22/02/2018
מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים; דיווח מקוון במיסוי מקרקעין; אמנה עם אוסטריה; קיזוז מס תשומות בידי חברת החזקות; מתקנים לייצור חשמל; מיסוי יהלומנים
חוזר בנושא מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים 
לאחַר שפרסמה את טיוטת החוזר, פרסמה רשות המסים את החוזר המקצועי (קישור לחוזרהמַסדיר מיסוי הכנסות שהתקבלו בקשר עם פעילויות המערבות מטבעות וירטואליים, כגון: הביטקוין והלייטקוין.
 
על-פי החוזר, המטבעות הווירטואליים אינם מהווים "מטבע" או "מטבע חוץ" לעניין חוק בנק ישראל ומשכך גם לעניין פקודת מס הכנסה, ובהתאם יש לראות בהם בגֶדר "נכס" כמשמעותו בסעיף 88 לפקודה שהרווח ממכירתם חייב במס רווחי הון (זולת בידי מי שמדובר לגביו בהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה).
החוזר מתייחס גם לשימוש במטבע וירטואלי לצורך רכישת נכס או שירות, אשר מהווה על-פי החוזר עסקת חליפין; וכן להשלכות מע"מ הגלומות בשימוש/מכירה של מטבע כאמור.
 
