לוגו אלכס שפירא ושות׳

תושבוּת לעניין ביטוח לאומי; בקשה לעיון בתיק מס שבח; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2019; תיקון התוספת השנייה לחוק עידוד השקעות הון

14/02/2018

פסק-הדין בעניין הוכהויזר
פורסם פסק-הדין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בעניין נועם הוכהויזר.
התובע, אזרח ישראל בעל אזרחות של ארצות הברית, השתחרר משירות סדיר בצה"ל בחודש נובמבר 2011 ונסע לארה"ב, שם עבד בעבודות מזדמנות.
עד לחזרתו לישראל בחודש ספטמבר 2015, ביקר התובע מספר פעמים בישראל ובכלל זאת ביקור בן 10 חודשים מחוֹדש נובמבר 2013 במהלכו ניסה להתקבל לעבודה במשרד ראש הממשלה והשתתף במבצע "צוק איתן" אליו גויס בקיץ 2014.
לטענת התובע, יש לראות בו כמי שחדל להיות תושב ישראל בתקופה שבין נובמבר 2011 לבין ספטמבר 2015, וכנגזר מכך, שלא לחייבו בדמי ביטוח לאומי בגין תקופה זו.
 
בית הדין האזורי לעבודה, מפי השופט ד' גולדברג, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).
השופט גולדברג קבע, כי ניתוח הנסיבות העובדתיות במקרה דנא (ראו פס' 19-10 לפסק-הדין) מצביע על כך שהתובע לא העתיק את מרכז חייו לארה"ב אלא המשיך להיות תושב ישראל.
עוד קבע השופט גולדברג, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח, כי הייתה לו כוונה סובייקטיבית להשתקע בארה"ב, ובנסיבות העניין אין לראות במגוריו של התובע במקומות שונים בארה"ב, כמו גם בעבודות השונות בהן עבד, כביטוי חיצוני לכוונת התובע להעתיק את מרכז חייו לארה"ב.
 
ההחלטה בעניין תדהר ייזום והשקעות נדל"ן
במבזק מיום 21.9.2014 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין רותם שני יזמות והשקעות בע"מ.
העוררת 1 חתמה בחודש דצמבר 2005 על הסכם לרכישת חֵלק מהזכויות במקרקעין שבבעלות צד שלישי, וזאת במסגרת עסקת קומבינציה בגדרהּ התחייבה ליתן לצד השלישי שירותי בנייה.
בחודש ינואר 2006 דיוְוחה העוררת 1 למשיב, מנהל מיסוי מקרקעין מרכז, על העִסקה וביקשה לדחות את יום המכירה בהתאם להוראות סעיף 19(4) לחוק מיסוי מקרקעין, שהיו בתוקף באותה עת.* הבקשה אושרה.
* וכך קבעו הוראות אותו סעיף:
"(א) במכירה בתקופה הקובעת של חלק מזכות במקרקעין, שתמורתה היא בניה על יתרת המקרקעין (להלן – עסקת קומבינציה) – יום מכירת החלק כאמור או אם בחר זאת המוכר - המוקדם מבין יום סיום הבניה או יום מכירת הזכויות ביתרת המקרקעין, כולן או מקצתן, על ידי המוכר (להלן – יום התקיים התנאי) ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) החלק במועד ההתקשרות בעסקת הקומבינציה ועד למכירת הזכויות במקרקעין שבידי הרוכש, היו הזכויות האמורות מלאי עסקי בידי הרוכש;
(2) המוכר אינו קרוב של הרוכש;
(3) בתוך 30 ימים מיום עסקת הקומבינציה, מסר המוכר הודעה למנהל בהתאם לכללים שקבע המנהל, על בחירתו בהחלת הוראות פסקה זו.
(ב) לענין פסקה זו –
(1) יראו את זכויותיו של המוכר במקרקעין הגובלים זה בזה כזכות אחת במקרקעין;
(2) 'סיום הבניה' – המועד המוקדם מבין אלה: המועד שבו הבנין או חלק הבנין, לפי הענין, שנבנה על יתרת המקרקעין, ראוי לשימוש, או מועד קבלת אישור לאספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבנין, לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה...;
(3) 'קרוב', לענין המוכר – ...
(4) 'התקופה הקובעת' – התקופה שמיום כ"א בחשון התשס"ב (7 בנובמבר 2001) עד יום י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006)."
מאוחר יותר, ועוד בטרם התגבש יום המכירה על-פי אותו סעיף 19(4) לחוק, העבירה העוררת 1 את זכויותיה האובליגטוריות בעסקה לעוררת 2, שהינה חברה בבעלותה המלאה. זאת, מבלי שדיוְוחה על ההעברה האמורה למשיב.
המשיב חִייב את ההעברה במס שבח ובמס רכישה, וזאת בנימוק שמדובר במכירת "זכות במקרקעין". בנוסף, הטיל המשיב על העוררת קנס בגין אי-הצהרה במועד.
על החלטתו האמורה של המשיב הגישו העוררות ערר, בטענה שהעברת הזכויות נעשתה בטרם התגבש יום המכירה, וממילא אין מדובר במכירת "זכות במקרקעין".
 
