02/06/2018
תם ולא נשלם – פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בדיון הנוסף בנושא החבות בהיטל עובדים זרים
במבזק מיום 13.9.2017 דיווחנו אודות פרסום פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעורים השונים* שהוגשו בנושא שאלת הזכאות לנקודות זיכוי ומנגד החבות בהיטל ("ההיטל") לפי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 בגין עובדים שהינם מסתננים מאריתראה וסודאן, אשר לעת הזאת הוחלט שלא להוציאם מישראל בְּשל הנסיבות בארצות מוצאם, והם מחזיקים ברישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.
* שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון, איגוד המסעדות בישראל (ביקש להצטרף להליך), ארגון חברות הניקיון בישראל (ביקש להצטרף להליך), מאה אחוז גיוס והשמת כוח אדם בע"מ נ' פקיד שומה אשקלון, ואקאנס מלונות בע"מ ואח' נ' פקיד שומה אילת, כלי ניקה י. בע"מ נ' פקיד שומה תל-אביב 5, טלרן אחזקות וניקיון (אילת) ואח' נ' פקיד שומה תל אביב 5, פקיד שומה תל אביב 5 נ' עומר הנדסה ובניה (1986) בע"מ, חברת מלון אורכידאה בע"מ נ' פקיד שומה אילת.
 
נקדים ונזכיר, כי לגבי כל הערעורים שהוגשו בנושא שאלת החבות בהיטל, קבעו בתי-המשפט המחוזיים בתל-אביב (השופט מ' אלטוביה) ובבאר-שבע (השופט ג' גדעון), כי בדין הושת ההיטל על העובדים הזרים, וזאת מהנימוקים השונים שהובאו באותם פסקי-דין.
לעומת זאת, במסגרת הערעורים שהוגשו בנושא שאלת זכאותם של העובדים הזרים לנקודות זיכוי ניתנו החלטות סותרות על-ידי בתי-המשפט המחוזיים: בעוד שבית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט מ' אלטוביה) קיבל את הערעורים בנושא זה – ובכלל זאת את הערעור שהוגש על-ידי משרדנו בשם עומר הנדסה בע"מ – בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ג' גדעון) דחה את הערעורים האמורים.
עוד נציין, כי בכל הקשור לשאלת זכאותם של העובדים הזרים לנקודות זיכוי נטען בכל הערעורים זולת בערעור של עומר הנדסה, כי העובדים נחשבים ל"תושב" לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה ומשכך זכאים לנקודות זיכוי מתוקף סעיפים 33, 34 ו-36 לפקודה; וכי לחלופין, יש לראות בעובדים "תושבי חוץ זכאים" בהתאם לכללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007 ("הכללים"), שכּן העסקתם "מותרת על פי כל דין" כאמור בכללים. לעומת זאת, בערעור של עומר הנדסה נטען (על-ידי הח"מ), כי הזכאות לנקודות זיכוי הינה אך ורק מכוח הכללים (דהיינו, לא נטען, כי מדובר בתושבי ישראל). כאמור, בית-המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את הטענה, כי העובדים הזרים זכאים לנקודות זיכוי תוך שהוא קובע שאין לראות בעובדים אלה בגֶדר תושבי ישראל ויש לסַווגם כ"תושב חוץ זכאי" בהתאם לכללים.
 
ביום 14.6.2017, בעקבות הדיון שהתקיים בבית-המשפט העליון ביום 27.3.2017, הוגשה הוגשה הודעה מטעם רשות המיסים, שבמסגרתה הציגה את עמדתה העדכנית:
אשר לסוגית ההיטל נמסר, כי לא מצאה הרשות טעם לשנות מעמדתה לפיה אין מקום לפטוֹר את המערערות מחובת תשלומו.
לעומת זאת, אשר לנקודות הזיכוי, עדכנה רשות המיסים על שינוי מדיניותה לפיו היא תאפשר לזַכּות עובדים אלה בנקודות זיכוי מכוח הכללים, לפנים משורת הדין, בכפוף לתנאים הבאים: ראשית, על המעסיקים להוכיח כי התשלומים בגין נקודות הזיכוי אכן הגיעו לידי העובדים בפועל, לאחַר שנוכה המס במקור; שנית, העובד אינו מחזיק ברשיון שהִיה שבו נכתב במפורש "אינו רשאי לעבוד" (להבדיל מן הדיבור "רישיון זמני זה אינו מהווה רשיון עבודה בישראל"), או ברישיון אשר מכיל הגבלה גיאוגרפית ("לא יתגורר ולא יעבוד בערים אלה: תל אביב, אילת"), הניתנים למי ששוחרר במרכז השהיה חולות ולגביהם נאכף איסור אי ההעסקה; שלישית, אין מדובר במי שניתנה לגביו הוראת שהִיה בחולות, שממילא אינו רשאי לעבוד. הוטעם, כי עמדה זו מתייחסת אך לשנות-המס שעליהן חלים הכללים – קרי, עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), תשע"ה-2014 ביום 1.1.15, אשר צמצמו את הזכאות אך לעובדים זרים חוקיים המועסקים על פי היתר בתחום הסיעוד.
 
