לוגו אלכס שפירא ושות׳

ניכוי מס במקור מריבית על הלוואות P2P; טפסים בנושא השקעות בחברות עתירות מו"פ; בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ועוד

27/11/2017

החלטת מיסוי 8093/17 (קישור להחלטה)
עניינה של ההחלטה בחברה פרטית תושבת ישראל המפעילה מערכת ("המערכת") לתיווך באשראי באמצעות אתר אינטרנט (P2P) והנותנת שירותי סליקה וגבייה להלוואות שניתנו באמצעות המערכת.
המערכת מאפשרת ליחידים ותאגידים שהתאגדו בישראל להגיש בקשה מקוּונת לקבלת הלוואה ממַלווים יחידים או חברות, כאשר ההלוואות נושאות ריבית שנתית קבועה מראש ואינה צמודה או תלויה בגורם בלתי-וודאי ותוך שריבית זו נקבעת לכל הלוואה בנפרד בטרם קבלתה בהתאם לקריטריונים שונים.
החברה גובה בגין שירותיה עמלות משני סוגים* והן נגבות מהריבית המשולמת למַלווים (ככל ולא משולמות הכנסות ריבית לא תיגבה כל עמלה).
* סוג העמלות אינו מפורט בהחלטה שפורסמה. על-פי רוב מדובר בעמלת השקעה ובעמלת קרן הגנה.
 
במסגרת ההחלטה נקבע, כי העמלות המשולמות לחברה תיחשבנה כהוצאות שהוצאו כולן לצורך ייצור הכנסת הריבית ולצורך כך בלבד, ובהתאם הן תותרנה בניכוי מהכנסת הריבית והחברה תנכה מס במקור בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס"ו-2005 ("התקנות"), מסכום הריבית נטו.
הובהר בהחלטה, כי אם וככל שתוטלנה עמלות שאינן בייצור ההכנסה מריבית ולשם כך בלבד (כגון: עמלת פתיחת תיק), עמלות אלו לא תותרנה בניכוי כהוצאה למַלווים.
עוד הובהר, כי ככל שהחברה תתבקש להנפיק למַלווה אישור בהתאם לתקנה 16 לתקנות, תפרט החברה באישור את סכום הריבית לה היה זכאי המַלווה, סכום העמלות שנוכו וסכום הריבית נטו שחויבה במס.
 
חוק האנג'לים
במבזק מיום 27.6.2011 (קישור למבזק) התייחסנו לפרסום חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (קישור לחוק), שכָּלַל (במסגרת פרק ז לחוק האמור) הוראת-שעה (המכוּנה "חוק האנג'לים") שעניינה, בין היתר, בתמרוץ יחידים המשקיעים בחברות ישראליות עתירות מחקר ופיתוח המצויות בשלב הראשוני של הפעילות ("שלב ה-Seed").
על-פי הוראת-השעה, עלות ההשקעה בחברה המסוּוגת כ"חברת מטרה" תותר למשקיע כהוצאה כנגד הכנסה מכל מקור, בפריסה על-פני שלוש שנות-מס החֵל בשנת-המס שבה סכום ההשקעה שולם בפועל לחברה ("תקופת ההטבה"). זאת, בכפוף למספר תנאים וסייגים שנידונו במבזק האמור.
 
בהמשך לכך, דיווחנו ביום 26.10.2011 אודות פרסום חוזר מקצועי של רשויות המס בנושא זה (חוזר מס הכנסה מס' 12/2011) לפיו, בין היתר, נישום המשקיע במניות חברת מטרה זכאי לנַכּות את ההוצאה בְּשל ההשקעה על-פני שלוש שנות-המס לפי בחירתודהיינו המשקיע זכאי לדרוֹש את כל סכום ההשקעה המזַכה כבר בשנת-המס הראשונה לתקופת ההטבהזאת, בכפוף לתנאים המנויים בחוזר האמור.
 
במסגרת המבזק מיום 26.1.2016 דיווחנו אודות פרסומו של חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016 ("התיקון"(קישור לתיקון).
התיקון קובע מספר שינויים להוראת-השעה ובכללם הוספת מסלול חדש – חלופי למסלול הקיים – אשר מעניק את אותה הטבת מס למשקיעים ב"חברה מתחילה", תיקון והוספת מספר הגדרות שתחולנה לעניין שני המסלולים, הכללת שותפוּת של יחידים בגֶדר משקיע הזכאי להקלות המס ועוד.
 
ואילו במסגרת המבזק מיום 27.4.2017 דיווחנו אודות פרסום חוזר מקצועי המתייחס לתיקון (חוזר מס הכנסה 2/2017) וכותרתו "התרת השקעה מזכה במניות חברה מתחילה וחברת מטרה על ידי משקיע כהוצאה – תוספת לחוזר מס הכנסה מס' 12/2011 שעניינו התרת השקעה מזכה במניות חברת מטרה על ידי היחיד כהוצאה".
 
