 1 מכרה, לכאורה, את המקרקעין במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק של המקרקעין. עוד קבעה השופטת הוד, כי לא עלה בידי העוררות לסתור את קביעת המשיב לפיה לא חל החריג לפיו יש לקבוֹע את שווי הזכויות בהתאם לשווי המוסכם בין הצדדים; וכי בנסיבות אלו, היה המשיב רשאי לקבוע את שווי הזכות הנמכרת.
השופטת הוד הִמשיכה ונדרשה לשאלה, האם קביעת המשיב בעניין זה סבירה או שמא יש מקום להתערב בקביעתו. לדבריה, נפלו מספר פגמים בקביעתו האמורה של המשיב (וראו לעניין זה, פס' 32–54 לפסק-הדין) ובהתאם יש לקבוֹע את שווי העִסקות על סך של 2,464,014 ש"ח ו-2,454,520 ש"ח.
 
פתיחת המערכת לשידור דוחות שנתיים של חברות לשנת-המס 2017
פורסמה הודעתה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, לפיה נפתחו לשידור המערכת למיַיצגים המחוברים לשע"מ וכן המערכת באינטרנט לשידור דוחות של חברות לשנת-המס 2017 (קישור להודעה).