לוגו אלכס שפירא ושות׳

החלטת מיסוי בנושא תושבוּת; זיכוי בעד נטול יכולת; ניכוי לצורך מס שבח של תשלומים ששולמו על-ידי הקונה

08/10/2017

החלטת מיסוי בנושא תושבוּת
פורסמה החלטת מיסוי חדשה בנושא תושבוּתו של יחיד (קישור להחלטה).
היחיד הינו תושב מדינה A שהינה מדינת אמנה והמצוי בהליכי גירושין.
היחיד, העוסק בפעילות מסחרית הן בישראל והן ברחבי העולם, הֵחל משנת 2016 להגדיל את מספר ימי שהייתו בישראל, כאשר בעת שהותו בישראל הוא מתגורר בדירה שבבעלותו.
לגבי היחיד ניתנה החלטת מיסוי ב"מסלול ירוק" לפיה הוא ייחשב כ"תושב ישראל לראשונה" הָחל מיום 15.6.2016, וזאת בכפוף לכך שמרכז חייו יהיה בישראל.
היחיד מתכוון להעביר את מרכז חייו לישראל, להגדיל את מספר ימי שהייתו בישראל ולהתגורר בדירתו בישראל, אך מנגד בכוונתו להמשיך בפעילותו העסקית מחוץ לישראל ולצורך כך ימשיך לשְהוֹת גם בעתיד תקופות בלתי-מבוטלות מחוץ לישראל.
 
במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי הָחל מתום שנת-המס 2019 יהיה פקיד-השומה הקרוב למקום מגוריו של היחיד רשאי להנפיק ליחיד אישור בדבר היותו תושב ישראל לעניין האמנה עם מדינה A, וזאת לגבי שנת-המס 2017 ואילך, ובלבד שיתקיימו כל התנאים שנקבעו לעניין זה בהחלטה.
עוד נקבע בהחלטה, כי בקיום התנאים האמורים יראו את היחיד כמי שמרכז חייו בישראל הן לצורכי הדין הפנימי (לרבות לעניין הטבות לתושב ישראל לראשונה לפי סעיפים 14 ו-97 לפקודה) והן לעניין הגדרת המונח "תושב מדינה מתקשרת" שבאמנה למניעת כפל-מס בין ישראל לבין מדינה A. עם זאת, נקבע, כי אין באמור כדי לחיֵיב את רשות המסים להסכים ליַיצג את היחיד בהליך של הסכמה הדדית מול מדינה A ככל שזו תחליט כי זיקתו של היחיד אליה גוברת.
לבסוף, נקבע בהחלטה, כי היא מבטלת ומחליפה את הוראות סעיף 2 להחלטת מיסוי 9857/12 שבהן נקבעו תנאים אחרים בנסיבות דומות.
 
פסק-הדין בעניין הייליג
פורסם פסק-הדין של ועדת הערר שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין הייליג.
העוררים התקשרו בהסכם למכירת קרקע בעפולה בגדרו התחייבו לשאת בתשלום לאפוטרופוס הכללי בגין דמי ניהול וכן הוצאותיו עבוּר המושב בלפוריה עד לסך של 250,000 ש"ח. הקונים ביצעו את התשלומים ואלה קוזזו (במגבלה של ה-250,000 ש"ח לגבי התשלום לבלפוריה) מהתמורה שהיה עליהם להעביר לעוררים על-פי ההסכם.
המשיב סירב להתיר בניכוי את התשלומים האמורים בטענה כי אלה שולמו על-ידי הקונים. מכאן הערר.
 
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד א' הללי ורו"ח נ' זועבי)קיבלה את הערר (קישור לפסק-הדין).
השופטת הוד בַָּחנה את הראיות שהוצגו בפניה והשתכנעה, כי הרוכשים אמנם שילמו בפועל את התשלום לאפוטרופוס הכללי ואת התשלום עבוּר בלפוריה, אך התשלומים כאמור קוזזו מיתרת התמורה אשר הם שילמו בגין הקרקע. בנסיבות אלו ולאור מטרת חוק מיסוי מקרקעין להשית מס על הרווח הכלכלי האמיתי שנצמח לנישום, קבעה השופטת הוד, יש לראות בתשלומים האמורים כאילו שולמו על-ידי המוכר.
בהתאם, קבעה השופטת הוד, כי יש לקבל את הערר, לבטל את החלטת המשיב ולהתיר לעוררים לנַכּוֹת בחישוב השבח את התשלום לאפוטרופוס הכללי ולמושב בלפוריה.
 
זיכוי בעד נטול יכולת
על-פי תקנות מס הכנסה (זיכוי בעד נטול יכולת וזיכוי בעד הוצאות בשל החזקת קרוב במוסד), תשנ"ו-1996 ("התקנות") יחיד תושב ישראל יהא זכאי לזיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד לפי סעיף 44 לפקודת מס הכנסה או לנקודות זיכוי בעד נטול יכולת לפי סעיף 45 לפקודה, לפי העניין ("המזַכה"), אם ההכנסה החייבת (לענין זה, "הכנסה חייבת" – לרבות הכנסה פטורה ממס על פי דין) של המזַכה ושל בן-זוגו, לא עלתה על 267,000 ש"ח בשנת-המס (נכון לשנת-המס 2017), ואם אין למזַכה בן-זוג – אם לא עלתה על 167,000 ש"ח בשנת-המס (נכון לשנת-המס 2017).
לצורך קבלת הזיכוי כאמור, קבעו התקנות מספר דרישות אשר השתנו בעקבות פרסום תיקון לתקנות מיום 3.10.2017 – תקנות מס הכנסה (זיכוי בעד נטול יכולת וזיכוי בעד הוצאות בשל החזקת קרוב במוסד) (תיקון), התשע"ח-2017 ("התיקון") (קישור לתיקון).
כך, על-מנת לקבל את הזיכוי ממס לפי סעיף 44 לפקודה או את נקודות הזיכוי לפי סעיף 45 לפקודה, היה על היחיד להגיש בקשה לפקיד-השומה ולצרף לה תעודה רפואית של המזַכה ערוכה לפי טופס א' שבתוספת לתקנות (ואם ראה פקיד-השומה צורך בכך – כתב ויתור של המזַכה על סודיות רפואית בנוגע לעניינים הנדונים בתעודה הרפואית) וכן מסמכים המעידים, להנחת דעתו של פקיד-השומה, על הוצאות החזקתו במוסד – אם הבקשה הינה בְּשל החזקת קרוב במוסד. בנוסף, היה על היחיד להגיש הודעות שונות לפקיד-השומה בקשר למזַכה.
דרישות אלו בוטלו במסגרת התיקון (ובמקביל בוטלה גם התוספת לתקנות) וחֶלף זאת נקבע, כי על היחיד יהיה להגיש בקשה לפקיד-השומה ולצרף לה מסמכים הנדרשים להוכחת הזכאות, להנחת דעתו של פקיד-השומה.