דיווח מקוון בעסקות מקרקעין
במבזק מיום 16.10.2017 דיווחנו אודות פרסום תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע"ח-2017 ("התקנות"(קישור לתקנות) שהותקנו מכוח סעיף 76א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין* ופרסום כללי מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע"ח-2017 ("הכללים"(קישור לכלליםשהותקנו מכוח סעיף 76א(ג) לחוק.**
* סעיף 76א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוע, כי הצהרות לפי סעיף 73 עד 76 לחוק, כולן או חֵלקן, בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, הודעת השגה לפי סעיף 87 לחוק ומסמכים כאמור בסעיף 96 לחוק (הכּוונה למסמך שנדרש על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין או מי שהורשה לכך על-ידיו), יוגשו באופן מקוּון וכן את סוגי החייבים בדיווח שיהיו פטוּרים מחובת הגשה באופן מקוּון ("הגשה באופן מקוּון" מוגדרת כהגשת דוח, מסמך או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001).
** סעיף 76א(ג) לחוק מיסוי מקרקעין מַסמיך את המנהל לקבוֹע כללים לגבי הגשה באופן מקוּון בעניינים אלה: הליכי זיהוי לצורך ההגשה; אופן ההגשה; הארכת מועד ההגשה והטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה. 
במסגרת התקנות נקבע, כי מי שבשמו מוגש "מסמך מקרקעין" – הכולל הצהרה לפי סעיף 73 לחוק, בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, הודעת השגה לפי סעיף 87 לחוק ומסמך כאמור בסעיף 96 לחוק (אך ראו להלן לגבי התחולה) – למנהל לפי החוק ("חייב") יגיש מסמך מקרקעין כאמור באופן מקוּון לפי התקנות והכללים, וזאת באמצעות המערכת הממוחשבת; וכי מי שיגיש מסמך כאמור שלא באמצעות המערכת יראו אותו כמי שלא הגישו לעניין החוק.
לכלל האמור נקבעו שני חריגים שבהתקיימם ניתן להגיש מסמך מקרקעין באופן שאינו מקוּון: האחד, אם אין אפשרות, במועד שבו הוגש מסמך המקרקעין, להגישו באמצעות המערכת הממוחשבת במשרד רשות המסים שבו הוגש המסמך; השני, אם מדובר בעורך-דין אשר גילו 66 או יותר ביום פרסומן של התקנות (15.10.2017), שמגיש מסמך מקרקעין בשם חייב.
עוד נקבע בתקנות, כי מי שחייב בהגשת הודעה על נאמנות לפי סעיף 74 לחוק והגיש הצהרה מקוּונת לפי סעיף 73 לחוק, רשאי להגיש את ההודעה באופן מקוּון במועד או לאחַר הגשת ההצהרה, אם בחר בכך, ובלבד שהגיש את ההודעה עד המועד הקבוע להגשתה.
בנוסף, נקבעו מספר מקרים שבהם יהיה המנהל (או מי שהוא הִסמיך לעניין זה מבין עובדי רשות המיסים) לאשר הגשת מסמך מקרקעין מודפס על-ידי מסירתו ביד או על-ידי משלוחו בדואר.
לגבי הצהרה לפי סעיף 73 לחוק ומסמך כאמור בסעיף 96 לחוק תחילתן של התקנות נקבעה ליום 1.12.2017. לעומת זאת, לגבי בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק והודעת השגה לפי סעיף 87 לחוק, תחילתן של התקנות נקבעה ל-30 יום ממועד פרסומה ברשומות של הודעת המנהל בדבר תחילת פעולתה של מערכת המחשוב של הרשות המאפשרת קבלת דיווחים מקוּונים של מסמכי מקרקעין (המנהל יודיע כאמור רק לאחַר שפותחה מערכת מחשוב של הרשות שבאמצעותה יוכל החייב להגיש דיווחים מקוּונים של מסמכים מקרקעין ממחשבו הביתי).
ואילו במסגרת הכללים – שפורסמו על-ידי מר משה אשר, מנהל רשות המסים – נקבעו הוראות בדבר אופן הגשת מסמך מקרקעין באופן מקוּון, קליטת הדיווח המקוּון, הטפסים הרלבנטיים, הצהרת אימות פרטים ועוד.*
* במסגרת המבזק האמור ציינו, כי כחלק מההיערכות להטמעת המערכת, הכינה רשות המיסים מצגת הסבר בנושא (קישור למצגת) ובנוסף עומד לרשות ציבור המיַיצגים מרכז תמיכה, שתפקידו, בין היתר, לתת תמיכה שוטפת לפניות בכל הקשור להפעלת יישומי מערכת המיַיצגים בכלל וההצהרה המקוּונת בפרט, לרבות הנחיות לגבי אופן ההתחברות למערכת.
עוד ציינו, כי פרסום התקנות מביא להחלת הוראות תיקון 89 לחוק מיסוי מקרקעין (המהווה את סעיפים 51 ו-52 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 (קישור לחוק) לפיהן מנהל מיסוי מקרקעין יחויב בתוך חצי שנה להנפיק אישורי מסים לצורך רישום עסקות של דירות מגורים פטורות, בטאבו, וזאת בתוך ימים בודדים.

במבזק מיום 26.12.2017 דיווחנו אודות פרסום טופס 7100 המהווה בקשה לאישור דיווח שאינו מקוּון במיסוי מקרקעין (קישור לטופס).

ואילו במבזק מיום 29.12.2017 דיווחנו, כי רשויות המס פרסמו טופס הצהרה בלתי-מקוּונת על מכירת/רכישת דירת מגורים מזכה (שאינה כוללת זכויות בניה קיימות או צפויות) ומבוקש בגינהּ פטוֹר ממס שבח על-ידי עורך-דין שגילו 66 או יותר ביום 15.10.2017 (קישור לטופס).

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם בדבר הודעת רשות המסים לפיה היא מאפשרת לעורכי-דין להגיש באופן מקוּון באמצעות מערכת המיַיצגים שבח.נט בקשות לתיקון שומה והשגות. 
במקביל, ולטובת עורכי-הדין המעוניינים להגיש בקשות והשגות באופן מקוּון כאמור, פרסמה הרשות מצגת הדרכה (קישור למצגת).
 
