לוגו אלכס שפירא ושות׳

מס ריבוי דירות; העברת דירת חברת ארנק בפטוֹר ממס; פטור ממס שבח לנכה; הצעת חוק בנושא שינויי מבנה; זיכוי ממס לעבודה במשמרות; דו"ח תקופתי מפורט ועוד

16/02/2017

הצעת חוק לתיקון 239 לפקודה
פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 239), התשע"ז–2017 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק)
בגדרהּ של ההצעה מוצע לקבוע מספר תיקונים בהוראות חלק ה'2 לפקודה (המסדירות את התנאים שבהם שינויי מבנה דוגמת מיזוג חברות, פיצול חברות והעברת נכסים לחברה תמורת מניות בה לא יחויבו במס) שמטרתם להגמיש את המגבלות החלות על מתן הקלוֹת המס ובכלל זאת מתן אפשרות רחבה יותר לכניסת משקיעים לחברה ולמימוש זכויות וכן מתן אפשרות לביצוע שינויי מבנה מורכבים והסרת חסמים נוספים בדין הקיים.
זאת, בדגש לגבי חברות הפועלות בתחום הטכנולוגיה העילית.
 
פסק-הדין בעניין כספי
פורסם פסק-הדין בעניין יורשי המנוחה בתיה כספי ז"ל ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה.
המנוחה מכרה זכות במקרקעין תוך שהיא מבקשת לבצע פריסה של השבח הריאלי בהתאם להוראות סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין.
המשיב הוציא למנוחה שומה בגדרהּ קבע, כי השבח הריאלי יחויב במס בשיעור משוקלל בפריסה של 19%. 
המנוחה הגישה השגה על השומה וזו נדחתה, אך על החלטת הדחייה לא הוגש ערר והשומה הפכה לחלוטה.
בין לבין, פנתה המנוחה לפקיד-השומה בבקשה לקבל פטוֹר ממס הכנסה בְּשל נכות, כאמור בסעיף 9(5) לפקודה.
מאוחר יותר, ולאחַר ששומת מס השבח הפכה, כאמור, לחלוטה, הוכרה המנוחה כנכה לצמיתות בשיעור של 100% ואוּשר לה הפטוֹר ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודה.
בעקבות זאת, פנתה המנוחה למשיב וביקשה לתקן את השומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין באופן כזה שבכל שנה שבפריסה המנוחה תהא פטורה ממס עד לסכום התקרה המוקנה בסעיף 9(5) להכנסה שאינה מיגיעה אישית.
בקשת התיקון נדחתה. מכאן הערר.
 
ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי יו"ר הוועדה השופט ר' סוקול ובהסכמת חברי הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות ועו"ד ד' שמואלביץ, דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, נדרש השופט סוקול להוראות הפטוֹר ממס הכנסה הקבועות בסעיף 9(5) ולתכליתן , תוך שהוא קובע, כי הוראות אלו אינן חלות על שבח מקרקעין.
לאחר מכן, ניתח השופט סוקול את הוראות הפריסה של השבח הריאלי וקבע, כי טרם חישוב המס בפריסה יש לערוך שני חישובים נפרדים ועצמאיים: האחד, חישוב מלוא השבח הריאלי של הנישום וחלוקתו בשנות-המס, כאשר חישוב זה ייעשה על-פי הוראות חוק מיסוי מקרקעין, לרבות הניכויים, הקיזוזים והפטוֹרים על-פי אותו חוק; והשני, חישוב ההכנסה החייבת לפי הפקודה, דהיינו חישוב כל ההכנסות לאחַר הניכויים, לרבות הפטוֹרים על-פי הפקודה. ביצוע הפריסה כאמור מביא למסקנה, כך ציין השופט סוקול, כי הפטוֹרים על-פי הפקודה והפטוֹרים על-פי חוק מיסוי מקרקעין לא יובאו בחשבון בעת חישוב שיעורי המס בפריסה, שכּן מקומם בשלב הראשון.
השופט סוקול דחה את טענת העוררים, כי בשלב הפריסה יש לחשב את שיעורי המס תוך התחשבות בהוראות הפטוֹר ממס לנכה. שכּן, סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין קובע שהשבח הריאלי יצורף בפריסה להכנסה החייבת על-פי הפקודה והכנסה זו מחושבת לאחַר הניכוים והפטוֹרים; וממילא לא ניתן להתחשב בפטוֹר שוב בשלב חישוב המס.
לאור האמור, קבע השופט סוקול, כי ההכרה במנוחה כזכאית לפטוֹר ממס על-פי סעיף 9(5) לפקודה אינה רלבנטיית לחישוב מס השבח בגינו חויבה; וכי הפטוֹר ממס לנכה אינו חל על חבות המוֹכר במס שבח, לא במישרין ולא בעקיפין בדרך של חישוב המס בפריסה.
 
