30/01/2018
דחיית מועד הגשת הדיווח בגין "עמדות חייבות בדיווח" במע"מ ובמכס; תאונת מס לרואה-חשבון; תזכיר חוק לביטול החברה השקופה; מע"מ בגין תמיכה ממשרד החקלאות ועוד
דחיית מועד הגשת דיווח בגין עמדות חייבות בדיווח במע"מ ובמכס
במבזק מיום 9.12.2015 דיווחנו אודות פרסום חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו–2015 ("החוק"(קישור לחוק), הקובע (במסגרת פרק ב' לחוק) חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".
ככלל, "עמדה חייבת בדיווח" לעניין מס הכנסה מוגדרת כעמדה שמתקיימים בה כל אלה: (א) היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המיסים עד תום שנת-המס שלגבּיה מוגש הדו"ח; (ב) יתרון המס (כמשמעותו לעיל) הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ש"ח באותה שנת-מס או על 10 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנות-מס לכל היותר.
ואילו הדיווח על נקיטת עמדה במסים עקיפים יחול על עמדה שיתרון המס הנובע ממנה עולהעל 2 מיליון ש"ח בשנה או 5 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנים.
בהקשר זה נקבע, כי עמדת רשות המיסים תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של הרשות, לאחַר שניתנה ללשכת עורכי-הדין, לשכת רואי-חשבון בישראל ולשכת יועצי המס הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהן לגבּיה טרם פרסומה; היא תנוסח בלשון ברורה ומובנת; ומספר העֵמדות שתפרסם רשות המיסים לא יעלה על המגבלה שנקבע בעניין זה (חריגה מכך תהיה כרוכה באישור ועדת-הכספים).
עוד נקבעו סנקציות אזרחיות פליליות למי שיפר את החובה לדַווח על עמדה החייבת בדיווח.
 
בהמשך לאמור דיווחנו, במסגרת המבזק מיום 27.12.2016, כי רשות המסים פרסמה את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2016. הרשימה כללה 16 עמדות בנושא מכס (קישור לרשימה), 31 עמדות בנושא מס הכנסה ומיסוי בינלאומי (קישור לרשימה) ו-11 עמדות בנושא מע"מ (קישור לרשימה). 
עוד דיווחנו, במסגרת המבזק מיום 2.1.2018, כי רשות המסים פרסמה את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2017. הרשימה כוללת 3 עמדות בנושא מכס (קישור לרשימה), 20 עמדות בנושא מס הכנסה (קישור לרשימה) ו-2 עמדות בנושא מע"מ (קישור לרשימה)
במקביל, פרסמה רשות המסים טופסי דיווח מעודכנים בגין נקיטת עמדה חייבת בדיווח לעניין מע"מ (קישור לטופס) ולעניין מכס (קישור לטופס).
 
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הודעת רשות המסים (קישור להודעה) לפיה הדיווח על נקיטת עמדה החייבת בדיווח במע"מ ובמכס יוגש עד ליום 1.7.2018 או עד למועד הגשת הדוח השנתי לשנת-המס 2017 לפקיד-השומה, לפי המוקדם שביניהם. זאת, במקום עד ליום 1.3.2018.
 