אמנה חדשה עם אוסטריה
פורסם צו מס הכנסה (מניעת מסי כפל) (אוסטריה), התשע"ח-2018 (קישור לצו), הנותן תוקף לאמנה שנחתמה ביום 28.11.2016 עם הרפובליקה של אוסטריה (קישור לאמנה).*
 
לאמנה החדשה, שתחליף את האמנה הנוכחית שמשנת 1970 (קישור לאמנה הנוכחית) יהיה תוקף בישראל הָחל בשנת-המס 2019.
 
מיסוי יהלומנים
במבזק מיום 29.12.2017 דיווחנו אודות פרסום חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 244), התשע"ח–2017 (קישור לתיקון).
 
בגדרו של התיקון, בוצעו מספר תיקונים בנושא מיסוי יהלומנים:
  • תיקון סעיף 85 לפקודת מס הכנסה, שעניינו הערכת מלאי עסק במקרים מסוימים, כך שנוסף סעיף-קטן (ה) לפיו מדידת המלאי בענף היהלומנים תבוצע, על אף האמור בכללי חשבונאות מקובלים ובתחולה לגבי מלאי שנרכש ביום 1.1.2017 או לאחריו, על-פי העלות בלבד (עם זאת, נקבע במקביל, כי שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, יהיה רשאי לקבוע סוגי יהלומים שלגביהם יימדד המלאי שלא לפי עלות המלאי אלא באופן אחר שיקבע, וזאת בהתקיים תנאים ולפי הוראות שייקָבעו בתקנות).
  • ביטול הוראות סעיף 145א1 לפקודת מס הכנסה הקובעות הליכי שומה ייחודיים ליהלומנים, כך שעל שומת יהלומנים יחולו הליכי שומה זהים לאלה החָלים על שאר הנישומים, כפי שקבוע בסעיף 145 לפקודה (במקביל, בוצעו מספר תיקונים משלימים בסעיף 146 לפקודה). זאת, ביחס להליכי שומה לגבי שנת-המס 2017 ואילך.
  • מנהל רשות המסים ידווח לועדת-הכספים של הכנסת, בתום 30 חודשים מיום תחילתו של החוק, על יישומן של ההוראות לפי סעיף 85(ה) לפקודה, לעניין התקופה שמיום התחילה ועד למועד הדיווח כאמור.

בהמשך לכך נבקש לעדכנכם בדבר פרסום תקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע"ח-2018 (קישור לתקנות).

התקנות כוללות הוראות בדבר אופן מדידת עלות המלאי (עלות ספציפית/מלאי תמידי לפי פיפו/ממוצע משוקלל) (תקנה 2 ו-5), התרה בניכוי של הפחתה לירידת ערך (תקנה 3) וקביעת שווי השוק (תקנה 4).
תחולת תקנות 3 ו-4 נקבעה לגבי יהלום שנרכש ביום 1.1.2017 ואילך; ואילו החובה לנהל מלאי תמידי הקבועה בתקנה 2 נקבעה לגבי יהלום שיירכש ביום 1.1.2019 ואילך.

תיקון לתקנות הפחת
ביום 24.5.2010 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התש"ע-2010 ("התקנות"(קישור לתקנות).
במסגרת התקנות נוספה, בין היתר, תקנה לפיה יוקנה פחת בשיעור 25% לגבי מתקן לייצור חשמל באמצעות אנרגיית השמש, העושה שימוש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית (שהוגדרה לעניין זה כ"טכנולוגיה לייצור חשמל ישירות מאור השמש באמצעות קולטי שמש וממיר זרם") או בטכנולוגיה סולאר-תרמית (שהוגדרה לעניין זה כ"טכנולוגיה לייצור חשמל הנעזרת באור השמש לחימום נוזל והפיכתו לקיטור מניע טורבינה").
עוד נקבע, כי תחולת התקנה כאמור תהא לגבי מיתקן לייצור חשמל שיום הפעלתו חל בתקופה שמיום 1.1.2009 ועד לתום שנת-המס 2013.
 
