לוגו אלכס שפירא ושות׳

הצעת חוק בנושא מע"מ (עסקת אקראי, ביטול איחוד עוסקים) ובנושא יהלומנים; מדריך למילוי בקשה להכרה כארגון מקצועי; בקשה לתיקון נימוקי שומה

20/03/2017

הצעת חוק לתיקון 56 לחוק מע"מ
פורסמה הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 56), התשע"ז–2017 (קישור להצעה).
בגדרה של ההצעה מוצע להוסיף להגדרת המונח "עסקת אקראי" שבסעיף 1 לחוק מע"מ – הכוללת (בפסקה 1 שבה) מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי – מכירת מקרקעין שהיא בעלת אופי מסחרי.
עוד מוצע לבטל את סעיף 56 לחוק מע"מ המאפשר איחוד עוסקים (כמו גם את סעיף 71א לחוק הקובע חובת הגשת דוח מסכם ואת כל ההפניות לסעיפים אלה המצויות בסעיפים שונים בחוק). זאת, בתחולה, ככלל, מיום 1.1.2018.
 
הצעת חוק לתיקון 240 לפקודת מס הכנסה
פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 240), התשע"ז–2017 (קישור להצעה).
על-פי המוצע בהצעה, תיווסף לסעיף 85 לפקודת מס הכנסה פסקה (ה) לפיה בקביעת ההכנסה החייבת של יהלומן, יהיה שווי המלאי העסקי מחיר העלות, וזאת על אף האמור בכללי חשבונאות מקובלים. כמו-כן, מנהל רשות המסים יהיה רשאי לקבוֹע את דרך חישוב מחיר העלות וכן את דרך חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה.
 
מדריך למילוי בקשה להכרה כארגון מקצועי
בעקבות תיקון 119 לפקודת מס הכנסה משנת 1998 – בגדרו נוסף סעיף 9(2א) לפקודה שעניינו מתן פטוֹר ממס לארגונים מקצועיים* – פורסם חוזר מס הכנסה 12/2002 (קישור לחוזר) המפַרט ומַבהיר את הֶסדרי המיסוי של ארגון מקצועי כאמור.
* לעניין זה, ראו, בין היתר, את מבזקנו מיום 22.1.2015 בעניין פסק-הדין בערעור של חברת פורום מנהלי כספים ראשיים (סי.אף.או) בע"מ על אי-סיוּוגה כארגון מקצועי (קישור למבזק).
 
היות שתנאי לקבלת הכרה כארגון מקצועי הוא קבלת אישור מנהל רשות המיסים ("האישור"), פרסמה רשות המיסים בחודש מאי 2016 תוספת לחוזר האמור (קישור להוראה), בגדרהּ מפורטת הפרוצדורה לקבלת האישור ומדיניות הרשות בעניין זה, לרבות ביחס לעבר.
 
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי רשות המיסים פרסמה מדריך למילוי בקשה להכרה כארגון מקצועי הכולל מערכת כללים והתחייבויות וכן קריטריונים לצורך הגשת בקשה להכרה כארגון כאמור (קישור למדריך).
 
ההחלטה בעניין ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד
עניינה של ההחלטה בבקשת המשיב, פקיד-שומה תל-אביב 3, לתקן את ההודעה המפרשת את נימוקי השומה במסגרת הערעור שהוגש על-ידי משרד עו"ד ד"ר שלמה כהן ושות' המתמחה בתחום הקניין הרוחני ורישום פטנטים ("המערערת").
בתמצית, עניינו של הערעור בשאלה, האם המערערת רשאית לנַכּוֹת הוצאות פחת בגין רכישת ציורים יקרי ערך ובגין ההוצאות הנלוות להן. בנוסף, התעוררה שאלה של הכרה בחוב אבוד.
כאמור, המשיב ביקש לתקן את ההודעה המפרשת את נימוקי השומה. ראשית, ביקש המשיב להוסיף את הנימוק כי הוצאות רכישת חפצי האומנות וההוצאות הנלוות אליהם אינן הוצאות הכרוכות ושלובות בהליך הפקת הכנסת המערערת ועל-כן הן אינן מותרות בניכוי. שנית, המשיב ביקש להוסיף את הנימוק כי רכישת חפצי האומנות ודרישת הפחת מהווה עסקה מלאכותית.
המערערת התנגדה לביקשה לתיקון נימוקי השומה מטעמים שונים והוסיפה, כי ככל שבית-המשפט יחליט להיעתר לבקשה, על המשיב לפתוח בהבאת ראיותיו לביסוס טענת המלאכותיות.
המשיב טוען, כי טענת המלאכותיות היא טענה חלופית ונוגעת רק למחלוקת בעניין ניכוי ההוצאות בגין חפצי האומנות; וכי מלבד מחלוקת זו קיימת מחלוקת נוספת הנוגעת להכרה בחוב אבוד שלגבּיה חל הכְּלָל הרגיל לפיו המערערת היא "המוציא מחברו". עוד טוען המשיב, כי לפי הפְּסיקה, משקיימות מחלוקות נוספות בין הצדדים, מלבד טענת המלאכותיות, נטל הבאת הראיות במכלול הסוגיות יהיה מונח על כתפי המערערת. 
 
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את בקשת המשיב לתקן את נימוקי השומה (קישור להחלטה).
באשר לטענת המלאכותיות, קבעה השופטת סרוסי, כי משקיימות בין הצדדים מחלוקות נוספות, שטענת המלאכותיות היא רק אחת מהן, ואף אינה טענתו העיקרית של המשיב, נטל הבאת הראיה במכלול הסוגיות בערעור יונח על כתפי המערערת. עם זאת, המשיב הוא שיישא בנטל השכנוע בגין טענת המלאכותיות כך שאם לא יעמוד בנטל זה, תידחה הטענה.