פסק-הדין בעניין זאב שטיינר רואי חשבון
במבזק מיום 11.1.2017 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין חברת זאב שטיינר רואי חשבון.
המערערת 1, חברת זאב שטיינר רואי חשבון ("החברה"), הוקמה במקור בשם חברת מתפרת רמון בע"מ, על-ידי המערער 2 רו"ח זאב שטיינר ("רו"ח שטיינר") ומר משה פרטוק, בחלקים שווים ביניהם.
מאוחר יותר, שוּנה יחס החזקת המניות בין הצדדים כך ש-51% מהמניות הוחזקו על-ידי רו"ח שטיינר ו-49% על-ידי מר פרטוק.
בשנת 1995 העביר רו"ח שטיינר את חֵלקו בחברה לרעייתו גב' יעל שטיינר, כך שמניות החברה הוחזקו על-ידה (51%) ועל-ידי מר פרטוק (49%). לטענת בני-הזוג, העֲברה זו נעשתה במטרה להבטיח את גב' שטיינר מפני נושים.
פעילותה העיקרית של החברה בשנים עברו, ועד להפסקתה, הייתה הפעלת מתפרה לצורך אספקת ביגוד לצה"ל. בנוסף, היו לחברה הכנסות מהשכרת נכסים.
ביום 31.12.2008, בְּשל סכסוך בין בעלי המניות וכחלק מהסכם כולל לגמר הסכסוך, רכשה החברה ברכישה עצמית את מניותיו של מר פרטוק, כך שגב' פרטוק הפכה לבעלים של מלוא המניות בחברה.
ביום 31.5.2009, העבירה גב' פרטוק את מניותיה בחברה לבעלה, רו"ח שטיינר, וזאת בפטוֹר ממס רווחי הון לפי סעיף 97(א)(5) לפקודה, כך שרו"ח שטיינר הפך לבעלים היחיד של החברה. מאוחר יותר, ועוד באותה שנת 2009, שינתה החברה את שמה מ"מתפרות רמון בע"מ" ל"זאב שטיינר רואי חשבון" והפכה לחברה שאינה מוגבלת בערבות (כנדרש לגבי חברת רואי חשבון)
הָחל בשנת 2000 ועד ליום 30.6.2009 היה רו"ח שטיינר שותף בשותפות משרד רו"ח "שטיינר חילי ושות' רואי חשבון" ("השותפוּת"). ואילו ביום 30.6.2009 נחתמו הסכם בין רו"ח שטיינר לבין החברה בדבר השכרת המוניטין האישיים של רו"ח שטיינר לחברה תמורת 36,000 ש"ח לשנה; ונספח להסכם יסוּד השותפוּת בעניין העברת זכותו של רו"ח שטיינר בשותפוּת לחברה.
החברה ביקשה לקזז את הפסדי העבר שלהּ, אשר נצברו עד לתום שנת-המס 2008 מפעילות המתפרה כנגד הכנסות החברה מהשותפוּת.
ברם, המשיב, פקיד-שומה באר-שבע, שלל את הקיזוז כמבוקש, וזאת מהטעם שמדובר ברצף פעולות המהווה עִסקה מלאכותית שיש להתעלם ממנה לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה.
עוד קבע המשיב, כי העברת המניות בין בני-הזוג בשנת 2009 לא נעשתה בתום לב ועל-כן לא חל לגבּיה הפטוֹר ממס רווחי הון שבסעיף 97(א)(5) לפקודה, וממילא מדובר במכירה החייבת במס.
בנוסף, קבע המשיב, כי העברת הזכות בשותפות מרו"ח שטיינר לחברה בשנת 2009 מהווה אירוע מס, וזאת כנגזר, בין היתר, מהלכת שדות.
 
בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, מפי השופט ג' גדעון, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט גדעון בָּחן בעיון את הראיות שהוצגו בפניו (ואנו ממליצים לקרוא את התיאור העובדתי בעניין זה) וקבע, כי לא היה טעם כלכלי ממשי בהעברת הבעלוּת במניות החברה מגב' שטיינר לבעלהּ, זולת קיזוז ההפסדים. בעניין זה יצוין, כי רק בעת חקירתו הנגדית, טען רו"ח שטיינר לראשונה כי היו טעמים לעסקות שבוצעו מלבד הרצון לקזז הפסדים (שאליו לא התכחש) ובכלל זאת ש"...בגלל ביטוח לאומי. הם הביאו לי את הסעיף".
השופט גדעון הוסיף וקבע, כי אין לקבל את טענת המערערים כי גם אם תידחה טענתם לקיומו של טעם מסחרי ממשי בפעולות שבוצעו הרי שלפי הלכת בן ארי (ע"א 7387/06) הם זכאים לקזז את הפסדיהם. זאת, מהטעם שרק גב' שטיינר הייתה בעלת המניות ובהתחשב בכך שבני-הזוג נישומו בנפרד.
באשר להעברת המניות בין בני-הזוג שטיינר קבע השופט גדעון, כי מאחַר שלא ניתן הסבר משכנע לסיבת הרצון לקזז הפסדים, אין מדובר בהעברה בתום לב הפטורה ממס רווחי הון,* וממילא המשיב היה רשאי לחיֵיב במס העברה זו.
* נזכיר, כי סעיף 97(א)(5) לפקודת מס הכנסה קובע פטוֹר ממס לגבי "מתנה לקרוב וכן מתנה ליחיד אחר אם שוכנע פקיד השומה כי המתנה ניתנה בתום לב ובתנאי שמקבל המתנה אינו תושב חוץ". השופט גדעון יצא אפוא, מנקודת הנחה, כי התנאי הקבוע בסיפא ביחס לתום לב חל גם על מתנה לקרוב. ראו בעניין זה גם את עמ"ה (חי') 628/2 גרייבר נ' פ"ש, אשר אוּשר בעליון (ע"א 271/83).
באשר להעברת הזכות בשותפוּת, קבע השופט גדעון, כי אין לקבל את טענת המערערים כי לא בוצעה כל פעולה של מכירה אלא בהשכרה בלבד. שכּן, ההסכמים הרלבנטיים מצביעים במפורש על כך שרו"ח שטיינר אכן מכר את זכויותיו בשותפוּת לחברה.
 
על פסק-הדין הגישו המערערים ערעור לבית-המשפט העליון.
ברם, בהמלצת בית-המשפט העליון חזרו בהם המערערים מהערעור והוא נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין), תוך שהוסכם, כי תוצאה זו מחייבת את המערער גם לגבי שנות-המס הבאות (אך מבלי לגרוע מזכותו של המערער לטעון להתיישנות בערעור המס הנוגע לשנת-המס 2011); וכי המדינה תוותר על קנס הגירעון בתיק זה כמו גם בתיקים האחרים התלויים ועומדים לגבי שנות-המס הבאות.
 
תזכיר חוק לביטול החברה השקופה
כידוע, דיני המס בישראל מאפשרים לשני סוגי חברות לאחֵד את תוצאות המס שלהן עם אלו של בעלי מניותיהן ורואים בהן, לבקשת בעלי המניות, כשקופות לצורכי מס: החברה המשפחתית וחברת הבית.*
* הוראות נוספות קבועות בסעיף 23 לחוק עידוד התעשיה (מיסים), התשכ"ט–1969 ביחס להגשת "דו"חות מאוחדים".
אלא מאי, הוראות אלו חלות באופן מצומצם ביותר: ההוראות ביחס לחברות משפחתיות, כשמן כן הן, חלות רק על חברות בבעלות בעל מניות אחד או מספר בעלי מניות שהם קרובי משפחה; ואילו ההוראות לגבי חברות הבית כללו רק חברות מעטים שכּל רכושן ועסקיהן הם החזקת בניינים, כשבתי-המשפט פירשו מונחים אלה באופן מצמצם; ובעקבות תיקון 245 לפקודת מס הכנסה שפורסם לאחרונה (קישור לתיקון) תחולת ההוראות צומצמה אף יותר. כמו-כן, במסגרת תיקון 197 לפקודה צומצמה באופן משמעותי הגמישוּת שהתאפשרה בעבר במעבר בין משטר המס החָל על חברה "רגילה" לבין משטר המס החָל על חברה משפחתית, ולהפך; ותיקון מקביל ביחס לחברות בית התקבל במסגרת תיקון 245.
מדוע דיני המס נעדרים הוראות ביחס לחברות שקופות "רגילות" כקבוע במרבית משטרי המס בעולם?
בתיקון 132 ראה המחוקק אל נכון לקבוע הֶסדר כללי שיחליף את הֶסדר החברה המשפחתית וחברת הבית וחוֹקק את הוראות סעיף 64א1 לפקודת מס הכנסה, שעניינו בחברה השקופה. דא עקא שתחילתו של סעיף 64א1 נקבעה ליום כניסתן לתוקף של כל התקנות על-פי אותו סעיף 64א1, כאשר עד היום – למעלה מ-15 שנים (!) ממועד פרסומו של תיקון 132 ברשומות – לא פורסמו תקנות כאמור, ועל-כן טרם נכנסו לתוקף הוראות סעיף 64א1.
 