במבזק מיום 22.7.2015 דיווחנו אודות פרסום תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשע"ה-2015 (קישור לתקנות), בגדרן הוארכה תחולת התקנה האמורה עד לתום שנת-המס 2015.
 
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמו תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון) (תיקון), התשע"ח-–2018 (קישור לתקנות), בגדרן הוארכה תחולת התקנה האמורה עד לתום שנת-המס 2019 וזאת ביחס למתקן לייצור חשמל באמצעות אנרגיית השמש העושה שימוש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית או בטכנולוגיה סולאר-תרמית, בכמות המיועדת בעיקרה לשימוש עצמי.
 
טופס 106 לשנת 2017
פורסמה הנחייתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה לשומה וביקורת ברשות המסים (קישור להנחיה).
 
קיזוז מס תשומות בידי חברת החזקות
במבזק מיום 13.4.2016 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אמיליה פיתוח (מ.עו.פ) בע"מ.
 
עניינו של פסק-הדין בשאלת זכאותה של המערערת, חברת החְזקות, לנַכּוֹת מס תשומות הגלום בהוצאות הנהלה וכלליות בהן עמדה, וזאת בטענה, כי התשומות שימוש בעשיית עסקות חייבת במע"מ – מתן שירותי ניהול לתאגידים המוחזקים.
המשיב (מנהל מע"מ גוש דן) הסכים להתיר בניכוי , לגבי חלק מן התשומות, רבע מסכום המס בלבד; ואילו לגבי החלק האחר, הוא שלל את ניכוי המס לחלוטין. מכאן הערעור.
 
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין) (אך ראו סעיף 78 לפסק-הדין ביחס לשלוש תשומות ספציפיות).
השופט קירש קבע, כי לאחַר בחינת מכלוֹל נסיבות המקרה על-פי הראיות שהובאו לפניו מתבקשת המסקנה כי המערערת לא הצליחה להרים את נטל השכנוע המוטל עליה כדי להראות שעיקר השימוש בתשומות הכלליות היה לשם הפקת דמי ניהול או תמורה ישירה אחרת כנגד מתן שירות לחברות המוחזקות (דהיינו, לשם עריכת עסקות חייבות במס) ולא לשם שימוש והשבחת השקעותיה בתור בעלת שליטה.
כך, לא התקיים מערך ממצה ומסודר של הסכמי ניהול או ייעוץ בין המערערת לבין כל החברות המוחזקות; לא הוכח מודל עסקיו לפיו חברת אם מתפעלת בכוחות עצמה את עסקיהם של התאגידים האחרים באשכול אשר אין להם הנהלה נפרדת ומיומנוּת; ובחלק גדול מהנושאים המצביעים על עיסוק בענייני החברות המוחזקות מעורבוּת המערערת באה לידי ביטוי במעשיו של מנכ"ל המערערת עצמו, אלא שהעסקתו כלל לא הייתה כרוכה בהוצאת תשומות החייבות במס.
השופט קירש הוסיף ונדרש לטענת המערערת לפיה בעקבות עמדת רשות המיסים בעניין גזית גלוב (ע"ש 1150/06), חל על המשיב השתק שיפוטי והוא מנוּע מלנקוט כאן עמדה הפוכה (לשיטת המערערת, המשיב עצמו דָגל בעניין גזית גלוב בהרמת מסך באופן שהפעילות העסקית של החברות המוחזקות מיוחסת לחברת האם, והיקש בענייננו יביא לכך שתיוחס למערערת פעילות תעשייתית ומסחרית (המתנהלת בידי החברות המוחזקות) כך שללא ספק היא תהיה זכאית לנַכּוֹת את כל התשומות): לדבריו, לא רק שקביעת בית-המשפט המחוזי הייתה ביחס לחברת גזית גלוב עצמה, אלא שערעור החברה התקבל באופן חלקי בבית-המשפט העליון (ע"א 4756-09) כך שעמדת המשיב בתיק ההוא ממילא לא אוּמצה, מה גם שמפסק-הדין של בית-המשפט העליון עולה, כי כבר אז לא דָבקה המדינה בטיעוניה המקוריים שהועלו בפני בית-המשפט המחוזי.
לבסוף, נדרש השופט קירש לטענת המערערת לפיה השומה בהסכם שנערכה לשנים 2003 עד 2007 (ולפיה הותרו בניכוי 2/3 מהתשומות הכלליות) מחייבת את המשיב גם לגבי תקופת החיוב הנדונה שכּן לא חל כל שינוי בנסיבות העשוי להצדיק סטיייה מעמדתו הקודמת של המשיב: השופט דחה טענה זו בקובעו, כי השומה מתייחסת במפרש לתקופה מוגבלת ואין בה כל רמז כי היא אמורה לחול גם על תקופות שומה עתידיות. עוד קבע השופט, כי שומה זו אינה מחייבת את המשיב (או את המערערת עצמה) מֵעבר לתקופות אליהן היא מתייחסת במפורש ואין בה כל בסיס להסתמכות מצדה של המערערת לגבי דיווחיה העתידיים.
 