מס ריבוי דירות
במבזק מיום 30.12.2016 דיווחנו אודות פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 ("חוק ההסדרים"(קישור לחוק ההסדרים), בגדרו נכללות, בין היתר, ההוראות בעניין הטלת "מס ריבוי דירות" על מחזיקי שלוש דירות או יותר בְּשל החזקת הדירה השלישית ומעלה (ראו סעיפים 115–148 לחוק ההסדרים, ע' 305 ואילך).* 
* נזכיר, כי הוגש בג"ץ כנגד תקפותן של ההוראות בעניין מס ריבוי דירות.
בהמשך לכך, דיווחנו במסגרת המבזק מיום 25.1.2017, כי פורסמו ברשומות תקנות ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2017 ו-2018) (מענק לחייב במס ריבוי דירות בעד מכירת דירה), התשע"ז–2017 ("התקנות") (קישור לתקנות).
התקנות קובעות, כי חייב במס שמכר דירת מגורים בתקופה 1.1.2017–1.10.2017 יהיה זכאי למענק בגובה מס השבח בו הוא חייב בגין המכירה האמורה עד לסכום של 85,000 ש"ח, אלא אם מדובר במי שבבעלותו שלוש דירות מגורים ומעלה אך הוא פטוּר ממס ריבוי דירות מהטעם שדירות ההשקעה שבבעלותו הן עד שווי של 1,150,000 ש"ח – שאז המענק יהיה בגובה מחצית ממס השבח עד לסכום של 15,000 ש"ח. קבלת המענק מוגבלת לשלוש מכירות והיא מותנית במספר תנאים מצטברים, כקבוע בתקנות, ובכלל זאת שהמכירה לא נעשתה ללא תמורה ולא לקרוב משפחה ושאין מדובר במכירה שהיא שינוי ייעוד לפי סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.
עוד דיווחנו, כי במקביל לפרסום התקנות פורסם ברשומות צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2017 ו-2018) (מענק לחייב במס ריבוי דירות בעד מכירת דירה), התשע"ז–2017 ("הצו") (קישור לצו); וכי בגדרו של הצו בוצע שינוי במבנה הנוסחה הקובעת את גובה מס ריבוי הדירות, כשמטרת השינוי האמור להבטיח שככל שהדירה ממוקמת באיזור עם מדד כלכלי חברתי נמוך יותר עם מדד פריפריאליות נמוך יותר, כך הסכום הקובע לחיוב במס יהיה נמוך יותר.
 
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסם טופס 7202 (קישור לטופס) שעניינו במי שחייב במס ריבוי דירות שמכר דירת מגורים בתקופה 1.1.2017–1.10.2017 ולגבי הפקדה בקופת גמל עד 30.1.2017, ובגדרו הפרטים הנדרשים לצורך הגשת בקשה לפטוֹר ממס ריבוי דירות, בקשה לקבלת מענק ובקשה לקבלת אישור הפקדה בקופת גמל.
 
העברת דירת חברת ארנק בפטוֹר ממס שבח/רכישה
כזכור, במסגרת חוק ההסדרים (קישור לחוק ההסדרים) נקבעו, בין היתר, הוראות הקובעות חיוב במס של משיכת כספים או נכסים מחברה בידי בעל מניות מהותי אשר אינם מוחזרים במועד שנקבע לעניין זה (ראו סעיף 94(1) לחוק ההסדרים ע' 274 ואילך וכן סעיף 96 לחוק, ע' 279–281).
עוד נקבע, בין היתר (ראו הוראת-המַעבר שבסעיף 96(ב)(3)(ב) לחוק ההסדרים, ע' 280), כי במקרה בו בעל המניות יבחר להעביר את הדירה שבידי החברה לבעלותו עד ליום 31.12.2018 יראו את ההעברה כהכנסה בגובה יתרת שווי הרכישה של הדירה (יתרת העלות לצורכי מס) – וזאת בשונה מהכנסה בגובה עלות הדירה במקרה שבו הדירה לא תעבור לבעל המניות – ובניכוי יתרת משכנתא ויתרת זכות הניתנת להיפרע על-פי דין; ובנוסף, העברת הדירה לא תחויב במס שבח בידי החברה ובמס רכישה בידי בעל המניות.
 
בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי פורסם טופס 7020 (קישור לטופס) שכותרתו "הודעה של בעל מניות מהותי על העברת דירה מבעלוּת חברה לבעלותו בהתאם להוראות סעיף 96(ב)(3)(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית – מסלול אי חיוב".
הטופס כולל הצהרה של בעל המניות (מקבל הדירה) שבה מצוין, בין היתר, כי הדירה הועמדה לשימושו לפני 1.1.2017 (כמתחייב מהרישא לסעיף 96(ב) לחוק ההסדרים).
 
פטוֹר מניכוי מס במקור במכירה ששולמה בגינהּ מקדמת מס שבח
פורסם צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) (תיקון מס' 2), התשע"ז–2017  ("התיקון") (קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון תוקן צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), התשל"ז–1977, כך שמכירת זכות במקרקעין שבגינהּ שולמה מקדמת (מס שבח) קונה על-פי סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (לרבות אי-תשלום מקדמה בפועל בְּשל הקטנת שיעור המקדמה בהתאם להוראות סעיף 15(ה) או (ו) לחוק) לא תגרור חובת ניכוי מס במקור על-פי תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז–1977.
 
זיכוי ממס לעבודה במשמרות
תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ"ז-1986 ("התקנות") מקנות, בתנאים מסוימים, זיכוי ממס בשל הכנסה מעבודה במשמרת שנייה או שלישית (כהגדרתן בתקנות).
ביום 20.9.2015 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשע"ו–2015, שהאריכו את תחולתן של התקנות עד ליום 31.12.2016.
בהמשך לכך נבקש לעדכנכם, כי פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשע"ז–2017 (קישור לתקנות), המאריכות את תחולתן של התקנות עד ליום 31.12.2018.
 
תיקון 55 לחוק מע"מ
פורסם חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 55), התשע"ז–2017 ("התיקון") (קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון נקבע, כי עוסקים החייבים בדיווח מפורט יידרשו לשלם ולהגיש דו"ח מפורט אחד בלבד, הוא הדו"ח התקופתי, וזאת עד ל-23 לחודש שלאחַר חודש הדיווח.
 
שידור דוחות שנתיים לשנת-המס 2016
פורסמה הנחייתה של רו"ח מירי סביון, סמנכ"לית בכירה שומה ובקורת ברשות המסים בנושא שבנדון (קישור להנחייה).
 
פסק-הדין בעניין מאיר ואפרת טאו
במבזק מיום 13.10.2016 דיווחנו, בין היתר, אודות פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין משה הר שמש.
עניינו של פסק-הדין בעתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים – מנהל רשות המיסים והיועץ המשפטי לממשלה – לנמק "מדוע לא יכבדו המשיבים את החוקים המתייחסים נקודתית לאופן משלוח מסמכים לנישומים בדואר רשום".
בעקבות העתירה בוצעו בדיקות שונות וכן המשיבים הודיעו לבית-המשפט העליון כי הם מקבלים שסעיף 149 לפקודת מס הכנסה מחיֵיב את רשות המיסים להמציא לנישומים ששמם מופיע ברשימת שומה ושנערכה להם שומה לפי הפקודה, הודעה בדואר רשום או במסירה ביד.
עם זאת, העותר לא הסתפק בכך ולגישתו כל הודעה מטעם רשות המיסים יש להמציא לנישום באמצעות משלוח דואר רשום.
בית-המשפט העליון, מפי השופטים נ' הנדל, צ' זילברטל וד' ברק-ארז, דחה את העתירה (קישור לפסק-הדין).
נקבע, כי העתירה, כפי שהוגשה, אינה מתאימה לבירור נוסף, והיא, כפי שנוּסחה, כללית וערטילאית.
עם זאת, לאור תרומתו של העותר, בעצם הגשת העתירה, לחֵלק מהסוגיות בדבר המצאת חומר לנישומים באמצעות דואר רשום – שאף הביאה לשינוי מסוים בהתנהלות רשות המיסים – נפסקו לטובתו הוצאות.
 
בהמשך לאמוּר, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעתירה דומה, וזאת בעניין טאו.
בית-המשפט העליון, מפי השופטים ע' ברון, ע' פוגלמן וד' ברק-ארז, דחה את העתירה (קישור לפסק-הדין).