לוגו אלכס שפירא ושות׳

תושבוּת לצורך ביטוח לאומי; חידוש הכרה כמוסד ציבורי לעניין תרומות; פרודים שחזרו לחיות במשותף; החלטת מיסוי מע"מ ועוד

25/07/2017

ההחלטה בעניין בלולו
במבזק מיום 12.12.2016 דיווחנו אודות פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשת רשות המסים לעקל את רכושם של שמעון ואסתר בלולו לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, וזאת לשם הבטחת הגבייה מהם של מס בסך 8.8 מיליון ש"ח.
השופטת סרוסי קיבלה את הבקשה (קישור לפסק-הדין) וקבעה, כי אכן קיים חשש ממשי לסיכול גביית המס מהמבקשים.
מכאן בקשת רשות הערעור שהגישו בני-הזוג בלולו לבית-המשפט העליון.
 
בית-המשפט העליון, מפי השופטת א' חיות, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
השופטת חיות קבעה, כי המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים בהם ערכאת הערעור תתערב בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית.
עוד קבעה השופטת חיות, כי בצדק קבע בית-המשפט המחוזי כי הסרת העיקולים עשויה להכביד ואף לסכל את גביית המס; וכי מנגד נתונה למבקשים אפשרות השימוש בנכסים המעוקלים כמו גם פתוחה בפניהם הדרך להגיש בקשה להחרגת נכס מצווי העיקול ככל שיחפצו בכך או לעתור להמרתו בערובה מתאימה.
בהתאם, קבעה השופטת חיות, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה ודי בכך על-מנת לדחות את הבקשה.
 
חידוש הכרה כמוסד ציבורי לעניין תרומות
כידוע, תרומה למוסד ציבורי שאוּשר לעניין זה על-ידי רשויות המס, מַקנה לתורם זיכוי ממס. זאת, בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי רשויות המס פרסמו את הטפסים הנדרשים לצורך חידוש אישור ההכרה כמוסד ציבורי לעניין תרומות כאמור (קישור לטפסים).
* בתחילת חודש יוני 217 חידשה רשות המסים באופן יזום את האישורים לחֵלק ממוסדות הציבור שאישורם עתיד היה לפוג בתום שנת-המס 2017. לבדיקת תוקף האישור באתר של רשות המסים לחצו כאן.
 
החלטת מיסוי בנושא מע"מ
מחלקת מע"מ שבחטיבה המקצועית ברשות המסים פרסמה החלטת מיסוי חדשה (קישור להחלטה).
עניינה של ההחלטה בעוסק הרשום במע"מ כ"עוסק פטור" והמעניק שירותים מהסוג המנויים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו–1976 ("התקנות"),* בין היתר, גם למלכ"רים, מוסדות כספיים ועוסקים.
* תקנה 6א לתקנות קובעת, כי עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מהמפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גימלה או קיצבה, יהיו חייבים בתשלום המס בְּשל השירות, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות. ואלה השירותים המנויים בתקנה האמורה: (1) מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה; פישור, כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 או חברות בועדות שהוקמו על פי דין; (2) שירותים של בעלי מקצועות אלה: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים.
 
בגדרהּ של ההחלטה נקבע, כי כאשר עוסק, הרשום כ"עוסק פטור" או כ"עוסק מורשה", מעניק לעוסק מלכ"ר או מוסד כספי שירות מסוג השירותים המנויים בתקנה 6א לתקנות, לא תחולה התקנה האמורה אף אם עיקר הכנסתו של העוסק היא ממשכורת, גימלה או קיצבה. דהיינו, על השירותים האמורים יחול פטוֹר ממע"מ על-פי סעיף 31(3) לחוק מע"מ (ככל שמדובר ב"עוסק פטור") ומקבל השירות לא יהיה חייב בתשלום המס בגין השירות (ככל שמדובר בעוסק שאינו "עוסק פטור" הוא ימשיך להיות החייב במע"מ)
 