בתגובה להודעה טענו המערערות, כי אין בפתרון המוצע על-ידי רשות המיסים כדי להביא לסיומה של המחלוקת, משלא נסוגה מעמדתה לעניין ההיטל. כך, ובין היתר, טענו המערערות, כי יש מקום להחיל "מדרגת ביניים" כלשון החלטת בית-המשפט העליון מיום 28.3.2017 ובמסגרת זו, בין היתר, ליתן פטוֹר מן ההיטל בהתאם למשך התקופה שבה שוהה העובד בישראל או להחיל את תשלומו של ההיטל אך מכאן ואילך, כדי למזער את הנזקים אשר נטען כי נגרמו למערערות נוכח העובדה שהוטל עליהן בדיעבד.
לעניין נקודות הזיכוי טענו המערערות, כי אף שיש לקבל בברכה את נכונותה של רשות המיסים לזַכּות את העובדים מכוח הכללים, אין בכך כדי לאיין את עמדת המערערות. ואילו במסגרת תשובתה של עומר הנדסה (שערעורה, כאמור, התקבל על-ידי השופט מ' אלטוביה) דחתה האחרונה, באמצעות הח"מ, את הפתרון המוצע לאור הקושי הראייתי אשר כרוך בהוכחת התנאים, שכּן עסקינן בשומות אשר נערכו בחלקן ביחס לשנות-מס מוקדמות.
 
בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה (בדימ') השופט א' רובינשטיין, השופט ח' מלצר והשופט א' שהם, דחה את הערעורים שהגישו החברות בנושא ההיטל וקבע שהערעורים שהגישה המדינה בנושא נקודות הזיכוי התייתרו לאור תשובתה (קישור לפסק-הדין).
בחלקה הראשון של חוות-דעתו, התייחס המשנה לנשיאה (בדימ') השופט א' רובינשטיין לשאלת ההיטל. לדבריו, אפילו נצא מן ההנחה שניתן להתגבר באמצעים פרשניים על המשוכה אותה מציבה ההגדרה הכוללנית של המונח "עובד זר" בחוק עובדים זרים (לפיה מדובר במי "שאינו אזרח ישראל, או תושב בה"), מתן הפטוֹר מתשלום היטל בנסיבות ענייננו אינו עולה בקנה אחד עם תכלית הטלתו והשתלבותו הניכרת במערך החקיקתי הכולל ביחס לתופעת ההסתננות.
השופט רובינשטיין הוסיף והתייחס לטענת המערערות לפיה השתת ההיטל הינה בניגוד לערכי היסוד של שיטת משפטנו וכן לעקרונות המשפט הבינלאומי ולטענתן הנוספת כי יש מקום לפטוֹר אותן מתשלומו נוכח הסתמכותן על התנהגותה של המדינה (מדיניות אי-האכיפה), ודחה טענות אלו.
עם זאת, השופט רובינשטיין ציין, כי ראוי בגדרי הגינוּת כי בעת הגביה תתחשב רשות המיסים באי-הבהירות שנוצרה, בנושאי קנסות וריביות, כל מקרה לגופו; וכי לעניין זה מתבקש כי דרג בכיר ארצי ברשות המיסים יתן דעתו וינחה כדי שהגבייה תהיה צודקת (וראו בעניין זה גם את חוות-דעתם של השופטים א' שהם וח' מלצר).
בחלקה השני של חוות-דעתו, ציין השופט רובינשטיין, כי התייתר ראשם השני של הערעורים בדבר נקודות הזיכוי, וזאת נוכח הודעת רשות המסים מיום 14.6.2017 שלפיה, וכמצוין לעיל, יזוכו העובדים נשוא ענייננו מכוח הכללים. השופט רובינשטיין ציין, כי ככלל מקובלים עליו התנאים אשר הוצבו על-ידי הרשות לצורך הכרה בזכאות, אך בה בעת הוא סבור שאַל למשיבים לנהוֹג בדקדקנות יתר בנוגע לשני התנאים האחרונים, שהם פרוצדורליים במהותם, נוכח הקשיים הראייתיים שצוינו לעיל; וכי גם כאן יפה הגינוּת אף לרשות המבקשת לגְבות מיסים ככל שתוכל.
לאור כל האמור, הוחלט שלא להיעתר למבוקש בערעור של שלמה סעד (ערעור בנושא ההיטל ובנושא נקודות הזיכוי), בערעור של מאה אחוז גיוס והשמת כוח אדם בע"מ (ערעור בנושא ההיטל ובנושא נקודות הזיכוי), בערעור של ואקאנס מלונות בע"מ ואח' (ערעור בנושא ההיטל ובנושא נקודות הזיכוי), בערעור של כלי ניקה י. בע"מ (ערעור בנושא ההיטל), בערעור של טל רן אחזקות וניקיון (אילת) בע"מ (ערעור בנושא ההיטל ובנושא נקודות הזיכוי), בערעור של טל רן אחזקות וניקיון (אילת) בע"מ וטל רן אחזקות וניקיון (2000) בע"מ (ערעור בנושא ההיטל), בערעור של פקיד-שומה תל-אביב 5 על פסק-הדין בעניין עומר הנדסה (ערעור בנושא נקודות הזיכוי) ובערעור של חברת מלון אורכידאה בע"מ (ערעור בנושא ההיטל ובנושא נקודות הזיכוי).
עוד הוחלט, כי נוכח השינוי בעמדת המדינה בנושא נקודות הזיכוי, מתייתרים למעשה הערעור הנגדיים (שהמדינה הגישה) על פסקי-הדין בעניין כלי ניקה י. בע"מ ובעניין טל רן אחזקות וניקיון (אילת) בע"מ וטל רן אחזקות וניקיון (2000) בע"מ.
 
