לוגו אלכס שפירא ושות׳

החלטת מיסוי לגבי יחיד שהגיע לישראל כקטין, עזב ושב לישראל; פטור ממס שבח במכירה במסגרת תמ"א 38/2; חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע ועוד

04/02/2017

החלטת מיסוי בנושא עולה חדש
פורסמה החלטת מיסוי מס' 2856/17 (קישור להחלטה).
עניינה של ההחלטה ביחיד, נשוי ואב ל-2 ילדים שנולד בחו"ל והגיע עם הוריו לישראל בשנת 2001 בהיותו קטין. היחיד שהה בישראל דרך קבע עד שנת 2005 ועזב את ישראל בשנת 2005 לאחַר סיום לימודיו בתיכון. היחיד התחתן בשנת 2010 ובחודש אפריל 2011 הגיע לישראל יחד עם אשתו והעביר את מרכז חייו לישראל. מאוחר יותר, נולדו לבני-הזוג שני ילדים בישראל.
 
במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת היחיד לראוֹת בו "תושב ישראל לראשונה" כאמור בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה, הָחל מחודש אפריל 2011 (וממילא גם נדחתה בקשתו להקנות לו את הטבות המס הניתנות ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה, מכוח סעיפים 14 ו-97 לפקודה)זאת, מהטעם שהיחיד שהה שהות קבע בישראל קודם למועד ההגעה בחודש אפריל 2011.
עוד צוין בהחלטה, כי הגדרת המונח "עולה" שבסעיף 35(ד) לפקודה והכללים שנקבעו מכוחו רלבנטית רק לצורכי אותו סעיף ולשם קביעת הזכאות למתן נקודות זיכוי, ולא לשם מתן הטבות אחרות על-פי הפקודה; וכי היחיד גם אינו זכאי לקבל נקודות זיכוי כ"עולה" לפי אותו סעיף 35(ד) והכללים שמכוחו, שכּן היחיד לא עזב את ישראל כקטין.
 
פסק-הדין בעניין זיונץ
במבזק מיום 26.1.2015 נדרשנו לפסק-הדין בעניין זיונץ.
העורר 1 הינו הבעלים של דירת מגורים מזכה בבניין שברחוב מרוז'ין 9 רמת גן, ואילו העוררים 2 ו-3 הינם הבעלים של דירת מגורים מזכה בבניין שברחוב פנקס 14 רמת גן.
במהלך שנת-המס 2012, בתקופת חלותה של הוראת-השעה משנת 2011,* חתמו העררים יחד עם יתר שכניהם לבניינים על הסכמי מכר חלקי של המקרקעין עליהם בנויים הבניינים לשם ביצוע פרוייקט תמ"א 38/2, באופן כזה שבעלי הדירות מָכרו ליזם חלק מזכויותיהם במקרקעין בתמורה לקבלת שירותי בנייה עבוּר דירה חדשה על יתרת הזכויות במקרקעין שנותרו בבעלותם.
* חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים -– הוראת שעה), התשע"א-2011. להורדת הוראת-השעה, לחצו כאן.
העוררים ביקשו פטוֹר ממס שבח על-פי סעיף 6 להוראת-השעה בגין העִסקות שביצעו, אך בקשתם נדחתה על-ידי המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין מרכז, בטענה שהם אינם זכאים לפטוֹר כאמור מהטעם שלא מכרו את מלוא זכויותיהם בדירות מגוריהם.
 
ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד דחתה את הערר ברוב דעות (יו"ר הוועדה השופט ב' ארנון וחבר הוועדה עו"ד ד' שמואלביץ כנגד דעתו החולקת של חבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות) (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, נדרש השופט ארנון לטענת המשיב, לפיה אין להכיר בדירותיהם של העוררים כ"דירת מגורים מזכה" בְּשל העובדה שהן חלק מבניינים המיועדים להריסה. השופט ארנון קבע, כי לא רק שמדובר בהרחבת חזית אסורה (כטענת העוררים) אלא שיש גם לדחות טענה זו לגופו של עניין, וזאת מהטעם שדירות העוררים מיועדות להריסה במסגרת פרוייקט תמ"א 38/2 וכי במועד אירוע המס שימשו הדירות למגורים.
בהמשך, נדרש השופט ארנון לשאלה, האם עסקות קומבינציה מסוג מכר חלקי מקיימות את התנאי לפטוֹר ממס שבח הקבוע בסעיף 6(א) להוראת השעה בדבר מכירת "כל הזכויות במקרקעין" של דירת המגורים. השופט ארנון ענה על שאלה זו בשלילה, תוך שהוא מתייחס גם לפרשנות מילים אלו שבסעיף 49א(א) לחוק מיסוי מקרקעין, לפסקי-הדין של בית-המשפט העליון בעניין בן עמי ויוניזדה ולתיקון הוראות סעיף 49א(ב) לחוק במסגרת תיקון 76.
לבסוף, קבע השופט ארנון, כי אין לקבל את טענת העוררים, לפיה הוראות סעיף 6(א)(4) להוראת-השעה – לפיהן "במכירת חלק מ'דירת מגורים מזכה' – יקראו את סכום התקרה באופן יחסי, בהתאם לחלקו של המוכר בדירת המגורים המזכה" – כיוצר הֶסדר ספציפי לקבלת פטוֹר יחסי ממס שבח בעסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי, ולפיכך הם זכאים לפטוֹר כזה בגין העִסקות שבצעו.
 
על פסק-הדין הגישו העוררים ערעור לבית-המשפט העליון.
בית-המשפט העליון, מפי השופט י' עמית (בהסכמת השופטות ד' ברק-ארז וע' ברון)קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט עמית קבע, כי בצדק טענו המערערים כי נוסח זהה ללשונה של סעיף 6 להוראת-השעה הוביל בעניין בן עמי לפרשנות שלפיה גם עסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי מזַכה את המוֹכר בפטוֹר ממס שבח; וכי ניתן וראוי לנקוט פרשנות זהה גם בענייננו. כל שכּן לאור העובדה שתכליתה של הוראת-השעה עולה בקנה אחד עם הענקת פטוֹר למוֹכר דירת מגורים בעסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי, כשהמטרה היא הגדלת יחידות הדיור בבניין.
השופט עמית הוסיף וציין, כי למיצער, נוכח המחלוקת לגבי תכליתו של החוק (אם להגדלת היצע או להגדלת היצע מיידית), ונוכח הספק לגבי פרשנות המילים "כל הזכויות במקרקעין", יבוא כלל הפרשנות "לטובת הנישום" ויטה את הכף לזכוּת המערערים.
 
פסק-הדין בעניין לוי ואח'
עניינו של פסק-הדין במספר מחלוקות שהתגלעו בין העוררים, מאיריציו לוי וליוורנו השקעות בע"מ (חברה בשליטתו), בקשר למכירת זכויותיהם במקרקעין בחיפה: האם יש לכלוֹל בשווי המכירה תשלומים שהתחייבה הרוכשת לשלם למתכננים; האם יש להפחית את השוֹוי בדרך של היוון תשלומים עתידיים; ושאלת זכאותם של העוררים לנַכות הוצאות להשבחת המקרקעין כמו גם הוצאות מימון שהוציאו, לטענתם, לשם רכישת המקרקעין.
ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי יו"ר הוועדה השופט ר' סוקול (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח ג' יחזקאלי-גולן ורו"ח ש' פסטנברג)דחתה את הערר ברובו (קישור לפסק-הדין).
 