יתרה מזאת, במסגרת תזכיר החוק שפורסם אתמול להערות הציבור על-ידי גב' טליה דולן גדיש, היועצת המשפטית למינהל הכנסות המדינה (קישור לתזכיר), נכללת הצעה לבטל את הוראות סעיף 64א1. ואם תהיתם מדוע?
"... במהלך הליך התקנת התקנות, התברר כי מבנה ההתארגנות אשר נקבע בסעיף 64א1 בעניין חברה שקופה יוצר פרצות מס שלא עלו במסגרת דיוניה של וועדת רבינוביץ, ומשכך התקנת התקנות לא צלחה... נוכח הקשיים התפעוליים הנוגעים ליישום מודל החברה השקופה וכן החשש שמנגנון החברה השקופה עלול לגרום לאבדן מס משמעותי כתוצאה מתכנוני מס, ההוראות לעניין חברה שקופה לא נכנסו לתוקף עד היום וכעת מוצע לבטלן" (דברי-ההסבר לתזכיר החוק האמור).
 
אבסורד שאין כדוגמתו.
מחכים יותר מ-15 שנים עם חקיקת הוראות חוק הכרחיות, ובסופו של דבר מבקשים לבטל את ההסדר המוצע מהחשש לתכנוני מס. מדינת חלם כבר אמרנו?
 
החלטת מיסוי בנושא מע"מ
פורסמה החלטת מיסוי מס' 253/18 (קישור להחלטה) שעניינה בעוסק שקיבל ממשרד החקלאות תמיכה בשטחים מושְקים במים שפירים עבוּר גידול ירקות ופירות ("התמיכה"). זאת, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 2017 מיום 21.9.2014.
 
במסגרת ההחלטה נקבע, כי התמיכה האמורה אינה נמנית על סוגי התקבולים המנויים בתקנה 3 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 – אשר הותקנה מכוח סעיף 12(א) לחוק מע"מ, והמַחריגה ממחיר עסקאותיו של עוסק סוגי תקבולים המנויים בתקנה שניתנו במישרין לעוסק למטרות המפורטות בתקנה – ועל-כן תמיכה זו תהווה חלק ממחיר עסקאותיו של העוסק לפי אותו סעיף 12 לחוק.
עם זאת, נקבע בהחלטה, כי היות שהתמיכה ניתנה רק בקשר לעסקאות של גידול פירות וירקות החייבות, ככלל, במע"מ בשיעור אפס, אזי גם התמיכה האמורה תחויב במע"מ בשיעור אפס כאמור. זאת, בהתאם לעמדת רשויות המס לפיה אם וככל שחלה חבות במע"מ בְּשל תמיכה הניתנת לעוסק אזי שיעור המס החָל על התמיכה האמורה יהיה בהתאם לשיעור המס החָל על עסקאותיו השוטפת של העוסק שבגינן ניתנה לו התמיכה.
 
חשבוניות פיקטיביות
פורסמו שני פסקי-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת י' סרוסי) בנושא ניכוי מס תשומות שבחשבוניות פיקטיביות:
האחד, פסק-הדין בעניין עופר אביבי (קישור לפסק-הדין);
השני, פסק-הדין בעניין סעידוב קומפני בע"מ (קישור לפסק-הדין).*
* פסקי-הדין שהתייחסו למפיצי החשבוניות הפיקטיביות היו בעניין שלום לב  (ע"מ 62039-02-16) ובעניין אהרון טוריקשיוילי (ע"מ 29953-11-15).
  גרסה להדפסה   שלח לחבר


שלום אורח!
האתר נועד להקנות מידע כללי בלבד, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי ואין לו תוקף של חוות-דעת מחייבת.
© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אלכסנדר שפירא.