על פסק-הדין הוגשו שתי בקשות לדיון נוסף: האחת, על-ידי הרודס מלונות ספא ונופש בע"מ (אחת המערערות בפסק-הדין בעניין ואקאנס מלונות בע"מ ואח') ; והשנייה, על-ידי חברת מלון אורכידאה בע"מ.
בנוסף, במסגרת ההליך הוגשו שורה של בקשות הצטרפות כ"ידיד בית המשפט" או כמשיבים נוספים, וזאת מטעם נשיאוּת הארגונים העסקיים, ארגון חברות הניקיון בישראל, התאחדות המלונות בישראל, עמותת קו לעובד, לשכת המסחר ירושלים ואיגוד המסעדות בישראל.
 
ביום 31.5.2018 ניתנה החלטתה של הנשיאה א' חיות בבקשות (קישור להחלטה).
הנשיאה חיות קבעה, כי ספק אם קביעותיו של בית-המשפט במקרה דנן עולות כדי הלכה העונה על התנאים לקיום הליך של דיון נוסף, בהיותו הליך חריג השמור לאותם מקרים שבהם נפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית-המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).
הנשיאה חיות הוסיפה וקבעה, כי ספק אם קביעותיו של בית-המשפט עולות כדי הלכה העונה על התנאים האמורים. ראשית, פסק-הדין אך יישם את ההלכות הנוהגות בשיטתנו המשפטית באשר לפרשנות חקיקה ועל-כן, אין לומר כי נקבעה בו "הלכה". שנית, הלכה חדשה צריכה להיות גלויה ומפורשת על-פני פסק-הדין, בעוד שעיון בפסק-הדין מושא הבקשות דנן מעלה כי אין זה המקרה.
הנשיאה חיות דחתה את הטענה לפיה ההתייחסות בפסק-הדין לאמנת הפליטים עולה כדי הלכה לפיה אמנה זו אינה חלה על מי שלא הוכר כפליט (בין אם הגיש בקשת מקלט פרטנית וזו טרם הוכרעה ובין אם לאו) ואת הטענה כי הטלת חובת תשלום ההיטל עולה כדי מיסוי רטרואקטיבי פסול.
בנוסף, קבעה הנשיאה חיות, כי טענת המבקשות כי קביעת בית-המשפט בנוגע לחובת ההיטל סותרת את הדין הבינלאומי, אף היא אינה מַצדיקה דיון נוסף.
לבסוף, קבעה הנשיאה חיות, כי יש גם לדחות את טענת המבקשות בשתי הבקשות לפיה תוצאת פסק-הדין קשה במיוחד ועלולה להוביל לקריסתם של בתי עסק רבים. לדבריה, מדובר אמנם בתוצאה אשר לה השלכה כלכלית ברורה על המבקשות, כמו גם על יתר החייבים בהיטל בְּשל העסקתם של עובדים מסתננים, אך אין בקושי זה כדי להצדיק קיום דיון נוסף בפסק-הדין, מה גם שהמבקשות לא תמכו את טענתן בתשתית עובדתית מתאימה (למעט הערכות חלקיות אשר נכללו בבקשת ההצטרפות מטעם איגוד המסעדות בישראל). הנשיאה חיות ציינה בהקשר זה, כי הוראות הנוהל שפרסמה רשות המסים*  אשר הפחית או ביטל, בהתקיים תנאים מסוימים, את הקנסות והריביות שנצברו בְּשל חוב המס, ואף איפשר פריסת תשלום החוב לתקופה של עד שלוש שנים  יש בהן כדי להפחית באופן ממשי מן הקושי שנטען לו על-ידי המבקשות בהקשר זה.