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום שני טפסים בנושא זה:
  • טופס הודעה שנתית לחברה מתחילה – דוח מרכז (טופס 5952/א);
  • טופס (מעודכן) הודעה שנתית ליחיד לגבי השקעה מזכה בחברת מטרה/חברה מתחילה (טופס 5951).
ההחלטה בעניין ברודקום סיקונדקטורס ישראל (קישור להחלטה)
המערערת הגישה לבית-המשפט ערעור ביחס לטענת המשיב (פקיד-שומה כפר-סבא) לפיה היא ביצעה שינוי מודל עסקי בפעילותה כפי שזו הייתה עוֹבר למועד רכישת מניות חברת האם שלה על-ידי Broadcom Corporation (חברה זרה הפועלת בארה"ב) וכי כפועל יוצא מכך נכסיה הבלתי-מוחשיים עברו ממנה לחברות בקבוצת Broadcom ויש למסותה בהתאם. זאת, בהתעלם ממתן הרישיון שנתנה המערערת ל-Broadcom Corporation לעשות שימוש בקניינה הרוחני בתמורה לתשלומי תמלוגים למשך 5 שנים.
לטענת המערערת, טענות המשיב בהקשר של "שינוי מודל עסקי" ביחס לעסקאות רישיון בנסיבות דומות עלו אצל שורה של תאגידים, אשר זכו, אליבא דהמערערת, להתייחסות שונה מצידה של רשות המסים בהשוואה אליה, במובן זה שבמקרים אחרים חתמה הרשות על הסכמי שומה שהכירו וכיבדו את עסקאות הענקת הרישיון ובמסגרת פשרה הותאמו שיעורי התמלוגים. 
משכך, פנתה המערערת למשיב וביקשה לקבל מידע אודות ההסדרים שנעשו בנסיבות דומות. לחלופין, ביקשה המערערת להורוֹת למשיב לגלות את הפרמטרים, לרבות דרכי החישוב וההנמקות, שהיוו בסיס להסכמי שומה שנחתמו בין רשות המסים ובין נישומים אחרים בקשר עם הסוגיות בהן עסקינן.
המערערת הוסיפה וציינה בבקשה, כי טרם גולו לה במלואם מסמכים הקשורים בשומותיה.
 
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, קיבל את הבקשה באופן חלקי.
השופט בורנשטין קבע, כי אין הצדקה להגביל את הגילוי והעיון אך לאותם המסמכים ששימשו את המשיב בהוצאת השומה והתרשומות שנערכו במסגרת דיוני השומה; וכי ראוי שהמשיב יביא לידיעת המערערת מהם מלוא המסמכים המצויים בידיו והנוגעים לעניינה, וככל שישנם בידיו מסמכים אשר אין לגלותם על-פי כל דין, עליו לציין זאת, להגדיר את מהות המסמך ואף לנמק את הסיבה לכך שאין בידו לאפשר את מסירתו.
אשר לבקשת המערערת לקבלת מידע אודות הֶסדרים שנעשו עם נישומים אחרים בנסיבות דומות לכאורה, קבע השופט בורנשטין, כי מול אינטרס המערערת בקבלת המידע עומד אינטרס אחר והוא הפגיעה בחסיונם של אותם נישומים אחרים. יתר על כן, הוסיף השופט בורנשטין, המערערת לא הוכיחה כי המידע הנוגע לצדדים שלישיים רלבנטי עבורה לצורך ניהול ההליך, וכידוע צו גילוי ועיון לא יינתן במקום בו במסמכים המבוקשים אין תרומה להליך. 
על כל זאת יש להוסיף, כך קבע השופט בורנשטין, כי מסירת המידע בענייננו תכביד על ההליך בצורה משמעותית, שכּן הצגת ההסדרים עם נישומים אחרים תחייב לבחון כל מקרה לגופו על מלוא רכיביו העובדתיים.
מאותו טעם, קבע השופט בורנשטין שאף אין מקום להיעתר לבקשתה החלופית של המערערת לפיה יידרש המשיב לחשוף את העקרונות והפרמטרים שהיוו בסיס להסדרים שנערכו עם נישומים אחרים.
 
ההחלטה בעניין ארז מינס (קישור להחלטה)
עניינה של ההחלטה בבקשת המערערים בתיק ע"מ 20740-01-16 להורוֹת על ביטול פסק-הדין אשר ניתן כנגדם ביום 10.8.2017 מהטעם שלא הגישו את ההודעה המפרשת את נימוקי הערעור וזאת בחלוֹף קרוב לחודש ימים מהמועד שנקבע לכך וחֵרף מספר אורכות שביקשו המערערים וקיבלו.
 
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, קיבל את הבקשה.
 
ההחלטה בעניין אלימלך (קישור להחלטה)
עניינה של ההחלטה בבקשת המערער להורוֹת על עיכוב המשך ניהול הליך הערעור עד לסיום פרשת התביעה בהליך פלילי התלוי ועומד כנגדו, או למצער עד סיום עדותם של חמישה עדי תביעה בהליך הפלילי אותם הוא מבקש לזַמן כעדים במסגרת הליך הערעור.
המשיב, לעומת זאת, טוען, כי אין מקום לעכב את הדיון בערעור בְּשל הסיבות שפורטו על-ידי המערער ושהמערער מנוּע מלהיפגש עם מי מעדי התביעה, כל עוד לא נשמעה עדותם בהליך הפלילי, וזאת בְּשל החשש לשיבוש הליכי משפט.
 
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הבקשה.