ועדת-הערר, בחוות-דעת מפורטות של חבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות ושל יו"ר הוועדה השופט ב' ארנון (בהסכמת חבר הוועדה עו"ד ד' שמואלביץ)דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
 
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום החלטתו של השופט ב' ארנון בבקשה שהגישה חברת תדהר ייזום והשקעות נדל"ן בע"מ (בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003) לעיין בתיק בית-המשפט בערר האמור.
לטענת תדהר, המחלוקת הקיימת בינה לבין מנהל מיסוי מקרקעין מרכז בערר שהגישה נסובה סביב השְאֵלה מהי המשמעות המשפטית של דחיית "יום המכירה" בעסקאות פינוי-בינוי ותמ"א 38 ובמסגרת הערר האמור העלה המנהל טיעונים משפטיים הקשורים בשאלה זו והינם שונים מאלה שהוצגו על-ידו במסגרת הערר של רותם שני.
בהתאם, ביקשה תדהר לעיין בחלקים ספציפיים של כתבי בי הדין שהוגשו על-ידי המנהל ואשר בגדרם התייחס המנהל להוראות סעיפים 49כ ו-49לב1 לחוק מיסוי מקרקעין.
המשיבים – רותם שני יזמות והשקעות בע"מ ורותם שני אחזקות בע"מ (שהינן העוררות בתיק המקורי) והמנהל – התנגדו לבקשת העיון בְּשל חשש נטען לפגיעה בזכותן לחיסיון לפי סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין ובְשל פגיעה בפרטיותן.
 
בית-המשפט קיבל את הבקשה (קישור להחלטה).
 
תיקון התוספת השנייה לחוק עידוד השקעות הון
פורסמו תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשע"ח-2018, התשע"ח-2018 ("התקנות"(קישור לתקנות).
 
במסגרת התקנות הוארך תוקפה של התוספת השנייה לחוק עידוד השקעות הון עד ליום 31.12.2021.
 
הצעת חוק ההתייעלות
פורסמה הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).
 
במסגרת הצעת החוק מוצע, בין היתר (ראו פרק ג' להצעה), לתקן את פקודת מס הכנסה, כך שהטבות המס שניתנו לשנות-המס 2017 ו-2018 בחוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים) (הוראת שעה), התשע"ז-2017 (קישור לחוק) תיכללנה באופן קבוע לשנת 2019 ואילך; להאריך את הוראת-השעה לגבי סעיפים 40ג ו-40ד לפקודת מס הכנסה שעניינם במתן נקודות זיכוי למי שלמד תואר אקדמי או לימודי מקצוע; לפטוֹר את משרתי המילואים מתשלום מס בגין התגמול המיוחד הניתן מכוח הוראות סעיף 18(א) לחוק שירות המילואים ועוד.