לוגו אלכס שפירא ושות׳

זיכוי ממסי-חוץ בנאמנות קרובים; מיסוי בית בושת; ניכוי הוצאות בצהרון; קיזוז מע"מ בגין עבודות פיתוח ובגין הוצאות מימון וניהול תיק ני"ע ועוד

20/09/2016

פורסמו החלטת מיסוי של החטיבה המקצועית ברשות המיסים וכן החלטות ופסקי-דין במספר נושאים.
 
החלטת מיסוי 3792/16 (קישור להחלטה)
עניינה של ההחלטה בנאמנות שעתידה לקום בארה"ב על-ידי אזרחית ותושבת ארה"ב ותסוּוג כ"נאמנות קרובים", כאשר כל הנהנים יהיו ילדיה ונכדיה של היוצרת שהינם תושבי ישראל.
הנאמנות תשקיע בנכסים שמקום הפקת ההכנסות הנובעות מהם הוא בארה"ב (הן בהתאם להוראות הדין הפנימי בארה"ב והן בהתאם לאמנת המס עם ארה"ב).
 
בגדרהּ של ההחלטה הוסדר אופן מתן הזיכוי בְּשל מסי-חץ שיושתו בארה"ב על ההכנסות של הנאמנות (שיופקו בארה"ב).
 
פסק-הדין בעניין לורן מבני תעשיה בע"מ (קישור לפסק-הדין)
בתקופת השומה נשוא הערעור היו בבעלות המערערת מספר יחידות דיור, דירת מגורים וכן מבנה תעשייה, אותם השכירה בתמורה לדמי שכירות. חלק מדמי השכירות חויבו במע"מ והחֵלק האחר – ההשכרה למגורים – היה פטוּר ממס.
באותה תקופה, הוציאה המערערת הוצאות שונות ובכללן הוצאות ריבית על הלוואה שקיבלה מחברה קשורה, הוצאות שכ"ט לעו"ד ולרו"ח. המערערת קיזזה את מלוא מס התשומות בגין ההוצאות האמורות. המשיב סבר, כי יש לשלול קיזוז חלק מההוצאות לנוכח העובדה שחֵלק מהכנסות המערערת נבע מעסקות פטורות ממע"מ.
בנוסף, המערערת קיזזה מס תשומות בקשר לניהול תיק ניירות-ערך (איגרות-חוב) בו הִשקיעה כספים פנויים והמשיב שלל קיזוז זה במלואו.
מכאן הערעור.
 
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור ברובו.
תשומת לבכם לניתוחו של השופט קירש ביחס לכלל ש"לכסף אין סימן-היכר" (סעיף 21 ואילך לפסק-הדין).
 
פסק-הדין בעניין לולו לינור מנצור (קישור לפסק-הדין)
לטענת המשיב, מנהל מע"מ תל-אביב, המערערת הייתה בעלת בית בושת שהתנהל ברחוב המסגר בתל-אביב, שבּו ניתנו שירותי מין בתשלום.
לאור זאת, יִיחס המשיב למערערת את מחזוֹר העסקים המשוער של המקום בתקופה הרלבנטית (מאי 2008–יוני 2009) וחִייב אותה במס עסקאות על סכום ההכנסות. בנוסף, ובהיעדר אסמכתאות מספיקות, סירב המשיב להתיר קיזוז מס תשומות, דהיינו המס שהוטל על-פי השומה, היה על מלוא המחזוֹר המשוער.
המערערת, חָלקה על קביעותיו של המשיב: ראשית, היא טענה (הגם שרק בשלב הערעור) שהעסק הנדוֹן כלל לא היה שלה אלא היה שייך לגבר אחר, תוך שהיא רק סייעה לו בתפעול העסק בתמורה לסכומים פעוטים שהוא נתן לה; שנית, ולחלופין, המערערת חָלקה על תחשיב מחזוֹר העסקים אשר ערך המשיב לפי מיטב השפיטה, בטענה שאומדן ההכנסות גבוה מדיי; ושלישית, המערערת גרסה, כי יש לחַייבה במע"מ רק על הערך המוסף שהופק בעסק, דהיינו רק על ההפרש בין מחזוֹר העסקאות לבין ההוצאות השונות שהיו כרוכות בעסק.
 
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, קיבל את הערעור באופן חלקי: ביחס לטענתה הראשונה (וראו את ניתוחו של השופט קירש ביחס לעדותה "הכבושה" של המערערת, סעיף 10 ואילך לפסק-הדין) נקבע, כי יש לקבל את דברי המערערת כי מאחורי העסק עמד גם אותו גבר וכי יש לייחֵס לה שליש מההכנסות; ביחס למחזוֹר העסק נקבע, כי אין מקום להתערב בחישוב שערך המשיב; ואילו ביחס להכרה בתשומות קבע השופט קירש, כי יותר בניכוי רק מס תשומות הכלול בחשבוניות מס שהוצאו כדין ואשר קיימות בידי המערערת.
 