משרדי רשות המסים כתחנת משטרה
פורסמה הצעת חוק מעמד משרדי רשות המסים כתחנות משטרה (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 (קישור להצעה).
בגדרהּ של ההצעה מוצע לקבוֹע, כי לעניין הפעלת סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 בידי אדם שהוסמך להפעיל סמכויות אלו וסמכויות חקירה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בידי אדם שהוסמך לחקור עבירות מס, יראו את משרדי רשות המסים כתחנת משטרה.
זאת, לגבי החוקים הבאים: פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס קנייה, פקודת המכס, חוק הבלו על דלק, חוק מס רכוש, חוק סוכני המכס וחוק מס בולים.
 
פסק-הדין בעניין בן יחזקאל
פורסם פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין עובדיה בן יחזקאל.
התובע, רואה-חשבון במקצועי, שהה באירלנד בתקופה 12.5.2007–26.8.2009 במסגרת תפקיד שקיבל בחברת בת של חברת "נשר". בתקופה הרלבנטית ביקר התובע 5 פעמים בישראל: בשנת 2007, שהה התובע 134 ימים בישראל; בשנת 2008, 22 ימים; ואילו בשנת 2009, שהה התובע 164 ימים בישראל.
לטענת הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, העֲסקה בחו"ל, אף לאורך השנים, אינה שוללת בהכרח תושבוּת, מה גם שבמקרה דנא התובע ביקש ושילם מקדמות לצורך שמירת זכאות לביטוח, דבר המלמד כי ראה את מרכז חייו בישראל. עוד טען הנתבע, כי שהייתו של התובע באירלנד לא הייתה לתקופה מוגדרת והייתה יכולה להיות גם לתקופה קצרה; וכי על-פי מבחן "מירב הזיקות", לרבות העובדה כי התובע הצהיר בפני רשויות המס על היותו תושב בגין השנים שבמחלוקת, יש לראותו כתושב ישראל.
 
בית-הדין, מפי השופט הבכיר ד"ר י' לובוצקי, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, התייחס השופט ד"ר לובוצקי למבחן "מרכז החיים" שקבעה הפּסיקה לצורך קביעת זיקת התושבוּת של אדם, אשר נבדק לפי "מירב הזיקות". השופט קבע, כי על-מנת להגיע למסקנה עובדתית בדבר "מרכז החיים" ו"מירב הזיקות" יש לבחון את כלל הנסיבות העובדתיות ובכללן זמן השהִייה בישראל בתקופה הרלבנטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשׂתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו ומטרת השהִייה מחוץ לישראל.
לגופו של עניין, קבע השופט ד"ר לובוצקי, כי התובע אישר שתקופת העבודה לא הוגדרה מראש והייתה יכולה להסתיים גם לאחַר תקופה קצרה מאוד; כי התובע שהה בישראל למשך תקופות ממושכות; כי התובע מילא שאלון תושבוּת, ביקש ואף שילם מקדמות דמי ביטוח באמצעות הוראת-קבע; כי לתובע דירה בישראל שהושכרה לתקופה "קצרת טווח" במהלך שהיִיתו בחו"ל; וכי התובע הצהיר בפני פקיד-השומה על היותו "תושב ישראל" בשנים שבמחלוקת ואף הוגדר ככזה.
לאור זאת, קבע השופט, כי על-פי מבחן "מירב הזיקות", "מרכז חייו" של התובע נותר בישראל ובהתאם הוא חייב בתשלום דמי ביטוח בגין הכנסותיו.
 
פרודים שחזרו לחיות במשותף
פורסם טופס 4441 (קישור לטופס) הכולל תצהיר של בני-זוג נשואים שחזרו לחיות ביחד לאחַר שמצבם המשפחתי שוּנה למצב משפחתי פרודים, מנהלים משק בית משותף בדרך קבע והמבקשים להכיר בשינוי מצבם מבּחינה פיסקאלית.