ההחלטה בעניין שמורי המרכז בע"מ
עניינה של ההחלטה בבקשה שהגישה המערערת לבית-המשפט המחוזי בחיפה, בגדרהּ עתרה לכך שבית-המשפט יורה למשיב, מנהל מע"מ חדרה, יגלה מסמכים שונים שהועברו בין רשות המס הישראלית לבין רשות המס הפלסטינית.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת א' וינשטיין, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
 
ההחלטה בעניין גיסין את קידר בע"מ
עניינה של ההחלטה בבקשה למתן הוראות לפי סעיף 65כג לפקודת השותפויות אשר הוגשה על-ידי המפקח על השותפוּת המוגבלת אבנר חיפושי נפט.
במסגרת הבקשה, התבקש בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (המחלקה הכלכלית) ליתן הוראות בנוגע לפרשנות הנכונה שיש להעניק לסעיף 19(א)(6) לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, תשכ"א–2011, אשר עוסק בתשלומים שאמור לשלם השותף הכללי על-חשבון המס שחייבים בו מחזיקי יחידות ההשתתפות. עוד התבקש בית-המשפט לקבוע מהו מִתווה תשלום המס שיש ליישם כהסדר קבע בין השותפוּת לבין פקיד-השומה למפעלים גדולים ומהו האופן בו יש ליישם את סעיף 19(א)(6) לחוק ביחס לחיובי המס בגין שנת 2015.
רשות המיסים ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הגישו נייר עמדה לפיו דין הבקשה להיות נדונה בבית-משפט העוסק בסוגיות של מיסוי.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ח' כבוב, דחה את הבקשה (קישור להחלטה) וקבע, כי הסמכות לדון בה היא של בית-משפט של מיסים שאמוא לדון בכל הכרעה שתתקבל על-ידי פשמ"ג במחלוקת שבין הצדדים. עוד קבע השופט כבוב, כי המזכירוּת תעביר את החלטתו יחד עם התיק לפני השופט מ' אלטוביה.
 
פסק-הדין בעניין יצהר אגודה שיתופית
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה יצהר אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ לפי תקנה 12א(א) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג–1973, על החלטת ועדת-הערר, בגדרהּ נדחה ערר המערערת על החלטת המשיב, מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, לדחות את תביעת הפיצוי שהגישה המערערת בגין אירוע הצתה.
בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
 
ניכוי מס במקור מתשלומים לתושב-חוץ
בהוראת ביצוע 34/93 מיום 30.5.1993 פירטו רשויות המס בהרחבה את הכללים לגבי ניכוי מס במקור מתשלומים לתושבי-חוץ וההליכים לקבלת אישור לאי-ניכוי מס במקור, לפטוֹר ממס או למס בשיעור מוקטן.*
* נזכירכם, כי ביום 26.1.1998 פורסמה תוספת להוראת-ביצוע 34/93 הנ"ל ("התוספת"), ובגדרהּ נקבעו הקלוֹת מיוחדות לגבי חברות הנחשבות ל"חברות מיוחדות" כמשמעותן בתוספת. מאז, תוקפהּ של התוספת הוארך מעת לעת, כאשר ההארכה האחרונה הייתה עד ליום 31.12.2016. עוד נזכירכם, כי על-פי הודעתה מיום 24.11.2016 (קישור להודעה) של רו"ח מירי סביון, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, תוקפהּ של התוספת ביחס לחברות מיוחדות יוארך עד ליום 31.12.2017. זאת, כבעבר, בכפוף לעמידה בתנאים המנויים בהודעה, בנוסף לנדרש על-פי ההוראות שבתוספת. עוד צוין בהודעה, כי לעניין סעיף 3.9 להוראת ביצוע 34/93 (הסעיף עוסק בתשלומים בגין שירותים שניתנו ובוצעו במלואם בחו"ל על-ידי נותני שירותים בחו"ל, בכפוף לתנאים המפורטים באותו סעיף) תינתן הקלה, כך שבמקום "60,000$" יבוא "250,000$ לכל משלם".
 
בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הודעתה (קישור להודעה) של רו"ח מירי סביון, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, לפיה לאור השינוי בשיעור מס החברות, נוסחו החדש של סעיף-קטן 1.3 להוראת-הביצוע האמורה (העוסק בשיעור ניכוי המס במקור מתשלומים המשולמים לתושב-חוץ) יהיה כדלקמן: "שיעור ניכוי המס במקור הינו 25% אם מקבל התשלום הוא יחיד, ומס בשיעור המוטל לפי הסעיף 126 לפקודה אם מקבל התשלום הוא חבר בני אדם".