* במסגרת המבזק מיום 8.11.2017 דיווחנו, כי פורסמה הנחייתן (קישור להנחייה) של רו"ח מירי סביון (משנה למנהל רשות המסים) וזילפה גלינדוס (סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה ברשות המסים) לפקידי-השומה בנושא עריכת שומות והסדרת חובות המס לגבי ההיטל ונקודות הזיכוי כאמור ("מתווה ההקלות").
ואילו במסגרת המבזק מיום 22.11.2017 דיווחנו, כי פורסמה הנחייה נוספת (קישור להנחייה הנוספת) של רו"ח מירי סביון, וזאת בעקבות העתירה שהוגשה לבית-המשפט העליון לקיים דיון נוסף בפסק-הדין, וזאת על-ידי ישרוטל בע"מ.  במסגרת ההנחייה הנוספת צוין, כי מעסיקים המעוניינים להיכלל במיתווה ההקלות יוכלו לחתום על הסכמי שומה אשר יתוקנו במקרה שבו הלכת בית-המשפט העליון במסגרת הדיון הנוסף בתיק זה תשתנה וייקבע כי אין מקום לחיוב בהיטל; וכי תנאי להחלת המתווה הוא הסדרת תשלום ההיטל עם חתימת ההסדר, לרבות קבלת ערבויות להבטחת התשלום במקרים הרלבנטיים. עוד צוין בהנחייה הנוספת נוסח הפִסקה שיש להוסיף להסכמי השומה האמורים.
ביום 1.2.2018 דיווחנו אודות הנחייתה הנוספת (קישור להנחייה הנוספת) של רו"ח מירי סביון לפיה הוחלט על הארכת תחולת ההסדר עד ליום 31.3.2018. 
ואילו ביום 24.3.2018 דיווחנו אודות פרסום הנחייה נוספת (קישור להנחייה הנוספת) של רו"ח מירי סביון, בגדרה צוין, כי הוחלט להאריך את ההסדר עד ליום 31.5.2018 ולאפשר למעסיקים המעוניינים להיכלל במתווה ההקלות להסדיר את השומות והחובות עד למועד האמור. זאת, בכפוף לעמידה בכל התנאים שנקבעו לעניין זה.
לבסוף, ביום 15.5.2018 פורסמה הנחיה נוספת (קישור להנחייה הנוספת) של רו"ח מירי סביון, הכוללת חלופות נוספות להסדרת החוב.
לאור כל האמור, קבעה הנשיאה חיות, כי הבקשות לקיום דיון נוסף וכן בקשות ההצטרפות תידחנה.
 
תם ונשלם?
ככלל, בעקבות דחיית הבקשות לקיום דיון נוסף וכל עוד לא תתקבל (ככל שתתקבל) חקיקה מתקנת, אכן הוכרעה סופית המחלוקת הכללית בנושא.
"המחלוקת הכללית" אמרנו ולא בכדִי, שכּן בפני בתי-המשפט המחוזיים תלויים ועומדים מספר ערעורים פרטניים, שחֵלקם הוגש על-ידי משרדנו, בשאלת החבות בדמי היטל מקום בו מדובר בהעסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד, וזאת לאור פסקה (3) להגדרת המונח "עובד זר" שבסעיף 44(א) לחוק להבראת כלכלת ישראל, המחריגה מגֶדר אותו מונח – וכנגזר מכך, גם מגֶדר החבות בהיטל – "עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי".
  גרסה להדפסה   שלח לחבר


שלום אורח!
האתר נועד להקנות מידע כללי בלבד, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי ואין לו תוקף של חוות-דעת מחייבת.
© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אלכסנדר שפירא.