פסק-הדין בעניין סיף מתכות בע"מ (קישור לפסק-הדין)
המערערת חויבה על-ידי המשיב, משרד מע"מ באר-שבע, בחוב מע"מ סופי שחבה חברה קשורה בשם אלשורוק בע"מ, בגין שומת מס תשומות, הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. זאת, בהתאם להוראות סעיף 106(ב) ו-(ב1) לחוק מע"מ (העברת נכסים על-ידי החייב והעברת פעילות, בהתאמה).
לטענת המערערת, סעיף 106 לחוק מע"מ אינו חל במקרה הנדון ואין בסיס חוקי להטיל עליה את חובות המע"מ של אלשורוק.
 
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור, וקבע כי שוכנע שלכל הפחות התקיימו התנאים ליישומו של סעיף 106(ב1) לחוק מע"מ.
 
פסק-הדין בעניין יעקב צבי (קישור לפסק-הדין)
המערער ניהל ביחד עם בת-זוגתו צהרון בגני תקווה, וזאת הָחל בשנת-המס 2000.
המערער לא הודיע על התחלת העיסוק כנדרש לפי סעיף 134 לפקודה ונרשם כעוסק מורשה רק בשנת-המס 2007. בנוסף, המערער ביצע עבירות מס שונות (ובכללן העלמת הכנסות ואי-הגשת דו"חות שנתיים) שבגינן הורשע ונשלח למאסר.
עניינו של פסק-הדין במחלוקת בין המערער לבין המשיב, פקיד-שומה פתח-תקווה, בנוגע לשאלת זכאותו לדרוֹש בניכוי הוצאות שונות (משכורות, שכירות, חשמל ומים, תקשורת, מזון) ולחישוב נפרד (ולא מאוחד) של ההכנסות (בהתאם לדין שחל בתקופת שנות-המס שבמחלוקת).
 
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר א' סטולר, קיבל את הערעור באופן חלקי.
 
פסק-הדין בעניין הולנדר שטרן חברה לבניין בע"מ (קישור לפסק-הדין)
עניינו של פסק-הדין בשאלת זכאותה של המערערת לקזז את מס התשומות בחשבונית שהוּצאה לה על-ידי חברה אחרת ("הקבלן") בגין עבודות פיתוח איזורי (העברת צנרת מים, ביוב, ניקוז, סלילת דרכים, תאורה, פיתוח וגינון שטחים ציבוריים וכו') שבוצעו על-ידי הקבלן במקרקעין שנרכשו על-ידי המערערת לצורך הקמת פרוייקט מגורים בעתלית.
לטענת המערערת, היא זכאית לקיזוז שבמחלוקת שכּן הקבלן ביצע עבורה את עבודות הפיתוח, כאשר על-פי התב"ע החָלה על המקרקעין בהם הקימה את הפרוייקט נקבע כי עבודות הפיתוח תבוצענה על-ידי הזימים או בעלי המקרקעין ועל חשבונם.
לטענת המשיב, לעומת זאת, התשלום ששילמה המערערת לקבלן הינו חֵלף אגרות והיטלי פיתוח שהיו משולמים על-ידה לרשות המקומית, ועל-כן אין מקום להתיר את קיזוז מס התשומות.
 
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת א' וינשטיין, דחה את הערעור.
 
פסק-הדין בעניין קיטה (קישור לפסק-הדין)
עניינו של הערעור בשומות בצווים שהוצאו למערער בגדרן הוספו להכנסתו המוצהרת הפרשי הון בלתי-מוסברים. כמו-כן, נוספה הכנסה בלתי-חוקית בהתאם לקבוע בעסקת טיעון בתיק פלילי בו הואשם המערער.
לטענת המערער, נפלו פגמים בהליכי השומה אשר די בהם, לשיטתו, כדי להביא לפסילת השומות נשוא הערעור. עוד טען המערער, כי גם לגופו של עניין יש לבטל את השומות לאור קיומם של הסברים לכל הפרשי ההון.
עוד טען המערער, כי סכום ההכנסה הבלתי-חוקית שנוסף להכנסתו החייבת הושב על-ידו בשנת-המס 2013 ולכן לא נותרה בידיו הכנסה כלשהי, תוך שהוא מַפנה לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין דמארי והירשזון (ע"א 4157/13).
 
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת א' וינשטיין, קיבל את הערעור ביחס להפרשי ההון הבלתי-מוסברים ודחתה את הערעור ביחס להכנסה הבלתי-חוקית (וראו ניתוחה של השופטת וינשטיין בעניין זה בסעיף 92 ואילך לפסק-הדין).
 
ההחלטה בעניין חברת אירד תדלוקים בע"מ (קישור להחלטה)
עניינה של ההחלטה בבקשת המערערת לקבלת הערעור על הסף ביחס לשומות נשוא הערעור, וזאת, בין היתר, על-בסיס טענת התיישנות, חוסר סמכות והיעדר הנמקה.
 
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור מהטעם שטענותיה של המערערת קשורות בטבורן למחלוקות המצויות בלב ליבו של הערעור ולכן שם מקומן להתברר, ביחד עם שאר הטענות של המערערת.