על פסק-הדין הגישה העוררת ערעור לבית-המשפט העליון.
ברם, בעקבות הצעת בית-המשפט (המשנה לנשיאה ח' מלצר והשופטים נ' סולברג וד' מינץ) חזרה בה העוררת מן הערעור וזה נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).
 
פסק-הדין בעניין אלי טביב
במבזק מיום 13.3.2017 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין בערעור שהגיש אלי טביב על החלטת המשיב (מנהל מע"מ תל-אביב 3) לפעול כנגדו בהתאם לסמכותו מכוח סעיפים 106(ב)(1) ו-(ב2) לחוק מע"מ שמכוחם ניתן לגְבוֹת חוב מע"מ ממי שהועברו אליו נכסים של החייב במס. זאת, ביחס לחוב מע"מ של החברה לניהול מועדון הפועל כפר סבא (1995) בע"מ ("חברת הניהול") שהייתה בבעלותו.
לטענת טביב, הכספים שהועברו אליו מחברת הניהול הם החזר מקצת מהלוואת הבעלים שהוא העמיד לרשותה במשך השנים.
המשיב, לעומת זאת, טען, כי בידיו הסמכוּת לגְבות את החוב מהמערער, נוכח התקיימותם של רכיבי סעיף 106 לחוק ולפיהם חברת הניהול חייבת חוב סופי למשיב, היא העבירה כספים לבעל מניותיה הוא המערער עִמו יש לה יחסים מיוחדים ולא נותרו לה אמצעים בישראל לפירעון חובה כלפי המשיב.
 
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, סָקר השופט ד"ר סטולר בהרחבה את הוראות החוק הרלבנטיות.
לאחר מכן, נדרש השופט ד"ר סטולר לטענות טביב לפיה במועד הרלבנטי לא היה מדובר בחוב סופי וכי לא התקיימו התנאים האחרים הנדרשים להחלת הוראות החוק הרלבנטיות תוך שהוא דוחה את מלוא הטענות האמורות.
 
על פסק-הדין הגיש טביב ערעור לבית-המשפט העליון וביום 19.2.2018 התפרסם פסק-דין מותנה בערעור (קישור לפסק-הדין).
בית-המשפט העליון (השופטים נ' סולברג, ע' ברון וד' מינץ) החליט על הפחתה מן הסכום שחויב בו המערער, באופן שהמשיב יחזיר לו סך של 250,000 ש"ח.
פסק-הדין הותנה בכך שבתוך שבוע-ימים ממועד נתינתו לא תוגש מאת מי מהצדדים הודעה על אי-הסכמה.
  גרסה להדפסה   שלח לחבר


שלום אורח!
האתר נועד להקנות מידע כללי בלבד, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי ואין לו תוקף של חוות-דעת מחייבת.
© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אלכסנדר שפירא.